התובעת בתא"מ 29825-10-10 מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ

על ידי ב"כ עוה"ד טליה ברנר – קרמר וגבריאל קרמר

נגד

הנתבעת בת"א 29825-10-10 תמרה מור

על ידי ב"כ עוה"ד שירלי כהן אדיב וניצן פיק

1. בפני תובענה כספית חוזית – נזיקית (ת.א 66-11-09) על סך 96,400 ₪ ותובענה כספית שטרית (תא"מ 29825-10-10) על סך 12,311 ₪ בין אותם הצדדים (התובעת בת"א 66-11-09 היא הנתבעת בתא"מ 29825-10-10 ולהיפך), שהדיון בהן אוחד בהסכמת הצדדים (ראה החלטת כבוד הרשמת אייזדרופר מיום 27.04.11.

2. בכל הנוגע לת.א 66-11-09: המדובר בתובענה כספית, שהוגשה במקורה בסדר דין מהיר, על סך 45,218 ₪. לאחר קבלת רשות בית המשפט, תוקן סכום התביעה לסך של 96,400 ₪ והמשך הדיון נקבע, בהתאם, בסדר דין רגיל.

3. בכל הנוגע לתא"מ 29285-10-10: מלכתחילה הוגשו שני שיקים לביצוע על סך 1,733 ₪ כל אחד (שמועדי פרעונם היה ביום 30.06.10 וביום 30.07.10 ושנתקבלה הוראת ביטול לגביהם) במסגרת תיק הוצאה לפועל 20-11716-10-7. הוגשה התנגדות לביצוע השיקים. במסגרת הדיון בהתנגדות בפני כבוד הרשמת אייזדרופר, הסכימו הצדדים ליתן רשות להתגונן ולצרף חמישה שיקים נוספים שגם לגביהם ניתנה הוראת ביטול, על סך 1,733 ₪ כל אחד, שמועדי פרעונם היה בתאריכים 30.08.10, 30.09.10, 30.10.10, 30.11.11 ו – 30.12.10.

4. בתאריכים 28.02.11 ו– 30.11.1 התקיימו ישיבות קדם המשפט. משהתובענה לא הסתיימה בפשרה, נקבעה ישיבה להבאת ראיות ביום 10.09.12, במהלכה העידו מטעם הגב' תמרה מור (להלן: "התובעת" או "הנתבעת שכנגד"), הגב' תמר כפיר, הגב' אפרת ישר והמומחה מר אלכסנדר פרינס. מטעם מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ (להלן: "הנתבעת" או התובעת שכנגד" ), העיד במהלך הישיבה הנ"ל מר שלמה שרון והנתבעת ויתרה על העדת המומחה מר יוגב ספרני. לאחר תום העדויות, סיכמו באי כוח הצדדים טיעוניהם בכתב.

5. לאחר עיון בכתבי הטענות, בעדויות, במוצגים ובסיכומי הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, שתבואר להלן, שיש לדחות את התובענה שבת.א 66-11-09 ולקבל התובענה שבתא"מ 29825-10-10.

6. אין חולק, כי ביום 27.06.08 נכרת בין הצדדים הסכם, לפיו רכשה התובעת מהנתבעת מכשיר תמורת סך של 51,980 ₪, ב - 30 תשלומים שווים ועוקבים על סך 1,733 ₪ כל אחד, באמצעות שיקים שהפקידה התובעת מראש בידי הנתבעת. מאחר ולתובעת לא היו במעמד ההסכם וקבלת המכשיר 30 שיקים עמה, היא משכה והפקידה אצל הנתבעת עשרה שיקים על סך 1,733 ₪ כל אחד ושיק נוסף על יתרת התמורה, על סך 34,650 ₪ כאשר חמישה חודשים לאחר כריתת ההסכם, בחודש נובמבר 2008, המירה התובעת את השיק האחרון ב-20 שיקים על סך 1,733 ₪ כל אחד.

לימים, התובעת ביטלה את 7 השיקים האחרונים שמשכה והפקידה אצל הנתבעת, שמועדי פרעונם בתאריכים 30.06.10 עד 30.12.10.

7. בכתב תביעתה התובעת טוענת, בקליפת אגוז, לפגמים בכריתת ההסכם. לטענתה, סברה שהיא רוכשת מכשיר אחר מזה שסופק על ידי הנתבעת בפועל, המכשיר שנמכר לה היה, לטענתה, פגום ומשומש.

לאחר שמיעת העדויות, שוכנעתי, כי אין ממש בטענות התובעת.

התובעת טענה כי בפרסום של הנתבעת במגזין "יופי" מחודש 03/08 הוצג מכשיר חדשני להסרת שיער (התובעת קוסמטיקאית במקצועה) בשם "דרמו פלש TST ". התובעת צירפה לתצהיר עדותה הראשית את הפרסום האמור, וגרסתה הינה כי המכשיר המופיע באותו פרסום ושאותו ביקשה לרכוש, אינו המכשיר שנמכר לה בפועל על ידי הנתבעת.

אני דוחה טענות אלו של התובעת.

בפרסום הנ"ל מוזכר ונראה מכשיר אחר, שאינו המכשיר שהתובעת ציינה בתצהיר עדותה הראשית (דרמו פלש TST). בפרסום אף מצויין באופן מפורש, שהמכשיר המוצג בו אינו מכשיר להסרת שיער, אלא מכשיר העוסק ב"אולטרסואנד לטיפול יחד עם שיטת R.F (RADIO FREQUENCY). טיפול אנטי אייג'ינג, הבהרת עור, שיקום הרקמה והצרת היקפים".

התובעת עומתה עם עניין זה בחקירתה הנגדית וכך השיבה:

"ש. בפרסום שצירפת לא כתוב שמדובר במכשיר דרמו פולש TST?

ת. כן, נכון". (עמוד 9 לפרוטוקול, שורות 13-14).

הפרסום במגזין "יופי" הינו מחודש מרץ 2008, ואילו ההסכם בין הצדדים הינו מסוף חודש יוני 2008. התובעת לא הניחה הסבר מספיק לפער שבין מועד הפרסום שעליו, לטענתה, הסתמכה, לבין מועד רכישת המכשיר.

בחקירתה הנגדית (עמוד 10 לפרוטוקול, שורות 4-9), אישרה התובעת כי קיבלה את המכשיר מהנתבעת במועד חתימת ההסכם כשהוא ארוז, נציג הנתבעת הוציא אותו מהאריזה, הסביר והדגים לה הכיצד להפעילו, וכי המכשיר עבד, ואף אישרה בכתב כי הינו תקין ומתאים לשימושה.

שוכנעתי, מדברי התובעת עצמה בעדותה, כי לפני חתימת ההסכם בין הצדדים, התובעת ראתה את המכשיר, התרשמה ממנו והחליטה מרצונה הטוב והחופשי לרכשו.

9. התנהגות התובעת לאחר רכישת המכשיר, מלמדת אף היא, שאין בסיס לטענתה לפיה הנתבעת לא סיפקה לה את המכשיר נשוא הפרסום אותו ראתה או שהמכשיר היה משומש ופגום.

בעדות התובעת הוברר (עמוד 12 לפרוטוקול שורות 11-16), כי התובעת השתמשה במכשיר וטיפלה באמצעותו בלקוחותיה, וכי בחודש 03/09, תשעה חודשים לאחר רכישת המכשיר, היא פרסמה בעיתון את השירותים שהעניקה ללקוחותיה באמצעותו.

צודקת הנתבעת בטענתה כי אין אפוא ספק, שהתובעת, לפחות במועד הפרסום (חודש מרץ 2009), המשיכה לעבוד עם המכשיר ולהתפרנס ממנו.

בניגוד לניסיונה של התובעת לטעון שהמכשיר היה מיושן ופגום, הרי שהוכח כי התובעת עצמה הציגה את המכשיר בפני לקוחותיה כמתקדם וכחדשני.

העדות, הגב' ישר והגב' כפיר, הינן שתי לקוחות של התובעת, שהעידו מטעמה, ושתיהן הצהירו בתצהירי עדויותיהן הראשיות (סעיף 4 לתצהירים), כי התובעת הציגה בפניהם את המכשיר כמתקדם וכחדשני. כך גם העידה התובעת בחקירתה הנגדית (עמוד 11 לפרוטוקול, שורות 1-8).

זאת ועוד – שוכנעתי שאם המצב אכן היה "כזעקת" התובעת, הרי שחמישה חודשים לאחר העסקה, בנובמבר 2008 היא לא הייתה מחליפה את השיק על סך 34,650 ₪ ב- 20 שיקים על סך 1,733 ₪ כל אחד.

ברור לי, שאם התובעת לא הייתה מרוצה מהמכשיר באותו הזמן, היא לא הייתה מסכימה להמיר את השיק על סך 34,650 ₪ ב-20 השיקים האמורים, אלא הייתה מודיעה על ביטול העסקה עקב פגם בכריתתה.

בעדותה (עמוד 16 לפרוטוקול, שורות 26 ואילך), העידה התובעת כי באותה נקודת זמן רצתה להמשיך לעבוד עם המכשיר ואף התבטאה: "אני רציתי להמשיך עם המכשיר, נורא רציתי..." (עמוד 17 לפרוטוקול, שורה 3), מה שמלמד שבזמן אמת, לא סברה שהמכשיר אינו מתאים לצרכיה או שהוא ירוד ומשומש.

10. נדהמתי לשמוע (עמוד 17 לפרוטוקול, שורות 18-31), את המומחה מטעם התובעת, מר פרינס, מעיד כי כלל לא טרח לבדוק את המכשיר, מלבד בדיקה ויזואלית וכי לא טרח להפעיל אותו, וכי (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 2 – 3), הסתמך אך ורק על הדברים שאמרה לו התובעת עצמה בקשר למכשיר לצורך מתן חוות דעתו, מבלי שהוא עצמו בחן את הדברים לעומקם.

בעדותו בפני, (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 8-10), הודה המומחה מטעם התובעת כי מעבר למה שנמסר לו על ידי התובעת, הוא עצמו אינו יודע במה המכשיר אינו תקין.

מקבלת אנוכי טענת הנתבעת, המסתמכת על עדות המומחה עצמו (עמוד 18 לפרוטוקול, שורות 25-28), שהוא נחשף למכשיר שלוש שנים לאחר שסופק לתובעת, ומבלי שהביא בחשבון את השעות שבהן עבדה התובעת עם המכשיר וטיפלה במהלכן בלקוחותיה.

אני דוחה לפיכך את חוות דעת המומחה מטעם התובעת כתאורטית וכלא משכנעת.

לא בכדי ויתרה הנתבעת על העדת המומחה מטעמה, שהיה צורך לאתרו, לאחר שנשמעה עדות המומחה מטעם התובעת.

11. לאור כל שקבעתי לעיל מבחינה עובדתית מן הדין לדחות את התביעה דנן, בשים לב לכך שהתובעת לא הוטעתה על ידי הנתבעת בשום דרך, ואין לתובעת עילה שבדין המצדיקה את ביטול העסקה או קבלת פיצויים מהנתבעת בגין הפרת חובה כלשהי.

12. גם מבחינה משפטית, דין תביעת התובעת להיכשל.

סעיף 20 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג – 1973, קובע שביטול חוזה בשל פגם בכריתתו צריך להעשות בהודעה של הצד המבטל תוך זמן סביר מעת שנודע לו על עילת הביטול.

אוחזת אני בדעה כי מן הדין לדחות את התביעה אף לנוכח העובדה שהתובעת לא הודיעה על ביטול העסקה תוך זמן סביר.

צודקת הנתבעת בטענתה שההיפך בענייננו הוא הנכון: אף לאחר שהגישה את התביעה שבת"א 66-11-09, המשיכה התובעת לפרוע את השיקים המעותדים שמשכה והפקידה בידי הנתבעת כתמורת המכשיר, והיא אף ציינה, בסעיף 18 לכתב התביעה המקורי, כי עומדת לה הזכות (כך נכתב!!) לבטל את ההסכם – מה שמלמד על כך שההסכם בין הצדדים, אף אליבא דתובעת, המשיך להיות שריר וקיים אף לאחר מועד הגשת התביעה המקורית.

לא ניתן לראות בהודעה מספטמבר 2010, במסגרת הגשת כתב התביעה המתוקן, שנתיים ושלושה חודשים לאחר ביצוע העסקה וכריתת ההסכם בין הצדדים, כהודעה הניתנת תוך זמן סביר מעת שעילת הביטול נודעה לצד המבטל.

13. די בכל שצוין לעיל, הן מההיבט העובדתי והן מההיבט המשפטי, כדי להוביל למסקנה, אותה ציינתי לעיל, כי דין התביעה בת"א 66-11-09 להידחות ודין התביעה בתא"מ 29285-10-10 להתקבל וכך הנני מורה.

14. הנני מחייבת את הנתבעת בתא"מ 29285-10-10, הגב' תמרה מור, לשלם לתובעת בתא"מ 29285-10-10, חברת מד אופ אסתטיק טכנולגיה בע"מ את הסך של 12,311 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה (30.09.10) ועד למועד התשלום.

15. בשים לב לתוצאה בשתי התובענות, אני מחייבת את הגב' תמרה מור לשלם לחברת מד אופ אסתטיק טכנולוגיה בע"מ, בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשתי התובענות, שהדיון בהן אוחד, גם סך כולל של 20,000 ₪, בתוספת מע"מ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום.

המזכירות תשגר את פסק הדין לבאי כוח הצדדים.

ניתן היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים ובאי כוחם.