לפניי שתי תביעות מאוחדות, התביעה הראשונה, ת"א 18599-10-09, הוגשה על ידי טאהא עראביה ובניו בע"מ (להלן: "התובעת") כנגד אפו-לק (אינג'. י. זמלר) בע"מ (להלן: "הנתבעת") על סך של 361,451 ₪, והתביעה השנייה, ת"א 37910-09-11, הוגשה על ידי הנתבעת כנגד התובעת על סך של 8,381 ₪.

1. בין התובעת לבין רא"ם אגודה שיתופית חקלאית במועצה אזורית מגידו (להלן: "המזמינה" או "רא"ם") נכרת חוזה ביום 17.05.07, לפיו התחייבה התובעת לבצע עבור רא"ם עבודות צביעת חדרי קירור (ת/6 ו-ת/7).

2. לצורך ביצוע העבודה נשוא החוזה הנ"ל, התובעת פנתה לנתבעת והתקשרה עמה בהסכם (בעל פה) לפיו התחייבה הנתבעת לספק לתובעת חומרי הצבע הנדרשים והמתאימים לסוג העבודה, וזאת לאחר שנציג מטעם הנתבעת ויועץ טכני ביקרו במבנה חדרי הקירור של רא"ם, פגשו את נציגי רא"ם, שמעו דרישותיהם, לרבות סוג הצבע הנדרש, והמליצו על הצבע שהוסכם עליו בין התובעת ובין רא"ם.

3. הנתבעת סיפקה את חומרי הצבע, כולל חומרי ההכנה, לתובעת, וזו האחרונה ביצעה את העבודה בחדרי הקירור של רא"ם, באמצעות הקבלן היימן אבו שריף, (להלן: "הקבלן" או "היימן").

כעבור תקופה מסוימת ממועד סיום העבודה, החל הצבע להתקלף בכל חדרי הקירור. הנתבעת הוזמנה לבירור העניין, אולם זו התחמקה מאחריותה.

4. הנתבעת סירבה לבצע תיקונים לצבע או למצוא כל פתרון אחר שבעזרתו ניתן היה להתגבר על בעיית התקלפות הצבע שנוצרה, לכן התובעת נאלצה לבצע את התיקונים הנדרשים ולהתקשר עם חברת צביעה אחרת.

5. תביעת התובעת הינה בעילה חוזית נזיקית והסעד המבוקש הינו סעד כספי בגין עלות התיקונים, בסך של 292,965 ₪ (לפי חוות דעת השמאי ח'אלד סלאמה – ת/12) וכן סך של 34,650 ₪, שהוא סכום הפיצוי שהתובעת נאלצה לשלם לרא"ם.

6. מנגד טענה הנתבעת, כי החומרים שסופקו הם המוצרים המתאימים ביותר לסוג העבודה שבוצעה וכי היו תקינים וככל שנוצרו ליקויים בעבודה, הרי שהסיבה לכך הינה חוסר מיומנות התובעת ו/או הקבלן שביצע את העבודה מטעמה ו/או הכנת שטח לקויה ותשתית לקויה.

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי היא נתנה לתובעת את כל המפרטים הטכניים והוראות ההכנה והביצוע, אך התובעת ו/או הקבלן מטעמה הכינו את השטח ו/או התשתית וביצעו את העבודה בחוסר מיומנות ולא מילאו אחר ההוראות וההנחיות של הנתבעת שנכללו במפרטים הטכניים ובהוראות העבודה. אי לכך אין להטיל על הנתבעת אחריות לנזקים שנגרמו כתוצאה מביצוע העבודה.

7. כאמור, הנתבעת הגישה תביעה כספית כנגד התובעת, ת"א 37910-09-11, בה עתרה לחיוב התובעת בתשלום סך של 8,381 ₪ בגין יתרת תמורת החומרים שסיפקה הנתבעת לתובעת לביצוע עבודות הצביעה בחדרי הקירור.

התובעת אינה חולקת על קיומה של יתרת חוב כאמור, אך היא טוענת שיש לקזז את יתרת החוב הנ"ל מכל סכום שייפסק לטובתה בתביעה שהיא הגישה נגד הנתבעת, היינו בת.א. 18599-10-09.

8. מטעם התובעת העידו: אמיר יבזורי - מנהל האגודה השיתופית רא"ם, מוסטפא עראביה - מנכ"ל התובעת, ח'אלד סלאמה - שמאי, ד"ר עמי מרכפלד - מומחה בתחום ההנדסה, משה זמיר - עובד במחלקת המכירות של חברת טמבור.

מטעם הנתבעת העידו: רון שחר - ששימש כמנהל המחלקה הטכנית של הנתבעת בין 8/2008 ו-8/2011, שלמה אייזנברג - מטלורג, ארנון שני - קבלן בתחום הציפויים והצביעה, אורי זמלר - מנכ"ל הנתבעת, היימן אבו שריף - הקבלן.

חוות דעת המומחים

9. מטעם התובעת הוגשה חוות דעתו של ד"ר עמי מרכפלד מיום 14.1.08 (ת/13) (להלן: "חוות דעתו הראשונה"). בהמשך הוגשה חוות דעת משלימה מיום 1.2.15 (ת/14) (להלן: "חוות הדעת המשלימה").

מטעם הנתבעת הוגשה חוות דעתו של המטלורג שלמה אייזנברג מיום 3.6.12 (נ/8).

תחילה נתייחס לחוות דעתו של מומחה הנתבעת.

10. עיון בחוות דעתו של אייזנברג מלמד, כי הוא הסתמך, בין היתר, על המלצות יצרן הצבע לצביעה באפוקסל 20-40-60 WB, המלצות יצרן הצבע לצביעת קירות חדרי קירור, מפרט טכני למוצר 20-40-60 WB ונספח למפרט צבע הערות טכניות וישומיות חשובות, מפרט יצרן הצבע לנושא הכנת פני השטח.

כבר ייאמר, כי קיימת אי התאמה מסוימת בין ההמלצות וההנחיות שהסתמך עליהן מומחה הנתבעת לבין אלו שהתבסס עליהן מומחה התובעת, כפי שיובהר בהרחבה בהמשך.

11. לגישת מומחה הנתבעת, יצרן הצבע (הנתבעת) סיפק לקבלן נספח שכולל מספר הנחיות אשר אי הקפדה על יישומן, לא יאפשר השגת תוצאות חיוביות שעיקרן הבטחת חוזק אדהזיה – חוזק הדבקה של הציפוי פוליאוריתן לתשתית הקירות המטויחות.

לדעתו, מומחה התובעת, אישש דווקא את טענת הנתבעת שלפיה מקור הכשל להתקלפות הצבע הינו בשיטת הכנת השטח. הוא גם ביצע בדיקה לא תקינה כאשר בהתאם לתיאור ולתוצאות שהתקבלו על ידו, הכשל שנמצא אינו ליקוי של מערכת הצבע שסופקה ע"י הנתבעת אלא כשל בתשתית מצע הטיח שבאחריות התובעת או הקבלן מטעמה. גם בכל הנוגע לעניין הטיפול ברטיבות והכנת פני השטח, הרי לקבלן נמסרו הוראות שמסדירות עניין הרטיבות ושיטת הייבוש לפני יישום הצבע.

בעניין זה המומחה הוסיף והבהיר, כי קיימת תופעת "הבועות" בשל רטיבות התשתית והלחות שנמצאת בתוך החללים בתשתית הטיח, שכן לטענתו, היא עולה לפני השטח במנגנון קפילרי ולחץ אדי המים גורם להתפתחות בועות מתחת לשכבת הצבע. הבועות יוצרות הפרדה בין שכבת הצבע לתשתית עובר לאובדן חוזק אדהזיה, ובהמשך תהליך הבליה לסידוק שכבת הצבע. מתח הפנים של הצבע אינו מקבל איזון של חוזק אדהזיה אשר אבד בשל ההפרדה של שכבת הצבע מהתשתית וכתוצאה מכך הוא מתקלף.

לדבריו, התובעת אינה מתכחשת לכך שהיא קיבלה לידיה דפי הנחיות והמלצות לביצוע הצביעה ולאופן הכנת שטח הצביעה טרם ביצוע הצביעה אך למרבה הצער הקבלן לא פעל לפי אותן הוראות. עוד נטען ע"י המומחה, כי ד"ר מרכפלד הפנה לתקן שאינו רלוונטי למקרה שלפנינו.

12. כאמור, המומחה מטעם התובעת ערך שתי חוות דעת.

חוות דעתו הראשונה התבססה, בין היתר, על ביקור שהוא ערך בחדרי הקירור בתאריך 10.1.08, בדיקות שערך במקום, דוגמאות קילופי צבע, המלצות אפולק לצביעת קירות חדרי הקירור מיום 25.4.2007 (נ/2) וכן מפרט אפולק מ-8.5.07 – סימוכין 4774.

13. את ממצאי חוות דעתו הראשונה של ד"ר מרכפלד, ניתן לסכם במשפטים הללו שנכתבו על ידו:

"כתוצאה מהכנה לא מתאימה של התשתית לפני צביעה שבוצעה לפי המלצות אפולק, והשפעה נוספת של רטיבות שיורית בתשתית ובצבע, ותנאי ייבוש ואיוורור קשים. הצבע שהוצע ע"י אפולק אינו מתאים לתשתית הישנה בשטח, ומשהוצע צבע אפוקסי היה נדרש מאפולק לתת הוראות מפורטות להכנת תשתית מתאימה לצבע אפוקסי לא גמיש, ואטום לרטיבות ולייבוש התשתית."

במילים אחרות, המומחה קבע בחוות דעתו כי הכשל, אשר גרם להתקלפות הצבע, נגרם בגלל שלוש סיבות מרכזיות שקשורות אחת בשניה:

א. הכנה לא מתאימה של התשתית לפני צביעה, לרבות איטום הרטיבות וייבוש התשתית.

ב. השפעה נוספת של רטיבות שיורית בתשתית ובצבע.

ג. סוג הצבע שהוצע ע"י אפולק אינו מתאים לתשתית שבשטח.

14. בחוות דעתו המשלימה, שדנה בעיקר בהסתייגויות שהעלה מומחה הנתבעת אודות ממצאיו, הוא חזר והבהיר כי הצבע צריך להיות מתאים לתשתית והכנת השטח, תנאי הסביבה ואופן התפעול של מתקן הצבע. לדבריו, הנתבעת הציעה מערכת צבע אפוקסי על בסיס מים שלא התאים לצביעת חדרי הקירור ורק כאשר עברו לשימוש בסוג צבע אחר מסוג פוליאוריטן שהינו יותר גמיש "טמגלס" נמצא הפתרון והצבע לא התקלף, כאשר הצביעה בוצעה ע"י אותו קבלן. לדעתו, הכשל לא נגרם רק בשל הכנת השטח או רטיבות הטיח, אלא גם בגלל בחירת סוג הצבע והנחיות יישומו. המומחה גם התייחס לשאלת השוני בין ההנחיות שהעבירה הנתבעת לתובעת.

15. עיון בשתי חוות הדעת מלמד, כי למעשה אין חולק בין שני המומחים של שני הצדדים כי, לכל הפחות, אחד ממקורות הכשל שגרמו להתקלפות הצבע הינו ביצוע לקוי של עבודות הכנת התשתית כשבעניין זה קיימת מחלוקת בין הצדדים סביב אותן הנחיות שניתנו לתובעת ולקבלן מטעמה בעניין הכנת התשתית.

ההנחיות שהועברו לנתבעת

16. לטענת הנתבעת, ביום 25.4.07, העבירה הנתבעת לידי המזמינה מכתב המפרט את אופן ביצוע העבודות וסוג הצבע הנדרש (נ/2) כאשר לטענתה בצירוף למכתב זה, צורף גם מפרט טכני לצבע אפוקסל WB 20-40-60 (נ/7) שבו הובהר באופן מודגש, כי המוצר מיועד לשימוש ע"י בעלי מקצוע וניסיון, הכנת שטח הצביעה ע"י הרחקה יסודית של מזהמים וחלודה יחד עם שימוש בצבע וכו'.

17. מנגד טענה התובעת, כי המפרט (נ/7) לא נמסר לתובעת או לקבלן מטעמה לפני או במהלך ביצוע עבודות הצביעה, כמו שגם לא נמסר למומחה התובעת אשר נתקל בו לראשונה במהלך חקירתו (עמ' 39, ש' 25-31). מה גם, מדובר בהנחיות סותרות ושונות אחת את השניה.

18. לגבי מפרט נ/7, כאן המקום לציין כי מדובר במפרט ששודרג והוכנסו בו תיקונים חדשים ומהותיים השונים מהמפרט הקודם כפי שצוין ע"י מומחה התובעת (עמ' 39, ש' 26-30 ועמ' 40, ש' 3-10). כאשר מצד אחד עדי התובעת הכחישו כי הם קיבלו לידיהם את המפרט נ/7 (ראו עדות הקבלן עמ' 80, ש' 24-25 ועדות המומחה בעמ' 39, ש' 25-31) ומנגד עדי הנתבעת העידו דווקא כי הם המציאו לידי התובעת או מי מטעמה את המפרט הנ"ל (ראו עדות פרידמן בעמ' 61, ש' 18-19) ועדותו זמלר בעמ' 67, ש' 32, כאשר מעדות שחר שהיה אחראי על שינוי וביצוע רביזיה של המפרטים והתחיל לעבוד אצל הנתבעת לאחר שעבודות הצביעה התבצעו, לא ניתן לקבוע כל ממצא אודות המצאת מפרט זה לידי התובעת או מי מטעמה).

19. בין אם הוכח כי התובעת קיבלה לידיה את המפרט הנ"ל ובין אם לאו, אין בכך כדי לפטור את הנתבעת מאחריותה כלפי התובעת וזאת לאור הסתירות בהנחיות שאין חולק כי אכן נמסרו לתובעת וכן לאור הכשל בבחירת סוג הצבע המתאים כפי שיובהר בהמשך.

20. אין חולק, והנתבעת לא התכחשה לכך, כי היא מסרה לתובעת את שתי ההנחיות שאוזכרו גם בחוות דעתו של מומחה התובעת נ/1, נ/2 וההנחיות מיום 8.5.07.

כאן נשאלות השאלות הבאות: מה הנפקות של כל ההנחיות הנ"ל כולל גם ההנחיות שצוינו בסעיף 3.3 לחוות דעתו של מומחה הנתבעת, והמפרט שבמחלוקת, והאם יישום הוראות אלו היה בו כדי למנוע התרחשות הנזק שנוצר?

21. ראשית לכל יובהר, כפי שהדבר אף הובא בחוות דעתו של מומחה התובעת, ובפרט בחוות דעתו המשלימה, מדובר בהנחיות שונות שסותרות אחת את השנייה, הנחיות שהקבלן נדרש ליישם.

עיון בהנחיות שצורפו לחוות דעתו של המומחה: ההנחיות מיום 25.4.07 ומיום 8.5.07, מלמד כי קיימות סתירות ביניהן, וגם אם משווים בין שתי הנחיות אלו לבין ההנחיות הנוספות שצוטטו בסעיף 3.3 לחוות הדעת של מומחה הנתבעת, מגלים כי מדובר בהנחיות ששונות גם הן מההנחיות הקודמות.

כך למשל, בעוד שבהנחיות מיום 25.4.07 (נ/2) נכתב כי יש לצבוע בשכבת אפוקסל אפוקסי ראשונה מדוללת 20% מים לעובי 50 מיקרון, וכי כעבור 16 שעות לצבוע שכבה נוספת של אפוקסל בעובי 50 מיקרון, בהמלצות מיום 8.5.07 נרשם כי נדרש לצבוע את שכבת האפוקסל הראשונה מדוללת והפעם 50% במים וזאת מבלי לציין את עובי השכבה. עוד נרשם באותן הנחיות כי צריך שהשכבה השנייה תהיה מדוללת ב- 10% מים.

מנגד, בהנחיות שצוטטו בסעיף 3.3 של מומחה הנתבעת, נרשם כי צריך יישום שכבת פריימר כפולה אפוקסל WB 20-40-60 שתי שכבות – פריימר כפול בעובי שכבה של 50 מקרון כל אחת כאשר הראשונה מדוללת 20%. את השכבה השלישית יש לבצע לאחר 16 שעות אפוקסל WB 20-40-60 לעובי יבש 50 מיקרון.

22. על השוני וההבדל בין ההנחיות, עמד מומחה התובעת באילו המילים:

"אפולק לא הייתה מפקחת אבל קראתי את ההנחיות וההמלצות שלה במהלך כל הפרויקט. למשל, הנחיות הצביעה שהיו שלוש כאלה, וכל פעם הנחיות שונות. זאת אומרת שמהתחלה הייתה בעיה (עמ' 32, ש' 30-32)

ובהמשך:

"ש: תאשר לי, כשאתה אומר "קראתי את ההנחיות" אתה מתייחס למסמכים מ-25.4.07 ו-8.5.07?

ת: נכון וגם את ההמלצות החדשות שמצורפות בחוו"ד שלי, שהן המלצות אחרות. זאת אומרת שיש שלוש המלצות. חשוב לי לציין שבחוו"ד הנגדית מופיעה המלצה שונה משתי ההמלצות הקודמת. המומחה הנגדי כתב איך צריך לצבוע שם ויש הסבר שונה מההסברים הקודמים.

ש: חוות הדעת של אישר היא לא מזמן אמת, אלא מ-30.6.12 כשאנחנו מדברים על הנחיות בזמן אמת שבדקת ולא היו מספיקות, אנו מדברים על המכתבים מיום 25.4.07 ו- 8.5.07?

ת: אלו שתי ההנחיות שהיו בזמן אמת" (עמ' 33, ש' 1-10)

הוא הדין גם אם משווים בין הנחיות אלו לבין אלו שהופיעו במפרט נ/7 (ראו עדות מומחה התובעת (עמ' 39, ש' 26-30 ועמ' 40, ש' 3-10) בדבר התיקונים החדשים והמהותיים השונים שהוכנסו במפרט זה להבדיל מקודמו)).

23. עינינו הרואות, כי מדובר בהנחיות שונות שהתובעת או מי מטעמה נדרש ליישם. דבר שלא נמצא לו כל הסבר ע"י הנתבעת והמומחה מטעמה.

לפיכך מתקבל הרושם, כי הנתבעת בעצמה לא הייתה עקבית והחלטית בכל הנוגע לשאלה מה הן אותן הנחיות שמתאימות לצביעת חדרי קירור. כאן תוהה אני, אם אותו ספק צבע שאמור לספק את ההנחיות וההוראות הנדרשות לצורך ביצוע עבודות צביעה, מתלבט בעצמו, מוציא מדי פעם הוראות והנחיות שונות, הכיצד במקרה זה ניתן היה לגלגל את האחריות לפתחו של "המבצע" בטענה כי הוא לא יישם את אותן הנחיות שונות וסותרות. מה גם, עיון בכל 3 ההנחיות הנ"ל מלמד כי הנחיות אלו התייחסו לאותו סוג צבע אפוקסל WB 20-40-60.

24. זאת גם בנוסף, לליקויים והחסרים הרבים שנתגלו בנספח שצורף לחוות דעתו של מומחה הנתבעת ("נספח למפרט צבע: הערות טכניות וישומיות חשובות"), כפי שפורט בהרחבה בעמ' 2 לחוות הדעת המשלימה ואשר לא זכו לכל התייחסות מטעם הנתבעת או מטעם המומחה מטעמה.

25. דברים אלו מקבלים משנה תוקף לאור הרושם שעולה מהעדויות שהושמעו בפניי ושלפיו הנתבעת הייתה מודעת למצב ולתנאי השטח בחדרי הקירור אותם נדרשה התובעת לצבוע. כך למשל עולה מעדותו של שני אשר הוזמן ע"י איש השיווק של הנתבעת כדי לתת הצעת מחיר:

"ש: מה הקשר שלך לפרויקט נושא התביעה?

ת: לא זוכר מתי זה היה, אך בזמנו הגיעה אלי דרך יעקב פרידמן, איש שיווק באפולק, בקשה למתן הצעת מחיר. נפגשתי בשטח עם עוד מישהו מטעמם, לא זוכר מי זה. הוא הראה לי את חדרי הקירור" (עמ' 59, ש' 19-22)

מנכ"ל הנתבעת, בחקירתו, הסתפק במתן תשובה מתחמקת שלפיה אין הוא יודע אם היועץ הטכני מטעמו ביקר בשטח לפני שהתובעת התחילה עם עבודות הצבע (עמ' 72, ש' 24-25, ש' 28-29).

26. בכך לא נותר אלא לקבוע, כי גם אם התובעת יישמה באופן לקוי את אותן הנחיות סותרות שניתנו ע"י הנתבעת, כל אימת שלא הוכח כי הנתבעת, כספק צבע, טרחה להוציא הנחיות ברורות ובהירות בעניין אף לגבי הצבע השני שסיפקה, אין לה, בנסיבות המקרה, אלא להלין על עצמה, והרי היא נושאת באחריות לכשל שנוצר.

סוג הצבע

27. המחלוקת העיקרית השניה שנתגלתה בין הצדדים הינה סביב השאלה האם סוג הצבע שנבחר ע"י הנתבעת לסוג כזה של עבודות צביעה, צביעת חדרי קירור, גרם לכשל שנגרם בעבודות הצביעה.

28. אקדים ואציין, כי אין חולק בין הצדדים כי הנתבעת היא זו אשר בחרה עבור התובעת את סוג הצבע המתאים לצורך צביעת חדרי הקירור, וכעולה אף מעדות הקבלן שלא הוכחשה ע"י הנתבעת, נציגי הנתבעת ביקרו בשטח ובחרו את סוג הצבע שלטענתם היה מתאים לצביעת חדרי הקירור:

"ש: מי בחר את הצבע?

ת: הם אפולק.

ש: הם בחרו לבד או ביקרו בשטח?

ת: ביקרו בשטח. הבחור השמן היה בשטח. כשערבבתי את הצבע, הצבע לא התערבב כמו שצריך. ביקשתי מאפולק שיבואו והנציג שלהם בא וערבב לבד את הצבע. אמרתי לו שעבדתי עם אפוקסי לפני כן והצבע לא אמור להיראות כך והוא אמר שזה בסדר" (עמ' 77, ש' 10-15)

29. כאן המקום לציין, כי הצבע שנבחר הינו צבע מסוג אפוקסל WB 20-40-60, בשלב מסוים החליפה הנתבעת את הצבע לצבע אחר מסוג פוליאוריטן גמיש חד רכיבי HD 30-50 WB. בהמשך פנתה התובעת לחברת טמבור אשר סיפקה לה צבע פוליאוריטן גמיש חליפית "טמגלס".

30. ראשית לכל, לגבי טענת הנתבעת כי סיבה זו בדבר חוסר התאמת הצבע לעבודות הצביעה בחדרי הקירור, לא הועלתה כלל וכלל בחוות דעתו הראשונה של מומחה התובעת, דין טענה זו להידחות. המומחה העלה כבר בחוות דעתו הראשונה את סיבת אי התאמת הצבע כמקור לכשל שנתגלה בעבודות הצביעה, כפי שציינתי לעיל. לא זו אף זו, אלא שבגוף אותה חוות הדעת הוא המשיך ופירט מדוע לדעתו סוג צבע זה לא היה מתאים לצביעת חדרי קירור.

31. בהמשך אותה חוות דעת, המומחה המשיך וקבע כי ההתקלפות נגרמה גם בגלל השפעת עובי צבע מוגבר (כ-280 מיקרון במקום 100 מיקרון). לגישתו, הבעיה נוצרה בצבע האפוקסי על בסיס מים שהוא צבע אוטם שאינו נושם ויחסית גם אינו גמיש, כאשר מבדיקה של דוגמאות הצבע שהתקלף עולה כי הצבע מאוד שביר ולא גמיש ותמיד התקלף עם חלקים מהתשתית הישנה.

המומחה חזר והדגיש בסוף חוות דעתו כי הצבעים שהוצעו ע"י אפולק, ובמיוחד הצבע הראשון, לא התאימו לתשתית הקיימת ולתנאי קירור, הצבע שהוצע בהתחלה אטום לרטיבות, אינו גמיש ובעל מתח פנים יחסית גבוה.

32. בחקירתו, הסביר מומחה התובעת את החשיבות של בחירת סוג הצבע המתאים וכיצד היה בכך כדי להשפיע על תקינות ואיכות עבודות הצביעה בחדרי קירור:

"ש: אני מבין שאחת מהטענות שלך בחוות הדעת שלך לגבי המוצר שהוא לא אידיאלי לעבודה הזאת, זה בגלל שמדובר באפוקסי מדולל במים ובגלל שמדובר בחדרי קירור שיש בהם בטון עם לחות?

ת: לא. האפוקסי הוא מדולל במים, ואין בעיות איתו. בהנחיות הייתה פעם הנחיה לדלל 20%, להוסיף עוד מים לצבע המדולל. בפעם השנייה הייתה הנחיה לדלל ב-50% כשיש הרבה מים וההתייבשות לא טובה וכשמפעילים את הקירור, יש את הבעיה של הבדלי טמפרטורה (שוק תרמי) ובעיה של התייבשות. כשהחדר ממוזג, במיזוג תמיד יש אוויר יבש והחדר נהיה יבש. ברגע שאתה מפעיל את הקירור ויש לנו את העובדה שיש לנו בעיה של שינוי טמפרטורה, שוק תרמי ויש ייבוש, עודף המים בצבע ויש הרבה מים בצבע הוא יצא והצבע נסדק. זו הסיבה לכשל. זו סיבה ידועה בספרות.

זו גם בעיה אם מדללים, אם מדללים יותר מדי, מקבלים תוצאה כזו. אם יש הרבה מים והרבה מדלל ולא הכל התייבש, בזמן ההפעלה, זה סודק את הצבע. זו הסיבה היחידה לכשל מבחינת הצבע" (עמ' 35, ש' 12-24)

המומחה המשיך והבהיר, כי בניגוד לטענת הנתבעת, אין הוא טוען שהצבע עצמו לא תקין אלא שהוא לא התאים לסוג זה של עבודות צביעה:

"הצבע היה תקין מבחינת מוצר, אבל לא התאים לתנאי היישום והאפליקציה וההנחיות. הצבע לא היה מקולקל או לא טרי. הצבע לא היה האידיאלי והמתאים ביותר לתנאי העבודה." (עמ' 34, ש' 8-10)

33. כחיזוק לגישת המומחה וממצאיו הנ"ל, ניתן למצוא בעבודה שבסופו של יום, ולאחר שהוחלפו הצבעים, בעיית התקלפות הצבע נפתרה, ובמילים שלו:

"....הבעיה נפתרה כשעברו לצבע שונה. אפולק שינתה את הצבעים תוך כדי עבודה. אם לא הייתה בעיה בצבעים, לא היה צורך לשנות את הצבע" (עמ' 34, ש' 2-3)

ועוד:

"....לא אמרנו שהצבע מקולקל, לא טרי או לא תקין. אמרנו שהוא לא התאים לתנאי העבודה ולא היו הנחיות מלאות איך לעבוד איתו" (עמ' 35, ש' 4-5)

המומחה אף עומת ונשאל אם במקרה ולקבלן ניתנו ההנחיות המתאימות עם אותו צבע שניתן בתחילת העבודה, האם היה בכך כדי למנוע את התקלפות הצבע, הוא השיב כי ייתכן שכן מבחינה תיאורטית, אולם צריך להוכיח עניין זה ולנסות לבצעו בפועל:

"ש: אמרת בחוו"ד שהצבע לא היה מתאים ועכשיו אמרת שהצבע אינו אידיאלי. בהנחיות הנכונות, הצבע יכול להיות אידיאלי?

ת: אם היו הנחיות מתאימות, יכול להיות שכן. אני לא יכול להגיד לך. מדובר בתיאוריה" (עמ' 34, ש' 26-28)

ובהמשך:

ש: שאלתי ככל שהיו ניתנות הנחיות טובות, מפורטות, מדוקדקות, היה ניתן לבצע את העבודה עם הצבע הזה?

ת:אמרתי שיכול להיות שכן, אך צריך להוכיח את זה. אני חושב שבפרויקט כזה, היה רצוי שלא לעשות את כל השטח בפעם אחת, אלא לעשות חדר אחד ולראות את התוצאה. כאן צבעו את כל השטח ואז הפעילו את הקירור והתחילו הבעיות, אבל באמת אפולק לא חייב לעשות את הניסוי הזה. זאת השיטה הנכונה לעבוד" (עמ' 35, ש' 6-11)

34. גם מנהל התובעת העיד, כי הוא העלה בפני הנתבעת את הטענה כי מדובר בצבע שלא מתאים כאשר לדבריו הנתבעת אף שלחה את נציגה וזה החליט לשנות את סוג הצבע (עמ' 15, ש' 13-23). גרסתו התיישבה גם עם עדות הקבלן (עמ' 78, ש' 4-6) והדבר לא הוכחש ע"י הנתבעת. מה גם, מהתשתית הראייתית שהוצגה בפניי עולה כי אכן הצבע הוחלף ע"י הנתבעת וסביר להניח שהנתבעת לא הייתה נוקטת בצעד כזה אם הדבר לא היה נבדק על ידה קודם לכן בשטח. הדבר גם התיישב עם עדות מנהל המזמינה, רא"ם, שלדבריו, הנתבעת שלחה מדי פעם ביקורת מטעמה והיא הייתה מודעת לתקלות ולבעיית ההתקלפות וניסתה אף לתקן (עמ' 12, ש' 18-30).

35. כחיזוק גם לעניין ידיעת הנתבעת בדבר חוסר ההתאמה שנתגלתה בסוג הצבע שסיפקה הנתבעת, ניתן לדלות גם מהמכתבים שהתובעת הפנתה לנתבעת (ת/8). כך למשל, במכתב מיום 29.12.07 נרשם בנדון, צבע מסוג אפוקסל WB 20-40-60, באותו מכתב נרשם, כי הצבע נרכש לאחר שהנתבעת הודיעה לתובעת בדבר התאמתו לעבודות הצביעה הנדרשים. במהלך הצביעה התגלתה בעיה בחומר וחלק מהצבע החל להתקלף, לאור זאת, נשלח חומר אחר לצביעה שגם הוא התברר שאינו מתאים. לפיכך, ומאחר שלא נמצא כל מענה מצד הנתבעת, נאלצה התובעת להתקשר עם חברת צביעה אחרת.

36. אומנם, הנתבעת הגיבה למכתב הנ"ל, ביום 31.12.07, אך היא הגיבה במכתב קצר שבו הסתפקה בלדחות את כל טענות התובעת, ללא כל פירוט או הסבר ואף טענה כי בידה תיעוד מפורט, אך לא צירפה אותו למכתבה.

התובעת השיבה, ביום 31.12.07, למכתב הנ"ל והכחישה את טענות הנתבעת וביקשה שתמציא לה את התיעוד הנטען. התיעוד האמור כמובן לא הוצג גם לא בפני בית המשפט.

37. הנתבעת הסתפקה בהטלת כל יהבה בעניין סוג הצבע הנדרש בכך שהדבר לא נטען מלכתחילה ע"י מומחה התובעת – טענה שנדחתה כאמור לעיל. כמו כן, הסתפקה בלהסתייג ממצאי מומחה התובעת מבחינה תיאורטית מבלי לבצע בדיקה בשטח כפי שנעשה ע"י מומחה התובעת, אשר ביקר במקום בזמן גילוי הליקויים וביצע בדיקות מהשטח.

כך, למשל, בכל הנוגע לטענת מומחה הנתבעת בדבר שלילת קיומה של אפשרות כשל בצבע לאור העובדה כי הצבע התקלף עם חלקים מהתשתית, הוא הסתפק בלתאר את הבדיקות לפי ISO 4624/ASTM D 7234 לצורך בדיקת חוזק ומיקום ההפרדה שנוצרה כתוצאה מבדיקת השליפה המכאנית, כאשר בדיקות אלו לא נעשו בפועל בשטח על ידיו ואף הנתבעת לא נדרשה בשלב כזה או אחר לבצען.

דוגמא נוספת היא, לגבי ההסבר שסיפק מומחה הנתבעת בנוגע להיווצרות תופעת הבועות בצבע, שלטענתו נוצרה עקב הרטיבות בתשתית, כפי שפורט בהרחבה לעיל. הרי מומחה הנתבעת לא ביקר בפועל באתר והתמונות שצורפו לחוות דעתו אינן קשורות לחדרי הקירור נושא התביעה. על כן, אין הוא יכול לקבוע כי תופעה זו אכן התרחשה בפועל, וזאת במיוחד לאור טענת מומחה התובעת שהבהיר כי בביקוריו בשטח ובהתאם לבדיקות שביצע בפועל לא נצפתה כל בעיה של בועות בצבע וכי מה שהתרחש הינו סידוק בצבע פריך עקב נידוף המים שנמצאים אינהרנטית בצבע על בסיס מים, שדולל במים נוספים בזמן היישום (ראו סעיף 14 לחוות דעתו המשלימה).

38. לאור כל האמור לעיל, שוכנעתי כי התובעת עמדה בנטל ההוכחה והוכיחה כי סוג הצבע שנבחר ע"י הנתבעת וסופק על ידה לתובעת, גרם לכשל שנתגלה בעבודות הצביעה בחדרי הקירור, ועל כן, מחויבת היא לפצות אותה בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות זאת.

הנזק

39. לצורך אומדן הנזקים שנגמרו לתובעת, הוגשה מטעמה חוות דעתו של השמאי סלאמה (ת/12). חוות דעתו מורכבת למעשה משתי חוות דעת: האחת, מיום 26.3.08, שבה הוא העריך את עלויות תיקון עבודות הצביעה ועלויות חומרי הגלם שהשתמשה בהם התובעת, והשניה, מיום 4.4.08, שבה העריך את אובדן ההכנסות שנגרמו לבית הקירור בעקבות העבודות החוזרות שבוצעו לצורך תיקון נזקי עבודות הצביעה.

40. בחוו"ד הראשונה קבע המומחה כי לאחר בדיקת מהות הנזקים ומחירי השוק ולפי החשבונות שהוצג בפניו, יש לאמוד את עלויות תיקון הנזקים שכללו עבודות קילוף של כל הקירות ותקרות חדרי הקירור, ביצוע שפכטל באזורים שמצריכים צביעה בצבע חדש, כאשר בהתאם לחישובים שהוא ביצע, שטח הקירות והתקרות של חדרי הקירור שנצבעו הוא 2,625 מ"ר.

41. לגישתו, לגבי הערכת העבודות שבוצעו עבור גירוד והורדת שכבות הצבע הקיים בכל הקירות והתקרות של חדרי הקירור שנצבעו וניזוקו, ביצוע ניקוי יסודי לכל הקירות, ביצוע שפכטל לקירות, ביצוע שתי שכבות כאשר עלות שכר עבודה למ"ר הוא 45 ₪, יוצא להערכתו שסה"כ שכר עבודה בגין ביצוע עבודות ההכנה ועבודות הצבע עומד על 118,125 ₪.

42. בעניין חומרי הגלם, קבע המומחה כי עבור חומרי הגלם שסופקו לביצוע עבודות ההכנה, עבודות מילוי, עבודות צביעה חדשה שכללו אקואפוקסי יסוד קושר 15M צהוב, אקואפוקסי יסוד קושר M17 מבריק לבן, טמגלס 5012 RAL, חלק ב' טמגלס עליון, טמגלס 9001 RAL, מרק PVA, מדלל 11, סה"כ עלות חומרי הגלם שהושקעו בתיקון נזקי הצבע בחדרי הקירור עומד, להערכת השמאי, על סך של 164,840 ₪.

סה"כ עלויות תיקון העבודה וחומרי הגלם עומד על 282,965 ₪ (בחוות הדעת נרשם בטעות כי סה"כ הוא 292,965 ₪).

43. בחוות הדעת השנייה, העריך המומחה את אובדן הרווחים, כאשר לצורך קביעת אובדן ההכנסות, בדק המומחה את הקיבולת של כל חדר מ-9 החדרים שעברו עבודות צביעה חוזרת ואת המחיר ששולם בגין אחסון סחורות לחודש, ולפי הערכתו עולה כי שמונה חדרים לפי קיבולת של 100 משטחים לחדר, חדר אחד לפי קיבולת של 60 משטחים, יוצא כי סה"כ הקיבולת הכללית לחדרי הקירור הינו 860 משטחים כאשר העלות החודשית לאחסון כל משטח למשך חודש היא 31.5 ₪ למשטח, ובית הקירור הושבת למשך 4 חודשים לצורך תיקון נזקי הצבע, כך יוצא כי סה"כ אובדן הרווחים, בניכוי הוצאות תפעול של 55%, עומד על סך של 48,762 ₪.

44. השמאי סלאמה נחקר בפניי, השיב בצורה מספקת לשאלות שנשאלו. השמאי הפגין בקיאות רבה בפרטי העניין שלפנינו ובשטח שבו בוצעה התביעה (עמ' 26) כאשר מעדותו עולה כי הוא בעצמו ביצע את המדידות ולא הסתפק בתשריטים ובמדידות שסופקו לו ואף דאג לתעד ולצלם את המצב הקיים בשטח טרם ביצוע התיקונים (עמ' 25, ש' 22-26 ועמ' 27, ש' 1-10). הוא גם ביצע את המדידה שלו רק באזורים ובחדרי הקירור שניזוקו. גם כשנשאל בחקירתו אודות אמות המידה שלפיהן הוא העריך את שווי העבודות למטר, הוא הסביר בצורה ברורה ומקצועית כי הוא הסתמך על ההערכות על פי מחירון "דקל" והתחשב גם במחירי השוק שהוא בדק בעצמו (עמ' 27, ש' 13-30).

45. מנגד לא הוגשה חוות דעת נגדית כלשהי מטעם הנתבעת, אשר לא מצאה לנכון להתייחס בסיכומיה לשאלת הנזק ולא התמודדה עם טענת התובעת בכל הנוגע לשאלת גובה והערכת הנזק שנגרם לה.

46. לאור כל האמור לעיל, ומשלא מצאתי כל מקום לסטות מחוות דעתו של השמאי סלאמה, אני מאמצת את ממצאיו.

עם זאת, בכל הנוגע להערכות השמאי בנוגע לחישוב אובדן הרווחים, חשוב לציין כי התובעת חתמה על הסכם פשרה עם המזמינה רא"ם שלפיו היא שילמה לה סך של 30,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות הכשלים שנתגלו (ת/4). אי לכך וגם לאור דרישת התובעת לפצותה בסך של 30,000 ₪ בלבד (סעיף 36 לסיכומיה), אני קובעת כי בגין אובדן הרווחים, יש לפצות את התובעת בסך של 30,000 ₪ בלבד.

47. לגבי החוב הכספי שנותרה התובעת חייבת לנתבעת, על סך של 8,381 ₪, ושבגינו הנתבעת אף הגישה תביעה כספית נגד התובעת, על אף שגם עניין זה לא זכה להתייחסות כלשהי בסיכומי הנתבעת, בסיכומיה לא התכחשה התובעת לקיומו של חוב זה וטענה כי יש לקזזו מכל פיצוי שייפסק לה. לפיכך, יש לקזז את הסך של 8,381 ₪ מהפיצוי שנפסק לתובעת.

סיכום

48. לאור כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת-אפולק (אינג' י. זמלר) בע"מ, לשלם לתובעת-טאהא עראביה ובניו בע"מ, סך של 304,584 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט (כולל אגרות ושכ"ט מומחים) בסך של 43,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור של 20% בתוספת מע"מ כחוק.

הסכומים הנ"ל ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 22.10.09 ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' סיוון תשע"ו, 08 יוני 2016, בהעדר הצדדים.