1. בפני בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורטופדי בגין תאונה מיום 3.6.05 ולמינוי מומחה בתחום הנוירואופטמולוגי בגין תאונה מיום 25.3.12.

רקע עובדתי

2. עסקינן בשני תיקים שאוחדו-

3. בת"א 9698-09-09 שהוגשה בתחילה נגד הנתבעת 1 בלבד, עתר התובע למינוי מומחה בתחום האורטופדי בגין תאונת דרכים מיום 4.12.07 (להלן: התאונה השנייה).

בטרם ניתנה החלטה הסכימו הצדדים על מינוי ד"ר לוינקופף כמומחה מוסכם.

בחוות דעתו של ד"ר לוינקופף נקבע כי לתובע 10% נכות בגין תאונה קודמת מיום 3.6.05 (להלן: התאונה הראשונה), וכי אין לו נכות כתוצאה מהתאונה השנייה.

בעקבות חוות הדעת, הגיש התובע בקשה לתיקון כתב התביעה על דרך של הוספתה של התאונה הראשונה. במסגרת תיקון כתב התביעה הוספה קרנית כנתבעת נוספת (להלן: הנתבעת 2).

התובע סבר כי נוכח חוות הדעת של ד"ר לוינקופף אשר כבר קבעה כי לתובע נכות כתוצאה מהתאונה הראשונה, הרי שכבר קיימת קביעה באשר לנכות הרפואית כתוצאה מהתאונה הראשונה ואין מקום למנות מומחים נוספים.

אלא שהנתבעת 2 חלקה על עמדתו של התובע ועתרה לבית המשפט בבקשה לפיה גם אם יחליט בית המשפט על מינוי מומחה לא יהיה זה ד"ר לוינקופף אשר מונה בהסכמת הנתבעת 1 והתובע בלבד. לאחר דחיית בר"ע שהוגשה על ידי התובע בעקבות החלטתי להורות לתובע להגיש בקשה חדשה למינוי מומחים, שבה הבקשה למינוי מומחה לפתחי, כאשר כל אחד מהצדדים ממשיך להחזיק בעמדתו- הנתבעת 2 עומדת על כי ד"ר לוינקופף לא ימונה כמומחה מאחר שהיא לא הייתה צד להסכמה על מינויו, בעוד שהתובע מביע חששו כי מינויו של מומחה אחר עשוי להביא למצב בו תינתנה חוות דעת סותרות.

4. בת"א 30958-02-13 שהוגשה נגד הנתבעת 1 הוגשה בקשה למינוי מומחה בתחום הנוירואופטמולוגי בעקבות תאונת דרכים שאירעה לתובע ביום 20.2.13.

שני התיקים כאמור אוחדו.

הכרעה

5. בתוקף סמכותי לפי תקנה 7 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז – 1986 ולאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובמסמכים הרפואיים שצורפו, שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום האורטופדי עקב תאונת הדרכים מיום 3.6.05.

כן שוכנעתי כי קיימת ראשית ראיה לאפשרות קיומה של נכות רפואית בתחום הנוירואופטמולוגי עקב תאונת הדרכים מיום 25.3.12.

6. אשר לזהות המומחה בתחום האורטופדי- לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי נוכח התייחסותו של ד"ר לוינקופף לתאונת הדרכים הראשונה במסגרת חוות דעתו, הרי שמינויו של מומחה נוסף בתיק עלול להביא למצב בלתי רצוי בו תינתנה חוות דעת סותרות- מצב אשר סותר את מטרת ההליכים המיוחדים לדיון בתיקי פלת"ד (ראו למשל רע"א 4308/07 הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' גיא סליס, 22/10/2007 ).

לעומת זאת הנחייתו של ד"ר לוינקופף ליתן חוות דעת משלימה לאחר מתן הזדמנות לנתבעת 2 להעביר את החומר הרפואי אותו היא מוצאת לנכון, תעלה בקנה אחד עם הרציונל העומד בבסיס תקנות המומחים מחד ותבטיח כי הנתבעת 2 לא תקופח וכי לא תיפגענה זכויותיה הדיוניות מאידך.

אינני יכולה לקבל את טענת הנתבעת כי ד"ר לוינקופף הינו פסול מליתן חוות דעתו מאחר שהתייחס לתאונה זו במסגרת חוות הדעת באשר לתאונה הראשונה. חזקה על מומחה בית המשפט כי הוא עושה מלאכתו נאמנה ונוהג באופן מקצועי (ראו ת"א 7357/05 שמעון נ' הסתדרות מדיצינית הדסה, 29.10.07). יש להניח כי המומחה יתייחס בחוות דעתו המשלימה למסמכים הנוספים אשר יוגשו על ידי הנתבעת וככל שיהיה בהם כדי לשנות את אבחנותיו ומסקנותיו יביא זאת לביטוי בחוות הדעת.

אין גם לשכוח כי לנתבעת האפשרות להגיש למומחה שאלות הבהרה ואף לזמנו לחקירה במידת הצורף וככל שהיא מוצאת לנכון.

לכך גם יש להוסיף כי על פי תקנה 18(ב) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמז-1986, משהוגשה לבית המשפט או לרשם חוות-דעת שנתן מומחה כאמור בתקנת משנה (א), יראוה כאילו הוגשה בידי מומחה אשר מונה לפי תקנה 7. מכאן שמעמדה של חוות דעת שניתנה על ידי מומחה מוסכם הינה כמעמדה של חוות דעת שהוגשה על ידי מומחה שמונה על ידי בית המשפט.

לאור כל הנסיבות הללו אני ממנה את ד"ר לוינקופף כמומחה בית משפט בתחום האורטופדי על מנת שיחווה דעתו בדבר מצבו הרפואי של התובע בגין תאונת הדרכים מיום 3.6.05.

בנוסף אני ממנה את ד"ר ענת קסלר כמומחית בית המשפט בתחום הנוירואופטמולוגיה על מנת שתחווה דעתה בדבר מצבו הרפואי של התובע בגין תאונת הדרכים מיום 25.3.12.

בחוות דעתם מתבקשים המומחים להתייחס גם לשאלות הבאות:

1. האם נותרה לתובע נכות זמנית או צמיתה כתוצאה מהתאונה, ואם כן, לאיזו תקופה, ומהו שיעור הנכות.

2. האם יש לצפות לשיפור או להחמרה במצבו בעתיד?

3. הקשר שבין התאונה לבין מצבו הרפואי של התובע.

4. המגבלות התפקודיות של התובע, אם בכלל, ובשים לב לעבר הרפואי של התובע, לעבודתו ולמקצועו.

5. האם יהיה התובע זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, ואם כן - מהם סוגי הטיפולים, ומהי העלות המשוערת של הטיפולים האלה לפי המחירים הנכונים היום.

6. תקופות אי הכושר החלקי ו/או המלא של התובע.

הצדדים ימציאו למומחים את כל המסמכים הרפואיים המותרים בהתאם להוראות תקנה 8 לתקנות, על פי המועדים הקבועים בה על מנת שיעיינו בהם לצורך הכנת חוות הדעת, וימסרו עותק לצד שכנגד.

המומחים מתבקשים להגיש את חוות דעתו באופן ובמועד הקבועים בתקנה 15 לתקנות. כן מתבקשים המומחים לפרט בחוות דעתם את המסמכים הרפואיים אשר היו בפניהם במועד מתן חוות דעתם.

שכר טרחת כל אחד מהמומחים יעמוד על סך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ.

בשלב זה, הנתבעת 2 תישא בתשלום שכר טרחת המומחה בתחום האורטופדי והנתבעת 1 תישא בשכר טרחת המומחה בתחום הנוירואופטמולוגי ובעלויות הבדיקות עפ"י תקנה 9 (א) לתקנות וזאת מבלי לפגוע בזכות מי מהן להעלות טענה בדבר השאלה על מי מהצדדים תוטלנה העלויות האמורות באופן סופי. ככל שתועלה טענה בעניין זה, תבחן הטענה בהמשך ההליכים בתיק.

הצדדים יסיימו את ההליכים המקדמיים ביניהם.

בנוסף לאחר קבלת חוות דעת המומחה יפעלו הצדדים כדלקמן:

התובע יגיש לתיק תחשיב נזק בתוך 30 ימים מקבלת חוות הדעת.

הנתבעות תגשנה תחשיב נזק בתוך 30 ימים מקבלת תחשיב הנזק של התובע.

לתחשיבי הנזק יצרפו הצדדים את כל המסמכים עליהם הם מבקשים להסתמך, לרבות חוות דעת אקטוארית.

תז"פ ליום 7.11.14.

המזכירות תשלח החלטתי זו לב"כ הצדדים ולמומחים.

ניתנה היום, ט' ניסן תשע"ד, 09 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.