1. לפניי בקשת התובעת לזימון 3 עדים באמצעות הגשת תעודת עובד ציבור,במסגרתה ישיבו על השאלות אשר פרטה בבקשתה.

2. לאחר שעיינתי בטענות התובעת והנתבעת אשר התנגדה לבקשה,שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

אכן ע"פ תקנה 178(א1) ,לא תישלח הזמנה לעובד ציבור לתת עדות בעל פה, אם ניתן לקבל עדותו באמצעות תעודה של עובד הציבור או תעודה ציבורית כמשמעותן בפקודת הראיות (נוסח חדש), תשל"א–1971.

יחד עם זאת, עיון בבקשת התובעת מעלה כי אין המדובר בנתונים היכולים להיות מוגשים במסגרת תעודת עובד ציבור והתובעת למעשה מבקשת לחקור את העדים ביחס לנתונים אשר הינה סבורה כי מצויים בידיעתם לאור עבודתם . התשובות לשאלות אשר פורטו בבקשה אינן יכולות להינתן באמצעות תעודת עובד ציבור. סעיף 23 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א – 1971 (להלן: "פקודת הראיות") קובע:

"בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות הדין, לקבל כראיה תעודה על דבר שנרשם במסמך רשמי; התעודה תהיה חתומה בידי עובד הציבור שעשה את הרישום או את המעשה או קיבל את הידיעה שנרשמה, ואם אין הוא עוד באותו שירות – בידי האחראי על היחידה שבה עבד".

"מסמך רשמי" משמעו מסמך שיוכל לשמש לאחר מכן למטרה רשמית. ראו י' קדמי בספרו "על הראיות" , חלק שני, הדין בראי הפסיקה, מהדורה משולבת ומעודכנת, תש"ע-2009: "מסמך רשמי בהקשר זה- אינו מושג זהה ל"תעודה ציבורית"; ונראה, כי משמעותו דומה לזו שניתנה לו בהקשר לעבירה של זיוף "מסמך רשמי", שהיתה קבועה בסעיף 338 לפח"פ,1936..." על רקע זה נקבע: ספק בעיני אם ניתן לומר על רישומים בגין הוצאות שנעשו על-ידי המדינה שהם בגדר 'מסמך רשמי'- אינה ניתנת להוכחה באמצעות תעודת עובד ציבור..." (עמ' 944)

כפי שהבהירה התובעת בבקשתה מטרת זימונם של העדים היא לברר את היקף ואומדן עלויות הפרויקט ואשר ממנו נגזר שכר טרחה שחייבת לה הנתבעת ,לטענתה. לא מצאתי כי התובעת ביקשה שאחד העדים ימציא מסמך רשמי ממנו יכולה היא ללמוד על נתונים כלשהם והמדובר כאמור בחקירת העדים ביחס לעובדות שהתובעת סבורה כי ידועות להם מתוקף עבודתם.

לפיכך, הבקשה נדחית. ככל שהתובעת מבקשת להגיש מסמך רשמי המצוי אצל הגופים הציבוריים המצוינים, באמצעות תעודת עובד ציבור מטעמם, תגיש בקשה ממוקדת ביחס למסמך המבוקש.

3. באשר לבקשה לזימון העדים-לא מצאתי כי נעשתה פנייה מטעם התובעת לעדים על מנת שיגישו תצהיר מטעמה וכאילו פניית התובעת סורבה ע"י אותם עדים. לפיכך ולאור ההחלטה להגשת תצהירים, גם הבקשה לזימון עדים א' ו ב' נדחית.

יחד עם זאת ביחס לעד ג', המדובר בעד שהינו עובד הנתבעת. לפיכך, הן מאחר שהצורך בעדותו יכול היה להיוודע לתובעת רק לאחר שנכחה כי הנתבעת לא הגישה תצהיר מטעמו והן מאחר שכאמור מדובר בעובד הנתבעת, אשר אין לצפות כי ייתן תצהיר מטעם מי שתבע את מעסיקתו, אני מאשרת זימונו ,כמבוקש.

לסיכום הבקשה נדחית, למעט זימון עד ג'-מר אלכס שפול

(פרטיו כמפורט בבקשה מיום 9.1.13).

לטיפול המזכירות בזימון העד.

ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.