1. בפניי בקשה לתיקון כתב התביעה על-ידי הוספת הצדדים השלישיים מס' 1-5 כנתבעים בתיק, ומתן צו המורה לכל הנתבעים והצדדים השלישיים להמציא לתיק בית-המשפט העתק מפוליסות הביטוח למיניהן, אשר ברשותם.

2. עניינה של התביעה הינה פיצויים בגין נזקי גוף שאירעו לתובעת ביום 11/9/05 עת יצאה מחנות "בית התוכנה והמחשב", אשר נמצאת בחצר מרכז האירוסים "רסקו", כאשר בפתח החנות יש משטח גרנוליט ובהמשך החצר מרצפות משתלבות, נתקלה במהמורה בתוך משטח המשתלבת ברחבה שבפתח החנות, נפלה ונחבלה ביד שמאל.

3. ב"כ התובע טוען, כי לאחר שמיעת חלק מהראיות נחשפו עובדות שלא היו ידועות לו, הקושרות את צדדי ג' לאירוע התאונה, ומכאן הצורך בהוספתם כנתבעים. הבקשה לתיקון מוגשת על דעת ב"כ הנתבעת. הבקשה למתן צווים, נעוצה בבירור מהות הפוליסות ותחום תחולתן על המקרה.

4. צד ג' מס' 1 מתנגד לבקשה, הואיל ואינה נתמכת בתצהיר, ובכלל זה טוען להתיישנות, וטוען כי לא עלו כל עובדות חדשות במהלך שמיעת הראיות ובוודאי לא כאלו, אשר היה קושי לתובעת לבודקן קודם לכן. לו היו עובדות כאלו, על התובעת לפרטן ולהסביר הכיצד לא התבררו עד היום ואילו מאמצים נעשו על-ידה על מנת לבררן.

5. צדדי ג' מס' 4-5, מבקשים לדחות הבקשה בשל התיישנות, לחלופין ובנוסף, טוענים גם שהטענות העובדתיות שעומדות בבסיס הבקשה הנן מלאכותיות, מסולפות וחוטאות לאמת, ויש להצר על העלאתן מלכתחילה. כן טוענים כי אין מקום לצוות על גילויי פוליסות בעת הזו.

דיון:

6. לאחר עיון בבקשה ובתגובה, נחה דעתי, כי דין הבקשה להתקבל.

7. אקדים ואומר, כי צדק ב"כ צד ג' מס' 1 בטענתו כי היה מקום לתמוך את הבקשה בתצהיר. עם זאת, לא אזקוף מחדל זה לחובת התובעת, אלא בעניין ההוצאות בלבד, ובשים לב, כי עיקר הבקשה נשענת על גילוי לאחר שמיעת חלק מהראיות.

8. בהתאם לתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 רשאי בית המשפט בכל עת להתיר את תיקון כתבי הטענות, כדי ש"יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין".

9. אומנם, בתקנה 26(ב) לתקנות נקבע כי:

"הוסף או הוחלף בעל דין, רואים, לענין התיישנות, את ההליכים לגבי בעל הדין החדש כאילו התחילו עם כתב התביעה המתוקן".

לכאורה, במקרה דנא חלה התיישנות, בין אם לפי המועד בו הוגשה הבקשה לתיקון או בין אם לפי המועד שיוגש כתב התביעה המתוקן. ברם, לא כך הדבר, שכן למקרא סעיף 26(ב) לתקנות, עסקינן במצב בו הוסף או הוחלף בעל דין, אלא שבענייננו המדובר בבעלי דין קיימים וצדדים להליך, אשר מבוקש שיוספו כנתבעים. בהערת אגב אוסיף, כי אין כאן חשש לנזק ראייתי שיכול ויגרם לצדדי ג', אשר את הוספתם מבוקש, שהרי הם בעלי דין קיימים כאמור.

10. גישת הפסיקה בעניין תיקון כתבי הטענות הינה ליבראלית, כאשר מטרתה להביא לסיום מכלול השאלות השנויות במחלוקת. משכך הרשות ניתנת ברוחב לב, למעט במקרים חריגים, כגון שיהוי רב, חוסר תום לב וכו' (ראה: רע"א 2345/98 סלים דנגור ואח' נ' חנוך ליבנה ואח', פ"ד נב(3) 427 (1998). היו מקרים שבית המשפט התיר תיקון כתב תביעה אפילו בשלבי הערעור.

על מנת שיהא ניתן להכריע באמת בשאלות השנויות במחלוקת, ולאור הגישה הליבראלית דלעיל, שוכנעתי כי יש מקום להתיר את תיקון כתב התביעה. לא שוכנעתי כי ייגרם למי מצדדי ג' עיוות דין כתוצאה מהתיקון המבוקש, שעה שהם כבר בעלי דין קיים בתיק, וחשופים למלוא ההליכים שבו.

לא נעלם מעיני, שאולי לגבי חלק מהעובדות נשוא הבקשה, יכלה התובעת לגלותם לו הייתה נוקטת בשקידה ראויה עובר להגשת הבקשה, אך עניין זה להוצאות, ולא לדחיית הבקשה על סף, וזאת בשים לב לאמור לעיל, ובשים לב לכך, שאיני סבורה, כי התובעת הגישה הבקשה שלא בתום לב, או התיקון יקפח את צדדי ג' ויפגע בהם שלא כדין, שהלא אלו חלק מהמקרים שבית המשפט לא ייעתר לבקשה מעין דא.

11. בנסיבות שאני מתירה את תיקון כתב התביעה, איני סבורה, כי יש למנוע את מתן הצו המבוקש להמצאת הפוליסות בהתייחס לצדדי ג' אשר צורפו כנתבעים, בשים לב לעובדה כי בהחלטתי מיום 20/3/2013 הוריתי לב"כ הנתבעת לדאוג להגשת תיק הבנייה של המתחם עד לישיבה הבאה, וכן ימציא את שארית מסמכי הפוליסה הנדרשים.

12. לסיכום, אני מורה על הוספת צדדי ג' 1-5, כנתבעים נוספים בתיק. ב"כ התובעת יגיש כתב תביעה מתוקן תוך 7 ימים עם העתק ישירות ליתר הצדדים. הנתבעים החדשים רשאים להגיש כתבי הגנה מתוקנים תוך 30 ימים מקבלת כתב התביעה המתוקן. הנתבעים החדשים ימציאו לב"כ התובעת ולבית המשפט העתק מפוליסות הביטוח הרלבנטיות למועד התאונה, נשוא דיוננו.

13. עניין ההוצאות בגין בקשה זו יוכרע במעמד מתן פסק הדין.

המזכירות תמציא העתק החלטה לצדדים

ניתנה היום, א' תמוז תשע"ג, 09 יוני 2013, בהעדר הצדדים.