נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, תקיפת שוטר, ניסיון לתקיפת שוטר והתנגדות למעצר.

הטענה היא כי ביום 20/3/09 במהלך בדיקת שוטרים את הרכב בו נסע הנאשם בבדיקה, הוא ביצע את המעשים לעיל.

אבי דבש, סיפר כי ביום האמור, ביצעו השוטרים מחסום שתפקידו לאתר מסיעי שוהים בלתי חוקיים. הוגש דו"ח הפעולה שערך העד לאחר האירוע (ת/2).

מדו"ח זה עולה כי אל המחסום הגיע הרכב בו ישבו חמישה אנשים וכ י אחד השוטרים – שלומי קרני, הורה לו לעצור. שלומי ביקש מכל יושבי הרכב להזדהות. כל הנוסעים הזדהו למעט אחד, שהסתבר להיות לאחר מכן -חוסאם דיאב – הנאשם.

דבש ניגש אל הרכב וביקש מהנאשם כי יזדהה בפניו, אלא שהלה סרב ואמר כי אינו רוצה לעשות כן ואף ביקש מנהג הרכב כי ייסע מן המקום. העד הבהיר לנאשם כי הוא מבקש תעודת זיהוי ובכך הוא למעשה מעכב אותו וכי אם יסרב להזדהות , משמעות הדבר סרוב לעיכוב ויהיה עליו להשתמש בכח. הנאשם התעלם מדבריו ולא הציג בפניו תעודת זהות ויתר על כן הוא אף ירד מהרכב בצורה מאיימת והתקרב לעברו של העד ואמר: "כן מה קרה?" תוך "שנתקע" בכתפו הימנית של העד בכתפו השמאלית ודחף את העד. העד ביקש ממנו שיתלווה אליו לצד ולכך נענה הנאשם. העד שאל אותו מדוע הוא מתנהג באופן זה, מקלל מתחצף ודוחף והלה השיב: "כוס אמק כולכם". העד הודיע לנאשם כי הוא עצור בשל תקיפת שוטרים והעלבת שוטר וביקש כי יתלווה אליו לרכב. הנאשם סרב ועל כן אחז בו העד בידו הימנית וניסה לכבול אותו. הנאשם אחז בידו של העד ודחף אותו, תוך שהוא מקלל. גם ניסיון נוסף לכבול אותו לא צלח והנאשם אחז בגרונו של העד ובחזהו ודחף אותו לאחור. בתגובה דחף העד את הנאשם לאחור.

לפתע הרים הנאשם שאת ידו בתנועה מאיימת כאילו הוא מנסה להכות את העד ועל כך הוציא העד את גז הפלפל וריסס את פניו של הנאשם. אזי השתלטו העד וצברי על הנאשם וכבלו אותו באזיקים. בתחנה שטפו את פניו במים.

העד הוסיף בדו"ח הפעולה כי הנאשם הינו גדול מימדים "והוא שידר תקיפות לאורך כל הניסיונות שלי לשוחח עימו והתנגדות למעצר".

עוד הוסיף העד כי לא היה כל מקום לטעות באשר למילוי תפקידם במקום כיוון שכולם היו לבושים במדי מג"ב ירוקים, חבושים בכומתות ולידם ניידת משטרה מסומנת.

בחקירה הנגדית הבהיר העד כי אמנם שלומי היה השוטר שביקש מכל יושבי הרכב להזדהות, אך הוא קרא לו משסרב הנאשם לעשות כן. הוא הסביר כי מלבד העובדה כי שלומי היה יחיד במקום הרי ששלומי הוא קטן מימדים והוא עצמו נקרא על מנת "להפגין נוכחות" וכסמכות נוספת. לאחר שהובהר לו כי הנאשם מסרב להציג תעודת זהות, החל חלקו באירוע בכך שאף הוא ביקש ממנו כי יציג תעודת זהות.

עוד הבהיר העד כי ביקש לשוחח עם הנאשם בצד הרכב, הין היתר על מנת להפרידו מחבריו כיוון שיהא בכך כדי להועיל , שכן לטעמו, בסמוך לחבריו, רצה הנאשם שלהראות כי הוא "גבר" ואינו נותן את תעודת הזהות. הוא הכחיש כי עשה כן על מנת להפחיד את הנאשם.

משנשאל העד באשר לאמירתו של הנאשם לנהג הרכב כי ייסע מהמקום ובאשר לפתיחת דלת הרכב ויציאתו מן הרכב, הוא אישר כי כל אלה אכן קרו, ברם על השלבים בהם הם קרו וסדר הדברים מסר כי אינו יכול למסור במדוייק לאור הזמן הרב שחלף מאז האירוע.

העד אישר כי על אף שמדובר היה באירוע קצר , הרי שהתנהגותו של הנאשם לאורך האירוע הספיקה לו על מנת להתרשם ממנו כי התנהגותו אלימה, כפי שציין בדו"ח שלו.

הוא אף ציין כי תחילה, והגם שהנאשם דחף אותו כשיצא מהרכב, הוא הבליג ולו היה הנאשם מציג תעודת זהות, היה ממשיך בהבלגתו זו והאירוע היה מסתיים בכך. הוא הוסיף כי אף דבריו של הנאשם כלפי השוטרים לא היוו את הטריגר להמשך האירוע, אלא העובדה כי הנאשם עמד בסרובו להציג את תעודת הזהות.

העד הבהיר כי למרות התנהגותו של הנאשם הוא לא קרא לעזרה הן מפני שמדובר באירוע שארך שניות והן מפני שלו סובב ראשו לאחור היה סופג חבטה בראשו. הוא עשה שימוש בגז הפלפל כיוון שחש סכנה מיידית וממשית.

העד הכחיש כי נעשה בין השוטרים תיאום לקראת רישום הדו"חות. לגבי הדו"ח של צברי הרי שהלה אמר לו מה לרשום ולגבי הדו"ח של שלומי הרי שלא ידוע לו כלל ועיקר מה רשום בדו"ח זה.

הוטח בעד כי גם הוא וגם שלומי השתמשו בדו"חותיהם באותם ביטויים ממש, ברם הוא עמד על דעתו.

שלומי קרני, אף הוא שוטר בצוות זה, הגיש את דו"ח הפעולה שערך בעקבות האירוע (ת/4).מדו"ח זה עולה כי העד עמד במחסום אשר נפרס כדין וכי היה לבוש במדים, עת הגיע הרכב ובו נסע אף הנאשם. הוא הורה לרכב לעצור ולכל החמישה אשר ישב בו הורה להזדהות. הנוסעים הזדהו למעט אחד, אשר ישב בצד ימין מאחור, פתח את הדלת בתוקפנות ואמר: "מה תעודה מי אתם כוס אמק בכלל". על כן קרא העד לשוטר אבי דבש על מנת שיסייע לו. הגם שדבש ביקש מהבחור פעמיים כי יזדהה, סרב הלה לעשות כן. הוא ירד מהרכב בהפגנתיות מוגזמת, הלך לכיוונו של דבש ודחף אותו עם כתפו. דבש התעלם מהדחיפה וביקש ממנו להתלוות אליו הצידה. העד נשאר במקומו והמשיך בבדיקות עד ששמע צעקות מכיוון המקום בו דיבר דבש עם הבחור. משהגיע למקום היה הנאשם לאחר השימוש בגז פלפל כבול באזיקים והובל אל הניידת.

העד ציין בדו"ח שלכל אורך האירוע התנהג הנאשם באלימות ובתוקפנות וכי עם זאת בתחנה הוא הביע חרטה וציין כי בדיעבד לא היה מתנהג כך.

בחקירה הנגדית הבהיר העד כי הזעיק את דבש, כיוון שבמקום נוצר עומס של כלי רכב וגם מכיוון שאבי הוא גדול מימדים ממנו וברכב זה היו חמישה אנשים עימם היה עליו להתמודד, כשאחד מהם כבר פתח את הדלת ואמר את שאמר.

עוד הבהיר כי הותיר את דבש לבדו לשוחח עם הנאשם ולא הלך עימו כיוון שהיה עליו להמשיך במשימת בדיקת כלי הרכב, לבל יגדל עומס כלי הרכב במקום עוד יותר וזאת הגם שהנאשם נראה לו מפחיד בגודלו ובהתנהגותו.

העד ציין כי את הדו"ח שלו ערך לבדו ולא עיין בדו"ח של דבש.

אלעד צברי הוא אחד השוטרים אשר היה בפעילות ביום הרלבנטי והוגש דו"ח הפעולה אשר ערך (ת/1).

על פי דו"ח עולה זה, הרי שתפקידו של אלעד צברי היה ביושבו בניידת המשטרתית לבדוק חשודים במסוף. הוא הבחין כי השוטר אבי דבש ניגש לצד הרכב עם בחור על מנת לשוחח עימו ולפתע זיהה כי אותו בחור דוחף את אבי דבש. הוא ניגש לסייע לאבי והבחין כי הבחור מניף את ידו הימנית בצורה מאיימת כלפי אבי דבש, "כאילו הוא רוצה לתקוף אותו" ואזי אבי דבש ריסס את פניו בגז פלפל והעד ואבי השתלטו עליו וכבלו אותו באזיקים.

העד ציין כי במהלך ההשתלטות על החשוד ולאחר שנעשה השימוש בגז הפלפל, הלה הפסיק להתנגד ומלבד הסיוע לאזוק אותו, לא נעשה כל שימוש בכח.

עוד הוסיף העד בדו"ח כי משהגיעו לחקירות מג"ב שמע את החשוד – חוסאם דיאב, צועק לעבר השוטרים: "כוס אמק כולכם"

בשולי דו"ח פעולה זה נרשם: "דו"ח זה נרשם בכתב ידו של אבי דבש כאשר אני הכתבתי לו מה לכתוב נתתי לאבי דבש לרשום במקומי כיוון שאני פצוע באגודל ואני לא יכול לרשום"

בחקירה הנגדית בבית המשפט הבהיר העד כי היה במרחק של כ-5-10 מטרים מהנאשם ומאבי דבש. העד ציין כי למיטב זכרונו היתה רק ניידת אחת ומשהוטח בו כי היו יותר, השיב כי יתכן והיתה אחת נוספת, אך הוא אינו זוכר את מיקומה.

עוד הוטח בעד כי הנה אבי דבש עצמו ציין כי בין דחיפתו על ידי הנאשם לבין הנפת היד על ידי הנאשם כמתואר על ידי העד, הוא עצמו – אבי דחף את הנאשם , דבר הנעדר מהדו"ח של העד. על כך השיב העד כי יתכן ואותה עת יצא מן הרכב ולא הבחין בכך.

העד ציין כי אמנם אותו יום היו שוטרים נוספים בתחנה, אך יצא כך שדווקא אבי הוא שרשם את הדו"ח שלו. הוא הכחיש מכל וכל כי הדבר נעשה על מנת חפות על אבי דבש ו"להציל" אותו מפניה למח"ש בשל התנהגותו במהלך האירוע והשימוש בגז הפלפל.

משה שפירא הוא שגבה את הודעת הנאשם ביום האירוע ומסר כי אינו זוכר את המקרה ומסתמך על הרישומים שבתיק החקירה. הוא ציין כי לשאלות ב"כ הנאשם כי הוא מניח שלאור טענות הנאשם הופנמה המקרה למח"ש ועוד ציין כי אם לא ציין דבר חריג כלשהו הרי שכזה לא ניכר על הנאשם לרבות לא דבר מה חריג בעיניו בעקבות השימוש בגז הפלפל.

הוטח בעד כי דווקא הוא התייחס אל הנאשם יפה ונהג בו בכבוד ובסוף החקירה משהנאשם קבל על התנהגות השוטרים כלפיו, השיב לו העד כי ידוע לו שכך הם מתנהגים. העד השיב כי אינו זוכר אירוע כזה.

הוגשה הודעתו של הנאשם אשר נגבתה בחקירות מג"ב ביום האירוע (ת/5). בהודעה זו מסר הנאשם כי את דלת הרכב פתח שוטר בעוד הוא משוחח עם חברו, וביקש ממנו תעודת זהות, הוא אמר לו כי בסדר ושאל מדוע הוא מניף את ידו מול פניו. או אז הבהיר לו השוטר כי הוא צועק ומתווכח וקרא לשוטר נוסף. אותו שוטר נטל ממנו את התעודה ומשך אותו בידו. הנאשם משך את ידו ממנו ואילו השוטר משך אותו שוב. לאחר שהשוטר האשים אותו בתקיפת שוטרים וריסס אותו בגז, והוא נפגע מכך הוא אכן קילל את השוטר. הוא הכחיש כי קילל את השוטר טרם השימוש בגז ועוד הכחיש כי סרב להזדהות, או כי דחף את השוטר, או כי הפעיל נגדו אלימות כלשהי

בשולי הודעתו ביקש הנאשם להתלונן כנגד השוטרים אשר עשו כנגדו שימוש בגז.

הנאשם הגיש תלונה במח"ש ומהודעה שנגבתה ממנו במח"ש ביום 21/3/11 (ת/6) עולה כי הוא מבקש להתלונן על אירוע שארע למעלה משנה קודם לכן עת ברכב נסעו הוא ושניים מחבריו ונעצרו לבדיקה במחסום של מג"ב. שוטר מג"ב אחד ביקש מהנהג תעודה ושטר אחר פתח את הדלת שלידו וצעק עליו כי ימסור את תעודתו. על כן שאל אותו הנאשם מדוע הוא צועק ואף הוציא את תעודתו , אלא שהשוטר הורה לו לצאת מן הרכב ואף משך אותו בידו. כיוון שהשוטר עשה כן בחוזקה, אמר לו הנאשם כי הוא מושך אותו כמו כבש, ואזי ריסס אותו השוטר בגז פלפל. מדובר בשוטר "איבראהים דאבאש" אשר אמר לו באותו מעמד כי הוא – הנאשם אינו מכירו אבל הוא השוטר עצר את ראאד צאלח וכי עליו לומר לחבריו מי אלה מג"ב. הנאשם ציין כי אותה עת היו מאחוריהם ברכב נוסף ארבעה מחבריהם שחלק מהגז הגיע לאחד מהם.

הוא ציין כי בזמן שנלקח על ידי השוטרים לתחנה הם אמרו לו כי הוא בנו של ישמעאל והיכו אותו באמצעות המרפקים בחזהו, לחצו עם ידם על חזהו ואמרו לו "התקפת לב עכשיו תמות". בתחנה, במשך שלוש שעות עת המתין לחקירתו, הורו לו לנקות זבל ואיימו עליו עם גז פלפל. רק כעשר דקות לפני החקירה ניתן לו לשטוף את פניו על מנת שהקצין לא יראה כי נעשה שימוש בגז.

הנאשם פרט כי כבר התקיימו מספר דיונים בבית המשפט בעניינו מאז אותה חקירה.

משנשאל הנאשם מדוע הגיע להתלונן רק למעלה משנה לאחר האירוע השיב "אנחנו כל הזמן אוכלים אותה מה שהם אומרים זה קדוש ועכשיו שהבנתי שבאמת מאשימים אותי אמרתי אני אלך להתלונן למה שאני יאכל אותה"

לשאלה מי משוטרי מג"ב מעורב באירוע זה, השיב כי רק איברהים דאבאש. ומשנשאל האם נוספים הפעילו כח כנגדו, השיב כי היו במקום שלושה שוטרים וכולם היכו אותו. איברהים השתמש בגז והשניים האחרים היכו אותו בחזה ולחצו על הלב ואמרו לו כי עתה ימות.

הנאשם הסביר כי הגם שהוא גדל גוף הרי שהשוטר באמצעות שתי ידיו משך אותו מן הרכב החוצה. וכי השוטר לא ביקש ממנו לצאת מן הרכב, אלא משך אותו כאמור.

בבית המשפט סיפר הנאשם כי היה ברכב יחד עם שניים מחבריו ובהגיעם למחסום, ניגש אל הרכב חייל אשר פתח את הדלת של הרכב וביקש ממנו תעודה. הנאשם שוחח אותה עת עם חברו והשתהה בהוצאת התעודה, שכן ארנקו היה באחורי גופו. החייל נופף בידיו לעברו וצעק כי יוציא תעודה ועל כן שאל אותו הנאשם מדוע הוא צועק. החייל אמר כי הוא מתווכח וקרא למקום את אבי דבש וסיפר לו כי הנאשם מתווכח. דבש נטל את התעודה והורה לו לצאת מן הרכב וכשיצא, משך אותו בידו. כשמשך הנאשם את ידו חזרה וטען כי דבש משך אותו כפי שעושים לחיה, הודיע לו דבש כי הוא מעוכב בשל תקיפת שוטר והוביל אותו הצידה בסמוך לרכב המשטרה. לדברי הנאשם במקום היה שוטר מבוגר שהתווכח עם דבש על כך שעיכב את הנאשם . חבריו של הנאשם יצאו אף הם מן הרכב ופנו לדבש בשאלה על פשר עיכובו של הנאשם . דבש הודיע כי הוא עצור וריסס אותו בגז פלפל והשליך אותו אל הרצפה. כן אמר לחבריו כי יעזבו את המקום אחרת יעשה שימשו בגז גם כלפיהם. הנאשם סיפר כי דבש אמר כי הוא זה שעצר את ראאד סלאח וכי אסור להם לצאת ממזרח ירושלים.

בהיותם בדרך לתחנת מג"ב אמרו לו השוטרים עכשיו תמות ובתחנה הורו לו לנקות את הזבל ורק סמוך לפני החקירה התירו לו לשטוף את פניו. הוא ציין כי בעת החקירה לא הרגיש טוב ולא היה מודע לדברים אשר מסר.

הנאשם הכחיש כי סרב להזדהות או כי תקף את השוטר.

בחקירה הנגדית עמד הנאשם על טענתו כי עת הגיעו השוטרים אל הרכב הוא שחח עם חברו, גם אם חבריו אמרו כי הוא ישן אותה עת. עוד ציין בחקירתו הנגדית כי ברכבם היו ארבעה אנשים,(הגם שבחקירתו הראשית מסר: "אני ישבתי מאחורה והיו איתי עוד שניים ברכב").

הוא אישר כי כל הנוסעים האחרים ברכב מסרו את תעודותיהם ואילו הוא השתהה כי לקח לו זמן להוציא את תעודתו מארנקו אשר היה בכיסו האחורי ולטענתו בעת ששאל את השוטר מדוע הוא צועק היתה התעודה בידו.

הנאשם ציין כי לטעמו העלילו עליו השוטרים עלילה וכך תמיד מתעוררות לגביו בעיות במחסום כיון שהוא בעל גוף, מאחר שהוא מתאמן במכון כושר ועל כן אומרים לו שהוא עושה "אבו עלי".

הנאשם כי למעשה לא ידע מה זה מח"ש וכי התפלא מאוד שקיבל זימון לבית המשפט בשל ההליך הפלילי שנפתח נגדו ולאחר מכן הפנתה אותו באת כוחו להתלונן במח"ש.

הוא חזר על כך שבעת גביית הודעתו במג"ב סבל מהשפעות גז הפלפל ולא היה מודע לאשר מסר.

יחד עם זאת אישר הנאשם כי הוא חתם על ההודעה וזאת הגם שאינו קורא עברית. לדבריו, החוקר הוא שקם מכסאו והניח את אצבעותיו על המקום בו הוא צריך לחתום, שכן עיניו היו סגורות בשל הגז.

הנאשם ציין כי הוא בטוח וברי לו כי מסר לחוקר במג"ב את כל אשר מסר במח"ש ולא ידוע לו מדוע לא נרשמו הדברים ומלוא תלונותיו על התנהגות שהשוטרים.

הוטח בנאשם כי הנה על פי דבריו שלו כל הדרך לתחנה היה תחת השפעת הגז המדמיע ולא יכול היה לנשום או לראות את הנעשה סביבו ועל כן הכיצד שנתיים לאחר מכן יכול היה לתאר בפרוטרוט מי עשה לו מה וכיצד. הוא השיב כי השוטרים דיברו איתו והוא הרגיש כי שניים היו לידו ואחד נהג.

עוד הסביר כי ידע למסור את שמו של אבי דבש, כיוון שחבריו הם שמסרו לו שם זה.

מטעם ההגנה העיד יוסוף מכימר אשר סיפר כי ביום הרלבנטי נסעו הוא וחבריו בשתי מכוניות כאשר הנאשם היה במכונית הראשונה והוא במכונית השניה. הרכב בו היה הנאשם עצר לפניהם לבדיקה במחסום, והוא שישב במושב הקדמי של הרכב שלאחריו, הבחין כי נוסעי הרכב נבדקים וכי לפתע דחף אחד השוטרים את הנאשם "בצורה עצבנית". הוא הבין שמתרחש דבר מה שאינו טוב. הוא הבחין כי השוטר אברהם דבש, שאותו זיהה בשמו על פי התג שעל חולצתו, משתמש בגז כלפי הנאשם ואף מושך אותו אל תוך הרכב, הוא ניגש למקום וניסה להרגיע את הרוחות וכך עשה אף שוטר מבוגר שהיה במקום, אלא שהשוטר דבש התנהג באכזריות.

לדברי העד לא יתכן שהנאשם סרב להזדהות כיוון שראה את התעודה שלו בידי השוטרים.

גם בחקירה הנגדית סיפר העד כי כולם מסרו תעודות ורק הנאשם התמהמה קמעא ואזי דבש משך אותו אל מחוץ לרכב והנאשם משך ידו בחזרה. הוטחו בו גם דברים ודמים שמסר במשטרה והוא נשאל הכיצד הוא יודע את כל אלה אם לא ראה את שארע ברכבו של הנאשם. על כך השיב העד כך הבינו החברים לאחר האירוע וכך הוא שמע מאחרים וכי כל שסיפר בבית המשפט הוא דברים ששמע מאחרים. עוד ציין העד בתשובה לשאלה כי במהלך שלושת החודשים שחלפו בין האירוע לבין מסירת הודעתו במשטרה הוא שוחח עם הנאשם ועם חבריו האחרים אודות האירוע.

העד ציין כי הם זכרו דווקא את שמו של דבש כיוון שהתכוונו להתלונן כנגדו בשל שקילל את כולם ואיים כי ישתמש גם נגדם בגז מדמיע. משנשאל מדוע לא סיפר על כך בהודעתו שבמשטרה, השיב כי "אולי לא שאלו" וכי אם היה נשאל שאלה ישירה היה משיב על כך.

משנשאל העד מדוע נמשך רק חוסאם מתוך הרכב דווקא, השיב כי ניכר היה על פניו של דבש כי הוא שונא ערבים ממזרח ירושלים והוא אף התבטא כך במהלך האירוע.

התביעה ביקשה להגיש את הודעתו של העד במשטרה (ת/7).

בהודעה זו מסר העד סרים דומים ברוח זו שנמסרו בבית המשפט ואולם שם הוסיף כי לאחר שניסו להרגיע את הרוחות ללא הצלחה ולאחר השימוש בגז, נטל דבש את הנאשם אל מאחורי הרכב והחל להכותו.

מחמד משני אשר העיד מטעם הגנה סיפר כי הוא היה נהג הרכב בו נסע הנאשם. לידו ישב נוסע נוסף ומאחור ישבו הנאשם ונוסע נוסף. משנתבקשו במחסום למוסר את תעודותיהם עשו כן, אולם הנאשם התמהמה, כיוון שהוציא את ארנקו ואזי הגיע למקום שוטר נוסף והחל לנופף בידיו כלפי פניו והורה לו לרדת מן הרכב ומשך בידו. משמשך הנאשם את ידו בחזרה, הוא ריסס אותו בגז פלפל. הנאשם נפל על הקרקע. לאחר מכן הגיע למקום מפקד התחנה שהסיט את כולם לאחור ואף שלף כנגדם את אקדחו.

אברהם דבש, שאת שמו למד מן התג שעל חולצתו איים עליהם כי יזוזו מן המקום אחרת יתיז גם לעברם גז ואף גידף אותם וקילל ואתם .

העד הסביר כי במח"ש מסר שהכניסו את הנאשם לבגז' של הרכב, אך התכוון לכך שהכניסו אותו לארגז הטנדר וזאת כיוון שאינו שולט היטב בשפה העברית.

מאחר שהנאשם סיפר בבית המשפט כי הבחין שדבש דחף את הנאשם הוא נשאל מדוע לא סיפר על כך במשטרה, סמוך לאחר האירוע והשיב כי לא נשאל על כך במשטרה ומעבר לכך, עתה הוא נזכר בכך. משהוטח בו כי אפילו הנאשם לא טען כך, השיב כי הוא ראה זאת. המשיך התובע והקשה עליו וציין כי מאחר שהוא נהג הרכב והנאשם ישב מאחור והוצא מן הרכב, הרי שהדברים נעשו מאחוריו, ועל כך השיב העד כי הוא יכול להסיט את צווארו לאחור ולדבריו הוא ראה את כל האירוע ולא יתכן כי הנאשם תקף את דבש בשלב כלשהו.

משהוטח בעד כי במח"ש מסר כי הנאשם לא מסר את תעודתו כיוון שישן, השיב כי יתכן ולמעשה הנאשם ישן וכי עתה לאחר שלוש שנים אינו זוכר היטב. הוא אף השיב כי שמע את הנאשם ודבש משוחחים אך לא שמע את תוכן השיחה. ועל כן השיב כי אינו יודע באם הנאשם קילל את השוטרים.

התביעה ביקשה להגיש את הודעותיו של הנאשם במשטרה ובמח"ש.

הודעתו במשטרה (ת/8) היא ברוח הדברים אשר מסר העד בחקירתו הראשית בבית המשפט. במח"ש (ת/9) מסר העד כך: ".. הגענו היום בגלל מכתב שהוא קיבל מבימ"ש על כתב אישום שהוא בין השאר על תקיפת שוטר והפרעה לשוטר".

לדבריו בהודעה , בעת שנעצרו במחסום הנאשם ישן ועל כן משדבש ביקש את תעודותיהם, התמהמה הנאשם כיון שישן.

עוד ציין כי מיד כאשר ירד הנאשם מהרכב, ריסס אותו דבש בגז ולאחר שלמקום הגיע מפקד התחנה של השוטרים הם הניחו את הנאשם בבגז' של הרכב ונסעו לתחנה.

העד ציין כי אף הוא נפגע מהגז ומשנשאל על ידי החוקר הכיצד, כיוון שהוא ישב בתוך הרכב, השיב כי הוא נפגע מן הריח.

העד הוסיף כי הנאשם ודבש כלל לא שוחחו ביניהם כיוון שדבש ריסס את הנאשם מיד עם צאתו מן הרכב.

מחמד מכימר אף הוא העיד מטעם ההגנה וסיפר כי הוא זה שישב לצידו של הנאשם במושב באחורי וכי הנאשם התמהמה בהוצאת תעודתו במחסום כיוון שהיה עליו להוציאה מארנקו. השוטר צעק עליו והורה לו לרדת מן הרכב ומשעשה כן הנאשם, ריסס אותו השוטר בגז בפניו.

העד אישר את שמסר במשטרה , דהיינו כי השוטרים הכניסו את הנאשם לרכב המשטרה ושם היכו אותו וכי מדובר בשני שוטרים.

העד ציין כי דבש קילל את תושבי מזרח ירושלים ולדעתו יש לו דבר מה נגדם ועל כן גם התנהג כפי שהתנהג. אם כך הקשה התובע - מדוע לא הופעל הגז גם כלפיו שהינו תושב מזרח ירושלים והוא השיב כי הם כולם נפגעו מן הגז וכי האירוע עם הנאשם התפתח רק בשל שהוא התמהמה בהוצאת התעודה.

התביעה ביקשה להגיש את הודעותיו של העד במשטרה ובמח"ש.

בהודעתו שבמשטרה (ת/10) סיפר העד דברים ברוחי דומה לאשר סיפר בחקירתו הראשית בבית המשפט, למעט שציין כי הנאשם מסר את תעודתו לשוטר מיד כאשר נתבקש לעשות כן.

במח"ש (ת/11) סיפר העד כי שוטרי מג"ב עצרו אותם במחסום וביקשו כי ירדו אחד אחד מן הרכב ולאחר שביקשו מהנאשם שירד מהרכב, ריססו את פניו בגז פלפל מבלי שהנאשם עשה דבר.

משנשאל העד מודע הגיע רק אז להתלונן במח"ש השיב כך: "כי לקחו את חוסאם לבתי משפט ואז אנשים הציעו לו שיתלונן נגד השוטרים במח"ש כי השוטרים תופרים לו תיק בלי שיעשה כלום".

לשאלה נוספת של החוקר, השיב העד כי לאחר השימוש בגז הכניסו את הנאשם לרכב המשטרה ואין הוא יודע האם ברכב היכו אותו אם לאו.

סיאם חסאן אשר העיד אף הוא מטעם ההגנה סיפר כי היה ברכב אשר נסע מאחורי רכבו של הנאשם והבחין בשוטר המשתולל ומשוך אותו אל מחוץ לרכב, עד כי הגיע שוטר עם שיער לבן שלדעתו אחראי עליהם והתרה בו. , אלא שאותו שוטר דחף את השוטר עם השיער הלבן וריסס גז לעבר עיניו של הנאשם אשר פגע גם בעד. שוטר זה גם קילל וציין שעצר את ראאד צאלח וכן פתח את נשקו.

לטעמו של עד זה הגם שישב ברכב אחר , הוא ראה כל שהתרחש גם ברכב מקדימה והנאשם לא עשה דבר, אלא השוטר הוא שהשתולל סתם.

מוחמד מכימר שהעיד מטעם ההגנה, הוא שישב לצידו של הנהג ברכב בו נסע הנאשם, ולדבריו משנתבקשו להזדהות כל אחד הוציא את תעודתו והנאשם היה ככל הנראה רדום אותה עת ולדבריו השוטר דבש הורה לו לצאת מן הרכב וריסס אותו בגז. העד ציין כי הנאשם לא הרים יד על השוטר ואף השוטר לא הרים יד על הנאשם, אלא , כאמור, עשה כלפיו שימוש בגז.

להשלמת התמונה יצויין כי הנאשם קיבל תשובה ממח"ש ולפיה הוחלט שלא לפתוח בחקירה פלילית בשל תלונתו. (נ/1).

שלושה הם עדי התביעה העיקריים בפרשה זו והם שוטרי מג"ב שהיו מעורבים באירוע.

כל אחד מהשוטרים ערך דו"ח פעולה ואף העיד בבית המשפט. חלקם אינו זהה באירוע ולכל אחד מהם היה תפקיד אחר ובמיקום אחר ומטבע הדברים עדויותיהם אינן יכולות להיות דומות ממש.

עדויותיהם של שלושת השוטרים היו נחושות, סדורות ובהירות.

לא נמצאו בעדויות אלה סתירות או פירכות ובוודאי לא כאלה היורדות לשורשו של עניין.

אם נמצאו בין עדות של אחד לאחר הבדלים קלים כאלה ואחרים, הרי שיש לזכור את האמור לעיל, כי כל אחד מהם מילא תפקיד אחר באירוע, וכל אחד מהם עמד במקום אחר.

אני ערה לכך כי אבי דבש הוא שרשם עבור אלעד צברי את הדו"ח שלו בשל שנבצר היה מאלעד אותו יום לכתוב. אכן ראוי ונכון היה כי יעשה כן שוטר אחר שלא נטל חלק באירוע. אולם לא מצאתי בעובדה זו לכשעצמה כדי לפגום במהימנותו של מי משני עדים אלה.

קריאת שני הדו"חות מעלה כי הגם שאותו כתב יד להם, הרי שנוסחיהם שונים וננקטים בהם ביטויים שונים על פי מנסחיהם ועורכיהם, ואף תוכנם אינו זהה במדוייק וקיימים ביניהם הבדלים המעידים כי לא תואמו.

עוד נטען כלפי שלומי קרני ואברהם דבש כי הם תיאמו ביניהם את כתיבת הדו"חות שלהם בשל שנקטו אותם ביטויים ממש ואולם לא מצאתי כי אם נקט דבש בביטוי "ירד מהרכב בצורה מאיימת..." ואילו קרני רשם: "ירד מהרכב בהפגנתיות מוגזמת" הרי שיש בכך כדי לפגוע במהימנות עדים אלה.

בטרם אתייחס לגרסתו של הנאשם ולעדויותיהם של עדי ההגנה מטעמו, הרי שאציין בעניינם של עדי התביעה כי הם לא נחקרו אודות טענות מהותיות ביותר שעלו בגרסאותיהם של אלה.

כך לא נחקר מי מהם כי אברהם דבש איים על כל הנוכחים במקום – חבריו של הנאשם כי יעשה שימוש בגז פלפל גם כלפיהם וכך לא נחקר מי מהם ולמצער אברה ם דבש, כי דבש התרברב באזני הכל, לרבות חבריו של הנאשם, כי הוא עצר את ראאד צאלח וגידף את תושבי מזרח ירושלים וכיו"ב טענות שהועלו נגדו.

הדברים היו ידועים בשלבי פרשת התביעה, הן מפני שהם בגירסת הנאשם והן מפני שהיו בהודעות עדים אלה, כפי שהוגשו לאחר מכן לבית המשפט. משמעות הדברים מבחינה ראייתית ברורה.

הנה כי כן, נתתי אמון בעדויותיהם של עדי התביעה.

לא נתתי אמון בעדותו של הנאשם.

הנאשם מסר הודעה במשטרה וזמן רב לאחר מכן, ולאחר שנפתחו כנגדו ההליכים הפליליים הוא מצא להתלונן במח"ש. מקרא הודעתו שבמשטרה ומקרא הודעתו במח"ש מעלה כי הן שונות זו מזו מאוד. במח"ש הוסיף הנאשם והעצים את תלונתו והוסיף כי הוכה גם בדרך לתחנה על ידי שוטרים נוספים שאף איימו עליו כי יהרגו אותו ולחצו על חזהו וכיו"ב כמפורט לעיל. הוא הוסיף אף טענות כנגד דבש אשר לא עלו קודם לכן.

והנה בבית המשפט גרסתו היא לא זו ולא זו, אלא עירוב של שתי הגירסאות.

בבית המשפט אף הוסיף כי למעשה, מסר את תעודתו עוד טרם הוצאתו מן הרכב וכי, למעשה, ההיטפלות אליו היתה לא בשל התעודה, אלא בשל מבנה גופו.

גם עדי ההגנה הרבים לא הועילו לנאשם. אמנם קו אחד הנחה את עדויותיהם ובעדויותיהם שלהם היו ביטויים שחזרו על עצמם במדוייק שוב ושוב. ועם זאת, סתירות רבות בין העדויות באשר לתיאור האירועים, הן באשר למצבו של הנאשם בין אם שוחח עם חבריו בעת הבדיקה, בין אם התמהמה בהוצאת הארנק, בין אם ישן. כך גם לגבי התנהלותו עם דבש, שדווקא את שמו מכל הנוכחים במקום, ידעו כל החברים לציין, הגם שכל השוטרים עונדים תג עם שם. חלק מן העדים ידעו לומר כי השניים שוחחו ביניהם וחלקם האחר עמדו על כך כי לא הוחלפו בין השניים דברים כלל ועיקר וכי מיד נעשה שימוש בגז.

נחלקו הדעות גם באשר לדחיפתו של הנאשם על ידי דבש ועוד ועוד פרטים באשר לאירוע, לרבות מידת מעורבותו של מיקי מפקד התחנה, ושלב השתלבותו באירוע. ושמא היה זה השוטר המבוגר. הגדיל לעשות אחד העדים שאף סיפר כי אף את השוטר המבוגר תקף דבש.

נחלקו גם הדעות באשר לשאלה האם הוכה הנאשם בהיותו ברכב המשטרה אם לאו – הגם שעלתה תמיהה הכיצד יכולים היו להעיד על כך החברים כלל ועיקר.

עוד הסתבר במהלך פרשת ההגנה כי הגם שדבש נטל את הנאשם הצידה לצד הרכב, כך גם על פי גירסת הנאשם הרי שכל חבריו של הנאשם, בין אם יצאו מרכבם שלהם ובין אם לאו נפגעו מן הגז.

וכן הסתבר כי כל אחד מהם, בין אם יצא מרכבו ובין אם לאו, היטיב לראות את כל האירוע ממקום המצאו.

כפי שאף ציינתי לעיל, עדי התביעה לא נחקרו כלל ועיקר אודות גרסאות עדי ההגנה על כל ההשלכה הראייתי ת שיש לכך.

ויודגש כי רק בפרשת ההגנה נלמד כי אחרי הרכב בו נסע הנאשם נסע רכב נוסף ובו חבריו של הנאשם שאף הם ירדו מן הרכב וביקשו ליטול חלק באירוע. זכרם של אלה לא בא כלל ועיקר בפרשת התביעה ומי מעדי התביעה לא נשאל על כך כלל ועיקר – ויש להעלות תמיהה באשר לכך.

ועוד יצויין לענין זה כי ניתן היה לראות בנקל סתירות בין הודעות העדים שמסרו הודעה במשטרה לבין הודעות שמסרו מאוחר יותר במח"ש, שאז הועצמו הודעותיהם ותלונותיהם מאוד מאוד והם אף לא כיחדו כי באו להתלונן רק בשל כתב האישום שהוגש כנגד הנאשם.

לגבי אחר מהם נלמד מעדותו בבית המשפט כי כל שסיפר בהודעתו שבמשטרה וגם בבית המשפט למד למעשה, מדבריהם של האחרים אשר סיפרו לו על כך והיה זה עד אשר הקפיד להדגיש את התנהגותו האכזרית והגזענית של דבש.

על כן לא נתתי אמון בעדויותיהם של עדי ההגנה.

לא קיבלתי גם את טענתם של עדי ההגנה כי כל מניעי פעולתו של דבש היו למעשה גזעניים ומכוונים כנגד ערביי מזרח ירושלים. אם כך, מדוע דווקא הנאשם ולא כל יתר חבריו, או שמא מספר נוספים מהם. מה ייחד את הנאשם מיתר חבריו. הם עצמם ניסו לשמוט את הקרקע מתחת לטענה כי הנאשם סרב להזדהות על פי הוראה שניתנה לו לעשות כן וכל אחד מהם סיפק כאמור הסבר אחר, להתנהגותו.

בוודאי שאין לקבל לענין זה את טענתו של הנאשם כי הוא "נבחר" בשל מימדי גופו. (שיצויין שאינם יוצאי דופן) יש לזכור כי כלי הרכב נעצרו לבדיקה שגרתית במחסום ובוודאי שכאשר כל יושבי הרכב יושבים בתוכו לא ניתן ל"בחור" כך מי מהם על פי הקריטריון שהציע הנאשם.

על כן ולאור כל האמור לעיל אני קובעת כי בתאריך 20/3/09 במהלך בדיקה של רכב בו נסע הנאשם הוא נתבקש להציג תעודת זהות וסרב לעשות כן. גם משנתבקש שוב לעשות כן הוא סרב, יצא מן הרכב ודחף את השוטר אברהם דבש בכתפו. השוטר דבש אחז בידו הימנית של הנאשם ואילו הנאשם אחז בידו השמאלית של דבש ודחף אותו. כן אחז בצווארו ודחף אותו לאחור. תקיפתו את השוטר נבלמה רק משעשה דבש שימוש בגז פלפל לעברו של הנאשם.

ראיתי במעשים אלה כמכלול של מעשה אחד וכך אתייחס אליו ועל כן יורשע הנאשם בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 וכן תקיפת שוטר, לפי סעיף 273 לחוק העונשין.

לא מצאתי, בשל שראיתי במעשים כמכלול אחד, להרשיע את הנאשם בנוסף בעבירות של התנגדות למעצר וניסיון לתקיפת שוטר, שאף הן יוחסו לו בכתב האישום.

כך גם והגם שאני קובעת כי הנאשם השתמש בביטוי "כוס אמק מי אתם בכלל "כלפי השוטרים להרשיעו בעבירה נפרדת של העלבת עובד ציבור ובנסיבות הכוללות של המקרה הרי שזהו חלק ממכלול המעשים של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

ניתנה היום, ב'חשון תשע"ג , 18 אוקטובר 2012, במעמד הצדדים