1. בפניי בקשה מטעם הנתבעת לפסול את חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט בתחום הראומטולוגיה, ולחילופין להורות על מינוי מומחה רפואי נוסף בתחום זה אשר אינו נמנה עם האסכולה הרפואית שבה מחזיק המומחה שמונה.
2. מדובר בתביעה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד") שהוגשה בגין תאונת דרכים שבה הייתה התובעת מעורבת ביום 23.2.07.
3. ביום 14.9.10 מיניתי מומחים לבדיקת טענותיה של התובעת לקיומה של נכות בעקבות התאונה, וביניהם פרופ' ראובן מדר, שמונה כמומחה בתחום הראומטולוגי.
4. פרופ' מדר הגיש חוות דעתו לבית המשפט. ביום 13.1.13 התקיימה ישיבת הוכחות שבה נחקר פרופ' מדר על חוות דעתו. לאחר הישיבה הגישה הנתבעת בקשתה זו.

טענות הצדדים

1. הנתבעת טוענת כי כעולה מחקירתו הנגדית של המומחה הנכות שקבע אינה נכות רפואית אלא נכות תפקודית, דבר המהווה חריגה מן המנדט שניתן לו על ידי בית המשפט. עוד עולה מחקירתו הנגדית של מומחה כי הסתמך על תלונותיה של התובעת מבלי שבדק אם יש בהן אמת. כמו כן בחקירתו הנגדית של המומחה התגלו פערים ותמיהות בחוות הדעת, המצביעים על כך שאין לה על מה שתסמוך. עוד טוענת הנתבעת כי חוות דעתו של פרופ' מדר נעדרת התייחסות לקיומה של אסכולה רפואית עיקרית נוגדת, השוללת אפשרות לייחס קשר בין הופעת תסמונת הפיברומיאלגיה לבין טראומה חבלתית (להלן: "האסכולה הנוגדת"), דבר המהווה פגם היורד לשורשו של עניין.
2. התובעת טוענת כי אין במקרה זה עילה לפסילת חוות דעתו של המומחה, דבר שעל פי ההלכה הפסוקה נעשה רק במקרים נדירים מאוד. התובעת מוסיפה כי גם מינוי מומחה נוסף נעשה רק במקרים חריגים ויוצאי דופן. במקרה זה אין טעם המצדיק מינוי מומחה נוסף, בוודאי שלא מומחה מן האסכולה הרפואית שבה מחזיקה הנתבעת, שכן אז התוצאה ידועה מראש, דהיינו היעדר קשר סיבתי, ואין צורך במינוי מומחה.

דיון והכרעה

1. בחלקה הראשון של הבקשה מבקשת הנתבעת לפסול את חוות דעתו של פרופ' מדר. דין הבקשה להידחות. ההלכה הפסוקה בעניין פסילת חוות דעתו של מומחה רפואי מטעם בית המשפט קובעת כי הדבר יעשה במקרים נדירים בלבד ומטעמים כבדי משקל. בהחלטתו ברע"א 337/02 רונית מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673 (2002) (להלן: "עניין מזרחי") קבע השופט אור:

"פסילתו של מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט נעשית במקרים נדירים מאוד בהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין או במקרים בהם פעל המומחה בחוסר תום לב (ראו גם: א' ריבלין תאונת הדרכים, מהדורה שלישית, ירושלים, תש"ס), 583-577)" (פסקה 5 להחלטה).

אפנה גם להחלטה ברע"א 2273/99 ויצמן נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (23.5.99), שבה נקבע:

"כבר נקבע לא אחת שפסילתם של מומחה וחוות דעתו אינם עניין שיגרתי".

1. במקרה זה לא הצביעה התובעת על טעם המצדיק פסילת חוות דעתו של פרופ' מדר. טענותיה של התובעת מהוות ביקורת על מסקנותיו של המומחה, על אופן הסקתן ועל הגישה הרפואית שבה הוא מצדד. טענות אלה הן טענות נגד תוקפה של חוות הדעת ונגד נכונות מסקנותיו של המומחה, ואין הן מהוות נימוק לפסילתה של חוות הדעת. לפיכך אני דוחה את הבקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' מדר.
2. עתירתה החלופית של הנתבעת הינה כי ימונה מומחה נוסף, אשר משתייך לאסכולה הנוגדת.
3. הסוגיה של מינוי מומחה נוסף מטעם בית המשפט בתביעה לפי חוק הפלת"ד נדונה על ידי המשנה לנשיאה ריבלין ברע"א 4916/11 אליהו ערן נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ (5.12.11). בהחלטתו קבע המשנה לנשיאה כדלקמן:

"האפשרות למינוי מומחה רפואי נוסף נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט, כאשר הוא סבור כי יתקשה לפסוק על-פי חוות דעתו של המומחה שמונה בתחילה (אליעזר ריבלין תאונת הדרכים - סדרי הדין וחישוב הפיצויים 698-694 (מהדורה רביעית, 2012)). מומחה רפואי אשר מתמנה על-פי סעיף 6א לחוק הפיצויים, הוא מומחה שמתמנה מטעם בית המשפט, ועל כן בית המשפט רשאי למנות מומחה נוסף כאשר הוא רואה צורך בכך לשם מיצוי הבירור העובדתי בתיק. אמנם, בית המשפט המחוזי לא הסביר במפורש במקרה זה מדוע ראה צורך במינוי במומחה נוסף; ברם, קביעתו כי הצורך בחוות דעת נוספת התעורר לאחר שמיעת עדות המומחה מורה כי בית המשפט התרשם שעדותו של ד"ר וייל אינה מספיקה בכדי לקבוע ממצאים מוחלטים בנושא. במקרה שכזה, בית המשפט בהחלט רשאי למנות מומחה נוסף בכדי שיוכל להכריע בדבר נכותו של המבקש על סמך ממצאים רפואיים מספקים ועל כן לא נמצא כל מקום להתערבות בשיקול דעתו" (פסקה 4 להחלטה).

1. במקרה זה, לאחר ששמעתי את עדות המומחה, אני סבורה כי יש צורך במינוי מומחה רפואי נוסף לצורך הכרעה בסוגיית נכותה של התובעת בתחום הראומטולוגי והקשר הסיבתי של הנכות לתאונת הדרכים נשוא התביעה. הצורך במינוי מומחה נוסף נובע ממספר עניינים אשר עלו בחקירתו הנגדית של המומחה: ראשית, המומחה קבע נכות תפקודית, אף שלפי תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986 עליו להתייחס בחוות דעתו לנכות הרפואית (ראה: תקנה 2). שנית, מעדותו של המומחה עולה כי הפחית מחצית משיעור הנכות בשל ספקות שיש לו אם מחלת התובעת הופיעה כתוצאה מהתאונה, ולנוכח קיומה של האסכולה הנוגדת (ראה עדותו בעמ' 20 שו' 20-28). שלישית, מעדותו של המומחה עולה כי קיבל את תלונות התובעת כפי שהן ועל סמך זה קבע את הנכות, ולא בחן אם תלונות אלה אכן משקפות את מצבה האמיתי של התובעת. מטעמים אלה אני סבורה כי יש צורך במינוי מומחה נוסף בתחום הראומטולוגיה לצורך קבלת התמונה המלאה הנחוצה להערכת מצבה הרפואי של התובעת והקשר שלו לתאונה.
2. עם זאת איני סבורה כי על בית המשפט לבחור את המומחה הנוסף בהתאם לאסכולה שבה הוא מחזיק, ולמנות מומחה המחזיק באסכולה הנוגדת. בית משפט הממנה מומחה אינו בודק מראש את גישתו של המומחה שהוא ממנה. מצב שבו קיימות ברפואה גישות שונות באותו נושא הינו מצב שכיח. חרף זאת ברובם המכריע של המקרים מתמנה מומחה אחד בלבד. בפני בעלי הדין פתוחה הדרך להצביע בפני בית המשפט על קיומן של אסכולות אחרות באמצעות משלוח שאלות הבהרה למומחה שמונה ובחקירה נגדית שלו.

הנתבעת מפנה להחלטה בעניין מזרחי. באותו עניין ציין בית המשפט, כדוגמא למקרה שבו ייטה בית המשפט למנות מומחה נוסף, מצב שבו "קיימות גישות רפואיות שונות ומתברר שהמומחה הרפואי שמונה מתבסס על אחת מהן בלבד, מבלי שבית המשפט משתכנע שאותה גישה של המומחה הרפואי משקפת את דעתם של מרבית מומחי הרפואה באותו שטח רפואי". אלא שבענייננו לא שוכנעתי כי גישתו של פרופ' מדר היא גישה של מיעוט המומחים בתחום. אין זה המקרה הראשון בו נדרש בית המשפט לשאלת קיומו של קשר סיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה לבין אירוע טראומטי בכלל, ותאונת דרכים בפרט. כך, למשל, בת"א (מחוזי חי') 358/03 וגנר שולמית נ' מגדל חברה לבטוח בע"מ (26.6.08) דן השופט עמית בשאלת הקשר הסיבתי בין מחלת הפיברומיאלגיה שבה לקתה התובעת לבין תאונת דרכים שעברה, וקבע כי קיים קשר כזה. חרף העובדה ששאלת הקשר הסיבתי הייתה שנויה במחלוקת באותו עניין, לא מונה מומחה נוסף מהאסכולה הנוגדת.

1. סיכומם של דברים, יש מקום למינוי מומחה נוסף, ואולם אין מקום לבחור מומחה המחזיק באסכולה הנוגדת דווקא.
2. בשולי הדברים אעיר כי שני הצדדים העלו טענות רבות הנוגעות למשקלה של חוות דעתו של פרופ' מדר ולמסקנות שיש לבסס עליה. בקשה זו אינה המסגרת לדיון בטענות אלה, שדינן להתברר במסגרת פסק הדין.

סוף דבר

1. אשר על כן הבקשה מתקבלת בחלקה. אני דוחה את הבקשה לפסילת חוות דעתו של פרופ' מדר, ומקבלת את הבקשה למינוי מומחה נוסף בהסתייגות שפורטה לעיל. החלטה בדבר מינוי מומחה נוסף תינתן בנפרד.
2. אני מורה לצדדים שלא להעביר למומחה שיתמנה עותק מהחלטה זו.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים.