1. בתיק זה גובשו בין הצדדים עובדות מוסכמות שהועברו למומחה הרפואי.

לאחר מתן חוות דעתו, ביקש התובע להוסיף לעובדות המוסכמות שבפני המומחה עובדה נוספת והיא, כי לאחר האירוע, וטרם אשפוזו, סבל התובע מצרבות חזקות.

הנתבע התנגד לבקשה.

2. בהחלטה מיום 15.7.12 פורטה בהרחבה השתלשלות העניינים ונקבע, כי התיק יקבע להוכחות בשאלה, האם סבל התובע מצרבות חזקות במועד כלשהו שבין האירוע מיום 14.12.05 והאשפוז ביום 17.12.05.

3. ביום 20.11.12 שמענו חקירתו של התובע בפנינו.

עדותו של התובע עשה עלינו רושם מהימן.

מעדותו עלה, כי החל לחוש שלא בטוב בלילה שבין יום חמישי 15.12.05 ליום שישי – 16.12.05.

התובע לא זכר אם חש בצרבת במהלך הלילה, אולם זכר כי ביום 16.12.05 בסביבות 5-6 בבוקר חש בצרבת וביקש מבנו כדור נגד צרבת.

התובע נשאל מדוע לא ציין את הצרבת כשהגיע לביה"ח ביום 17.12.05 והסביר, כי הגיע לביה"ח בשל לחץ בחזה, ועל כך התלונן. התובע לא ייחס חשיבות לצרבת.

הסבר זה של התובע מקובל עלינו.

4. עניין הצרבת עלה בחקירתו של התובע בפני חוקר המל"ל ביום 13.5.09.

התובע העיד כי הסתובב כמה ימים עם צרבת חזקה מאוד אולם לא התייחס לכך ורק בשבת, לאחר שלא חש בטוב, פנה לביה"ח.

5. עפ"י עדות התובע בפנינו, חש בצרבת מיום שישי בבוקר, דהיינו, כיומיים עד האשפוז בשבת אחר הצהריים.

איננו סבורים כי יש לייחס משמעות מיוחדת לכך שבפני החוקר ציין התובע כי סבל מצרבת "כמה ימים" כאשר לא זכר בדיוק מתי הופיעה הצרבת, ולא דייק ואמר "יומיים".

6. גם העובדה שבפני החוקר לא זכר התובע מתי בדיוק החלה הצרבת, אינה עומדת בסתירה לעדותו בפנינו בה טען, כי החל לחוש שלא בטוב ביום חמישי בלילה אולם לא זכר אם סבל כבר אז מצרבת.

המועד הראשון אותו ציין התובע בפנינו, בו זכור לו כי סבל מהצרבת, הינו ביום שישי בשעות המוקדמות של הבוקר, ועדות זו עשתה עלינו רושם מהימן.

7. לנוכח קביעותינו אלה, כי התובע החל לסבול מצרבת חזקה ביום שישי (16.12.05) בשעות הבוקר, יוחזר התיק למומחה הרפואי על מנת שיחווה דעתו האם יש בעובדה זו כדי לשנות דבר מה ממסקנתו. המומחה מתבקש לנמק תשובתו.

למען הסר ספק, על פי טופס התביעה, האירוע החריג התרחש ביום ד', 14.12.05 בשעות אחה"צ – לקראת סיום יום העבודה.

8. שכ"ט המומחה ישולם מקופת בית הדין.

ניתנה היום, כ"ב כסלו תשע"ג, 6 בדצמבר 2012, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.