לפניי בקשת התובעת להארכת מועד להגשת חוות דעת מטעמה בתחום הבטיחות. המשיבות והצדדים השלישיים מתנגדים לבקשה בטענה, כי מדובר בבקשה שהוגשה בשיהוי רב, לאחר שנסתיים שלב שמיעת ההוכחות בתיק, לאחר שהתובעת הצהירה "אלו עדיי", ולאחר שהוגשו סיכומי התובעת לתיק בית המשפט.

דין הבקשה להתקבל. נוכח האמור בפסק הדין של בית המשפט המחוזי מיום 17.10.2012 לפיו התובעת תשלים את עדותה בפניי, הרי ששלב שמיעת הראיות בתיק טרם הסתיים. כמו כן, טרם הוגשו סיכומים מטעם הנתבעים והצדדים השלישיים, כך שלא תיפגע כל טענת הגנה אפשרית מטעמם. זאת ועוד, ככל שתוגש חוות דעת מטעם התובעת, תהא לנתבעות ולצדדים השלישיים זכות להגיש חוות דעת נגדית מטעמם, כך שלא ברור לי איזה נזק ייגרם להם אם יוארך המועד כמבוקש.

אכן, היה על התובעת להגיש את חוות הדעת לפני תחילת שמיעת הראיות. יחד עם זאת, הגשת חוות דת בטיחותית במקרה דנן מטעם הצדדים תאפשר לבית המשפט להכריע במחלוקות שבין הצדדים בצורה נכונה ויסודית יותר, כאשר מלוא התמונה פרוסה לפניו.

אשר על כן, ועל מנת שלא לחסום את הדרך בפני התובעת מלהוכיח את טענותיה וכדי לדון בכל השאלות שבאמת שנויות במחלוקת בין הצדדים, הנני מקבל את הבקשה.

התובעת תגיש חוות דעת בתחום הבטיחות תוך 30 יום מהיום, הנתבעים רשאים להגיש חוות דעת נגדית תוך 30 יום לאחר מכן.

ישיבת ההוכחות הקבועה ליום 30/1/13 תישאר על כנה, ובסיומה תיקבע ישיבה לשמיעת מומחי הבטיחות מטעם הצדדים.

בנסיבות, אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח כסלו תשע"ג, 12 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.