זוהי בקשה רביעית לביטול פסק דין שניתן כנגד הנתבעים ביום 4.10.13 במעמד צד אחד לאחר ששלושה פסק דין קודמים שניתנו בהעדר בוטלו בתנאים שנקבעו.

העובדות הצריכות לעניין

ראשיתו של ההליך בבקשה לביצוע שטר שהגיש התובע (להלן: "המשיב") ביום 31.05.2009 במסגרת תיק הוצל"פ שמספרו 13-06403-09-4 בלשכת ההוצאה לפועל בקריות. במרכז הבקשה עומדים שני שיקים בסך כולל של 27,550 ₪ המשוכים מחשבונם המשותף של הנתבעים (להלן: "המבקשים"), בחתימת הנתבע 1, לפקודת מר מסאלחה ויסאם ואשר הופקדו בחשבון הנפרע המתנהל אצל התובע וחזרו מסיבה "אכ"מ" ו- "נה"ב".

המבקשים הגישו התנגדות לביצוע שטר ובקשה להעברת הדיון מחמת העדר סמכות מקומית. התיק הועבר לבית המשפט דכאן ונקבע דיון בהתנגדות ליום 11.10.10.

במועד הנ"ל ניתן לבקשת המשיב פסק דין ראשון בהעדר כנגד המבקשים משלא התייצבו לדיון הנ"ל ולפיו דחה בית המשפט את ההתנגדות וחייב את המבקשים בתשלום שכ"ט עו"ד בסך 1,000 ₪ בתוספת מע"מ (להלן: "פסק הדין הראשון").

ביום 11.11.10 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין הראשון בנימוק כי הם סברו בטעות כי הדיון מתקיים בבית המשפט בנצרת ולא בבית המשפט בעפולה.

ביום 18.05.11 ולאחר קיום דיון בבקשת הביטול הראשונה, נתקבלה הבקשה ובית המשפט הורה על ביטול מותנה לפסק הדין הראשון בכפוף לתשלום הוצאות ההליך בסך של 1,000 ₪.

לאחר ששולמו ההוצאות ע"י המבקשים נקבע דיון נוסף בתיק ליום 21.11.11. ברם, המבקשים לא הופיעו לדיון האמור ומשכך ניתן נגדם באותו מועד פסק דין שני בהעדר התייצבות (להלן: "פסק הדין השני").

ביום 29.01.2012 הגישו המבקשים בקשה לביטול פסק הדין השני, והפעם בטענה כי לא קיבלו זימון לדיון ומכאן שלא ידעו על קיומו.

בהחלטת בית המשפט מיום 06.06.12, הורה בית המשפט על ביטול פסק הדין השני לאחר שלא אותר אישור מסירה המעיד על זימון המבקשים לדיון השלישי.

המשיב עמד על זכותו לחקור את המצהירים בהתנגדות ובהתאם לכך נקבע מועד דיון ליום 21.10.12. אף לדיון זה לא התייצבו המבקשים ולכן ניתן נגדם פסק דין בהעדר התייצבות (להלן: "פסק הדין השלישי").

ביום 05.11.12 הגישו מבקשים בקשה לביטול פסק הדין השלישי בטענה, כי לא קיבלו זימון לדיון ולא ידעו על קיומו.

ביום 06.02.13, בהמלצת בית המשפט הגיעו הצדדים להסכמה, לפיה יבוטל פסק הדין השלישי בכפוף להפקדת סך של 5,000 ₪ בקופת בית המשפט. לאחר שהופקד הסכום, בוטל פסק הדין השלישי שניתן במעמד צד אחד וההתנגדות נקבעה לדיון ליום 11.04.13.

בהחלטה מיום 29.04.2013 ניתנה למבקשת רשות להתגונן ולאור הספק בסיכויי ההגנה של המבקש ניתנה לו רשות להתגונן בכפוף להפקדת סך של 10,000 ₪ בקופת בית המשפט.

לאחר הפקדת הסכום האמור בקופת ביהמ"ש, נקבע דיון הוכחות בתיק וכן ניתנה הוראה על הגשת תצהירי עדות ראשית, כאשר נקבע בהחלטה כי הואיל ועסקינן בתביעה שטרית יחלו המבקשים ראשונים בהגשת ראיותיהם.

ביום 15.10.13 ומשלא הגישו המבקשים תצהירים מטעמם, עתר המשיב בבקשה למתן פסק דין בהעדר תצהירים.

ביום 15.10.13 הורה בית המשפט למבקשים להגיש תגובתם לבקשה עד ליום 20.10.13.

דא עקא, המבקשים לא הגישו תגובה מטעמם, ומשכך ניתן נגדם ביום 24.10.13, לבקשת המשיב, פסק דין רביעי בהעדר תצהירים (להלן: פסק הדין הרביעי").

והנה כיום שבים המבקשים ועותרים לביטול פסק הדין הרביעי שניתן כנגדם, כאמור.

נימוקי הבקשה הם כדלקמן:

לטענת המבקשים, קיימים בתיק תצהירים מטעמם שהוגשו בתמיכה להתנגדות, ולכן לא היה להם צורך בהגשת תצהירים נוספים, בפרט שלא היו להם עדים נוספים לביסוס טענותיהם.

המבקשים טוענים, כי לא היו מודעים להחלטה המורה להם להגיש תצהירים, שכן הוחלף ייצוגם בתיק ובא-כוחם הקודם, עו"ד סעאידה, שוחרר מייצוג על ידם ובמקומו מונתה עו"ד אמאני אברהים שלידיה לא התקבלו החלטות בית המשפט והיא לא ידעה עליהן.

עוד נטען, כי למבקשים סיכויי הגנה טובים, בפרט המבקשת אשר אינה חתומה על השיקים נשוא התובענה ואין בהופעת שמה כבעלת חשבון משותף כדי לחייבה בסכום השיקים. מכיוון שכך, ראוי לאשר בירור טענות ההגנה הן המשפטיות והן העובדתיות, שקבלתן עשויה להוביל לדחיית התביעה נגד המבקשים.

המבקשים מוסיפים וטוענים, כי דחיית הבקשה משמעה נעילת שערי בית המשפט בפניהם ובית המשפט מתבקש ליתן להם את יומם בבית המשפט.

המשיב מתנגד לבקשה מהנימוקים שלהלן:

המשיב טוען, כי המבקשים לא עמדו בתנאים הקבועים בתקנות לביטול החלטות שניתנו במעמד צד אחד.

נטען כי לא ניתן הסבר סביר או אפילו דחוק לסיבת המחדל באי הגשת תצהירים מטעם המבקשים. המבקשים לא הודיעו לבית המשפט כי הם מבקשים להסתמך על התצהיר שצורף בתמיכה להתנגדות ואשר הפך לכתב הגנה ולראות בו תצהיר עדות ראשית מטעמם. כן לא מסרו המבקשים הודעה לבית המשפט בדבר החלפת ייצוגם בתיק.

המבקשים לא הראו ולו סיכויי הגנה למול התביעה ולכן אין צידוק לבטל את פסק הדין כשברור מראש, לשיטת המשיב, שלאחר שמיעת טענות המבקשים לגופו של עניין, ייתן בית המשפט אותו פסק דין.

המשיב מוסיף וטוען, כי המבקשים התעלמו מן ההליך המשפטי וגילו יחס זלזול כלפי חובתם כבעלי דין ומחדליהם החוזרים והנשנים גרמו לעיכוב בבירור התובענה.

דיון ומסקנות

פסק דין או החלטה הניתנת במעמד צד אחד יוצרת ציפייה בקרב בעל הדין שזכה בדין כי לא יוטרד עוד בהליך, לאחר שניתנה החלטה סופית בענייננו. יחד עם זאת, מכיר הדין, מכוח תקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984, באפשרות לבטל פסק דין שניתן במעמד צד אחד.

בע"א 10292/01 סופרזול נ' קינן את ביזמן נ' ירמיהו עיני חברה לבניין בע"מ, תק-על 2002 (2) 1820 נקבע כי :

"יוצא כי הדין מבכר, במקרים בהם לבעל הדין טענות הראיות להישמע, את הערך של מתן זכות טיעון מלאה לבעל הדין – גם כאשר מחדלו שלל ממנו מדעיקרא את זכות הטיעון- על פני ציפיותו של בעל דין שכנגד לסיום של הליכים אשר לכאורה הסתיימו".

בעניינו, אין חולק כי פסק הדין הרביעי ניתן בדין, אחר שהמבקשים לא הגישו תצהירי עדות ראשית מטעמם, כמתחייב מהחלטת בית המשפט, ולא מסרו הודעה כי בכוונתם להסתמך על התצהיר שצורף בתמיכה להתנגדות לביצוע שטר שהפך לכתב הגנה ולראות בו תצהיר עדות ראשית מטעמם. יתרה מכך, המבקשים אינם יכולים להישמע בטענה כי לא ידעו על החלטת בית המשפט המורה להם להגיש ראשונים את התצהירים מטעמם, משום שלא נמסרה על ידם הודעה לבית המשפט בדבר החלפת ייצוגם. עורך דינם החדש אף לא הגיש הודעה מסודרת על קבלת הייצוג לידיו ולא צירף לתיק בית המשפט ייפוי-כוח מתאים.

לאור האמור, משלא הצביעו המבקשים על פגם בהליך, לא קמה למבקשים זכות קנויה לביטול פסק הדין מחובת הצדק.

המבחנים שנקבעו בפסיקה לבחינת בקשה לביטול פסק דין לפי שיקול דעת בית המשפט הינם שניים במצטבר: האחד – הסיבה אשר גרמה לכך שהמבקש לא הגיש את הגנתו או לא הופיע לדיון ; והשני מה הם סיכויי ההצלחה של המבקש – הנתבע לו יבוטל פסק הדין והנתבע יורשה להתגונן במשפט. נקבע כי השאלה השנייה היא עיקר ולשאלה הראשונה ישנה אך חשיבות משנית.

כפי כבר צוין לעיל, המבקשים לא הודיעו לבית המשפט על החלפת הייצוג בתיק וכן לא מסרו הודעה כי הם מתעתדים לראות בתצהיר שצורף להתנגדות, תצהיר עדות ראשית מטעמם. בנסיבות אלו, אין בנימוקי הבקשה משום הצדקה למחדלם באי הגשת תצהירים לאחר ביטולו של פסק הדין השלישי.

יחד עם זאת, בתי המשפט נוהגים לבטל פסקי דין שניתנו במעמד צד אחד, אף במקרים בהם התקבל פסק הדין האמור באשמת הנתבע, ובלבד שיש בידו להראות סיכוי להצלחתו ושאין במחדלו משום זלזול בבית המשפט או התעלמות מכוונת מקיומו של ההליך.

בענייננו, אכן נהגו המבקשים ברשלנות בהליך זה והתנהגותם הייתה רצופה בשלל מחדלים, החל מאי הופעה לדיונים וכלה באי הגשת תצהירים, באופן שגרם להימשכות ההליך ולעיכוב מיותר בבירורו.

חרף האמור, ועל אף שעסקינן בבקשה רביעית לביטול פסק דין במעמד צד אחד, לא ניתן לומר כי סיכויי ההגנה של המבקשים הינם אפסיים.

ערה אני לכך, שכבוד הרשמת זועבי (כתוארה אז) בהחלטתה מיום 29.04.13, אפשרה מתן רשות להתגונן למבקש בכפוף להפקדה כספית לאור ספקות שהביעה ביחס לסיכויי ההגנה של המבקש. ואולם, די בשלב זה שהמבקש מצביע על הגנה אפשרית. סבורני כי אי ביטול פסק הדין יוביל לתוצאה קשה למבקשים ומן הראוי לקיים דיון אמתי ומלא בבית המשפט.

"אם מצביע המבקש על סיכוי הצלחה, הרי שבגין המחדל יסתפק בית המשפט, בדרך כלל, בהטלת הוצאות על המבקש (אפילו יזכה בבקשת הביטול). בדונו בשאלה זו יטה בית המשפט להיעתר לה, אלא אם שוכנע כי תשלום ההוצאות אין בו כדי לשמש פיצוי מספיק לנזק אשר נגרם ליריבו. אם ניתן לפצות את התובע בפסיקת הוצאות בגין הנזק והטרחה המיותרים שנגרמו לו על ידי הפיגור וכאשר מגלה המבקש – התובע סיכויי הצלחה – יש להיעתר לבקשה בכפוף לפסיקת הוצאות" (ספרו של כבוד השופט אורי גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהד שמינית, עמ' 343).

על יסוד האמור לעיל, על אף שלא ניתן הסבר סביר למחדלי המבקשים, לפנים משורת הדין, על מנת שלא לשלול מן המבקשים את יומם בבית המשפט מחד גיסא ולא לגרום עיוות דין למשיב מאידך גיסא, אני מורה על ביטול פסק הדין הרביעי, בכפוף להפקדה בסך 30,000 ₪ בקופת בית המשפט בתוך 30 יום מהיום.

כמו כן, יישא המבקשים בהוצאות בקשה זו בסך של 5,000 ₪ שישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישא הסכום האמור הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל.

לא יעמדו המבקשים בתנאי החלטה זו במועדים שנקבעו, יוותר פסק הדין על כנו.

התיק לעיוני ביום 15.06.15.

המזכירות תשלח עותק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ב אייר תשע"ה, 11 מאי 2015, בהעדר הצדדים.