בפני | כב' השופט ניר מישורי לב טוב | |
מאשימה | ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון | |
נגד | ||
נאשמים | יוסף עבד אלולי |
החלטה |
בפני שלוש סוגיות הדורשות הכרעה :
א. האם יש מקום להטלת הוצאות אישיות על ב"כ הנאשם עו"ד ראמי אבו ג'בל (להלן : "ב"כ הנאשם").
ב. האם יש מקום להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם ולהורות על העדתם בשנית של עדי התביעה אשר העידו בהעדר הנאשם ובא כוחו בישיבת ההוכחות ביום 19/3/15.
ג. האם יש מקום להורות על ביטול צו ההבאה ללא שחרור אשר הוצא כנגד הנאשם להבטחת התייצבותו לדיון שמיעת הראיות הקרוב.
א. סוגיית ההוצאות האישיות
רקע :
1. בתאריך 22/10/08 הוגש כנגד הנאשם כתב אישום המייחס לו ביצוע עבודות ושימוש במקרקעין הטעונות היתר ללא היתר ואי קיום צו הפסקה שיפוטי.
2. עד חודש יוני 2013 היה הנאשם מיוצג ע"י עו"ד יוסף עבדאלולי.
3. בדיון יום 5/6/13 הודיע הנאשם כי ב"כ החדש של הנאשם, עו"ד אבו ג'בל, עבר תאונה בדרכו לבית המשפט וביקש דחיית מועד הדיון.
4. בדיון יום 5/11/13 טען ב"כ הנאשם כי טרם קיבלו חומר החקירה למרות ששלחו בקשה לקבלו חודש לפני כן והדיון נדחה שוב ליום 22/5/14.
5. בתאריך 21/5/14 הגיש ב"כ הנאשם בקשה לדחיית מועד הדיון לאור דיונים אחרים הקבועים באותו היום.
6. בהחלטתי מיום 21/5/14 דחיתי הבקשה לדחיית מועד הדיון אך קבעתי כי הדיון יתקיים בשעה 14:00 בתום דיוניו האחרים של ב"כ הנאשם.
7. ב"כ הנאשם לא הופיע לדיון יום 22/5/14 וזאת למרות העובדה כי בית המשפט המתין עד השעה 17:00 להופעתו. כנו כן לא הופיע הנאשם עצמו לדיון. במסגרת החלטתי הוריתי על דחיית מועד הדיון ליום 19.6.14 והוריתי לב"כ הנאשם להגיש הסבר לאי הופעתו היום לדיון בפניי, ומדוע הוא סבור כי על בית המשפט להימנע ממתן צו להוצאות כנגדו.
8. בתאריך 29/5/14 הוגשה מטעם ב"כ הנאשם "הודעה" במסגרתה נמסר על ידי ב"כ הנאשם כי מביע התנצלות כנה עקב אי התייצבותו לדיונים (הערת בית המשפט – ב"כ הנאשם נדרש ליתן הסבר לאי הופעתו למספר דיונים שהיו קבועים באותו מועד) ומסר כי הדבר נבע מנסיבות שאינן בשליטתו כלל. ב"כ הנאשם טען כי בשעה שעשה דרכו מבית המשפט המחוזי בנצרת נגרמה תקלה ברכבו ונאלץ להזמין גרר, צירף אישור טיפול הרכב במוסך , דבר אשר מנע הופעתו לדיונים בבית משפט השלום בקריית שמונה. ב"כ הנאשם לא הסביר מדוע לא יצר קשר עם ב"כ המאשימה, מזכירות בית המשפט או הנאשמים אותם מייצג והודיע על התקלה בזמן אמת. לפיכך ביקש ב"כ הנאשם שלא להטיל עליו הוצאות אישיות בגין אי הופעתו לדיון.
9. גם לדיון יום 19/6/14 לא התייצב ב"כ הנאשם. מדברי ב"כ המאשימה עולה כי ב"כ הנאשם נכח בשעות הבוקר בבית המשפט אך נאלץ לעזוב לדיון אחר בבית משפט השלום במסעדה. ב"כ הנאשם הגיש בשעות הצהריים של יום הדיונים, תוך כדי שמיעת דיונים בתיקים אחרים שאינם בטיפול ב"כ הנאשם, בקשה לדחיית הדיונים בתיקיו עקב דיון אחר הקבוע בבית משפט אחר. ב"כ הנאשם לא המתין לקבלת החלטה שיפוטית , עזב את אולם בית המשפט ומכיוון שכך הוריתי על הגשת הסבר לאי הופעת ב"כ הנאשם לדיונים באותו היום.
10. ב"כ הנאשם לא הגיש ההסבר עד מועד הדיון הבא וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט. ב"כ הנאשם לא הופיע אף לדיון יום 6/11/14. הנאשם טען בדיון זה כי בא כוחו חולה. ב"כ הנאשם הגיש ביום הדיון בקשה לדחיית מועד הדיון בשל מחלתו וצירף אישור מחלה מיום 5/11/14 עד 7/11/14. במעמד הדיון עתרה המאשימה להטלת הוצאות על בא כוח הנאשם והנאשם בשל אי ההופעה לדיונים, אי מתן הסבר וזאת בניגוד להחלטה שיפוטית. במסגרת החלטתי קבעתי כי בדיון הבא אדון בבקשות המאשימה להטלת הוצאות.
11. בתאריך 16/11/14, חמישה חודשים לאחר מועד הדיון 19/6/14 , הוגשה הודעת ב"כ הנאשם לפיה מביע התנצלות כנה וכי נעדר מהדיון בשל נסיבות שאינן בשליטתו. ב"כ הנאשם הגיע בבוקר הדיון לבית משפט השלום בקריית שמונה אך עקב ריבוי התיקים הקבועים באותו היום לא נשמעו תיקיו, הוא עזב את אולם בית המשפט לצורך הופעה בבית משפט השלום במסעדה, שב לבית המשפט השלום בקריית שמונה אך נאלץ לעזוב בשנית לדיון משמעתי בבית הדין של לשכת עורכי הדין בנצרת, דיון שהסתיים אך בשעה 18:00. עוד מציין כי הנאשמים נכחו באולם בית המשפט בקריית שמונה עד סיום הדיונים בעניינם ללא נוכחותו בשעה 18:30.
על העובדה כי לא מסר הסברו במועד וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט השיב ב"כ הנאשם כי "משום מה" נעלם מעיניו הצורך בהגשת הסבר כאשר סבר כי ב"כ המאשימה מסרה לבית המשפט את ההזמנה אשר מסר לידיה וכי הדחייה נעשתה בעקבות הצגת ההזמנה. לאור כך שב וביקש ב"כ הנאשם להימנע מלפסוק הוצאות כנגדו וכנגד הנאשם.
12. בהחלטתי מיום 17/11/14 קבעתי כי בית המשפט מקבל התנצלות ב"כ הנאשמים. בנסיבות ולפנים משורת הדין לא יוטלו הוצאות על הנאשמים או ב"כ. עם זאת, ב"כ הנאשמים הוזהר כי בית המשפט אינו מתיר היעדרות מהופעה לדיונים ללא קבלת אישור בית המשפט מבעוד מועד.
13. הנאשם לא הופיע לדיון יום 26/1/15. ב"כ הנאשם הצהיר כי לא ברורה לו הסיבה לאי הופעת הנאשם אך ידוע לו כי מתקיימת הלוויה בכפר באותו היום. בהחלטתי מסרתי לצדדים בנוכחות ב"כ הנאשם כי המועד שנקבע לשמיעת ראיות, 19/3/15 , עומד על כנו. עוד צוין בהחלטה באופן מפורש כי בהעדר הופעה מובהר לנאשם באמצעות בא כוחו כי בית המשפט רשאי לדון בתיק בהעדרו בדיון ההוכחות.
14. ב"כ הנאשם והנאשם לא התייצבו לישיבת ההוכחות הקבועה ליום 19/3/15. מפרוטוקול הדיון עולה כי התיק קבוע לשמיעת ראיות לשעות הבוקר (09:30) , ב"כ הנאשם נכח בבוקר ובצהריים באולם בית המשפט וייצג נאשמים בתיקים אחרים אך עזב את אולם בית המשפט בטרם דן בית המשפט בתיק הנוכחי. בית המשפט המתין לב"כ הנאשם עד השעה 17:35. בהנחייתי שוחחה ב"כ המאשימה עם ב"כ הנאשם לבירור אי הופעתו לדיון שמיעת הראיות וזאת מסרה לבית המשפט כי ב"כ הנאשם מסר לה טלפונית כי הנאשם נמצא באבל ולא יוכל להגיע למועד הדיון.
15. לאור התנהלות ב"כ הנאשם והנאשם והעובדה כי הוזהרו בישיבה קודמת כי בהעדר הופעה מטעמם רשאי בית המשפט לשמוע עדי התביעה בהעדרם , העובדה כי לא הוגשה כל בקשה מטעם הנאשם וב"כ לדחיית מועד הדיון מצאתי כי מן הדין הוא שעדי התביעה ישמעו בישיבה זו לאחר שהמתינו שעות ארוכות להתייצבות ב"כ הנאשם והנאשם. זאת בנוסף לדיון שייערך בנושא הטלת הוצאות על הנאשם לאור אי הופעתו והטלת הוצאות אישיות על ב"כ הנאשם בגין עזיבת אולם בית המשפט ואי הישארותו לדיון ההוכחות.
16. במסגרת דיון ההוכחות העידו עדי התביעה רונית בלישע ומירזה שוגן שהינם מפקחים מטעם ועדת התכנון והבניה.
17. בתאריך 24/3/15 הוגשה הודעה נוספת מטעם ב"כ הנאשם.
ב"כ הנאשם טען כי אין מדובר בהיעדרות מכוונת, בהגיעו של ב"כ הנאשם לדיונים ביום 19/03/15 מסר ב"כ הנאשם לב"כ המאשימה רשימת תיקים הקבועים ליום הדיונים הנ"ל, ב"כ המאשימה מסרה לב"כ הנאשם כי התיק לא נמצא אצלה וכי התיק לא קבוע ליום 19/03/15 ואף השיבה לו כי משוכנעת בכך. ב"כ הנאשם עזב את האולם רק לאחר שאיחל שבת שלום לכולם ובכלל זה לכב' בית המשפט וב"כ המאשימה, אשר לא טרחה כטענתה להזכיר לב"כ הנאשם אודות הדיון אשר התקיים לבסוף בהעדרו.
הנאשם עצמו לא הופיע לדיון בהיותו שרוי באבל, אכן בסביבת השעה 16:12 באותו יום,
הודיעה ב"כ המאשימה לב"כ הנאשם באמצעות הודעת SMS כי קיים עוד דיון נוסף עבורו, ולאחר בירור באותה מסגרת התכתבות, הודיעה ב"כ המאשימה כי המדובר בתיק נשוא הודעה זו, ב"כ הנאשם הזכיר לב"כ המאשימה כי מסרה לו כי התיק לא קבוע להיום, וכי כבר נמצא רחוק "באזור חיפה" מאחר והסתמך על דבריה לפיהם, התיק לא יתקיים באותו יום והוסיף והודיע כי הנאשם עצמו נמצא באבל, וביקש מב"כ המאשימה למסור זאת לכב' בית המשפט, דבר אשר לא נעשה על ידי ב"כ המאשימה אשר בחרה להתעלם מהודעתה בבוקר, ו"להפיל" את המעשה על הח"מ שאין לו כל יד בדברים כפי שהתרחשו ופורטו לעיל.
ב"כ הנאשם ממשיך ותוקף בהודעתו גם את החלטות בית המשפט בטרוניה לפיה מוזרה בעיניו ההיענות של כב' בית המשפט לכל טענה ו/או הודעה מטעמה של ב"כ המאשימה, זאת ללא קבלת עמדת ב"כ הנאשם ורואה בכך פגיעה בשוויוניות הצדדים בפני בית המשפט.
הוא אף מוסיף המילים :"הדברים מקבלים משנה תוקף לאור מקרים אשר התרחשו בעבר וקיבלו ביטוי בהחלטות משונות על ידי כב' בית המשפט." (ההדגשה אינה במקור – נ.מ.ל).
ב"כ הנאשם טוען כי נקודת המוצא הינה זכות הנאשם להיות נוכח בדיון ומביא אסמכתאות לכך.
הוא מוסיף כי אין לו כל כוונה לזלזל חלילה בכב' בית המשפט, וייתכן כי היה צורך לברר
את הדברים באמצעות מזכירות בית המשפט, אך הוא סמך על הודעת ב"כ המאשימה בעניין אי התקיימותו של הדיון באותו מועד ומציין כי היו בעבר מקרים רבים שכב' בית המשפט דחה דיונים באותו יום שבו היה קבוע הדיון בשל עומס תיקים ומשכך סבר הח"מ כי, זה עוד מקרה, ואכן סמך על דברי ב"כ המאשימה מבלי לברר עם מזכירות בית המשפט.
לסיכום טוען ב"כ הנאשם כי "בית המשפט הנכבד מתבקש להפגין סובלנות ולהתחשב בכל מיני סיטואציות אשר מתרחשות במסגרת ניהול התיקים בפניו, ולהימנע ממתן החלטות על פי צד אחד ללא שמיעת עמדת יתר הצדדים כמתחייב על פי הדין."
כמו כן עותר ב"כ הנאשם לשמיעת ראיות התביעה אשר נשמעו בהעדרו בשנית , לבטל צו ההבאה שהוצא כנגד הנאשם ולהימנע מהטלת הוצאות כנגדו וכנגד הנאשם.
18. בתאריך 29/3/15 הוגשה תגובת ב"כ המאשימה לפיה שללה מכל וכל חילופי הדברים אשר נטענו על ידי ב"כ הנאשם כאילו ציינה ב"כ המאשימה בפניו שהתיק אינו קבוע לאותו מועד.
בהקשר זה ציינה ב"כ המאשימה כי נוהגת בעקביות להבהיר לסנגורים כי אין בסמכותה לשחררם מדיונים, ולא נהגה אחרת גם במקרה זה.
הסניגור ידע על הדיון, ולמרות זאת עזב את בית המשפט ללא הוראה שיפוטית שמתירה לו לעשות כן. עוד עולה מתגובת הסניגור כי הנאשם היה שרוי באבל באותו מועד, שעד עתה לא פורטו נסיבותיו. דבר היותו של הנאשם באבל – עובדה שעד עתה לא קיבלה כל ביטוי באסמכתאות כלשהן, לא הובא בפני בית המשפט מבעוד מועד, ולא התבקש דבר בעניין (דחיית הדיון, או שחרור הנאשם מהופעה לדיון).
הסתלקותו של הסניגור מאולם בית המשפט תמוהה , מבלי להעמיד תחילה את בית
המשפט על העדרו של הנאשם ונסיבותיה.
ב"כ המאשימה מבהירה כי דבריה שנרשמו בפרוטוקול על כי הודיעה לב"כ הנאשם על קיומו של הדיון מתייחסים למסרון ששלחה לסניגור לבקשת בית המשפט, בשעה 16:10 ולתשובתו, שהוקראה לבית המשפט ככתבה וכלשונה, בעת הדיון, בסביבות השעה 17:30 , כעולה גם מהודעת הסניגור.
באשר לטרוניית הסנגור על כך שב"כ המאשימה לא "טרחה להזכיר" לב"כ הנאשם אודות הדיון, בטרם נפרד ממנה לשלום, יאמר, כי ב"כ המאשימה אינה מזכירתו של ב"כ הנאשם, במהלך יום דיונים מרוכז מטבע הדברים עליה לנהל דיונים, טיעונים, שיחות עם הסנגורים השונים ואין באפשרותה לבחון בכל רגע נתון אם נותרו לסניגור זה או אחר תיקים שטרם נידונו.
לסיכום ביקשה ב"כ המאשימה לדחות את הבקשה לקיים ישיבת הוכחות חוזרת לשמיעת העדים שכבר נשמעו, להותיר על כנו את צו ההבאה, ולחייב את הנאשם בהוצאות.
דיון והכרעה:
1. סמכותו הטבועה של בית המשפט בהטלת הוצאות אישיות על ב"כ צד המייצג בפניו עוגנה בשורה של פסיקות בית המשפט העליון (ור' לעניין זה ע"א 4846/95 ,4845/95 - שמחה ניר, עו"ד נ' מדינת ישראל, פד מט(2), 639(27/08/1995) ופסק דינו של כב' הנשיא גרוניס (כתוארו דאז) בבע"מ 3778/12 – עו"ד אירינה גלפנבויים נ' מדינת ישראל, טרם פורסם, (29/09/2014)).
2. עוד אין חולק על כך כי סמכותו הטבועה שך בית המשפט בהטלת הוצאות קיימת אף במקרה בו עורך דין המייצג צד אינו מופיע לדיון בבית המשפט.
כב' השופט א' מצא קבע בע"א 4845/95, 4846/95 ההלכה הנוהגת בנושא הטלת הוצאות אישיות על עורך דין והמבחנים הנוהגים לכך :
"8. כלל זה מהווה אמת-מידה גם לבחינת השאלה, אם ואימתי רשאי בית המשפט לחייב עורך-דין, המכהן לפניו כבא-כוחו של אחד המתדיינים, בתשלום הוצאות אישיות (אם לצד אחר במשפט ואם למדינה). אינני אומר, וזה בוודאי גם אינו אפשרי, להגדיר את המקרים בהם הטלת חיוב כזה תוכל להיחשב, לכאורה, כעשיית בית המשפט בגדר סמכותו הטבועה. כנקודת-מוצא לאיפיון מסוים של מקרים אלה אוכל להישען על דבריו הנכוחים של השופט קיסטר, כי "פסיקת הוצאות נגד עורך-דין, באופן אישי, היא דבר נדיר ויש צורך בטעם מיוחד לכך" (ע"א 557/69 הוכמן נ' "תלוה מודל", פ"ד כד(14 (1, בעמ' 15). אך להמחשת גדר ההגבלה, המוכתבת בדברים אלה, הייתי מוסיף שלוש הנחיות-עזר ראשוניות:
"ראשית, כי חיובו האישי של עורך-דין בתשלום הוצאות יכול, לכאורה, להישקל רק כתגובה על מעשה (או מחדל) זדוני או רשלני חמור, של עורך הדין או מטעמו, אשר נועד לגרום, או גרם בפועל, להכשלת מהלכיו של ההליך השיפוטי, או הסב נזק מהותי וממשי לעבודת בית המשפט. שנית, שככלל, ובנתון לחריגים נדירים, ייטה בית המשפט להימנע מחיוב עורך-דין בהוצאות על מעשיו ומחדליו במסגרת ניהול ההליך. ובייחוד אין זה מן המידה לחייב עורך-דין בהוצאות לשם "הענשתו" על טענות בלתי מבוססות, על הארכה מכבידה ומייגעת בחקירת העדים, על אי-ציות להנחיות בית המשפט לעניין מהלך החקירה או הטיעון, וכל כיוצא-באלה; ושלישית, שאם, לפי נסיבות העניין ובהתחשב במהות ההתנהגות הפוגעת, יש בידי בית המשפט אמצעים חלופיים והולמים אחרים להגנת עבודתו, הרי, ככלל, ראוי לו להימנע מחיוב עורך הדין בהוצאות אישיות."
מוסיף כב' הנשיא (בדימ') השופט גרוניס בבע"מ 3778/12 הנזכר לעיל :
"מכל מקום, ובבחינת למעלה מן הצורך אזכיר כי "סמכות טבועה היא סמכות הנתונה לבית המשפט גם בהיעדר הסמכה בחוק. בכך היא מהווה חריג לכלל לפיו אין לה לרשות ובית המשפט בכלל רשות לעניין זה - אלא מה שנתן בידה החוק"(עניין ממן, פיסקה 18; ראו גם, עניין פלוני בפיסקאות 14-13). דווקא בשל כך, נדרש בית המשפט לנקוט משנה זהירות בבואו לעשות שימוש בסמכותו הטבועה בכלל ובמקרה של הטלת הוצאות על עורך דין בפרט. מסקנה זו מתבקשת גם לאור החשש כי שימוש בלתי זהיר באמצעי זה יוביל להרתעת יתר של עורכי הדין ויפגע בייצוג שניתן ללקוחותיהם (ראו, אדד, עמ' 334, 336)).ואכן, בתי המשפט שבו ושנו כי הטלת הוצאות על עורכי דין היא צעד נדיר וחריף שרק בנסיבות מיוחדות ייעשה בו שימוש (למשל, עניין חנא, בעמ' 379). אופן הפעלתה של סמכות זו נתון לסייגים נוספים. במסגרת זו, אין להטיל הוצאות על עורך דין אלא לאחר שהיתרה בית המשפט כי בכוונתו להורות כן ולאחר שניתנה לפרקליט הזדמנות להשמיע טענותיו (ראו, עניין חנא, בעמ' 376-374; עניין רקביץ, בעמ' 739; ואולם, ראו, ע"א 183/70 קטרון נ' אוארבך, פ"ד כד(2) 776, 779 (מ"מ הנשיא י' זוסמן) (1970), שם נקבע, בדעת רוב, כנגד דעתו החולקת של השופט ח' כהן, כי בנסיבות בהן עורך הדין לא התייצב לדיון אליו הוזמן, לא תתקבל טענתו כי נפגעה זכות הטיעון שלו לעניין חיובו בהוצאות). בהקשר זה, אציין כי לא מצאתי ממש בטענות המלינות על כך שחיובו של עורך דין בהוצאות נעשה על ידי בית המשפט, שהוא "הנפגע" מהתנהגות עורך הדין (וראו דברי השופט ש' לוין בע"א 2240/90בן עטר נ' מלצר, פ"ד מז(4) 45, 48-47 (1993)). חזקה על בית המשפט כי ישמע את טיעוני עורך הדין בנפש חפצה. ויוזכר, כי אין המדובר בהליך אדברסרי בין עורך הדין לבין בית המשפט, כי אם בהחלטה דיונית במסגרת סמכותו של בית המשפט לנהל את ההליך. בנוסף לאמור, הותוו בפסיקה הנחיות עזר לעניין השימוש בסמכות להטיל הוצאות על עורך דין (ראו, ע"א ניר, בעמ' 647 (השופט א' מצא)). אציין, כי בדומה לגישת השופט מצא בע"א ניר, אף לטעמי, הטלת הוצאות צריכה להישקל רק בעקבות מעשה חמור, וככלל ראוי להימנע מכך אם יש בידי בית המשפט אמצעים אחרים המאפשרים לו להבטיח את תפקודו התקין. עם זאת, אין בידי להסכים עם העמדה לפיה הארכה בחקירת עדים ואי-ציות להנחיות בית המשפט בנוגע לאופן ניהול החקירה או הטיעון לא תצדיק, ככלל, חיוב עורך דין בהוצאות (ראו, ע"א ניר, בעמ'647 (השופט א' מצא)). קבלת גישה זו אינה עולה בקנה אחד עם התכליות העומדות ביסוד הכלי של הוצאות אישיות, עליהן עמדתי לעיל. מעבר לכך, ברי כי החובה לפעול במידתיות ותוך השיקולים והזכויות הצריכים לעניין, חלה גם בעניין זה (ראו, עניין חנא, בעמ'383; ועניין ליסטר, בפיסקה 6). כמו כן, ההחלטה לפסוק הוצאות כפופה לביקורת שיפוטית של ערכאת הערעור (אם הפרקליט יגיש ערעור על חיובו בהוצאות)."
לאחר שהזהרתי עצמי בכוחה המוגבל של סמכותו הטבועה של בית המשפט בהטלת הוצאות על עורך דין , בצורך למניעת הרתעת יתר של עורכי דין ופגיעה בייצוג הנאשם שבפני באתי לכדי החלטה כי מן הדין במקרה זה לפסוק על הטלת הוצאות כנגד ב"כ הנאשם והכל מהטעמים להלן :
א. ב"כ הנאשם הוזהר באופן מפורש בחובת התייצבותו לדיונים הקבועים בבית המשפט, קל וחומר המועד שנקבע לשמיעת ראיות הצדדים ואליו זומנו עדי תביעה.
ב"כ הנאשם נדרש ליתן הסבר לאי הופעתו לשני דיונים קודמים ולאחר מתן הסברו הקודם קבעתי במפורש באופן שאינו משתמע לשני פנים :
"בהחלטתי מיום 17/11/14 קבעתי כי בית המשפט מקבל התנצלות ב"כ הנאשמים. בנסיבות ולפנים משורת הדין לא יוטלו הוצאות על הנאשמים או ב"כ. עם זאת, ב"כ הנאשמים הוזהר כי בית המשפט אינו מתיר היעדרות מהופעה לדיונים ללא קבלת אישור בית המשפט מבעוד מועד."
ב. גרסאות ב"כ הצדדים חלוקות בשאלה האם אמרה ב"כ המאשימה לב"כ הנאשם כי התיק אינו בידה וכך הבין כי ככל הנראה נדחה. עם זאת, איני מוצא מקום לנהל הליך הוכחות ולשמוע עדים בנושא.
גם אם אאמץ במלואה את גירסת ב"כ הנאשם בהודעתו לפיה מסרה לו ב"כ המאשימה כי התיק אינו בידה הרי שב"כ הנאשם פעל שלא כפי שמצופה מעורך דין המייצג נאשם בעניינו של דיון הקבוע לאותו היום, קל וחומר דיון הקבוע לשמיעת עדים. הידיעה כי בית המשפט ובית המשפט בלבד מוסמך לפטור צד מהתייצבות לדיון או להורות על דחיית מועד דיון הינה נחלת כלל ציבור עורכי הדין ואין ב"כ הנאשם נבדל בכך. מכאן כי אין התביעה מוסמכת להורות על שחרור נאשם או בא כוחו מהתייצבות לדיון , גם אם היתה חפצה לסייע בידי ההגנה מטעמים שונים, קל וחומר בדיון הקבוע לשמיעת ראיות בשעה שעדי התביעה ממתינים שעות ארוכות להעדתם. כפי שעולה מתגובת ב"כ הנאשם, גם הוא מבין כי היה עליו לבדוק מול מזכירות בית המשפט האם נדחה מועד ההוכחות בתיק שבפני ולא עשה כן למרות שנכח בשעות הבוקר באולם בית המשפט וייצג נאשמים בתיקים אחרים ולמרות שהוזהר במפורש כי אך ורק בית המשפט הוא המוסמך לשחררו מהתייצבות לדיון בתיק זה. כמו כן אין בידי לקבל טענת ב"כ הנאשם כי בית משפט זה דוחה תיקים "רבים" ביום הדיון בשל עומס דיונים. אכן, יומנו של בית משפט זה עמוס בתיקים ישנים כדוגמת תיק זה אשר הועברו לשמיעה בפניו לפני כשנה ומכאן כי במקרים בודדים נאלץ בית המשפט לדחות דיון בשל עומס וזאת ביום הדיונים. עם זאת מדובר במקרים בודדים ולא רבים כפי שטוען ב"כ הנאשם בהודעתו תוך שהינו מאשר כי כלל לא בדק במזכירות בית המשפט האם קיימת החלטה כלשהי על דחיית מועד דיון שמיעת הראיות בתיק. פעולותיו הרשלניות של ב"כ הנאשם מקבלות משנה תוקף לאור העובדה כי ב"כ הנאשם הוזהר בעבר בתיק זה ממש על ידי בית המשפט כי בית המשפט שוקל להטיל בעניינו הוצאות וכי בית המשפט נמנע לפנים משורת הדין מהטלת הוצאות אלו עד היום ולמרות התנהלות ב"כ הנאשם. רשלנות זו חמורה במקרה זה שעה שבדיון יום 26/1/15 הודע לב"כ הנאשם מפורשות בפרוטוקול הדיון כי בתאריך 19/3/15 תתקיים שמיעת הראיות בתיק כסדרה. ב"כ הנאשם טוען כי ביום 19/3/15 הנאשם מצוי באבל, טענה אשר טען גם בהסבר הדחוק שנמסר לאי הופעת הנאשם לישיבת יום 26/1/15 ושוב ללא הבאת כל בדל ראיה או אסמכתא שתתמוך בטענה זו. ב"כ הנאשם לא הגיש כל בקשת דחייה מבעוד מועד לדחיית מועד שמיעת הראיות ובכך השחית זמן שיפוטי יקר.
ג. בהתנהלות זו של ב"כ הנאשם גרם הוא לשיהוי בעבודת בית המשפט אשר נאלץ להמתין ולברר הסיבה לאי הופעת ב"כ הנאשם והנאשם לדיון בשעות אחר הצהריים של יום הדיונים והמתנת שני עדי תביעה מספר שעות בבית המשפט. יתרה מכך, במסגרת הודעתו עתר ב"כ הנאשם להעדתם בשנית של שני עדי התביעה והשחתת זמן שיפוטי יקר נוסף בשל מחדלי ב"כ הנאשם והנאשם אשר לא הופיעו לדיון ההוכחות ומשקבעתי כי עשו כן ללא הצדקה. כל זאת בתיק בו הוגש כתב האישום בשנת 2008, קרי לפני יותר משבע שנים, בתיק התקיימו דיונים רבים וצוי הבאה רבים אשר הוצאו כנגד הנאשם אשר שוב ושוב אינו מופיע לדיונים.
ד. טענת היעדר זכות הטיעון :
לאחר שעיינתי בהודעת ב"כ הנאשם הטוען כי בית המשפט קיבל החלטה בלא להעמיד לרשותו את זכות הטיעון מצאתי כי דין טענה זו להידחות.
בית המשפט העליון החליט ברוב דעות בע"א 183/70 יצחק קטרון נ' עו"ד ליאו אוארבך, פ"ד כד(2) 776, 779 (מ"מ הנשיא י' זוסמן) (1970), כי בנסיבות בהן עורך הדין לא התייצב לדיון אליו הוזמן, לא תתקבל טענתו כי נפגעה זכות הטיעון שלו לעניין חיובו בהוצאות).
עם זאת, לא נהג בית משפט זה על פי ההלכה הנוהגת ובניגוד לטענות ב"כ הנאשם אשר נטענו בעלמא, אפשר בית משפט זה לב"כ הנאשם ליתן תגובתו בכל עת ששקל בית המשפט נוכח התנהלות ב"כ הנאשם להטיל הוצאות בעניינו. ב"כ הנאשם אף מסר תגובתו / הודעתו בכל המקרים, תגובתו נשקלה לפני ולפנים ואף במקרים קודמים מצאתי שיש , לפנים משורת הדין, לקבל טיעוני ב"כ הנאשם ולהימנע מהטלת הוצאות, כך שטענת ב"כ הנאשם משוללת יסוד.
ה. שקלתי שמא ניתן לקדם ההליכים המשפטיים בתיק זה בלא שיוטלו הוצאות על ב"כ הנאשם אך לאור התנהלות ב"כ הנאשם במהלך הדיונים האחרונים ובמיוחד דיון ההוכחות ניכר כי יקשה עד מאוד על בית המשפט לנהל ההליך בלא שב"כ הנאשם מתייצב לדיונים בבית המשפט באופן יעיל ובאופן שיהלום האינטרס הציבור בשמיעת תיקים פליליים בפרקי זמן סבירים למניעת עיוות דין לנאשמים מחד ושמירה על האינטרס הציבורי באכיפת החוק מאידך .
לסיכום –
לאחר שמצאתי כי ב"כ הנאשם פעל באופן רשלני וחמור וגרם בכך נזק להליך המשפטי המתנהל בתיק זה אני קובע כי ב"כ הנאשם ישלם הוצאות בסך 1500 ₪ לקופת אוצר המדינה וזאת עד יום 3/5/15.
ב. הבקשה להעיד עדי התביעה בשנית
ב"כ הנאשם עותר להעדתם בשנית של שני עדי התביעה – מר מירזה שוגן והגב' רונית בלישע אשר העידו בהעדר ב"כ הנאשם והנאשם בישיבת יום 19/3/15, נחקרו בחקירה ראשית ואף בחקירה נגדית בידי בית המשפט. ב"כ הנאשם אינו מנמק מפורשות בקשתו זו אך הגיונם של דברים כי בקשה זו מסתמכת על טיעוניו לעיל בגין אי הופעתו לדיון ההוכחות והטענה כי הנאשם היה שרוי באבל, טענה שלא קיבלה ביטוי באסמכתאות כלשהן. מנגד מתנגדת ב"כ המאשימה לבקשה לאור היעדרותם הבלתי מוצדקת לגישתה של ב"כ הנאשם והנאשם.
אכן, באם יעתר בית המשפט לבקשת ב"כ הנאשם להעדתם בשנית של עדי התביעה יגרום הדבר להימשכות נוספת של ההליכים בתיק בן שבע שנים, זמנם של בית המשפט , התביעה והעדים הושחת בפועל לריק או כמעט לריק בשל הדיון שהתקיים ביום 19/3/15 וזמנם של העדים יושחת בשנית באם ידרשו להעיד שוב בתיק זה וכל זאת על רקע האזהרה המפורשת בה הוזהר הנאשם לפיה באם לא יופיע לדיון ההוכחות ביום 19/3/15 רשאי בית המשפט לשמוע העדים ללא נוכחותו. כל זאת לצד היעדר אסמכתא לסיבת היעדרותו של הנאשם מדיון יום 26/1/15 ודיון ההוכחות ביום 19/3/15.
מאידך העבירות המיוחסות לנאשם בכתב האישום חמורות למדי בשעה שמדובר בהיקף בניה נרחב למדי המיוחס לנאשם ובעבירת אי קיום צו הפסקה שיפוטי. מכאן ולאור הפסיקה הנוהגת בעבירות אלו קיימת האפשרות כי יוטל על הנאשם עונש חמור באם יורשע בדין. כמו כן קיים אינטרס במניעת החשש לעיוות דין ולמען מראית פני הצדק כי תינתן הזדמנות נוספת לנאשם לחקור עד התביעה מעל דוכן העדים.
לפיכך ובאיזון שבין התנהלותו הרשלנית של ב"כ הנאשם והימנעות הנאשם מהופעה לדיון ההוכחות לבין השיקולים המצדיקים העדתם בשנית של עדי התביעה שהעידו אני מורה כדלקמן :
1. בישיבת ההוכחות הקרובה תישמע עדותם של עדי התביעה מר מירזה שוגן ורונית בלישע. במסגרת חקירתם תורשה התביעה להפנות שאלות נוספות לעד מירזה שוגן במסגרת החקירה הראשית בהתייחס לבקשה נוספת אליה התייחסה בסיום עדותו. עדי התביעה שוגן ובלישע יחקרו על ידי ב"כ הנאשם בחקירה נגדית מבלי שיחזרו על חקירתם הראשית אשר מתועדת בפרוטוקול הדיון.
2. אני מורה לנאשם לשלם הוצאות בסך 4000 ₪ אשר יופקדו לקופת אוצר המדינה עד יום 28/4/15 בשל המפורט לעיל לרבות אי הופעתו לדיון ההוכחות ביום 19/3/15 והצורך בזימונם בשנית ושמיעתם הנוספת של עדי התביעה מר מירזה שוגן והגב' רונית בלישע.
3. אני מורה כי המאשימה תזמן עדים אלו ותוודא התייצבותם לדיון.
4. הנאשם מוזהר בזאת כי באם לא יתייצב לדיון ההוכחות הקרוב הקבוע ליום 30/4/15 לא ייעתר בית המשפט בנקל לזימונם הנוסף של עדי התביעה, בית המשפט יהיה רשאי לשמוע העדים ולדון אותו בהיעדר ותישקל הטלת הוצאות נוספות.
ג. הבקשה לביטול צו ההבאה שהוצא כנגד הנאשם:
1. לאור האמור לעיל אני קובע כי לא הוצגו בפני אסמכתאות לאי הופעת הנאשם לדיונים ביום 26/1/15 ודיון ההוכחות ביום 19/3/15.
2. יתרה מכך, מעיון בתיק בית המשפט עולה כי הנאשם אינו מקפיד על הופעה לדיוני בית המשפט. כנגד הנאשם הוצאו חמישה צווי הבאה עד היום.
בתאריך 10/4/11 שוחרר הנאשם בהחלטת בית המשפט לאחר שהובא בפניו על פי צו הבאה וזאת בכפוף לחתימה על התחייבות להבטחת התייצבותו ליום יום 8/9/11 אך הנאשם לא הופיע לדיון זה.
בתאריך 24/1/12 שוחרר שוב הנאשם במסגרת צו הבאה בכפוף לחתימה על התחייבות להבטחת התייצבותו.
בתאריך 1/3/12 נקבע דיון נוסף בנוכחות הנאשם אך זה לא התייצב ושוב הוצא צו הבאה. בתאריך 10/7/12 שוחרר שוב בכפוף לחתימה על התחייבות כספית, שלח בקשה נוספת לדחיית מועד דיון ומשלא ניתנה החלטה לא הופיע גם לדיון אליו התחייב להופיע.
ביום 29/10/12 הובא שוב הנאשם בפני בית המשפט בצו הבאה אשר הורה על שחרורו בכפוף לחתימה על התחייבות לאחר שהתחייב להופיע לדיון יום 14/2/13, ב"כ הנאשם ביקש דחיית מועד הדיון, בית המשפט לא נעתר לבקשה והנאשם שוב לא הופיע לדיון.
3. לאור התנהלות זו של הנאשם אשר עושה כדי להכשיל ההליך המשפטי ולהאריכו שלא לצורך לא מצאתי מקום להיעתר לבקשת ב"כ הנאשם ואני מורה על השארת צו ההבאה שהוצא כנגד הנאשם ללא שחרור על כנה.
המזכירות תעביר ההחלטה בדחיפות לב"כ הצדדים , תוודא קבלתה במשרדי המאשימה וב"כ הנאשם טלפונית , תתעד פעולות אלו בתיק בית המשפט ותעביר ההחלטה לעיון תחנת משטרת גולן לצורך ביצוע צו ההבאה.
ניתנה היום, כ"ו ניסן תשע"ה, 15 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
08/07/2009 | החלטה מתאריך 08/07/09 שניתנה ע"י מרדכי נדל | מרדכי נדל | לא זמין |
09/03/2011 | החלטה מתאריך 09/03/11 שניתנה ע"י מרדכי נדל | מרדכי נדל | לא זמין |
08/09/2011 | החלטה מתאריך 08/09/11 שניתנה ע"י מרדכי נדל | מרדכי נדל | לא זמין |
18/12/2011 | החלטה מתאריך 18/12/11 שניתנה ע"י מרדכי נדל | מרדכי נדל | לא זמין |
24/01/2012 | הוראה לנאשם 1 להגיש הפקדת ערבות | רבקה איזנברג | לא זמין |
29/02/2012 | החלטה מתאריך 29/02/12 שניתנה ע"י מרדכי נדל | מרדכי נדל | לא זמין |
29/03/2012 | החלטה מתאריך 29/03/12 שניתנה ע"י מרדכי נדל | מרדכי נדל | לא זמין |
12/06/2012 | החלטה | מרדכי נדל | לא זמין |
12/09/2012 | החלטה | מרדכי נדל | לא זמין |
16/10/2012 | ה | אורי גולדקורן | לא זמין |
14/02/2013 | פרוטוקול | מרדכי נדל | לא זמין |
05/06/2013 | פרוטוקול | מרדכי נדל | לא זמין |
09/02/2014 | החלטה | רגד זועבי | לא זמין |
24/11/2014 | החלטה | ניר מישורי לב טוב | לא זמין |
15/04/2015 | החלטה שניתנה ע"י ניר מישורי לב טוב | ניר מישורי לב טוב | צפייה |
06/04/2016 | שחרור , תשלום צו הבאה / | רבקה איזנברג | לא זמין |
14/03/2017 | גזר דין שניתנה ע"י רות שפילברג כהן | רות שפילברג כהן | צפייה |
28/03/2018 | צו מאסר | רות שפילברג כהן | לא זמין |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | ועדה מקומית לתכנון מעלה חרמון | אייל נון |
נאשם 1 | יוסף עבד אלולי | ריאד אבו סעדה |