1. תיק זה קבוע להוכחות ליום 22.12.14, מועד שנקבע לפני חודשים ארוכים. הצדדים השלימו את הגשת ראיותיהם זה מכבר.

2. כעת, שבועות ספורים טרם ההוכחות, עותר התובע להגשת חוות דעת חשבונאית מטעמו, לשם הדיפת חוו"ד שהוגשה מטעם הנתבעים. אלה מתנגדים לבקשה וטוענים בין היתר כי נגרם להם עינוי דין בתיק, שנפתח בשנת 2009, כי חלף המועד להגשת ראיות התובע זה מכבר וכי מדובר במקצה שיפורים.

3. אכן, חלף זה מכבר המועד להגשת חוו"ד מטעם התובע, שכן ראיותיו הוגשו בחודש פברואר השנה ועימן היה עליו להגיש את חוות הדעת.

אכן, מדובר ב"מקצה שיפורים", שכן התובע עצמו מציין בבקשה כי החליט לעשות כן בשל הערות בית המשפט בדיון האחרון בהקשר זה.

4. למרות זאת, החלטתי להיעתר לבקשה, ממספר סיבות.

האחת, הזכות להביא ראיות הינה זכות חשובה הנגזרת מזכות היסוד של גישה לערכאות, ובתיק טרם החלו הוכחות.

שנית, לתובע אינטרס ראשון במעלה לקדם את התיק ולמרות זאת עתר בבקשה, שתגרום בהכרח לדחית ההוכחות, כמפורט להלן.

שלישית, את הפגם הדיוני החמור של התובע ניתן לרפא בפסיקת הוצאות הולמות.

5. בית המשפט העליון פסק כי במקרים מתאימים ניתן לאפשר הגשת ראיות אף לאחר תום פרשת הראיות, קל וחומר כאשר בעניינו טרם הוחל בשמיעתן (ראו רע"א 1297/01 מיכאלוביץ נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נה(4) 577).

6. לפיכך, לאחר עריכת האיזון בין האינטרסים הנוגדים, מוחלט להיעתר לבקשה, אם כי בכפוף לתשלום הוצאות לנתבעים בסך 10,000 ₪, תוך 14 ימים.

הנתבעים יודיעו תוך 10 ימים אם הם חפצים בהגשת חוו"ד משלימה.

דיון ההוכחות לא יקויים, אם כי במקומו יקויים דיון תזכורת במעמד הצדדים.

המזכירות תשנה את סיווג הדיון במחשב וביומן בהתאם.

ניתנה היום, י"א כסלו תשע"ה, 03 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.