הצדדים הגישו תחשיבי נזק. בחנתים. נתתי את הדעת לטענות בשאלת החבות, לרבות בכל הנוגע לסיווג התאונה, לשאלת הנזק.

על פניו (אזכיר שרק תצהיר התובע הוגש ואילו יתר הצדדים לא עמדו בהחלטה בדבר הגשת תצהירים), לא שוכנעתי כי מדובר בת.ד.

לענין א"ת- התובע החל את עבודתו עבור הנתבעת רק ביום 30/11/04 ולטענתו נפל לאחר העמסת/פריקת החבית החמישית באותו יום. מדובר איפוא בעובד חדש, לא מיומן, שהיה מקום להנחותו כדבעי, להשגיח על עבודתו, למנוע ממנו הפרת כללי בטיחות, ולא הוצגו לפני בשלב זה אסמכתאות לכך שקיבל הדרכה וכו'. עוד ולכאורה- אם נפגע במהלך עבודתו במהלך יום העבודה, היה על הממונים עליו להבחין כי שיטת העבודה שהוא נוקט בה לקוייה ולעצור בעדו. לכן- ככל שילקח בח-ן א"ת, ולו לצרכי פשרה, יהא זה מינימלי ביותר.

לענין הנזק: מיצוע הנכויות בין מומחי הצדדים הינו 5%. מל"ל – שאינו מחייב קבע 0%. נתתי את הדעת גם למהלך ההחלמה ומשכו, בעיקר בשנת 2009 (ואני ערה לדעת מומחה הנתבעת), לנ"ז שקבע המל"ל. מעבר למחלוקת שבין הצדדים לענין קש"ס בין הנ"ל, בשים לב לריחוק של למעלה מ- 3 שנים מהתאונה, אין בידי בשלב זה לאמץ את גישת מומחה התובע כי "היה על המל"ל" לאשר הגדלת נכויות או להכיר בת' כ'נכה נזקק' ולהסתמך על כך לצורך חישוב תק' א"כ והפסדי עבר מוצדקים , בשיעור הנטען או בכלל. ככל שהתובע פנה למיצוי זכויותיו בהקשר זה (והלא היה כבר מיוצג אז- אין לפני נתונים ב\אשר למהלך וגורל פנייתו ואם נעשתה כזו ונדחתה, אין בידי כרגע סיבה להעדיף את גישת מומחה התובע על פני זו של מומחה הנתבעת ו/או המל"ל.

לטענתו- לפני הת' עבד בעבודות מזדמנות וכיום עובד כנהג משאית, ללא תלושים. לא צורפו אסמכתאות בדבר עיסוקים והכנסות לאורך השנים.

אזכיר גם כי קיים פער של שנים בין מועד התאונה (בסוף 2004) וא"כ הראשוני ובין תק' א"כ החלקי הסמוך למועד ביצוע הארתרוסקופיה (בתחילת שנת 2009).

שקלתי ושקללתי את כלל הטענות, את גילו הצעיר של התובע כאשר נפגע (וגם כיום), את העובדה שהיה (אולי גם הינו) נעדר השכלה פורמלית ועסק בעבודות מזדמנות. עובדה זו משליכה על בסיס שכר לחישוב, אך גם על יכולת ההשתלבות בשוק העבודה בתק' א"כ, אפילו חלקי, ביחס למי שהינו עובד מיומן בעל וותק במקום עבודה ו/או עובד נדרש.

התייחסתי גם למעמדן לכאורה של הנתבעות עבור התובע מבחינה משפטית ובפועל ועוד.

על יסוד כל המצוי לפני בשלב זה, הצעתי הינה לסיים את התיק בפשרה כנגד פיצוי בסך של 74,800 ₪ בניכוי תקבולי המל"ל נ"ע בגין התאונה. ליתרה יווספו שכ"ט עו"ד בשיעור המקובל והוצאות משפט.

החלוקה: נתבעת 1: 10% לצרכי פשרה בלבד. נתבעת 2 ("אגן")- היתרה. איני נדרשת לטענה בדבר כיסוי ביטוחי לנתבעת 2 אצל צ"ג. ראו את הנספח לתחשיבה, והצדדים יבחנו את הענין ויסדירו את המחלוקת בנושא.

הצעתי אינה מפורטת ולטעמי- כך נכון, בשלב זה. היא אינה מחייבת כמובן את מי מהצדדים אך גם לא את בית-המשפט. אציין עם זאת, כי היא מועלית לאחר מחשבה ועיבוד יסודי של המצוי בפני בשלב זה ויש בה לטעמי כדי להוות קניית סיכונים וסיכויים הדדית הנכונה לשלב זה של הדיון.

הצדדים מוזמנים לבוא בדברים, למצות הדברות ולהודיעני את תוצאותיה בהודעה משותפת שתוגש ע"י ב"כ התובע, עד לא יאוחר מיום 6/12/12. תשובת התובע לנתבעת תינתן (ישירות) עד ליום 17/10/12. הנתבעות תסדרנה את המחלוקת מול צ"ג עד ליום 28/11/12 ובמקביל תבחנה את עמדתן ותשבנה לתובע (ישירות לב"כ) עד ליום 2/12/12. אין צורך בהודעות ביניים חיוביות לתיק.

בהצלחה.

המזכירות תואיל לשלוח את הצעתי לב"כ הצדדים- בפקס

ת.פ ליום 6/12/12