ב-16/11/2009, ניתנה החלטתי המזמנת את הצדדים לדיון, בהתנגדות שהגיש המבקש, בתיק ההוצל"פ שבכותרת.

ב-17/02/2010, לבקשת המשיבה, בוטל הדיון הקבוע זה מכבר. חלף הדיון, ניתן צו לסיכומים.

סיכומי המבקש הוגשו ביום 07/03/2010.

סיכומי המשיבה הוגשו ביום 31/03/2010.

מענה המבקש לסיכומי המשיבה, לא הוגש עד היום...

ביום 5/8/2012, הגישה המשיבה "בקשה למתן החלטה". בבקשה צוין כי עוד ב 31/3/2010, הוגשו סיכומיה וכי עד כה לא ניתנה החלטה. בו ביום ניתנה החלטתי המציינת כי אין עמי סימוכין כלשהם אודות המצאת סיכומי המשיבה למבקש.

ביום 27/8/2012, הודיעה המשיבה, כי עוד ביום 25/3/2010 שלחה את הסיכומים אל המבקש. לבקשה צורפו סימוכין בדמות אישור על משלוח דואר רשום.

הנה כי כן, ברבות השנים, כל שיש בפני היום הוא סימוכין למשלוח סיכומי המשיבה. נכון להיום, אין בפני סימוכין להמצאתם אל המבקש.

איני רואה בחלוף השנים סיבה מספקת להתעלם מזכות המענה של המבקש אשר מנין ראשית הזמן למימושה, חל כאמור בצו הסיכומים, בתוך 7 ימים מקבלת תשובת המשיבה.

כאשר אדע אם ומתי הומצאו סיכומי המשיבה למבקש, אוכל לקבוע כי וויתר על זכות המענה.

עד אז איני סבור כי אני רשאי להתעלם ממנה.

ניתנה היום, כ"ב אלול תשע"ב, 09 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.