לפניי בקשת הנתבע 2 (להלן: "המבקש") למתן הוראות בהתייחס להודעה לצד שלישי, במסגרתה נתבקש בית המשפט, בין היתר, להורות על הפרדת הדיון בין התובענה העיקרית לבין ההודעה לצד שלישי, כך שהדיון בהודעה לצד שלישי יידחה עד לסיום הדיון בתובענה העיקרית ובנפרד ממנה.

עוד צוין בבקשה, כי הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת" או "המודיעה") נתנה הסכמתה כי הדיון בתובענה העיקרית יתנהל בנפרד מן הדיון בהודעה לצד ג'.

ברקע לבקשה זו עומדת תביעה כספית שעניינה בהסכם מכר שנכרת בין התובעים לבין הנתבעת, חברה יזמית, לרכישת נכס שהיה אמור לשמש את המשיבים, רופאים במקצועם, כמרפאה פרטית. עוד הוגשה התביעה כנגד המבקש, עו"ד במקצועו, אשר ייצג את הנתבעת בעסקת המכר אל מול התובעים וערך את הסכם המכר.

לפי הנטען בתביעה, הנתבעת והמבקש הציגו בפני התובעים בטרם כריתת ההסכם מצג שווא, ולפיו אין ולא תהא כל מניעה להכשיר את הנכס, מבחינה תכנונית, כמרפאה פרטית. בדיעבד, ולאחר החתימה על הסכם הרכישה, התברר כי לא ניתן להפעיל מרפאה פרטית בנכס. עוד טוענים התובעים, כי הנתבעת והמבקש לא מסרו לתובעים בעת החתימה על ההסכם מידע נכון ומלא אודות מצבו התכנוני של הנכס. בנוסף נטען בתביעה, כי לאחר החתימה על ההסכם גילו המשיבים שהנכס מיועד לרכוש משותף של כלל הדיירים בבניין בו שוכן הנכס.

לאור האמור, עותרים המשיבים לפיצוי בגין נזקים ממוניים, וכן לאכיפת ההסכם והמצאת האישורים התכנוניים הנדרשים בכדי שהנכס יותאם למרפאה.

הנתבעת התגוננה מפני התובענה והגישה בתורה הודעה לצד שלישי כנגד המבקש, במסגרתה עתרה לחייב את האחרון לשפותה בגין כל סכום פיצוי שבו תחויב כלפי התובעים. המודיעה, טוענת כי המבקש ערך את הסכם המכר והוא זה אשר הביא בפני התובעים את כל המידע הרלוונטי אודות מצבו התכנוני של הנכס. המודיעה מוסיפה וטוענת, כי המבקש ייצג אותה בנוגע לעריכת ההסכמים בפרויקט מושא התובענה וכי היא פעלה בהתאם להנחיותיו אל מול התובעים בקשר למכירת הנכס.

בנימוקי הבקשה, נטען כי מכוח הוראת תקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסור לבית המשפט שיקול דעת לפצל את הדיון בתביעה העיקרית מן ההודעה לצד שלישי, באופן שתחילה תישמע התביעה העיקרית ורק לאחר סיום הדיון בה תוכרע ההודעה לצד שלישי, במידת הצורך. לטענת המבקש, בבסיס ההחלטה להורות על פיצול הדיון, כאמור, עומד השיקול של יעילות הדיון. נטען כי בנסיבות העניין שלפנינו העילות המפורטות בכתב התביעה, העובדתיות והמשפטיות, שונות הן בתכלית מן העילות המצוינות בהודעה לצד שלישי. כך, שדיון בהודעה לצד שלישי בד בבד עם הדיון בתובענה העיקרית עלול לסרבל את ההליך שלא לצורך או להשהותו, יקשה על בית המשפט בכל הנוגע לנטלי ההוכחה וסדר הבאת הראיות, ויגרום להארכת חקירות העדים והתצהירים. משכך, יש מקום להכריע בראש ובראשונה במחלוקת בין התובעים לבין הנתבעת.

עוד נטען, כי הדיון בתביעה העיקרית שלשיטת המבקש יביא בסופו של יום לדחייתה, ייתר את הדיון בהודעה לצד שלישי. לחילופין, גם אם תתקבל התביעה, כולה או בחלקה, הקביעות וההכרעות שאליהן יגיע של בית המשפט במסגרת זו יקלו על בירור ההודעה לצד שלישי ויתרמו לניהולה.

בדיון שהתקיים בפניי התנגדו התובעים לבקשה.

לטענתם, הבקשה נעדרת כל נימוק ענייני לפיצול הדיון. התובעים חולקים על עמדת המבקש וטוענים, כי אין מקום להקדים ולהכריע בסכסוך שבינם לבין הנתבעים, משום שהפלוגתא הנוגעת לחובותיו של המבקש כעו"ד בעת עריכת הסכם המכר משותפת הן לתביעה העיקרית והן להודעה לצד שלישי. דווקא היענות לבקשה תסרבל את ההליך ותאריכו שלא לצורך ומטרתה. לשיטתם, ייעול ההליך מחייב דיון בכל השאלות השנויות במחלוקת, כמקשה אחת.

אחר עיון בטענות הצדדים, אני מחליטה לדחות את הבקשה, ואנמק:

על פי תקנה 222 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984 מסור לבית המשפט שיקול דעת להורות שההודעה לצד שלישי תידון לאחר הסיום של הדיון בתובענה או לאחר מתן פסק דין בין התובעים לבין הנתבעים, וזאת אם בית המשפט סבור שדיון בנושא ההודעה לצד שלישי עלול לסבך את הדיון בתובענה שלא לצורך [ראו: רע"א 507/97 שיכון ופיתוח בישראל בע"מ נ' סביון ואח', פ"ד נא (2) 656 (1997)].

ביסוד התביעה העיקרית וההודעה לצד שלישי עומד הסכם מכר שערך המבקש בין הנתבעת לבין התובעים. בענייננו המחלוקת העיקרית נוגעת לשאלת המצגים שהציגו הנתבעים בפני התובעים בכל הנוגע למצבו התכנוני של הנכס במועד כריתת הסכם המכר. שאלה עובדתית זו טעונה גם בירור במסגרת המחלוקת שבין הנתבעת למבקש, כאשר הקביעות שתתקבלנה בהליך העיקרי בהקשר זה ישמשו גם יסוד להכרעה בין המבקש לבין הנתבעת בהודעה לצד שלישי. יתרה מכך, בית המשפט יידרש להכרעה הן בתובענה העיקרית והן בהודעה לצד שלישי בשאלת חבותו של המבקש בעת עריכת הסכם המכר, הן כלפי התובעים, כרוכשים של הנכס, והן כלפי הנתבעת, כמוכרת וכמי ששכרה את שירותיו המשפטיים של המבקש בכדי לייצגה בעסקת המכר אל מול התובעים. שאלה זו משותפת הן לתביעה העיקרית והן להודעה לצד שלישי. בנסיבות אלו, המחלוקות המתעוררות בין התובעים לנתבעת בתיק העיקרי ובין הנתבעת למבקש קשורות וכרוכות אחת בשנייה ונובעות מהסכם מכר אחד.

זאת ועוד, גם מטעמי יעילות וחסכון בזמנם של בעלי הדין והעלויות הכרוכות בניהול המשפט, אני סבורה שאין מקום לפיצול הדיון. יש לזכור, כי המבקש הינו גם נתבע ישיר ובעל דין בתביעה העיקרית וממילא ייטול חלק בדיון שיתקיים בה. יתרה מכך, הדיון בצוותא יחסוך בזמנם של בעלי הדין, העדים ובית המשפט, מכיוון שבעלי הדין יצטרכו להתייצב לעדות רק פעם אחת, ובית המשפט יידרש לקבוע ממצאים ביחס לכלל הפרשה, על כל הסתעפויותיה, שיחייבו את כל הצדדים ולהכריע בדיון אחד בכל השלכותיה המשפטיות של הפרשה. לאור זאת, פיצול הדיון לא יקצר את ההליכים אלא עלול לסרבלם.

הבקשה להפרדת דיון מוגשת בדרך כלל ע"י התובע שהוא בעל האינטרס לעתור להפרדת הסכסוך בינו לבין הנתבע לבין הסכסוך שבין הנתבע לצד השלישי מהחשש להארכה שלא לצורך בבירור תביעתו ע"י צירוף הליך לתובענה שאין הוא כלל צד לו ומעוניין בו. בענייננו, הצד השלישי הוא המעוניין בהפרדת הדיון בהודעה לצד שלישי מן התובענה העיקרית באופן המחזק את הדעה, כי קיום דיון במאוחד לא יגרום עיוות דין למי מבעלי הדין.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה ומורה כי ההודעה לצד שלישי תתברר יחד עם התובענה העיקרית.

הוצאות בקשה זו תילקחנה בחשבון בסוף הליך.

הצד השלישי יגיש כתב הגנה תוך 30 יום מיום קבלת עותק החלטה זו.

לאור לוח הזמנים המפורט לעיל, הדיון יידחה ליום 06.12.12 שעה 10:00.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים באמצעות הפקסימיליה ותוודא קבלתה.

ניתנה היום, ט"ז חשון תשע"ג, 01 נובמבר 2012, בהעדר הצדדים.