<#2#>

נוכחים: מטעם המודיעה: עו"ד חגי קורצוויל

מטעם הצד השלישי: עו"ד ורדה גילה

פרוטוקול

ב"כ צד ג': המחלוקת העובדתית מתייחסת לשלושה דברים: יש טענה שבוצעו עבודות נוספות שחלקן אושרו על ידי המפקח וחלקן לא. יש טענה שחלק מהעבודות בוצעו ביוזמת המועצה, אנו טוענים שלא. יש שאלה מבחינת ההגנה, נטען לאיזה סכום ששולם ואין לנו מושג איך חושב ומה הקשר בינו לבין מה שתבע התובע. האם הסכום הזה מגיע לו או לא מגיע לו? אציין כי העובדה כי יש חוו"ד מומחה, נדרשה היא על מנת לקבוע סכומים אבל הוא לא נדרש ולא הכריע בשאלה האם סכומים אלה מגיעים או לא. למשל, הוחלפו עמודים. השאלה אם הגיע על כך כסף או לא, זו שאלה משפטית. אנו טועים כי מלכתחילה לא שם את העמודים הנכונים ולאחר שהוא שם הוא נדרש להחליף, אנו נטען כי לא מגיע כסף. זה נושא של פרשנות החוזה. הוא מערב בתוכו עניינים משפטיים וכן עובדות.

ב"כ המודיעה: בפס"ד דירות יוקרה שבמהלך בירורו, התפרסם פס"ד ברודנו, הוגש הוא כראיה. בית המשפט הפך ההלכה ויש פס"ד על כך. יש פס"ד מאד ממצה ת"א 593-04 שנחתם ב19/12/12, בסעיף 11 קובעת השופטת שיש קו פרשת המים שזה פס"ד דירות יוקרה. היו באמת הלכות של ברודנו והיא מפנה לשורה של פסקי דין. מפנה לסעיף 11 לפסה"ד שנותן את כל הרקע ומצביע מה היה ומה יהיה. לו היינו נמצאים לפני פס"ד דירות יוקרה, אכן הייתה ההלכה, מה שחברתי צירפה, אולם מששונתה ההלכה מיום שפורסם פס"ד דירות יוקרה ומה שנקבע בו, לרבות התקשרות וולנטרית לא מתקנת פגמים בכריתה, הרי שמדובר בחוזה פסול וממילא, אין צורך לבטלו כי הוא בטל מעיקרו. אומר עוד כי חברתי, מבחינה משפטית מציגה דברים מצורה לא נכונה. זה היה אינטרס של המועצה שזה ייבנה כמקבלת ארנונה. הקניון נותן סכומי עתק של ארנונה, סכומים גבוהים מדי שנה. לבוא ולהגיד שלא רצו, אז גם את טענת הוולנטריות אני לא מקבל. היו שני הסכמים, בהסכם הראשון המועצה התחייבה, בשנת 2007, לממן מתקציבה, 360,000 ₪+חצי מהמע"מ, זה למעלה מחצי מליון ₪. לאחר מכן, המועצה קיבלה מימון ממשרד התחבורה ואז ומשרד התחבורה אילץ אותם לבצע את העבודה, בכפוף לקבלת התקציב, ואז נולד ההסכם השני.

ב"כ צד ג': פס"ד דירות יוקרה, על שני חלקיו ובמיוחד על החלק השני, הוא מדבר על תוצאה של פגם. יחד עם הבעיתיות, גם בפרשנות אחרת ישנה בעיתיות. ראש פינה לא הייתה מסכימה להיתר זה. אי אפשר להכריח אותה בדיעבד. הוא מכר, הרוויח, הקניון הזה לא היה קיים אם לא היה הסכם זה. גם אם נניח שמבטלים את זה, עדיין עוברים לחלק השני ופה יש הבדל מהותי. אם מחזירים את המצב אחורה, אזי אין קניון. אי אפשר להכריח אותי לשלם על זה עכשיו. זה להבדיל מהיטל השבחה שהוא בעצם מס וזה שונה לגמרי מדירות יוקרה. אם מסתכלים על פס"ד דירות יוקרה בנושא השבה, בימ"ש לא הלך שם עד הסוף, אלא עצר בנקודה ויש באג לוגי קשה, הוא לא רלוונטי לענייננו. אני מוכנה להגיש סיכומים.

ב"כ המודיעה: שם היה מדובר בכספים ששולמו למועצה, הוצאו לטובת התושבים וביקשו להשיבם. בית המשפט שם ניסה להתוות דרך. יכול להיות שאם היינו מגישי תביעת השבה, חברתי יכולה הייתה להציג טענות אלה. במקרה הזה, כשמדובר בכספים שטרם שולמו, טרם הגיעו לכיסה של המועצה. פה התוצאה היא שחוטא יוצא נשכר. חברתי חושבת כי אם היא תגיד שהיא לא חלק מהפס"ד והיא תערים קשיים, בסופו של יום זה יצלח לה. בסופו של יום, אני חושב, שהיא תשלם את מה שהיא צריכה וגם הוצאות על הכבדת ההליך. לגביי הפס"ד, הודעתי בדיון הקודם כי אני מופיע בשמי ובשם מקבלת ההודעה. אמרתי כי לאחר שיחה עם עוה"ד גילה, היא אמרה שהיא מצדדת בלהגיע לפשרה עם הקבלן כי אין יותר טענות ומיצינו אותן, אבל, היא לא מוכנה שבית המשפט יכריע במערכת היחסים בנינו, וזה לא עמד אז בבסיס ההליך. אמרתי אז כי למרות שזאת עמדת חברתי, ביקשתי כי תינתן לי רשות אורכה להגשת הודעת צד ג' ובית המשפט התיר זאת. אם אני חרגתי מסמכותי, ולא התכוונתי, הרי שהפס"ד המקורי הוא רק ביני לבין הקבלן והמועצה.

חוות הדעת עומדת על 211,1339+מע"מ כשבערכים של מועד הפשרה עמד על 297,755 וזה עוד לפני הוצאות. אם אני לוקח הוצאות על 300,000 על 15%, הרי שהפשרה מבטאת 65% מהסכום. אם חברתי הייתה סבורה כי היה אפשר להתפשר על פחות, נמשיך את ההליך, אבל היא תשא בהפרשים וההוצאות. זו החלטה שלה. היא יודעת שזו תוצאה טובה. הכרעת המומחה מחייבת פרשנות ונותנת דוגמת העמודים אלא דווקא שברכיב העמודים המומחה לא נתן להם כלום וקיבל את עמדתנו. הדוגמא שניתנה לבימ"ש שווה ל-0.

ב"כ צד ג': זה מקומם. השיחה עם חברי הייתה כזו – בתחילת הדרך שהוגשה התביעה דיברנו והגענו למסקנה כי יש יותר אינטרסים משותפים מאשר מחלוקות ולכן ננהל את התיק ביחד מבלי להכנס למחלוקות שבין הצדדים, שנינו ביחד מול הקבלן. כאשר המחלוקות שבין הצדדים אם וככל שיתעוררו, יהיו בשלב מאוחר יותר ללא קשר לתיק זה. יש פה פער גדול בהבנת הדברים. לכן, כך, אני כמועצה, ככה ניהלנו את התיק. כאשר בכוונה אנו מתעלמים מהמחלוקות שבין הצדדים. כאשר המחלוקת המשפטית שעלתה עכשיו מעולם לא הייתה על השולחן, ואף לא ברקע למרות שפס"ד דירות יוקרה ניתן הרבה קודם. המחלוקת היחידה שעליה דיברנו בזמנו, הייתה באמת קשורה להאם המועצה עשתה משהו שלא כדין בקטע של אישור עבודות או לא, והמחלוקות העובדתיות שציינתי קודם. בכתבי ההגנה בטח של ראש פינה, אין התייחסות מעמיקה למחלוקת בין הצדדים ולכן גם התנגדתי לנושא של המשך הניהול של המחלוקות בין הצדדים במסגרת הודעת צד ג'. בשלב מסוים היו בנינו הרבה שיחות, לפני הדיון הקודם שאני לא הגעתי אליו, הודעתי לחברי כי המועצה המקומית ראש פינה, מבחינתה לא ממשיכה לנהל מו"מ עם הקבלן, חברי יכול מבחינתו לנהל מו"מ שיסגור איתו מה שהוא רוצה, זה עניינו. אנחנו מבחינתנו דבקים בעמדה שאנחנו בכל מקרה משלים 500,000 ש"ח וזה הכל כולל ה3% למפקח, כאשר ברקע לא עומדת טענה של דירות יוקרה, מצד חברי. לכן, אין לנו עניין בהמשך ניהול המו"מ, לדעתנו זה עניין של שטיחי שומרון מול הקבלן, וחברי אמר שהוא ימשיך לנהל מו"מ ויעשה מה שימצא לנכון והסכמתי.

פתאם הגיעה הבקשה לדיון ביניים בפני בית המשפט. חברי ביקש כי כבוד בית המשפט יעזור לצדדים להגיע לפשרה. התקשרתי לחברי ואמרתי לו שהיות ואנו לא צד לפשרה זו, שיגיד זאת ואני לא אבוא כי אני לא צד לפשרה וביקשתי כי ייצג אותי. אני לא צד בעניין, זה לא מעניין אותי ולכן אמרתי לחברי שיעשה מה שימצא לנכון כיוון שאני לא מתכוונת לשלם כי מבחינתי אני לא קשורה לזה. הודעת צד שלישי לא התייחסה לעניין דירות יוקרה. אמרתי לו שאם הוא רוצה שיגיש תביעה נוספת וננהל דיון. אני עושה אבחנה ברורה בין הצד המשפטי לצד העובדתי. הוא ידע מראש כי הולך לעשות את דירות היוקרה ולא טרח להגיד לי, למרות שדיברנו לפניי.

ב"כ המודיעה: לראשונה נודע לי חברתי לא מגיעה, בבוקר הדיון. אז אי אפשר להגיד כי עשיתי תרגיל או אם היא הייתה יודעת היא הייתה מגיעה. אני הייתי בטוח שהיא תתייצב לדיון. לא אמרת לא טענה זו ולא אחרת. אני אמרתי שאמרתי לשני הצדדים האחרים כי התרשמתי מבית המשפט כי יש בכוחו להכניס שכל והיגיון בראשי הצדדים ולהגיע לפתרונות.

ב"כ צד ג': אם הייתי יודעת שהוא היה הולך לדבר על דירות יוקרה, הייתי מגיעה. כשיש דירות יוקרה ברקע, אם חלילה בית המשפט יפסוק, כמו שחברי רוצה מבחינה משפטית, מה שהוא שילם לא משנה אם הוא חייב או לא ואם ישנן טענות נגד הסכום. כל מה שהוא שילם לעניין ההסכם, אני טוענת כי לא מעניין אותי הסכום כי אני צריכה לתת 500. ברגע שנכנס פס"ד דירות יוקרה לתמונה, זה אומר שמה שחברי משלם, יכול להיות שאחוייב ללא קשר למחלוקת העובדתית ולכן, משחברי, אם כל הדיון מתמקד בשאלה העובדתית, אם אני בתוך ה500,000 או לא, אז אני אשקול מה לעשות עם הכסף. לא נדרשתי אז לשאלה. אני מעמידה את המחלוקת העובדתית.

ב"כ הצדדים: מבקשים שהות של 10 ימים להודיע האם אנו מסכימים לפשרה כלשהי בתיק. אם לא נגיע לפשרה, נגיש סיכומים בשאלה המשפטית לעניין תחולת פס"ד דירות יוקרה והאם קמה חובת השבה, למרות קיומו של פס"ד בנושא. השאלה הראשונה היא האם נפל פגם של אי חוקיות בהסכם והשנייה היא, אם ייקבע כי נפל פגם, האם זה המקרה בו צריך להורות על השבה.

<#9#>

החלטה

קובעת את התיק לעיון לקבלת הודעה מהצדדים ליום 28/02/14.

1. ב"כ המודיעה יסכם טענותיו בכתב תוך 40 יום מהיום ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות לב"כ צד ג'.

2. ב"כ צד ג' תסכם טענותיה בכתב תוך 30 יום מקבלת סיכומי ב"כ המודיעה ותעביר העתק מכתב סיכומיה ישירות לצד השני.

3. סיכומי תשובה בתוך 15 ימים.

4. מזכירות בית המשפט תביא התיק בפני לצורך כתיבת פסה"ד ביום 05/05/14.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ו' אדר תשע"ד, 06/02/2014 במעמד הנוכחים.