1. לפניי בקשת הנתבעת מס' 2, מועצה מקומית מגדלא (להלן:" המועצה"), לעיכוב ביצוע פסק דין שניתן על ידי ביום 1.7.2012, במסגרתו חייבתי את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לכל אחד מהמשיבים סך של 885,847 ₪, בתוספת שכ"ט עו"ד והוצאות משפט. כמו כן, במסגרת אותו פסק דין, קיבלתי את הודעת צד ג' ששלחה המועצה לצדדי ג', וחייבתי אותם לשפות את המועצה בכל סכום שתשלם לתובעים מעבר לשיעור חלקה באחריות.
2. בבקשה טענה המועצה, כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין עד מתן פסק דין בערעור. לטענתה, סיכוייה לזכות בערעור טובים מאחר שבפסק הדין נפלו שגיאות משפטיות. לטענתה, שגה בית המשפט עת הטיל עליה חבות בגין האירוע נשוא התביעה, מכיוון שהיא מילאה את תפקידה נאמנה, וביצעה את דרישות משרד הפנים בעניין הבטיחות בחופים. המועצה אף חולקת על שיעור האשם התורם שיוחס למשיבים וסבורה, כי היה על בית המשפט לייחס להם אשם תורם משמעותי יותר. לטענת המועצה, שגה בית המשפט עת לא התייחס לרשלנות דודם של המנוחים, חוסאם, שקיפח חייו באותו אירוע. המועצה סבורה, כי היה על בית המשפט לחייב את צדדי ג' בתשלום שנפסקו לחובתם ביחד ולחוד.

המועצה הוסיפה, כי אם פסק הדין לא יעוכב, קיים חשש מוחשי, שלא תוכל לקבל את כספה חזרה, נוכח מצבם הכלכלי הקשה של התובעים. לבקשתה צירפה המועצה הודעת עיקול שהתקבלה במשרד ב"כ על הכספים המגיעים למשיב מס' 2 מהמועצה.

1. בתגובתם התנגדו התובעים לבקשה זו. לטענתם, אין בהגשת ערעור כשלעצמו כדי לעכב ביצוע פסק הדין שניתן לטובתם. לטענתם, סיכויי הערעור קלושים הם, ולפיכך אין מקום לעכב ביצוע פסק הדין. באשר להטלת אשם תורם על חוסאם טענו התובעים, כי הדרך הייתה פתוחה בפני המועצה לשלוח לחוסאם המנוח הודעת צד ג', ומשלא לא ראתה לנכון לעשות כן, אין מקום לפתוח תיק זה מחדש.

1. הכלל הוא שהגשת ערעור לא תעכב את ביצוע פסק הדין (ראה תקנה 466 לתקנות סדר הדין האזרחי; תשמ"ד- 1984). בעל דין שזכה במשפט זכאי ליהנות מפירות פסק הדין באופן מיידי, גם אם בעל הדין שכנגד הגיש ערעור על פסק הדין. על מנת שבית המשפט יורה על עיכוב ביצוע פסק דין, על המבקש לעמוד בשני תנאים מצטברים: סיכויי ערעור טובים ואם יזכה בערעור יהא מן הנמנע או קשה להחזיר את המצב לקדמותו (ראה ב"ש 227/87 קרן כימיקלים בע"מ ואח' נגד ויטקו כימיקלים בע"מ פ"ד מא(1) 713 ; בש"א 216/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נגד בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מג(2) 172).

בענייננו מדובר בפסק דין אשר הטיל על המבקשת חיוב כספי. פסק דין כספי אינו נמנה עם אותם עניינים חריגים אשר לגביהם נוטה בית המשפט להיענות לבקשת עיכוב ביצוע (ע"א 7221/01 י.ג. רובינשטיין יצור וסחר בע"מ נגד שובל (נ.ר.ב) ואח' פ"ד נו(4) 178 ; ע"א 9296/03 אהרוני נגד מנשה ואח' פ"ד נח(2) 301). פסק דין כספי הוא בדרך כלל הפיך על דרך ההשבה. רק אם המבקש מוכיח, כי אם יזכה בערעור, לא יוכל המשיב להשיב את סכום פסק הדין, רק אז יורה בית המשפט על עיכוב ביצוע פסק הדין, לאחר שבחן את סיכויי הערעור.

1. באשר לסיכויי הערעור, בערעור מעלה המבקשת טענות משפטיות לעניין עצם הטלת אחריות על המועצה ובאשר לאופן חיוב הצדדים השלישיים בשיפויה. טענות אלה אף שאינני מסכים עמן, אינן מופרכות. על כן, לא ניתן לומר שמדובר בערעור מופרך שסיכוייו קלושים.
2. באשר למאזן הנוחות, המועצה צירפה לבקשתה צו שנתקבל בידה לעיקול כספי המשיב מס' 2 הנמצאים בידה, בגין חוב בסך 698,000 ₪. עובדה זו מראה, כי קיים חשש ממשי שהמועצה תתקשה לגבות בחזרה את סכום פסק הדין, אם תזכה בערעור. המשיבה מס' 1, כפי שהובהר במהלך שמיעת הראיות, הינה עקרת בית, אינה עובדת, אין ברשותה נכסים כלשהם בתחומי המדינה והיא מתפרנסת מקצבה שמקבלת מהמוסד לביטוח הלאומי (עמ' 18 לפרוטוקול, שורות 8-12). על פניו ברור, אם כן, כי המועצה לא תוכל לקבל את נספה בחזרה אם וכאשר תזכה בערעור.

זאת ועוד, הסכום בו חויבה המבקשת הינו סכום גבוה, אשר מעורר כשלעצמו חשש ממשי באשר ליכולתם של המשיבים להחזירו למבקשת, אם וכאשר תזכה בערעור.

1. אשר על כן, הנני מקבל את הבקשה, ומורה על עיכוב ביצוע פסק הדין עד להכרעה בערעור.
2. בנסיבות העניין אינני עושה צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ב, 03 ספטמבר 2012, בהעדר הצדדים.