טוען...

החלטה שניתנה ע"י ג'ני טנוס

ג'ני טנוס26/03/2015

בפני כב' השופטת ג'ני טנוס

המאשימה

מדינת ישראל

נגד

הנאשם

חגי בר

<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה - עו"ד עדי אורזך

הנאשם – נוכח

הסניגור – עו"ד כרמל

פרוטוקול

ב"כ הצדדים:

התיק קבוע למתן גזר דין.

<#3#>

גזר דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו 5 אישומים בגין עבירות שונות.

האישום הראשון מתייחס לעבירה של חדירה לחומר מחשב כדי לעבור עבירה אחרת, עבירה לפי סעיף 5 וסעיף 4 לחוק המחשבים, תשנ"ה – 1995, וכן זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין.

עפ"י העובדות באישום הראשון, בתחילת חודש ינואר 2007 הנאשם קיבל את הקוד האישי של אחת הפקידות העובדות במשרד הרישוי בתואנה כי הוא זקוק לו לצורך תיקון מדפסת במסגרת עבודתו כטכנאי מחשבים במשרד התחבורה, ובאמצעות הקוד חדר למחשב של משרד הרישוי וזייף את רישומי המחשב של רכבו באופן שמחק את שמותיהם של שני הבעלים הקודמים, וכתוצאה מכך נוצר מצג שווא לפיו הנאשם הוא הבעלים הרשום של הרכב. בהמשך לכך, טען הנאשם כי רישיון הרכב שלו אבד ולבקשתו הונפק לו רישיון הרכב לפיו הוא הבעלים הראשון והיחיד שלו. מאוחר יותר פרסם הנאשם מודעה למכירת הרכב, והוא אכן מכר אותו על בסיס מצג השווא למר אליהו נדם במחיר גבוה יותר מהמחיר שהיה מתקבל אילולא כך.

האישום השני מתייחס לעבירה של אחסנת מידע כוזב ב-7 הזדמנויות, עבירה לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים.

עפ"י העובדות באישום השני, במהלך שנת 2007 אחסן הנאשם במחשבו האישי חמש תמונות הנחזות להיות העתקים של מכתבי פיטורים מחברת קרביץ, ובהם פרטים כוזבים וכן שתי תמונות הנחזות להיות אישורי מחלה ובהם פרטים כוזבים.

האישום השלישי מתייחס לעבירה של זיוף בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, וגניבה, עבירה לפי סעיף 348 לחוק העונשין.

עפ"י העובדות באישום השלישי, בחודש ספטמבר 2007 ובמסגרת עבודתו בחנות אלקטרו שרד מכר הנאשם לאחר תוכנה השייכת לחנות בתמורה ל-426 ₪ ונטל את התמורה לכיסו ללא הסכמת בעל החנות ועל מנת להסתיר את הגניבה, זייף חשבונית של החנות בכך שסרק חשבונית למחשב ושינה בה פרטים בכוונת מרמה ומסר את החשבונית המזויפת לקונה.

האישום הרביעי מתייחס לעבירה של זיוף, עבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין.

עפ"י העובדות באישום הרביעי, בחודש מאי 2006 זייף הנאשם אישור מחלה מטעם אחד הרופאים עבור ידידתו, ואף חתם על המסמך בשמו של הרופא, ומסר אותו לידידתו אשר עשתה בו שימוש.

האישום החמישי מתייחס להחזקת פרסומי תועבה, עבירה לפי סעיף 214(ב3) לחוק העונשין.

עפ"י העובדות באישום החמישי, בחודש אוקטובר 2007 החזיק הנאשם במחשבו הפרטי קבצי מחשב רבים בהם סרטי תועבה המכילים דמויות של קטינים בעירום שחלקם מציגים את הקטינים כשהם מקיימים יחסי מין.

מאחר שהנאשם כפר במיוחס לו התקיימו מספר ישיבות לשמיעת הראיות בפני סגן הנשיא בדימוס, כב' השופט משה אלטר.

בתום שמיעת הראיות הודיעה המאשימה על חזרתה מהאישום החמישי, ולכן הנאשם זוכה מהעבירה של החזקת פרסומי תועבה.

לגבי יתר האישומים, בית המשפט מצא להרשיע את הנאשם ברוב העבירות, אך לא בכולן. ביחס לאישום הראשון - הנאשם הורשע בביצוע העבירות הבאות: עבירה לפי סעיף 2(2) לחוק המחשבים; עבירה לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין ועבירה לפי סעיף 418 סיפא לחוק העונשין. ביחס לאישום השני – הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 3(א)(1) לחוק המחשבים (7 עבירות). ביחס לאישום השלישי – הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 418 רישא לחוק העונשין וזוכה משאר העבירות. ביחס לאישום הרביעי – הנאשם הורשע בעבירה לפי סעיף 418 לחוק העונשין. ביחס לאישום החמישי – הנאשם זוכה כאמור.

הראיות לעונש:

הסניגור ביקש להעיד שני עדי אופי ולהגיש מסמכים שונים המתעדים את העובדה כי מאז תחילת ההליך המשפטי הנאשם עובד באופן רציף ובמסגרת עבודתו הוא משתתף בפרויקטים התנדבותיים שונים.

עדת האופי הראשונה שהעידה היתה אמו של הנאשם והיא תארה את הטרגדיה שפקדה לאחרונה את משפחתה עם פטירת כלתה (אשתו של בן אחר) שהותירה אחריה בעל ושתי בנות קטינות ואת התפקיד המשמעותי שהנאשם נטל על עצמו כדי לתמוך במשפחה בפן הרגשי והכלכלי, שכן מאז אותו אירוע הפך הבעל (אחיו של הנאשם) לשבר כלי ומחוסר עבודה. כמו כן תיארה האם, את העוול שנעשה למשפחה ולנאשם אשר עברו חוויות קשות מאוד עקב התנתקות המשפחה המורחבת מהם בשל רצונם להרחיק קטינים מהנאשם לאחר שנודע להם כי הוא קשור בעבירות שנתפסו בקרבם כעבירות פדופיליה (נשוא האישום החמישי). עוד הוסיפה אמו, כי הנאשם התבגר מאוד במהלך השנים האחרונות מאז הגשת כתב האישום וכיום הוא אדם אחר לגמרי שעוזר ותומך בה ובמשפחה.

עדת האופי השנייה שהעידה היתה בת זוגו של הנאשם מזה 8 שנים אשר תיארה את הקשיים בהם היה הנאשם נתון בעקבות ההליך המשפטי, בעיקר בזמן הדיונים שאז התבטא הדבר בחוסר שינה, מתח וירידה במשקל. כמו כן היא תארה כי בעקבות פטירת אשת אחיו, שניהם מתפקדים כהורים חורגים לאחייניות שלו, שהן בנות 4 ו-8, והנאשם נושא בעול הכבד מאוד בשל הטיפול במשפחה.

העדה הוסיפה, כי בכוונתם להתחתן ולחיות חיים נורמטיביים, ועל אף העבירות החמורות בהן הורשע, היא בטוחה שהוא לא ישוב על מעשים אלה.

טענות ב"כ המאשימה לעונש:

ב"כ המאשימה ציין בדבריו את העבירות בהן הורשע הנאשם ונסיבות ביצוען כפי שפורטו בהכרעת הדין. לדבריו, מאחר שהאישומים מתייחסים למספר אירועים, יש לקבוע עונש הולם לגבי כל אחד מהם בנפרד כאשר העונש ההולם לגביהם הוא כדלקמן: לגבי האישום הראשון והאישום הרביעי ממאסר על תנאי ועד 6 חודשי מאסר בפועל; לגבי האישומים השני והשלישי, ממאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר בפועל.

בהתייחס לחלוף הזמן מאז הגשת כתב האישום טען ב"כ המאשימה כי אין לזקוף את חלוף הזמן כשיקול לקולה, שכן העבירות נחשפו רק בשנת 2007, החקירה הסתיימה בשנת 2008 ואילו כתב האישום הוגש בשנת 2009. אשר לחלוף הזמן מאז הגשת כתב האישום ועד היום, ב"כ המאשימה הדגיש כי התארכות ההליך נבעה מרצונו של הנאשם לברר את האשמה, להביא ראיות, לרבות הבאת ראיות לאחר הכרעת הדין.

בתוצאה הסופית ביקש ב"כ המאשימה להשית על הנאשם עונש מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי וכן קנס גבוה לאור הנזק שנגרם.

טיעוני הסניגור לעונש:

בראש ובראשונה ביקש הסניגור להדגיש, כי רצונו של הנאשם לברר את האשמה בדרך של שמיעת ראיות עד תום לא היתה לשווא, ולראיה הנאשם זוכה מחלק מהעבירות שיוחסו לו בכתב האישום, שהן העבירות החמורות דווקא מבין העבירות בהן הואשם, ואילו העבירות בהן הורשע, הן חמורות פחות.

יתרה מזאת, האישום החמישי ממנו זוכה הנאשם הכתים את שמו וגרם לו עוול משפחתי משמעותי, לו ולשאר בני המשפחה אשר מתגוררים יחד עמו.

הסניגור ציין כי הנאשם היה צעיר בן 25 שנים בעת ביצוע העבירות, וכיום הוא בן 33 אשר עובד למחיתו באופן רצוף מזה מספר שנים, כמתועד בטופסי 106 שהוגשו לגבי השנים 2007-2013, תומך במשפחתו, הן בפן הרגשי והן בפן הכלכלי, ובפרט לאחר פטירת גיסתו.

הסניגור הדגיש כי אלמלא הפניה של הנאשם למשרד הרישוי המאשימה לא היתה פותחת בחקירה נגדו ולא יכולה היתה לדעת אודות שאר העבירות, שהן עבירות שהתגלו עקב חיפוש שנעשה במחשב האישי בביתו.

אשר לנזק שנגרם כתוצאה מהעבירות בהן הורשע הנאשם טען הסניגור, כי לא נגרם כל נזק מביצוען ואילו לגבי האישום הראשון, הנאשם שילם למר נדם (הקונה של הרכב) בהליך אזרחי סכום של 5,000 ₪ במסגרת פשרה שהושגה בין הצדדים – סכום העולה באופן ניכר על הנזק הישיר שנגרם בפועל.

הסניגור הוסיף, כי לנאשם אין הרשעות קודמות, ומאז הגשת כתב האישום לפני כ-6 שנים לא ביצע וגם לא נחקר בגין כל עבירה.

לבסוף טען הסניגור, כי המאשימה הפלתה את הנאשם לרעה ביחס לאישום הרביעי, שכן היא בחרה שלא להעמיד לדין את ידידתו של הנאשם בגין שימוש במסמך מזויף.

על יסוד כל המפורט לעיל טען הסניגור, כי יש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס בלבד, ולחילופין מאסר בדרך של עבודות שירות.

דיון:

העבירות בהן הורשע הנאשם פגעו במספר ערכים חברתיים שעניינם אמון הציבור ברישום המוסדי; הגנה על פרטיות הציבור; זכות הקניין; ובטחון הציבור בחיי המסחר.

בכל הנוגע לנסיבות הקשורות לביצוע העבירה לא ניתן להתעלם מהתכנון, מהתחכום ומהתעוזה שהנאשם גילה בביצוע המעשים בהם הורשע, שחלקם (נשוא האישום הראשון) הסבו לו טובות הנאה בדמות תמורה כספית גבוהה יותר בעד הרכב שמכר.

צודק הסניגור בכך, כי פרט לאישום הראשון, בכל יתר האישומים לא נגרם נזק בפועל ממעשיו של הנאשם, ואילו לגבי האישום הראשון, הנאשם שילם לקונה של הרכב פיצוי כספי במסגרת פשרה אליה הגיעו הצדדים כאשר סכום הפשרה הוא גבוה יותר מגובה הנזק שנגרם בפועל.

מתחם העונש ההולם בגין האישומים נע בין מאסר על תנאי ועד מספר חודשי מאסר בפועל, כפי שציין ב"כ המאשימה בטיעוניו, ולכן איני רואה צורך להתעכב על הפסיקה הקשורה לכך.

בבואי לגזור את דינו של הנאשם, ראיתי לנכון להתחשב בנסיבותיו האישיות כמי שתומך באמו, אחיו ואחייניותיו לאחר פטירת גיסתו (אשתו של האח). תמיכה זו באה לידי ביטוי הן בפן הרגשי והן בפן הכלכלי, שכן אחיו אינו עובד מאז אותו מקרה והפך להיות שבר כלי, ואילו הוא ובת זוגו מתפקדים כהורים חורגים לשתי האחייניות הקטינות.

כמו כן, ערה אני לתיאורים של עדות האופי לגבי הבשלות והליך ההתבגרות שהנאשם עבר מאז הגשת כתב האישום כמי שמגלה אחריות ומתמיד בעבודה לאורך שנים. כפי שעולה מהמסמכים שהוגשו לתיק, בנוסף לעבודתו הנאשם תורם לקהילה בפעילות התנדבותית מגוונת הכוללת חלוקת מזון למשפחות נזקקות, שיפוץ מועדון לנערות במצוקה, הדרכה בקורסים למחשבים לגילאים שונים ושיפוץ דירות של ניצולי שואה.

התיאור של עדות האופי לגבי התהליך שהנאשם עבר במרוצת השנים מתיישב עם העובדה כי מאז תחילת ההליך לא ביצע הנאשם עבירות נוספות ולא נחקר במשטרה, נתון המלמד על בחירתו לנהל חיים נורמטיביים לחלוטין.

אשר לחלוף הזמן מאז ביצוע המעשים ועד היום – כפי שצוין מקודם, הנאשם בחר לנהל את ההליך עד תום, וזו זכותו בדין. כמובן שאין להחמיר בעונשו של נאשם שביקש לברר את האשמה אך המקרה של הנאשם שבפניי הוא מקרה מיוחד, שכן אומנם לא היה חיסכון בזמן שיפוטי, אך הנאשם זוכה מחלק מהעבירות שיוחסו לו.

לעניין זה מקובלת עליי טענתו של הסניגור, לפיה חלוף הזמן עד למתן פסק הדין יכול להוות שיקול בהמתקת העונש, כאשר התנהגותו של הנאשם מאז האירוע ועד הכרעת דינו מהווה שיקול לעניין המתקת עונשו אם הייתה זו התנהגות ללא דופי (ע"פ 178/77 ורטהיים נ' מ"י, מיום 5.3.78), כמו במקרה דנן.

עברו הנקי של הנאשם כמו גם העובדה שהנאשם מנהל אורח חיים נורמטיבי ומבלי שנפתחו נגדו תיקים נוספים חרף חלוף הזמן הארוך מאז ביצוע המעשים, והעובדה שהנאשם פעל לתיקון הנזק בדרך של תשלום פיצויים לקונה הרכב, כמו גם נסיבותיו האישיות והמשפחתיות – כל אלה הביאו אותי למסקנה, כי יש להטיל על הנאשם בגין כל אחד מהאישומים עונש שעומד ברף התחתון של מתחם העונש.

גם אם יימצא מי שיטען כי מן הראוי להטיל על הנאשם עונש העולה על הרף התחתון של מתחם הענישה, הרי שמקרה זה מצדיק סטייה לקולה מהמתחם משיקולי שיקום. אומנם מדובר במספר עבירות שבוצעו בפרק זמן של קצת למעלה משנה, כך שאין המדובר במעידה חד פעמית של הנאשם, ברם התנהגותו הנורמטיבית משך שנים לא מבוטלות מאז, מלמדת שהוא התעשת וזנח את חיי העבריינות, חזר לדרך הישר והותיר פרק אפל זה בחייו מאחוריו.

בנסיבותיו של המקרה אני מוצאת, כי הטלת עונש מאסר על הנאשם, אפילו בדרך של עבודות שירות, עשויה לקטוע את התהליך החיובי ולפגוע בו ובבני המשפחה יתר על המידה.

יחד עם זאת ועל מנת לאזן בין האינטרסים השונים, שוכנעתי כי מלבד למאסר על תנאי וקנס בסכום משמעותי, יש להשית על הנאשם צו של"צ בהיקף של 150 שעות כעונש חינוכי.

לאור האמור, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשם לא יעבור בתקופה זו אחת העבירות בהן הורשע, ויורשע עליה בדין.

2. קנס בסך 7,000 ש"ח או 70 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם תוך 60 ימים מהיום.

3. צו של"צ בהיקף של 150 שעות לפי תוכנית שתוגש לאישור בית המשפט ע"י שירות המבחן.

בית המשפט מזהיר את הנאשם, כי אם לא יעמוד בצו, רשאי הוא להפקיע אותו ולגזור את דינו מחדש.

אני מורה לשירות המבחן להגיש תוכנית של"צ בהיקף של 150 שעות כאמור.

שימת לב שירות המבחן מופנית לכך, כי אין צורך בהכנת תסקיר, אלא תוכנית בלבד.

זכות ערעור תוך 45 יום.

המזכירות תמציא עותק מגזר הדין לשירות המבחן.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ו' ניסן תשע"ה, 26/03/2015 במעמד הנוכחים.

ג'ני טנוס , שופטת

הוקלד על ידי ענת גולדשטיין

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
21/03/2010 החלטה מתאריך 21/03/10 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
08/06/2010 החלטה על בקשה של עד בית משפט 2 כללית, לרבות הודעה בקשה לדחיית עדות 08/06/10 משה אלטר לא זמין
12/07/2010 החלטה על בקשה של כללית, לרבות הודעה בקשה 12/07/10 משה אלטר לא זמין
13/07/2010 החלטה מתאריך 13/07/10 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
13/07/2010 החלטה מתאריך 13/07/10 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
15/07/2010 החלטה על בקשה של עד בית משפט 12 כללית, לרבות הודעה בקשה לביטול צו הבאה 15/07/10 משה אלטר לא זמין
05/09/2010 החלטה מתאריך 05/09/10 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
05/09/2010 החלטה מתאריך 05/09/10 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
05/09/2010 החלטה על בקשה של מאשימה 1 כללית, לרבות הודעה בקשה לתיקון כתב אישום 05/09/10 משה אלטר לא זמין
19/12/2010 החלטה מתאריך 19/12/10 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
23/01/2011 החלטה מתאריך 23/01/11 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
23/01/2011 החלטה מתאריך 23/01/11 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
23/01/2011 החלטה מתאריך 23/01/11 שניתנה ע"י משה אלטר משה אלטר לא זמין
22/03/2011 החלטה על בקשה של מאשימה 1 כללית, לרבות הודעה הודעה ובקשה מטעם המאשימה 22/03/11 משה אלטר לא זמין
29/03/2011 תשלום בטלה לעדים משה אלטר לא זמין
15/09/2013 החלטה מתאריך 15/09/13 שניתנה ע"י ג'ני טנוס ג'ני טנוס צפייה
15/12/2013 החלטה מתאריך 15/12/13 שניתנה ע"י ג'ני טנוס ג'ני טנוס צפייה
07/05/2014 החלטה מתאריך 07/05/14 שניתנה ע"י ג'ני טנוס ג'ני טנוס צפייה
18/06/2014 החלטה מתאריך 18/06/14 שניתנה ע"י ג'ני טנוס ג'ני טנוס צפייה
02/02/2015 החלטה שניתנה ע"י ג'ני טנוס ג'ני טנוס צפייה
26/03/2015 החלטה שניתנה ע"י ג'ני טנוס ג'ני טנוס צפייה
26/03/2015 החלטה שניתנה ע"י ג'ני טנוס ג'ני טנוס צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
מאשימה 1 מדינת ישראל לילי בורישנסקי
נאשם 1 חגי בר דרור אדרי, כרמל גלעד, מיכאל כרמל