2. מדינת ישראל – היועץ המשפטי לממשלה

בקשה לפטור מתשלום המחצית השניה של האגרה בתביעה לנזקי גוף ע"פ חוק הפלת"ד.

עובדות וטענות

1. המבקש הגיש תובענה נזיקית לפיצוי בגין נזקי גוף שנגרמו לו לטענתו בתאונת דרכים מיום 18.11.08.

2. ביום 27.11.13, במהלכה של ישיבת הוכחות שהתקיימה בנדון, הגיעו הצדדים להסכמות על פיהן תדחה התובענה וכל צד ישא בהוצאותיו.

מתוך שכך נדרש המבקש לתשלום המחצית השניה של האגרה בסך של 40,477 ₪ .

3. המבקש עותר לפוטרו מתשלום מחצית זו בהתחשב בתאונת הדרכים הקשה שעבר, נכותו המשמעותית כתוצאה ממנה (נכות משוקללת של כ – 70%) והעובדה שבשל פגיעותיו הפך לשבר כלי, המתקשה לתפקד מבחינה אישית ומשפחתית ונאלץ להיתמך בקרובי משפחתו ובקצבאות המל"ל ופוליסה פרטית שרכש.

4. לטענת המבקש מן ראוי הוא להתחשב הן במצבו האישי כתוצאה מהתאונה והן בעובדה שהצדדים הגיעו להסכמות, ע"פ המלצת ביהמ"ש, בסמוך לתחילתה של ישיבת ההוכחות ולפוטרו מתשלום האגרה או לחלופין לחייבו בשליש האגרה בלבד ע"פ הוראת תקנה 5 (ב) (3) לתקנות בתי המשפט (אגרות) התשס"ז – 2007 (להלן - תקנות האגרות).

5. ב"כ היועהמ"ש מתנגד למבוקש בטענה שהמבקש אינו עומד בתנאים המפורטים בתקנות האגרות לצורך קבלת פטור מתשלום האגרה.

הדין והנדון

6. אגרת בית המשפט הנגבית מתובע, נועדה לממן את פעולותיה ועלויותיה של המערכת המשפטית. יודגש כי אגרה זו לא נקבעת ביחס ישיר לעבודה המושקעת על ידי המערכת בכל תיק, וגובהה נקבע בתקנות. לעניין זה יפים הדברים שהובאו בפסק דינו של כבי השופט פוגלמן ברע"א 9567/08 כרמל אולפיני בע"מ נ' תעשיות אלקטרוכימיות 1952 בע"מ (בפירוק) (פורסם בנבו, 5.1.2011) פסקה 19 כדלקמן:

"נקודת המוצא לדיוננו היא כי כל הליך משפטי חייב באגרת משפט (ראו: תקנה 2 לתקנות). ניהול ההליך המשפטי כרוך בעלויות למערכת השיפוטית, ואגרות בתי המשפט נועדו להטיל על ציבור המתדיינים חובת השתתפות בעלות ההליך. מדובר בתשלום המוטל על ידי הרשות, אשר כנגדו מתקבלת תמורה המגולמת בהליך המשפטי, גם אם זו אינה בעלת מתאם ישיר לתשלום שניתן (ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 869 (מהדורה עשירית 2009( להלן גורן). כלשונו של השופט לנדוי - "אגרות בתי המשפט הן חלק מהכנסות המדינה, הון נגבות בקשר לשירות שהמדינה, על ידי בתי המשפט שלה, מספקת לבעל דין" (ראו ע"א 155/75 פקיד השומה נ׳ להד, פ"ד כט (2) 505, 506 (1975)".

7. תקנה 5 לתקנות האגרות מסדירה את תשלום האגרה בתביעה לנזקי גוף. ע"פ תקנה 5 (7) מעת שנדחתה תביעת התובע תשלום האגרה מוטל לשכמו, ובלשון התקנה –

"נדחה ההליך או נמחק בפסק דין, ישלם התובע את האגרה החלה בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) ובתוספת הפרשי הצמדה למדד"

ע"פ תקנה 14 (ב) את הבקשה לפטור מאגרה יש להגיש 15 יום ממועד פסק הדין .

בנדון ניתן פסק הדין ביום 27.11.13 ואולם הבקשה הוגשה אך ורק ביום 19.12.13.

מבלי שהוגשה בצידה כל בקשה להארכת מועד. כבר מטעם זה יש לדחות בקשת המבקש.

8. ואולם יותר מכך – תקנה 14 לתקנות האגרות קובעת כי כדי ליתן פטור מתשלום אגרה על בית המשפט לבחון, בין השאר, האם אין ביכולתו של התובע לשלם את אגרת ההליך. תקנה 14 (א) לתקנות האגרות קובעת כי :

"בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית המשפט, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".

9. על המבקש לפרט, איפוא, בתצהיר את מצבו הכלכלי, הכנסותיו בששת החודשים האחרונים, מצב חשבונותיו בבנק ופרטים על רכושו. באין פרטים כאמור, לא הונחה תשתית בסיסית להוכחת טענת העדר יכולת כלכלית [בש"א 294/89 אליאס נ' שחר (28.9.89)], טענה אשר הנטל להוכיחה מוטל על מבקש הפטור [בש"א 128/89 מצא נ' מצא (29.5.89)].

נפסק כי ללא פרטים מהימנים הנתמכים במסמכים על הכנסת המבקש, רכושו, הוצאותיו והכנסותיו, לא ניתן להיזקק לבקשה לפטור מאגרה [ע"א 6517/00 בניטה נ' עמותת שערי ציון (9.11.00)].

10. הנתונים בדבר יכולתו הכלכלית של המבקש מצויים בידי המבקש עצמו, ולפיכך נדרשת ממנו רמת הוכחה גבוהה לעניין טענה זו. עליו לפרוס בתצהירו בפני בית המשפט תמונה מלאה, עדכנית, מפורטת ומדויקת אודות יכולתו הכלכלית. בין היתר, עליו לכלול בתצהירו ולצרף לבקשתו פירוט הכנסותיו; אסמכתאות לגבי הכנסות אלה לרבות תלושי משכורת לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה; פירוט מקיף לגבי רכושו, לרבות נכסי מקרקעין, רכב, נכסים פיננסיים ועוד, כולל אסמכתאות; פירוט מלא לגבי הוצאותיו בששת החודשים האחרונים מלווה באסמכתאות מתאימות; תדפיסי חשבונות בנק ותדפיסי כרטיסי אשראי (כולל הצהרה שאין חשבונות וכרטיסי אשראי נוספים) לששת החודשים שקדמו להגשת הבקשה; תדפיסי אובליגו של חשבונות הבנק הכולל מידע מלא לגבי מצבו הפיננסי של המבקש, לרבות רכושו (כגון פקדונות, ניירות ערך, תכניות חסכון, קופות גמל, יתרות זכות שונות וכד'), התחייבויותיו כלפי הבנק (הלוואות, יתרות חובה, התחייבויות וכד') ובטחונות שניתנו לבנק; כמו כן, על המבקש לפרט מקום מגוריו ותיאורו, שאף בו יש כדי ללמד על רמת חייו.

דרישות אלה קיימות גם לגבי בן זוג והורים, ככל שקיימים ורלבנטיים בהתאם להוראות תקנה 14 לתקנות האגרות, ועל המבקש לכלול בתצהירו גם את הנתונים המלאים לגבי בן/בת זוג והורים על מנת לאפשר בחינת נושא זה.

אם אין המבקש מקיים חובותיו אלה, די בכך כדי לדחות את הבקשה [בש"א 287/92 מאור נ' מדינת ישראל (30.1.92); רע"א 8255/99 פנדריך נ' קנריק (21.11.99)].

11. בנדון הגיש המבקש בקשתו בחסר, לא צירף את כלל האסמכתאות הנדרשות בתקנות ולא פירט את הדרוש פירוט ע"פ הדין והפסיקה כמפורט לעיל. המבקש לא הוכיח כלל שאין ביכולתו לשלם האגרה, כך לא הוצגו על ידו תדפיסי חשבון בנק לשישה חודשים, פירוט חסכונות ופקדונות, פירוט כרטיסי אשראי, תצהיר אודות רכושו וכיוצ"ב . התובע לא פירט את עיסוקה של בת זוגו, הכנסותיה ו/או את המאמצים שעשה לצורך השגת סכום האגרה.

אם לא די בכך, כעולה מכתבי בי דין השונים, המבקש מקבל מהמל"ל קיצבה חודשית בשיעור העולה על 20,000 ₪ זאת לבד מקצבה נוספת אותה הוא מקבל, ע"פ האמור בתצהירו, מפוליסת ביטוח שרכש. ומתוך שכך יש ללמוד כי יש ביכולתו הל שהחייב לשאת בתשלום האגרה.

בנדון זה, ראוי להביא מהדברים שנאמרו בת"א (ירושלים) 473/95 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' מדיה סוניק מערכות מולטימדיה –

"מי שבא לבית המשפט ומבקש 'אפליה לטובה' לעומת שאר עולם, שעל כולם לשלם אגרה, והוא יהיה פטור הימנה, צריך לחשוף עצמו ולהראות שאין לו רכוש ונכסים מצד אחד, שאין לו הכנסה מצד שני, ושאין לו יכולת כספים מצד שלישי. כל עוד לא הוכחו כל השלושה כאחד, אין בדברי מבקש הפטור לשכנע" ראה לעניין זה גם ע"א 823/99 אסדו נ' המועצה המקומית מעלה יוסף, תק-על 99(2) 42; ת"א (תל-אביב-יפו) 1985/04 - ארגון מחלקי תוצרת חלב בישראל נ' טרה אגודה יצרנית חקלאית שיתופית בנחלת יצחק בע"מ ואח' תק-מח 2005(4), 861).

12. זאת ועוד, ע"פ תקנה 5 (2) לתקנות האגרות ינתן פטור מיתרת תשלום האגרה בהתקיים אחד מהתנאים הבאים ולפני שהסתימה ישיבת קדם המשפט השלישית בתיק –

(א) ההליך בוטל או נמחק בידי מגישו;

(ב) ההליך הסתיים בפשרה;

(ג) הסכסוך הנדון הועבר להכרעה בבוררות;

(ד) הסכסוך הנדון הועבר להליך של גישור ונסתיים בהסדר גישור;

בנדון, הסכמת הצדדים לדחיית התביעה נעשתה לאחר שהחלה ישיבת ההוכחות בתיק והסתיימו כל קדמי המשפט (שבעה במספר !) ולפיכך אין התובע נכנס לחריגי הפטור המפורטים בתקנה זו. ודוק, ע"פ פסיקת בית המשפט, רשימת הפטורים המפורטת בסעיף הינה רשימה סגורה (ראה, כדוגמה, רע"א 7882/11 - הרמטיק נאמנות בע"מ ואח' נ' ארי אלקלעי ואח' . תק-על 2011(4), 3708; ע"א 8743/04 בר-נר נ' רוט, פ"ד נט(4) 104, 110-109 (2004); רע"א 4014/10 מונדז נ' בירן (לא פורסם, 21.9.2010)].

13. גם את בקשתו החלופי, של המבקש לתשלום שליש האגרה בלבד מכח תקנה 5 (3) לתקנות, אין לקבל. וזו לשון התקנה –

בוטל, נמחק או נדחה ההליך לפני שהחל הדיון בו, כאשר לא חלה בענין פסקה (2), ישלם התובע שליש מסכום האגרה החלה כאמור בתקנת משנה (א), בניכוי הסכום ששילם לפי פסקה (1) בתוספת הפרשי הצמדה למדד;

בנדון נדחה ההליך לאחר שהחל בית המשפט בשמיעת ראיות ורק לאור הדברים שעלו מחקירתו של התובע הוא נסוג בו מתביעתו בהמלצת ביהמ"ש. לפיכך אין בידו לזכות אף בתשלום אגרה מופחתת ע"פ הוראות התקנה.

14. סוף דבר ומכלל האמור, הריני דוחה בקשת המבקש.

ניתנה היום, ז' שבט תשע"ד, 08 ינואר 2014, בסמכותי כרשם, בהעדר הצדדים.