לפניי בקשות למתן פסקי דין בהיעדר הגנה :

בקשת תובעים למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבע 1.

בקשת תובע 2 למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד נתבעת 2.

רקע דיוני

1. לטענת התובע 1 (להלן – "הניזוק") נפגע ב – 25.5.08 מאופנוע נהוג בידי נתבע 1 ומבוטח בביטוח חובה אצל נתבעת 2 (להלן – "אליאסי", "הפול" ו"התאונה"). ב – 15.10.09 הגיש נגדם תביעה לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים תשל"ה – 1975.
2. בדצמבר 2010 הגישה הפול כתב הגנה באמצעות משרד עו"ד רפפורט – טרוזמן, הכחישה שהאופנוע פגע בניזוק ובנוסף הכחישה כיסוי ביטוחי. אליאסי לא הגיש כתב הגנה. נוכח עמדתה של הפול, תיקן הניזוק את התביעה וצירף את קרנית. במרץ 2011 מחק אותה בהסכמה.
3. המל"ל הכיר בתאונה כתאונה בעבודה. בשנת 2012 הופסקה התובענה לבקשת הניזוק ועד למיצוי זכויותיו במל"ל. כאשר התחדש הדיון בשנת 2013, הצטרף המל"ל כתובע נוסף והגיש כתב תביעה מתוקן בעילת שיבוב כלפי הפול – מכוח ההסכם ארוך השנים (להלן – "תביעת השיבוב"). הפול לא הגישה באותה עת כתב הגנה.
4. בקשות הצדדים בעניינים מקדמיים נדונו אצל רשמי בית המשפט, ולאחר הגשת תחשיבי נזק נקבע לקדם משפט ב – 23.12.14. בדיון הופיעו ב"כ הניזוק, ב"כ המל"ל וכן עו"ד טרוזמן לגביו נרשם שהוא מייצג את אליאסי ואת הפול. ב"כ הניזוק הודיע שיצרף את קרנית לאור טענת עו"ד טרוזמן לפיה אליאסי לא פגע במרשו. ב - 31.12.14 הודיעו התובעים שאינם רואים צורך בהוספת קרנית ולבקשתם נקבע התיק להוכחות ונקבעו סדרים ומועדים להגשת ראיות. התובעים הגישו בין היתר את הודעת אליאסי במשטרה. לבקשת הפול זומן לעדות אילן, אביו של אליאסי.
5. בפתח ישיבת ההוכחות (13.12.15) הודיע עו"ד טרוזמן שהוא מייצג גם את אליאסי. התובעים התנגדו, טענו שהפול לא הגישה כתב הגנה בשמו וביקשו ליתן נגדו פסק דין בהיעדר הגנה. עו"ד טרוזמן השיב שהגנת הפול זהה להגנת אליאסי, קיים כיסוי ביטוחי והמחלוקת היא על עצם קרות התאונה. אליאסי עצמו שהגיע לדיון נשאל מדוע לא הגיש כתב הגנה והשיב שאינו יודע מה זה, שהיה במשרד עו"ד לפני כחודשיים, נתן לו תעודת זהות ואינו זוכר אם נתן לו ייפוי כוח. לאור התעמקותם של ב"כ הצדדים בטענות דיוניות ועל מנת לאפשר בכל זאת שמיעת עדויות, החלטתי לשקול את הבקשה למתן פסק דין נגד אליאסי בסוף הדיון. התובע נחקר ארוכות אך מאחר שלא חש בטוב, הופסקה עדותו ונקבע להמשך במועד אחר. התובעים לא שבו והעלו את בקשתם בסוף הדיון והיא נשמטה מעיני.
6. ב – 14.2.16 הגיש עו"ד טרוזמן "הודעה על הגשת כתבי הגנה מתוקנים והודעה על הגשת תצהירים". להודעה צורפו שני כתבי הגנה נושאים כותרת "כתב הגנה מתוקן", אחד ביחס לתביעת הניזוק והשני ביחס לתביעת השיבוב ושניהם מוגשים גם בשם אליאסי. התיקון היחיד בכתב ההגנה במסגרת תביעת הניזוק, מתבטא בייצוג אליאסי ובחזרת הפול מהכחשת הכיסוי הביטוחי. כתב ההגנה בתביעת השיבוב נושא כותרת "מתוקן" בתגובה לתיקון כתב התביעה, הצטרפות המל"ל והוספת עילת שיבוב אך אינו מתקן דבר. מעבר להכחשה, נטען בו שהמל"ל שילם לניזוק כמתנדב.
7. ב – 21.2.16 הגיש המל"ל את הבקשה שלפניי. בחלקה הראשון עתר למתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד אליאסי בתביעה המקורית. הניזוק הצטרף לבקשה (להלן – "הבקשה המשותפת"). בחלקה עתר למתן פסק דין בהיעדר הגנה בתביעת השיבוב נוכח העובדה שהפול לא הגישה שם כתב הגנה.

טענות הצדדים

1. הצדדים הרחיבו בטיעוניהם, אביא את עיקריהם, תחילה בבקשה המשותפת. לטענת התובעים הם זכאים ליטול פסק דין נגד אליאסי לאור העובדה שבמועד בקשתם, בפתח ישיבת ההוכחות, לא היה בפני בית המשפט כתב הגנה מטעמו והגשת כתב הגנה לאחר הדיון אינה מעלה ואינה מורידה. לא ניתן לראות בכתב ההגנה שהגישה הפול בזמנו כתב הגנה מטעם אליאסי שכן היא הכחישה במפורש כיסוי ביטוחי, הקפידה להגיש את כל כתבי בית הדין בשמה בלבד והתנהלותה כיום לוקה בחוסר תום לב. הניזוק מוסיף שהפול לא ביקשה לתקן את כתב ההגנה על אף שאליאסי ביקר במשרד עו"ד טרוזמן כחודשיים לפני ישיבת ההוכחות ומתעורר חשש שאין מדובר בטעות אנוש אלא באסטרטגיה. אי הגשת כתב הגנה ע"י אליאסי משך למעלה מ – 5 שנים מהווה זלזול בהליך השיפוטי ואין להתחשב בכתב ההגנה שהוגש באחור. הגשת כתב ההגנה ללא נטילת רשות מהווה זלזול נוסף, כתב ההגנה שכותרתו "מתוקן" חסר נפקות בהיעדר בקשה נתמכת בתצהיר.

לטענת הנתבעים אי הגשת כתב הגנה מטעם אליאסי נבעה מטעות ואי הבנה בתום לב של באי כוחם, טעות שנמשכה גם לאחר פיצול המשרד וחלוקת התיקים בין באי כוחם. אליאסי אדם תמים שהיה אמור לקבל ייצוג משפטי והיה מכוסה בביטוח חובה, ואין להענישו בשל טעות של אחרים. התיק התנהל עד כה כאילו כל כתבי ההגנה מונחים בפני בית המשפט, לא הועלתה טענה על אי הגשת כתב הגנה מטעם אליאסי אלא לפתע ובחוסר תום לב בפתח ישיבת ההוכחות, אי הגשת כתב ההגנה לא עיכבה את הדיון ומחיקת קרנית מלמדת על הבנת התובעים שהפול מכסה את נהיגתו של אליאסי, עומדת מאחוריו והיא זו שתשלם את הפיצוי ככל שתוכח התביעה. מכל מקום אין מקום ליתן פסק דין בהיעדר הגנה נגד אליאסי שאינו בעל דין סורר, כזה שיש להענישו.

הנתבעים מוסיפים וטוענים שדין הבקשה להידחות על הסף הואיל ואינה נסמכת על אישורי מסירה לאליאסי, הן של כתב התביעה והן של כתב התביעה המתוקן.

טעם נוסף לדחייתה הוא אי הגשתה בכתב בצירוף תצהיר. טענה זו נדחית כבר עתה שכן כפי שנטען ע"י התובעים, עו"ד טרוזמן שהגיב לבקשה בדיון, הסכים מכללא להעלאתה בעל פה.

התובעים משיבים בתגובתם שאי הגשת כתב הגנה מטעם אליאסי היא מעשה מכוון, הטענה על טעות של עורכי הדין נטולת ערך בהיעדר תצהיר לתמיכה. עצם הטענה על טעות מהווה הודאה בקבלת כתבי התביעה, והנתבעים מנועים מלדרוש אישורי מסירה. המועד הקובע לדיון בבקשה הוא מועד העלאתה - בדיון. הגשת הבקשה בכתב באה לאחר שהגיע כתב הגנה מתוקן ונועדה להזכיר לבית המשפט שעליו להחליט בבקשה, כפי שקבע בדיון.

עו"ד טרוזמן ביקש לאפשר הגשת תגובה לתגובת התובעים ואיני רואה בכך צורך.

ב – 16.3.16 הגיש הניזוק "הודעה על צירוף אישור מסירה לתיק" אליה צורף צילום אישור מסירה של דבר דואר. באישור נכתב שביום 24.11 (ככל הנראה בשנת 2010, י.ה.) נמסר דבר דואר שנשלח ע"י ב"כ הניזוק לאליאסי, בכתובתו של אליאסי המופיעה בכתב התביעה. בתחתית האישור חתימת המקבל ולצידה שם "אי (...) ן " (להלן – "אישור מסירה"). ההודעה לא פירטה את זהות המקבל.

1. המל"ל עותר לפסק דין בהיעדר הגנה בתביעת השיבוב, לטענתו לא הגישה הפול עד כה כתב הגנה. העתירה הועלתה לראשונה במסגרת הבקשה שלפניי אשר הוגשה ב – 21.2.16. אלא שהפול הגישה כתב הגנה ב – 14.2.16 ובין היתר התגוננה בטענה שהמל"ל שילם לניזוק כמתנדב. לפיכך, במועד הגשת הבקשה לא היה המל"ל זכאי ליטול פסק דין ועתירתו נדחית כבר עתה.

נותר לדון בבקשת התובעים כלפי אליאסי.

דיון

1. התובעים והפול "מחלקים" אלה לאלה ציונים על חוסר תום לב בניהול ההליך המשפטי. בקשת התובעים כלפי אליאסי מבוססת על הפרדה בינו לבין הפול ועל טענה פרוצדוראלית צרה - אי הגשת כתב הגנה. הבקשה מתעלמת מהמהות - הודאת הפול (אמנם באיחור) בכיסוי הביטוחי ומכאן בייצוג, והזהות המלאה בין הגנתה לבין הגנת אליאסי.
2. קבלת הגישה הצרה מחייבת החלת אמות מידה זהות על התובעים. לפי גישה זו, הדיון בבקשה התקיים ב – 13.12.15. אלא שבמועד זה לא היו זכאים ליטול פסק דין מפני שלא טענו ולא הציגו אישור מסירה המעיד על התאריך בו קיבל אליאסי כתב התביעה והזמנה לדין. אישור המסירה שהגיש הניזוק ב – 16.3.16, אינו מעיד שנמסר לאליאסי או לבן משפחה המתגורר עמו כנדרש בתקנות 477 ו – 481 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984. מכאן שגם כיום לא ביססו התובעים את בקשתם. מאחר שהתובעים מפרידים בין אליאסי לבין הפול, אין הם יכולים לזקוף כנגדו התנהגות עורכי הדין של הפול והודאה של עו"ד טרוזמן בטעות אינה מקימה כלפיו השתק. די בכך על מנת לדחות את הבקשה.
3. על פי כתבי בית הדין שהגישה הפול היא התנכרה לאליאסי ולכיסוי הביטוחי והודאתה הראשונה בכיסוי באה בפתח ישיבת ההוכחות. טענת עו"ד טרוזמן על טעות של עורכי הדין לא נתמכה בתצהיר ונוכח עמדת התובעים, לא בוססה. תמוה שאליאסי הגיע למשרדו כחודשיים לפני הדיון (כך מסר בדיון) ועדיין לא מצאה הפול לנכון לבקש לתקן את כתב הגנתה ולהודות בכיסוי הביטוחי. עם זאת, התובעים לא הלכו שבי אחר התנכרותה של הפול והתנהלותם הדיונית מלמדת על כך שראו בה לאורך כל הדרך מבטחת אחראית. לראיה, הניזוק מחק את תביעתו נגד קרנית. ראיה נוספת ניתן למצוא בהעלאת הבקשה בשלב כה מאוחר של המשפט. הודאתה של הפול בכיסוי הביטוחי ונטילת ייצוגו של אליאסי, לא הרחיבה את יריעת המחלוקת, ההיפך, צמצמה אותה ובכך היטיבה עם התובעים.
4. האם בנתונים אלה יש להתחשב בכתב ההגנה שהגישה הפול (ואליאסי) ב – 14.2.16, לאחר הדיון ב – 13.12.15? על פי תקנה 97 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד – 1984, זכאי תובע ליטול פסק דין על יסוד תביעתו כלפי נתבע שלא התגונן במועד. לאחר שנים של התעלמות מהתקנה, באה הפסיקה והורתה שיש לראות את מועד הדיון בבקשה למתן פסק הדין כגבול העליון שלאחריו לא ניתן עוד להכניס לתיק כתב הגנה שהוגש באחור. זאת מתוך מתן משקל לסדרי הדין ולתפקידם בהליך המשפטי ובמקרים מתאימים, רצון לשרש זלזול בהליך המשפטי (השופט ברק כתוארו אז בע"א 519/82 פקש"מ ת"א נ' נחושתן, פד"י לט (3) 240, 244, הנשיא שמגר בע"א 392/89 עינצ'י נ' הסוכנות היהודית, פד"י מד (4) 4, 11. ראו גם השופט דנציגר בע"א 1782/06 משרד הבינוי והשיכון נ' סולל בונה בע"מ, פורסם בנבו). גישה גמישה יותר, אינה מקבלת שגורל ההליך יוכרע על פי אמת מידה פורמאלית בלבד ומייחסת משקל רב יותר לזכות הגישה לערכאות. גישה זו מתנגדת לקביעת כלל נוקשה בבחינת "ייקוב הדין את ההר" אשר יקפח באופן גורף את זכותם של בעלי-דין לנהל הליך שיפוטי ולפיה יש להתחשב בנסיבותיו המיוחדות של כל מקרה. משכך, המועד בו הגיעה הבקשה לראשונה לעיון השופט, כמו גם פרק הזמן שחלף מאז מסירת כתב התביעה ועד הגשת כתב ההגנה אינם אלא שיקולים הנבחנים במסגרת מכלול השיקולים (השופט ריבלין ברע"א 8743/01 אריעד מבנים בע"מ נ' אבי את אריק הנדסת חשמל בע"מ, פורסם בנבו והשופטת ארבל ברע"א 6265/04 כסיף נ' רובין ואח', פורסם בנבו). על פי שתי הגישות "נעילת שערי בית המשפט בפני נתבע אינה ענין של מה בכך, וקשה לראות צידוק במתן אפשרות לתובע לקבל פסק-דין לטובתו, כאשר ברור מהנסיבות שהנתבע מתגונן נגד התביעה" (ע"א 519/82).
5. הצדדים הפנו לפסקי הדין לעיל אך להבדיל מהמצבים שם בהם נמנעו נתבעים מהגשת כתבי הגנה ומהצגת גרסה, הגנתו של אליאסי הוצגה בכל עת באמצעות הפול והודעתו במשטרה, אף הוגשה (אמנם תוך מחלוקת) על ידי הניזוק. התובעים אינם טוענים כלפיו שהוא זה שחטא בזלזול או במניפולציות כלפי ההליך המשפטי. העובדה שהפול נמנעה עד לאחרונה מייצוגו ומהכרה בכיסוי הביטוחי לא עיכבה את התנהלות המשפט. עדותו של התובע נועדה להתחדש ב – 21.7.16 וממילא הוא נדרש להתמודד עם גרסתו של אליאסי. איני רואה היגיון במתן פסק דין נגד אליאסי בהיעדר הגנה מצד אחד ובהבאת גרסתו כעד רלוונטי מצד שני. בנסיבות אלה, דין הבקשה להידחות לפי שתי הגישות.
6. הבקשות למתן פסקי דין בהיעדר הגנה נדחות.

כתבי ההגנה מתקבלים.

ניתנה היום, י"ז אדר ב' תשע"ו, 27 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.