1. בפניי בקשה להוספת ראיות מפריכות שהוגשה ע"י התובעת בגמר הראיות ולאחר הגשת סיכומי התובעת. דיון ההוכחות האחרון התקיים ביום 28.2.13, לטענת התובעת במסגרת חקירת עדי הנתבעת נכחה התובעת ללמוד כי חלק מהעדות העידו אמירות שקר, לפיכך החליטה התובעת שלא לשקוט על שמריה, החליטה לעשות מעשה ושכרה את שירותיו של משרד חקירות לצורך בירור האמת. החקירות נעשו בחודשים האחרונים במהלך הגשת סיכומי התובעת בתיק. החקירות נעשו טלפונית והן פרונטלית. לטענת התובעת, כפי שעולה מהחקירות הנתבעת מוכרת רק ידית אחת לטיפולי הסרת שיער ששונה בתכונותיה מהידית שרכשה התובעת ואשר השתמשה בה בתקופה הרלבנטית לתביעה. עוד לטענת התובעת, יש בתמלול החקירות כדי להפריך את עדויות עדי הנתבעת ולהשפיע על תוצאות פסה"ד.

2. לטענת הנתבעת, מדובר בשיהוי בלתי סביר. העדות הנחקרות סיימו את עדותן ביום 21.10.12, ועד לדיון האחרון ביום 28.2.13 חלפו כארבעה חודשים בהם יכלה התובעת לבצע את החקירות ולדרוש את הצגתן בטרם הסתיימו העדויות. עוד טוענת הנתבעת, כי התמלול עצמו שצורף שלא כדין לבקשה באופן חלקי, מעיד כי אין מדובר בסתירה מהותית, יש להתחשב אף בחלוף הזמן של כשנה מאז עדות העדות וייתכן כי במהלך שנה זו אירעו שינויים באופן השימוש בידית. הנתבעת טוענת, כי אין כל רלבנטיות לתמלול ולטענות התובעת לבין המחלוקת האמיתית בתיק זה, ואין מקום לפתוח בשלב זה את פרשת ההוכחות מחדש, שכן אין כל משקל ראייתי לתמלול ללא העדת הנחקרות מחדש על דוכן העדים.

3. תקנה 158 (א) (1) לתקנות סדר דין האזרחי, מאפשרות לביהמ"ש שיקול דעת אם להתיר להביא ראיות מפריכות. הלכה פסוקה היא, כי ביהמ"ש לא יתיר הבאת ראיות הזמה אלא בנסיבות יוצאות דופן כאשר התובע הופתע מהטיעון או כאשר מבקשים לערער את מהימנות שהובא ע"י הנתבע (ראה לעניין זה בר"ע 1498/09 בן דוד אוחיון נ' יאיר גולדפינגר). כמו כן, נקבע בבש"א (מחוזי ירושלים) 2867/06 אברהם צימירינג נ' Wells Fargo Bank of Minnesota כדלקמן:

"עוד מתחשב בית המשפט באופי הראיה הנוספת, והאם מדובר בראיה "טכנית" ו"פשוטה" אשר הגשתה אינה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי דין ובגרימת עוול מהותי לבעל הדין שכנגד...מהו השלב אליו הגיע המשפט. ככל שהמשפט מצוי בשלב מתקדם יותר, כך יטה ביהמ"ש שלא לקבל את הראיה...האם הצד המבקש את הבאת הראיה הנוספת ידע או היה עליו לדעת על קיומה של ראיה זו בשלב מוקדם יותר...ומה הטעם שניתן על ידו לאי הבאת הראיה בעיתה".

4. לענייננו – העובדה שעדות ההגנה משתמשות או אינן משתמשות בידית שייצרה הנתבעת ואשר היתה בשימוש במועדים הרלבנטיים לתביעה, התבררה במהלך חקירת עדי ההגנה ע"י התובעת עצמה. נושא זה לא היה מהותי ועקרוני, ולא בגינו הובאו עדות ההגנה לעדות, אך נושא זה הועלה ע"י ב"כ התובעת בחקירה הנגדית. הנושא איננו כה מהותי לפסה"ד, ובעצם מתבקשת הראיה הנוספת לצורך פגיעה במהימנות עדות ההגנה. לטענת התובעת, עדות ההגנה שאמרו אמירה אחת בעדותן, אמרו אמירה אחרת סותרת בחקירתן הסמויה. לאחר שעיינתי בהשוואה שבוצעה ע"י ב"כ התובעת, (אכן אני סבורה כי היה מקום להגיש את הבקשה ללא התמלול החלקי, ואולם משזה צורף ביהמ"ש עיין בו), לא מצאתי כי מדובר בסתירה מהותית העולה עד כדי ערעור מהימנותן של העדות עד כדי אי מתן אמון כלל בעדותן.

5. בנוסף, אכן מדובר בשיהוי ניכר אשר לא ניתן לו כל הסבר המניח את הדעת. העדות נתנו תצהיר עדות ראשית, השאלה אם הן משתמשות עדיין בידית המקורית יכולה היתה להתברר טרם עדותן, החקירה הסמויה יכלה להתבצע טרם עדותן, ואז היה ניתן להתעמת על דוכן העדים עם תמליל כזה או אחר. צודקת ב"כ המשיבה, כי גם אם נושא זה לא נחקר מראש, יכולה היתה התובעת לבצע את החקירה בארבעת החודשים שחלפו מאז עדות עדי ההגנה ביום 21.10.12 לבין מועד הדיון האחרון שהתקיים ביום 28.2.13. לא היה מקום להמתין כמעט שנה לביצוע החקירה, וזאת לאחר הגשת סיכומי התביעה. שיהוי זה מעורר ספק בטעם האמיתי לביצוע החקירה, ייתכן וחקירה זו בוצעה לאחר שהתובעת אמדה את סיכוייה בעת הכנת הסיכומים. כך או כך, אינני סבורה שהחקירה הסמויה והתמליל החלקי כפי שהונח בפניי, יש בו כדי להשפיע באופן מהותי על תוצאות ההליך.

6. הגשת הראיות בשלב זה כרוכה בשיבוש של ממש בסדרי הדין, שכן אין ערך ראייתי להוספת תמליל חקירה סמויה ללא חקירת החוקר וללא חקירה נוספת של עדות ההגנה והעימות מול אותו תמליל, וזאת במיוחד לאחר כחלוף שנה ממועד עדותן. נוכח השיהוי הניכר ללא כל הסבר המניח את דעתי, ונוכח פריכות הטענה לגופו של עניין, אינני מקבלת את הבקשה להוספת ראיות מפריכות בשלב זה.

7. הבקשה נדחית. אני מחייבת את התובעת בהוצאות הבקשה בסך 1,500 ₪ ללא קשר לתוצאות בתיק העיקרי.

8. הנתבעת תגיש סיכומיה עד לא יאוחר מיום 3.12.13. סיכומי תשובה יוגשו עד ליום 15.12.13. המזכירות תקבע בדק סיכומים ליום 16.12.13.

9. טוב יעשו הצדדים לו יקיימו ישיבת גישור ביניהם ויסיימו מחלוקת זו מחוץ לכותלי ביהמ"ש.

ניתנה היום, ל' חשון תשע"ד, 03 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.