בטרם ינתן פס"ד ו/או הצעה לפשרה, יש להכריע בשאלה האם קביעת הועדה הרפואית מטעם קצין התגמולים היא המחייבת, או קביעת המומחה הרפואי מטעם ביהמ"ש. בעוד אשר הועדה קבעה כי לא נותרה לתובע נכות לצמיתות- קבע המומחה כי נכותו הינה בשיעור של 20%.

ממצאי הועדה והמומחה הינם זהים- הליכה בצליעה קלה. חרף זאת, המסקנות הינן שונות. יאמר כי אין ברשותי מידע עובדתי האם צליעה זו אובחנה גם בוועדות הקודמות לתאונה, מה גם שלתובע נכות בקרסול שמאל שאינה קשורה לתאונה.

הצעתי כי הצדדים יסכימו לנכות רפואית בשיעור של 10% שתחייב הן לפשרה והן לפס"ד ואשר תייתר את הצורך בהכרעה במחלוקת. אוסיף ואבהיר כי בכל מקרה, על מנת שאוכל להכין הצעתי לפשרה, על התובע להגיש תיעוד בדבר הכנסותיו בתקופה שעובר לתאונה וכן ממועד התאונה ואילך. הצדדים יבואו בדברים ביניהם ויודיעוני עמדתם להצעתי.

ככל שהצדדים לא יגיעו להסכמה כמוצע- תנתן החלטה במחלוקת.

התז"פ תדחה ליום 5.12.

ניתנה היום, י"ט חשון תשע"ג, 04 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.