1. לפניי בקשה למתן הוראות, ובה עותר המבקש כי בית המשפט יורה כי המומחה רשאי לקבל מהמבקשים כל מסמך שיידרש לחוות דעתו, בהתאם לשיקול דעתו של המומחה בלבד; וכי בית המשפט יורה למומחה העריך מחיר כל פריט ברשימת התוספות שלגבי מחירו אין הסכמה ביו המבקשים למשיבים.

2. המדובר בתביעה כספית שעניינה ליקויי בנייה בבית שבו ביצע המבקש (להלן: פרץ) עבודות שיפוץ ובנייה עבור המשיבים 1-2 (להלן: המשיבים), כאשר המשיב 3 (להלן: דסה) היה מפקח הבניה מטעם המשיבים 1-2. המשיבים תבעו בגין ערכם של הליקויים על פי חוות דעת שמאי מטעמם, וכן בגין איחור במסירת הבית ובגין עגמת נפש. המשיבים טענו בכתב התביעה כי הם גילו, בדיעבד, כי נפלו קורבן לקנוניה שרקמו דסה ופרץ כנגדם. לטענתם, הסתבר, כי הצעת המחיר אותה הגיש פרץ נערכה ע"י דסה, כחלק מהסכם בין דסה לבין פרץ לגבי "חלוקת שלל" התמורה בגין עבודות השיפוצים. עוד טענו המשיבים, כי במהלך ביצוע העבודות התעקש דסה לשחרר כספים לפרץ, אף שבאותו שלב טרם ביצע פרץ את שלב הבנייה המצדיק תשלום עפ"י הוראות ההסכם בין התובעים לבין פרץ. לטענת המשיבים, לאחר פיטורי דסה, הודה פרץ, כי הוא ודסה היו שותפים וכי דסה משך כ- 20,000 ₪ לחודש מסכומים ששילמו התובעים ואשר היו אמורים להיות משולמים לפרץ, ובכך רוקן דסה את קופת הפרוייקט ללא ידיעת המשיבים, ולפיכך, נוצר מצב שבו פרץ לא יכול היה לממן את המשך הפרויקט והמשיבים נאלצו לשלם לפרץ לפי התקדמות הפרויקט.

3. ביום 24.04.12, לאור הסכמת הצדדים, מונה מומחה מטעם בית המשפט – המהנדס מיכאל קרבצ'יק (להלן: המומחה). המומחה התבקש לבדוק את הליקויים, ככל שקיימים ליקויים, שנגרמו על ידי בניית הבית ויתמחר ליקויים אלה, בשים לב לחוות הדעת שהגישו הצדדים וכן לסכומים ששולמו בפועל ע"י המשיבים. בנוסף, התבקש המומחה לקבוע אם בוצעו עבודות נוספות מעבר למוסכם בין הצדדים, ויתמחר את תמורתן. כן התבקש המומחה לקבוע את שווי העבודות הכולל שבוצע ע"י פרץ ודסה עד ליום 15.7.09 וכן לשום שווי העבודות המוסכם שלא בוצע. בהחלטתי קבעתי, כי לשם כתיבת חוות הדעת, רשאי המומחה לעיין בכל מסמך רלוונטי שיגישו לו הצדדים, ובכלל זה כתבי הטענות, תצהירי העדים ופרוטוקולי הדיונים.

4. המבקש טוען בבקשתו כי בשתי הישיבות האחרונות שנערכו עם המומחה - נערכו דיונים "סביב השולחן" הקשורים לתמחור העבודות הנוספות, במהלכם התברר כי נושא העבודות הנוספות, היקפן ותימחורן - מצוי במחלוקת קשה בין הצדדים. המבקש טוען כי על מנת להיכנס לעובי הקורה בטענות הצדדים, ועל מנת לקבל את פרטי העבודות הנוספות והיקפן -ביקש המומחה מהצדדים במהלך הפגישות מסמכים שונים הקשורים לכך. המבקש טוען כי למומחה הוצגו במהלך הפגישות 4 קבוצות מסמכים בנושאים הבאים:

- סיכום פרק אינסטלציה;

- דוחות בטון שונים - כגון כמויות של מערבלי בטין שהובאו לאתר, חשבוניות מס של חברת סולל, בונה שסיפקה את הבטון כולל כמויות בטון, חשבוניות מט של חכרת הלב"ץ ברוך בקשר לחומרים הקשורים ליציקות לבטון ולברזל;

- תעודות משלוח לברזל;

- מסמכים שונים - למשל שרטוט קשת חדר ההורים אשר שנויה במחלוקת בין הצדדים, שרטוט העברת קו ביוב, רשימות ברזל, רישום יציקות בטון, חישובי כמויות של האדריכלית מיכל אברמוב, חישוב סופי לפרק עבודות חשמל, לרבות ספירה ידנית של נקודות חשמל, ועוד.

המבקש טוען כי כאשר המומחה ביקש את העתק המסמכים האמורים – התנגדו המשיבים ובאת-כוחם, בכל תוקף שהמומחה יעיין במסמכים אלה, ודרשו כי נושא הצגת המסמכים למומחה יובא להכרעה בבית המשפט, תוך שהמשיבים רומזים כי פרץ ודסה אינם מגישים מסמכים אותנטיים. המבקש טוען כי ראוי שהמומחה יעיין במסמכים הקשורים לעבודות שביצעו – המשקפים את מה שנעשה, מבלי שיהיה כפוף לדיני הראיות, וכי אין כל דרך אחרת שהמומחה יוכל להכריע בטענות הצדדים, מלבד עיון במסמכים המשקפים את ביצוע העבודות. המבקש טוען כי אף בהחלטת בית המשפט נקבע כי הצדדים יוכלו להציג למומחה כל מסמך רלוונטי. עוד טוען המבקש כי המשיבים התנגדו גם לתמחור חלק מן הפריטים בעבודות הנוספות – בניגוד להחלטת בית השפט, כנראה כיוון שנוכחו לגלות כי תמחורם של דסה ופרץ היה זול ביחס לתמחור של המומחה, ועל כן עתר כי המומחה יתמחר את עלותם של כל הפריטים בעבודות הנוספות, מבלי יוצא מן הכלל.

5. המשיבים התנגדו לבקשה. לטענתם, לדסה ופרץ היו די הזדמנויות להגשת מסמכים הקשורים לעבודות הנוספות שביצעו – הן במסגרת הליך גילוי המסמכים, הן במסגרת תצהיר עדות ראשית מטעמם, והן במסגרת המסמכים שהעבירו למומחה מטעמם, ומשלא עשו כן, אין להתיר הגשתם למומחה. המשיבים טוענים כי מפליאה העבודה שפרץ ודסה ביקשו מסמכים מן המשיבים על מנת להשלים את חוות דעת המומחה מטעמם, אולם עתה לפתע התגלו מסמכים רבים. המשיבים טוענים כי דסה מייצר מסמכים חדשים לבקרים, וזאת על מנת לשפר את גרסתו ולסתום את הפרצות בה, וכי אין הוא מעביר המסמכים שהציג למומחה לעיון המשיבים. כך לדוגמא מזכירים המשיבים את כתב הכמויות – לו קיימות 3 גרסאות, ומסמך המפרט רשימת תוספות – אשר חלקן בוצעו לאחר עזיבתו את אתר העבודות. המשיבים טוענים כי באשר לעבודות החשמל – לאחר שהמומחה קבע שתמחור דסה ופרץ הינו זול – הרי הם מנהסים להיבנות מכך ו"לשפץ" את תביעתם בהתאם.

6. במעמד הדיון ביום 11.12.12 חזרו הצדדים על טענותיהם. בהחלטתי במעמד הדיון קבעתי כי דסה יגיש לבית המשפט, וישלח גם למשיבים, עותק של כל המסמכים שבכוונתו להגיש למומחה, ואפשרתי למשיבים להתייחס למסמכים באופן פרטני. משלא התקבלה תגובת המשיבים, החלטתי לדון בבקשה, על פי טענות הצדדים בבקשותיהם ובמעמד הדיון.

7. עוד יצויין כי בשונה מן הבקשה, כאשר הגיש פרץ את המסמכים לעיון בית המשפט, הוצגו 4 קבוצות של מסמכים, השונות מאלו האמורות בבקשתו. ואלו קבוצות המסמכים – אשר הוצגו בהתאם להחלטתי מיום 11.12.12:

- מסמכים שנתקבלו מב"כ הנתבע 1 בחודש 9/2012;

- חשבוניות מס ותעודות משלוח לבטון סולל בונה, ותעודת משלוח מרוכזת של הובלת מערבלי בטון לאתר ואספקת בטון;

- חשבוניות מס ותעודות משלוח הלב"ץ ברוך;

- תעודות משלוח סופר דיל (אספקת ברזל)

דיון והכרעה

8. באשר לתשתית הראייתי המוצגת לפני המומחה, הכלל הוא כי תשתית זו אינה ניתנת להוכחה באמצעות הגשתה למומחה, וכי יש להוכיחה באמצעות ראיות קבילות. יחד עם זאת, חוות הדעת אינה נפגמת בשל כך שבבסיסה נתונים שהם על פי טיבם עדות מפי השמועה. על כן, על היריב, ככל שבדעתו לחלוק על הממצאים העובדתיים המשמשים בסיס לחוות הדעת, ליזום חקירת העדים שערכו את המסמכים עליהם הסתמך המומחה (ראו: י. קדמי "על הראיות – הדין בראי הפסיקה" (כרך שני, תש"ע) עמ' 771 ו- 775). עוד יש לזכור כי כאשר התשתית העובדתית עליה התבסס המומחה אינה מהימנה – רשאי בית המשפט שלא לסמוך על חוות הדעת (ראו: עא 2160/90‏ ‎ ‎שרה רז‎ ‎נ' פרידה לאץ פ''ד מז(5) 170, 174), ואם כך, ברי כי ייתכן ובפני המומחה תעמוד תשתית שאינה קבילה מבחינה ראייתית, ואין בכך כדי לפסול את חוות הדעת מדעיקרא. כך גם, שורת ההיגיון מחייבת כי ההליכים בפני המומחה לא יהיו כבולים בדיני הראיות, וכי ההליך לפני המומחה לא יופסק בכל פעם שמי מן הצדדים יסבור כי מסמך זה או אחר אינו כשר מבחינה ראייתית, בין היתר כי לא גולה במסגרת הליך גילוי המסמכים וכד'. יש לאפשר למומחה, שהינו בעל עין מקצועית לבחון את כל החומר הרלוונטי, ולהסיק את מסקנותיו, ואילו את התשתית העובדתית ניתן לברר בהליך המשפטי גופו.

9. לאמור לעיל אוסיף, כי בידי המומחה הכישורים לברור מסמכים רלוונטיים לחוות דעתו מאלה שאינם רלוונטיים. הסתמכות המומחים על מסמכים שאינם קבילים עפ"י דיני הראיות נעשית לעיתים קרובות, ומומחים (בנושאים מסויימים) יכולים אף לבקר ברשויות כדי לאסוף נתונים, ואף על פי כן אין מקום לפסול את חוות דעתם רק משום שהסתמכו על מסמכים שאינם קבילים עפ"י דיני הראיות.

10. לאחר שעיינתי במסמכים אותם מבקשים דסה ופרץ להציג בפני המומחה, באתי למסקנה כי אין מקום לפסול מסמכים אלו מהגשתם למומחה. ראשית, בניגוד לחששם של המשיבים, המסמכים – רובם ככולם – אינם מסמכים אותם ערכו פרץ או דסה, אלא גורמים מקצועיים שונים, ועל כן אין מקום לטענה לפיה פרץ ודסה מבשלים מסמכים לצורך הגשתם למומחה. שנית, כאמור, הבאתם של מסמכים אלו בפני המומחה, אינה מהווה "חותמת כשרות" למסמכים אלו, ואין בכך כדי להתגבר על המכשולים שמציבים דיני הראיות או סדרי הדין לקבילותם של מסמכים, יחד עם שאת איני רואה מניעה כי מסמכים אלה יובאו בפני המומחה.

11. יחד עם זאת, ועל מנת שבית המשפט יוכל להכריע בסכסוך ביעילות, ראיתי להורות למומחה כי ככל שישנה מחלקות בין הצדדים באשר לעובדות, וככל שאין הוא יכול להכריע בין הניצים במחלוקת זו על פי ניסיונו וכישוריו – כמהנדס מומחה מתחום הבניין – יציג המומחה את שתי הגרסאות וייתן את מסקנתו או הערכתו בהתאם לכל אחת מן הגרסאות. כך יהיו לפני בית המשפט הגרסאות השונות של הצדדים – ובצידן הערכותיו או מסקנותיו של המומחה, ובית המשפט יכריע בין הגרסאות, כפוסק האחרון.

12. מעבר לכך, יפעל המומחה על פי ההוראות שניתנו לו בכתב המינוי, ובכלל זה יתמחר את עלות העבודות הנוספות, ככל שבוצעו ע"י דסה ופרץ.

13. אין צו להוצאות.

14. המזכירות תשלח החלטתי זו לצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, י"ח טבת תשע"ג, 31 דצמבר 2012, בהעדר הצדדים.