לפני:

השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

נציג ציבור (עובדים) גב' אספיר קוקויב

נציג ציבור (מעסיקים) מר ישראל סולומון

החלטה

1. לפנינו תביעת התובע להכיר בכאבי הגב מהם הוא סובל כ"פגיעה בעבודה" כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן:"החוק").

יצויין, כי תביעת התובע מתייחסת לטענת מיקרוטראומה בלבד, כאשר ב"כ התובע חזר בו בדיון מיום 10.10.2011 לענין טענתו לאירוע תאונתי.

1. המל"ל דחה את תביעת התובע במכתבו מיום 21.4.2009.

מכאן, התביעה שלפנינו.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-

1. התובע יליד ינואר 1978.
2. התובע עבד בחב' "תפודי וול דן אילת בע"מ" מספטמבר 2005 ועד יולי 2007 ובחב' "קומפלקס כימיקלס LTD בע"מ" מאוגוסט 2007 ועד יולי 2008, כאשר בפועל הוא ביצע עבודה זהה בשתי החברות.
3. עד 2008 התובע עבד בדרך כלל 6 ימים בשבוע ומ-2008 – 5 ימים.
4. התובע עבד כנהג וסבל בשתי החברות.
5. בימי חול התובע החל עבודתו בסביבות 04.00 – 05.00, בשעה 16.00 – 17.00 חזר למפעל והגיע הבית בסביבות 19.00-20.00. בימי ו' התובע עבד 4-5 שעות.
6. התובע העריך שביום עבודה ממוצע הוא עסק בנהיגה כ-7-8 שעות ובסבלות 3-4 שעות, כאשר במשך תקופה של כשנה וחצי, היה לתובע עוזר שעזר לו בסבלות.
7. הנסיעות של התובע היו בדרכים ראשיות וסלולות.
8. בתעודה הרפואית הראשונה לנפגע בעבודה ניתנו לתובע ימי אי כושר לתקופה מ- 30.6.2008 ועד 31.8.2008.
9. בתצהירו תיאר התובע את עבודתו כדלקמן:-

"בתקופות הנקובות לעיל שימשתי נהג וסבל אצל המעבידה. בתקופות העסקתי בידי המעבידה כאמור, החל מ - 7.9.2005 ועד - 29.9.2008 (להלן "תקופת ההעסקה") נדרשתי, מידי יום, להרמה ונשיאת משאות כבדים ומסורבלים ביותר לאחיזה; בכלל זה נדרשתי לנשיאת קרטונים מלאים סחורה במשקלים של 25 ק"ג ואף יותר. כן נדרשתי משך מרבית שעות עבודתי למשיכת ודחיפת עגלות ידניות עמוסות סחורות במשקלים של 1/5 עד 3/4 טון."

...

"במהלך עבודתי הייתי מקבל משאית עמוסה לגמרי (15 טון), המלגזה במחסנים הייתה מקרבת לפתח הארגז של המשאית משטח עמוס בסחורה. ואז הייתי מרים את המשטח עם עגלת העמסה שהייתה במשאית - עבדתי עם עגלה ידנית ונדרשתי למאמץ רב למשוך כל פעם את המשטח ששקל 700 קילו בממוצע.

לאחר ההעמסה הייתי יוצא לפיזור הסחורה.

הייתי מגיע ליעד - יש לקוחות שהייתי מוריד להם משטח והולך, יש לקוחות אשר הורדתי אצלם משטח ולאחר מכן הייתי צריך להכניס קרטון למחסן/חנות (פריקה ביד של קרטונים במשקלים שונים, ממוצע משקל קרטון 15 קילו, הכי כבד 27 קילו, יש לקוחות שלא היו מקבלים משטח מלא והיה צורך בפריקה של מוצרים בתפזורת - כאן היה צריך גם לפרוק אותם מהמשאית בידיים ולא באמצעות העגלה.

בממוצע שני שליש מהמשאית הייתי פורק עצמאית, סוחב ומחלק פיזית בידיים בחנות/מחסן ומדובר במאמץ לא קל".

1. בחקירתו תיאר התובע את עבודתו כדלקמן:-

ש. תפרוט יותר לגורמים את נושא הפריקה וההעמסה. איך נראה יום עבודה, מהרגע שהגעת.

ת.        עיקר הסחורה שאני מעמיס ופורק במהלך כל תקופת העבודה היתה חומרי ניקוי.

מדובר בחברה שמייצרת חומרי ניקוי ואני הייתי מוביל את חומרי הניקוי ללקוחות כגון – סופרמרקטים וכו'.

בסוף היום הקודם אני מעמיס את המשאית באופן אישי, ואז בבוקר המשאית כבר עמוסה מחוץ לביתי.

אני יוצא ב-04.00-05.00, תלוי לפי האזור שאני אמור לעבוד בו, בסביבות 06.30-07.00 אני מגיע ללקוח הראשון ומתחיל לפרוק.

ש.        תתאר את הפריקה, רמפות, ארגזים, קרטונים?

ת.        המשאית עמוסה משטחים עטופים, חלקם משטחים שיורדים בשלמותם וחלקם שאני אמור לפרוק אותם ידנית.

חשוב לציין שחלק מהמשטחים שיורדים הם מטענים שאני מפרק אצל הלקוח בעסק.

יש רמפה חשמלית בתוך המשאית.

הרמפה מורידה את המשטחים לגובה האדמה.

בתקופה הראשונה, בערך בשנתיים וחצי הראשונות לא היתה עגלה חשמלית, הייתי פורק עם עגלה ידנית שהייתי מושך ודוחף.

רק בחצי השנה האחרונה עבדתי עם עגלה חשמלית.

אני לוקח את המשטח בעזרת העגלה ומושך את החומר ללקוח.

אצל כל לקוח המרחק בין המשאית לפתח החנות משתנה. למשל, בירושלים, בשוק מחנה יהודה, אני מחנה את המשאית במגרש חניה מחוץ לשוק, ואז יש בערך 50 מ' ללכת.

בחנות אני פועל על פי דרישות הלקוח. יש לקוחות שמבקשים שאשאיר את כל המשטח במקום מסויים ויש לקוחות שמבקשים שאפרוק את המשטח בכמה מקומות.

הכוונה באפרוק – זה שאני אפתח את המשטח ואתחיל לסחוב ידנית כל קרטון למקום הרלוונטי.

ש.        כמה שוקל כל קרטון?

ת.        מינימום – 15 ק"ג – 15 בקבוקים של ליטר כל אחד. מקסימום – קרטון של אקונומיקה – 6 בקבוקים של 4 ליטר –28 ק"ג.

ש.        כמה ארגזי קרטון יש במשטח?

ת.        מקסימום 55 קרטונים של 15 בקבוקים של ליטר. אם זה משטח של אקונומיקה – זה 28 קרטונים.

ש.        דיברת קודם על נושא משיכת העגלה, מה הממוצע?

ת.        במסגרת העבודה השתדלתי להחנות כמה שיותר קרוב למקום הפריקה אך מאחר ומדובר במשאית זה לא תמיד קל.

אני מעריך שבממוצע יש מרחק של 10- 15 מ' בין מקום החנייה של המשאית למקום שבו אני אמור להוביל את המשטחים.

ש.        נתייחס למקרה שבו עליך לפרוק קרטונים בודדים מהמשאית ולא משטח שלם. תאר את הפעולה.

ת.        כל מגוון המוצרים הוא בערך מחולק ל-3-4 משטחים, לפי סוג חומר הניקוי וזאת בהתייחס לקרטונים הבודדים.

אני מחזיק תעודה של אותו לקוח ולפי התעודה אני שולף מהמשטחים את מה שצריך ושם את זה על העגלה.

כאשר מדובר בקרטונים בודדים אני לא פותח רמפה – רק כאשר מדובר בכמות יותר גדולה של מוצרים – אני פותח רמפה.

ש.        למשאית יש גובה. איך מורידים קרטונים ששוקלים בין 15 ל- 20 ק"ג לרצפה?

ת.        משטחים שיורדים בשלמותם – הם בחלק האחורי של המשאית.

המשטחים של הקרטונים שיורדים בודדים – הם בקדימה של המשאית.

אני פותח דלת צד מקדימה, יש מדרגה. אני עומד על המדרגה, מחזיק ביד אחת וביד השניה אני שולף קרטונים ויורד איתם במדרגה.

אני שם את הקרטונים בקצה המשטח, יורד למטה מהמשאית ומוריד את הקרטונים ידנית.

היתה לי גם עגלה עם 2 גלגלים (מריצה) שהיא בשביל קרטונים בודדים ואז הייתי מעמיס את הקרטונים על העגלה הזאת ולוקח אותה ללקוחות.

ש.        היו מקומות לפני העבודות שלך בוולדן שעבדת גם כנהג וסבל?

ת.        לא מדובר בחומרי ניקוי, אלא בקרטונים של נקניקים שהמשקל שלהם הוא 6- 7 ק"ג . העבודה שלי בוולדן זאת היתה הפעם הראשונה שהתמודדתי עם קרטונים עם משקל כה גבוה".

1. התובע הוסיף שלפעמים היה גם מסדר את הסחורה במחסנים של הלקוחות.
2. כשהתובע התבקש לעשות ממוצע יומי של מספר קרטונים שלהערכתו הוא פרק ביום ממוצע באופן ידני, הוא העריך כ-300 קרטונים.
3. בדיון שהתקיים ביום 10.10.2011 נחקר מר יהודה בר שישת – מי שהיה בזמנו הבעלים בחברה שבה עבד התובע. חשוב לציין בהקשר זה ,כי הוגשה תביעה נזיקית על ידי התובע כנגד החברה וכי הצדדים הגיעו לפשרה בתביעה זו, וזאת לאחר שמר בר שישת נחקר בבית הדין.
4. בכל מקרה, לאחר שהתובע פנה בתביעה למל"ל לאשר תביעתו (לפני התביעה שהוגשה לבית הדין), פנה המל"ל למעסיקו של התובע (חב' קומפלקס כימיקלים בע"מ) על מנת לקבל פרטים לגבי עבודתו של התובע.
5. ככל הנראה בסביבות אוגוסט-ספטמבר 2008 – הגיב המעסיק למכתב המל"ל כדלקמן (נ/3):-

"ג. נהג משאית.

ד. נהג + אספקה ללקוחות.

ה. כן, הרים קרטונים המכילים חומרי משקל עד 25 ק"ג בערך לקרטון.

ו. תדירות יומיומית, כאשר יש לו 14 נקודות חלוקה ליום בערך, סה"כ קרטונים ביום כ-300 קרטון בממוצע, הנ"ל פורק את הסחורה חלקה במשטחים ע"י מלגזה וחלקה פריקה ידנית

...

ח. להערכתנו בעת קבלתו לעבודה לא היה ידוע לנו כי הינו סובל מכאבי גב, בהמשך עבודתו התלונן על כאבי גב בתקופות שונות.".

1. ב-12.11.08 שלח המעסיק מכתב תיקון למל"ל כדלקמן:-

"בהמשך למכתבנו בעניינו ולאחר בדיקה מעמיקה בנושא אבקש להבהיר את הנקודות הבאות :

...

3. מרק השתמש לצורך עבודתו ברמפה חשמלית של המשאית וכן במלגזה חשמלית באמצעותה פרק את הארגזים.

4. כמעט מדי יום נאלץ לפרוק סחורה באופן ידני אך מרבית העבודה התבצעה באמצעות המלגזה והרמפה.

להערכתנו ולאחר בדיקה מעמיקה מרק הרים מקסימום 30-40 קרטונים בטווח 12 ק"ג עד 25 ק"ג ביום עבודה.

לפיכך בסעיף ו' במכתבנו נפלה טעות. את 300 הארגזים לערך מרים באמצעות מלגזה חשמלית ולא בידיים.

אנו מדגישים שלראשונה נודע לנו שהנ"ל מייחס את כאבי הגב לעבודתו כעבור כחודש מאז שהפסיק לעבוד בעילה של מחלה.

1. מר בר שישת העיד במסגרת עדותו בבית הדין, כי בכל מקרה שהתובע היה צריך לבצע פעולה של סחיבה ידנית, אזי היה לו עוזר שביצע את עיקר הסחיבה הידנית, וכי התובע באופן אישי הרים לכל היותר 30-40 קרטונים ביום. התובע לא היה יוצא לעבודה לבד אם היו יותר מ-5 קרטונים שהיה צריך להרים ידנית.
2. מר בר שישת העיד כי היו מקרים בהם התובע היה צריך לפרוק ארגזים במחסנים או להעמיסם למדפים בחנויות, אך מעדותו עולה כי מדובר במקרים מועטים, וכי בדרך כלל העוזר היה מבצע פעולות אלו.
3. יצויין, כי עדותו של מר בר שישת היתה מגמתית והיו בה סתירות שונות. לא קיבלנו הסבר מספק מדוע נשלח מכתב התיקון בנובמבר 2008, ואנו יכולים רק לשער, כי מכתב התיקון נשלח בעקבות התביעה הנזיקית שהגיש התובע כנגד החברה.

בכל מקרה, מר בר שישת שינה עמדתו לגבי מספר הקרטונים שסחב התובע מספר פעמים לאורך העדות. בהתחלה (במכתב המעסיק למל"ל) טען שהתובע הרים ידנית 300 קרטונים, אחר כך במסגרת עדותו שינה ל- 30-40, ואחר כך דיבר על 70-100 קרטונים.

כמו כן, מר בר שישת שינה עמדתו לענין העזרה שקיבל התובע במהלך עדותו. בתחילת עדותו העיד שלתובע היה עוזר במשך כל תקופת עבודתו. לאחר שנחקר בענין זה, הוא שינה עדותו והעיד שבשלב כלשהו הוחלט לבטל את פונקצית העוזר ולשלם לתובע תוספת מאמץ של 300 ₪ לחודש ולרכוש מלגזה חשמלית (טענה שלא מצאנו לה ביטוי בתלושי השכר).

כמו כן, מר בר שישת ניסה להציג מצג כאילו העוזר שסייע לתובע עשה את כל פעולת הפריקה, בעוד התובע לא סייע בכלל בענין זה. עדות זו היתה תמוהה לדעתנו, כי לא נראה לנו סביר, שבעוד העוזר עובד קשה על מנת לפרוק סחורה – יושב התובע "רגל על רגל" ולא מסייע לו כלל, אלא "שומר על תור" אצל הלקוחות, כפי שנטען על ידי מר בר שישת.

יתרה מכך, עדותו של מר בר שישת היתה בעיקר מבוססת על נסיונו האישי, בהתייחס לתקופה שהוא ביצע עבודה דומה לעבודת התובע - כ-20 שנה לפני כן, ולא היתה מבוססת על תצפית בפועל.

1. מכל המפורט לעיל – עדותו של מר בר שישת לא היתה אמינה לדעתנו בהתייחס לעבודה שביצע התובע, ועל כן, אין אנו מסתמכים עליה כלל. עם זאת – אנו סבורים שהמכתב הראשון שנשלח על ידי המעסיק למל"ל (ככל הנראה בטרם הגיש התובע תביעתו כנגד המעסיק) משקף בצורה הכי נכונה את עבודת התובע בפועל.
2. ביום 16.5.2012 נחקר מר עלי אדהם, מי ששימש כעוזרו של התובע כעד נוסף מטעם הנתבע. מר אדהם העיד, כי בדרך כלל הוא היה מוציא את הסחורה מהמשאית ללקוח וכי הוא עשה את רוב עבודת הסבלות והפריקה אך גם התובע עזר קצת.
3. יצויין, כי עדותו של העד תאמה יותר את עדותו של התובע, מאשר את עדותו של מר בר שישת, הבעלים של החברה. מר אדהם העיד כדלקמן:-

 ת. רוב העבודה היתה חלוקה ולא משטחים.

כשבית הדין שואל אותי כיצד העברנו את הארגזים ללקוחות, אני עונה – שהיינו מוציאים את הארגז ביד ומורידים אותו לכביש ובכביש היינו מעבירים אותו ללקוח באמצעות עגלה.

אם היו הרבה קרטונים, אז אני והתובע ביחד היינו מורידים את הקרטונים לכביש.

  אם היו קרטונים בודדים, אני הייתי מוריד אותם לבד.

ש.        כמה שוקל קרטון כזה?

ת.        אני מעריך שהקרטונים נעו בין 15 ל-25 ק"ג.

הקרטונים במשאית היו עמוסים האחד על השני.

הקרטונים היו מסודרים על משטחים כשלכל לקוח היה מיועד משטח אחר.

את המשטחים אי אפשר להוריד בידיים, אלא או עם מלגזה או עם ג'ק.

..

את הארגזים הבודדים, איך הורדתם אותם?

ת.        מורידים ביד לרצפה/כביש ומשם לוקחים עם העגלה.

ש.        מתוך יום עבודה ממוצע כזה, את הארגזים הבודדים, כמה אתה היית מוריד לאדמה/רצפה וכמה התובע היה מוריד?

ת.        תלוי בהזמנה. אם היו הרבה – אז התובע היה עוזר לי. אם היו מעט – עשיתי את זה לבד.

ש.        כמה קרטונים בודדים היו בדרך כלל?

ת.        ביום רגיל היה לנו בין 15 ל-20 לקוחות. לפעמים ללקוחות היו משטחים ולפעמים קרטונים בודדים.

אנחנו יוצאים עם 700 קרטונים בערך ואז יש הזמנה ללקוחות.

זה 30 קרטונים, זה 2.

זה נכון שחלק מהקרטונים הם במשטחים, אבל אז כשנכנסים ללקוח הוא לפעמים רוצה שנפרק את הקרטונים ונשים במקומות ספציפיים שהוא מצביע עליהם.

כשבית הדין שואל אותי כמה זמן התעכבנו אצל כל לקוח, אני עונה – שזה תלוי, למשל – בסופרים לפעמים לפנינו הגיעו המשלוחים של החלב והלחם, ולכן היינו צריך להמתין.

 ש.        מתוך יום עבודה כזה שאתה אומר שהיית צריך לפרוק הרבה מאוד קרטונים בצורה ידנית, מה היה החלק שלך בפריקה ומה היה החלק של התובע בפריקה?

ת.        הרוב הוא נוהג. לפעמים הוא חוסם את הכביש ואני עשיתי את רוב הפירוק.

כשיש הרבה הזמנות ומצאנו גם חנייה, הוא עוזר לי.

1. מר אדהם העיד שבשלש השנים שהתובע עבד בחברות, הוא בדרך כלל עבד איתו, אך היו גם מקרים שהוא עבד עם נהגים אחרים או בייצור, וזאת למשל, במקרים בהם לתובע הייתה סחורה מועטה. מר אדהם העריך שאולי פעם-פעמיים בחודש הוא לא עבד עם התובע, והתובע יצא ללא עוזר או שהיה מביא מישהו מבחוץ לעזור לו.
2. גם עדותו של מר אדהם לענין מספר הקרטונים שהיו ברכב וכמות הקרטונים שהתובע סחב בעצמו היתה דומה יותר לעדותו של התובע, כאשר לגרסת מר אדהם, התובע סחב להערכתו כ-300 קרטונים בעצמו ביום.

עיקר טענות התובע בסיכומים מטעמו –

1. בתחילת סיכומיו מלין ב"כ התובע על כך שהתביעה נדחתה על ידי פקיד תביעות שאין לו ידע רפואי.
2. התובע הגיש חוות דעת רפואית התומכת בטענתו כי מצבו נובע ממיקרוטראומה, בעוד שהנתבע לא הגיש חוות דעת נגדית.
3. ב"כ התובע מפנה לעניין רבוס חסן, פד"ע כג' 31, שבו הוכרה תאונת עבודה במקרה של עבודת סבלות וכן ב"ל חיפה 3815/04 בסאם מאדי נ' המל"ל.
4. כמו כן, נקבע כי גם הנהיגה עצמה יכולה לגרום לפגיעת מיקרוטראומה.
5. בהתאם לעדות התובע, הוא סחב ארגזים רבים אשר משקלם נע בין 18 ל-25 ק"ג, כאשר מדובר בפעולות חוזרות ונשנות, תוך שימוש במאמץ רב של הרמה, הנחה, דחיפה וזאת לאחר המאמץ של הנסיעה הממושכת.
6. התובע העיד כי הוא פרק כ-300 קרטונים ביום, כאשר גם עד הנתבע, מר עלי אדהם אישר עדות זו.
7. את עדות המעסיק יש לקרוא בבחינת "כבדהו וחשדהו" לאור העובדה שהוגשה כנגד המעסיק תביעת נזיקין, מה גם שהיו סתירות בעדות המעסיק לעומת עדותו של העוזר, עלי אדהם.

עיקר טענות הנתבע בסיכומים מטעמו –

1. על מנת שתוכח פגיעה בדרך של מיקרוטראומה, יש להוכיח תחילה מבחינה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח, אשר כל אחת גרמה לו נזק זעיר שלא ניתן לאבחון. יש צורך כי התנועות תהיינה דומות האחת לרעותה ויפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה אלא על התנועות לחזור ולהשנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר.
2. על פי עדותו של התובע, עבודת הסחיבה ארכה כ-3-4 שעות מתוך יום עבודתו, והוא נעזר בג'ק ו/או עגלת משטחים ידנית ו/או ברמפה החשמלית של המשאית ו/או במלגזה חשמלית. התובע נעזר בעוזר (יצויין, כי בעדותו לחוקר ובבית הדין טען התובע כי בשנה וחצי הראשונות היה לו עוזר לא קבוע ואחר כך לא היה לו עוזר).
3. הן מעדות המעסיק והן מעדות עלי אדהם, מי ששימש כעוזרו של התובע, עולה כי לתובע היה עוזר במשך כל תקופת עבודתו.
4. גם אם יתברר שהתובע ביצע כל יום עבודת פריקה, הרי שהוא לא ביצע תנועות זהות, חזרות ונשנות, לא מבחינת התנועה עצמה ולא מבחינת המשקל, ואם סחב ארגזים / קרטונים – המדובר היה במספר שונה של קרטונים בכל פעם ובכל יום. אמנם עבודתו של התובע היתה על פי טיבה כרוכה בפעולות חוזרות, אולם כל פעולה שכזאת היתה מורכבת מתנועות מגוונות שכללו: הליכה, עמידה, ישיבה, התכופפות, הרמת משאות וכיוצ"ב, כאשר כל התנועות האלה בוצעו על פי סדר משתנה בהתאם לצרכי העבודה.

דיון והכרעה

מיקרוטראומה

1. ההלכה הפסוקה קובעת, כי ניתן ליישם את תורת המיקרוטראומה מקום בו התקיים ביצוע רציף ומתמשך של תנועה חוזרת ונשנית זהה או דומה במהותה אחת לרעותה^[1].

"קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפגוע בכושר עבודתו שלה נפגע. הדוגמה המובאת בדרך כלל להמ חש ת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה. לגבי אותן פגיעות זעירות שהינן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסידרה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפגוע בכושר עבודת הנפגע".

1. בעניין יהודאי^[2] דן בית הדין הארצי בעניינו של עובד שנדרש להרים פלטות כבדות שמשקלן נע בין 50 ל-100 ק"ג ואשר נח לאחר כל מחזור בו הרים והניח 4 פלטות בטרם המשיך בעבודת ההרמה וההנחה. בית הדין הארצי קבע, כי ניתן "לאבחן בנסיבות העניין ולבודד את תנועות גופו של המערער הקשורות בהולכת הפלטות והרמתן כתנועות חוזרות ונישנות באופן קבוע במהלך יום עבודתו".
2. עיון בפסיקת בית הדין הארצי מלמד עוד, כי היו מיקרים בהם בית הדין קבע שעבודות מסוג עבודתו של התובע אינן מקיימות תשתית של מיקרוטראומה, כאשר פסק דין קריידלר הינו פסק הדין המרכזי בעניין זה, שכן נקבע בו שהעבודה שמבצע טכנאי מזגנים מורכבת מתנועות מגוונות אשר מבוצעות בסדר משתנה לצרכי העבודה ועל כן – אין ביצוע רציף ומתמשך של תנועה חוזרת ונישנת זהה ודומה במהותה ועל כן, אין מקום אף למנות מומחה.
3. מנגד, קיימים פסקי דין במיקרים דומים בהם מונו רופאים מומחים. אנו מפנים בעניין זה לעניין מרדכי צמח^[3] שם התובע עבד כזגג ועבודתו התמקדה בסבלות של מסגרות וזכוכיות וחייבה אותו להתכופף עשרות פעמים ביום. כן אנו מפנים לעניין שמואל פטיטו^[4] אשר עסק גם הוא בהרמת משאות כבדים ולעניין יהודה פרג'ון^[5] שעבד כנהג וכסבל.
4. בעניין אברהם כהן^[6] נדון עניינו של עובד אשר מידי יום העמיס ופרק סחורות ממשאית, סידר אותן במחסן, נשא סחורות כבדות בידיו וכל זאת תוך ביצוע תנועות רבות של התכופפות. בית הדין הארצי קבע בעניין זה כי:-

"בחינת הנתונים העובדתיים, כפי שהוצגו על ידי המערער בבית הדין האזורי, מגלה, כי עלה בידי המערער להוכיח יותר מ"דבר מה" המצביע על תנועות חוזרות ונשנות הן בפעולת ההעמסה והפריקה (למשאית ובעת הסידור במחסן) והן בפעולת כיוון והתאמת הגלילים".

1. מעדות התובע עולה כי חלק ניכר מהעבודה שביצע היה בעל אופי דומה – פירוק סחורה ממשאית וסידורה במחסן, וזאת במשך 3 שעות ביום.
2. בכל מקרה, חוק המל"ל מהווה חלק מדיני הביטחון הסוציאלי. משכך, וכפי שנקבע בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה^[7] - מקרה של ספק, ככל שהוא קיים, יש לפרש לטובת המבוטח.
3. לאור האמור ומאחר ומתיאוריו של התובע, של העוזר ומהמכתב הראשון שכתב המעסיק למל"ל, עולה כי התובע עסק בהרמת משאות כבדים מידי יום, יש מקום למנות מומחה רפואי. בענין זה, אנו מפנים גם לתיק עב"ל 25130-01-11 יושבאייב נ' המל"ל, מיום 17.6.2012.
4. נציין, כי מכל התנועות שתיאר התובע, התנועות היחידות אשר לדעתנו מהוות תשתית למיקרוטראומה, הינן תנועות הרמת הקרטונים. על פי העדויות שהיו בפנינו, אנו מקבלים את גרסת התובע אשר גובתה על ידי עדותו של העד אדהם ועל ידי המסמך הראשון אשר נשלח על ידי המעסיק בתשובה למל"ל, לפיה התובע הרים כ-300 קרטונים ביום, אשר שקלו בין 15 ל-27 ק"ג לקרטון ועסק בסבלות בזמן מצטבר של 3 שעות ביום (אך לא רצוף).

הגם שעבודתו של התובע כללה עבודה נוספת, הרי שעבודת הסבלות כללה ביצוע פעולות חוזרות ונשנות אשר דומות במהותן ועל כן, אנו מוצאים לנכון למנות מומחה בתיק אשר יחווה דעתו לענין הקשר הסיבתי בין עבודת התובע למצבו הרפואי.

1. בהערת אגב נציין, כי אנו סבורים שהתובע עבד זמן קצר יחסית בסבלות (כ-3 שנים) ויתכן שיש בכך לשלול את תביעתו לענין פגיעה על דרך המיקרוטראומה, ואולם, משלא נקבעה בפסיקה תקופה מינימלית שעל עובד לעבוד על מנת לייחס לו פגיעה על דרך של מיקרוטראומה, הרי שאין מקום לדחות תביעת התובע רק בגלל תקופת עבודתו הקצרה, כאשר אנו סבורים כי פרק הזמן בו נדרש עובד לעבוד על מנת שתגרם לו פגיעה על דרך המיקרוטראומה היא שאלה רפואית.
2. החלטה לענין מינוי מומחה רפואי תשלח לצדדים בדואר.
3. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 ימים ממועד קבלת החלטה זו.

ניתנה היום, כ"הכ"ה אייר תשע"ג, (5 במאי 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

1. עב"ל 614/08 המוס ד לביטוח לאומי נ' קריידלר, מתאריך 1.10.2004. ↑

2. עבל 465/07 עופר יהודאי נ' המל"ל, מתאריך 20/12/07. ↑

3. עב"ל (ארצי) 579/06 מרדכי צמח נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 23/8/07. ↑

4. עב"ל (ארצי) 1265/04 שמואל פטיטו נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 30/5/05. ↑

5. עב"ל 1297/0 2 יהודה פרג'ון נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 16/2/04. ↑

6. עב"ל 1118/02 אברהם כהן נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 14.7.2003. ↑

7. עב"ל 106/07 גלס נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 20.5.2007, עב"ל 210/97 שלומית רז נ' המוסד לביטוח לאומי, מתאריך 18.8.1999. ↑