#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד בן יאיר

הנאשם וב"כ עו"ד אדנקו

פרוטוקול

ב"כ המאשימה טוענת לעונש:

הנאשם יליד 1990. עומד לדין בגין צירוף של 3 תיקים. התיק המרכזי הינו בגין פציעה בנסיבות מחמירות מאפריל 2008. באישון לילה בהיותו בגילופין תקף הנאשם את המתלונן בשבירת בקבוק על ראשו ודקירה בשבר הבקבוק בידו. המתלונן יצא בשן, מגישה תעודה רפואית. שני התיקים האחרים עניינם עבירות כנגד שוטרים, הפרעה לשוטר מיוני 2009 שכללה הדיפתו והעלבתו וכן בהיותו עצור אמירה עולבת נוספת בשוטר מאפריל 2009. מדובר בעבירת אלימות במדרג גבוה ביותר כאשר הנאשם מטיח בקבוק בראש, מקום רגיש במיוחד. ממשיך ופוצע ביד. כל זה תחת השפעת אלכוהול. יש כאן מעשה חמור בנסיבות חמורות, התנהגות בריונית וחסרת מעצורים. בבוודאי ששומה על ביהמ"ש רלאות נגד עיניו את הקורבן שבל מחבלות ממשיות, קורבן האלימות. הנאשם קיבל הזדמנויות רבות והתקבלו בעניינו עשרות תסקירי מבחן. למקרא אלו תסקירים התמונה ברורה ועקבית שהנאשם שסתם את הגולל.. התביעה לא מתעלמת מקשייו הרפואיים כפי שעולים אולם גם לא ניתן לומר שהנאשם לא קיבל הזדמנות ולא אחת. על כן התביעה מתקשה לקבל את המלצת שירות המבחן. הנאשם לאורך כל הדרך לא נטל אחריות, לא הכיר בדפוסיו הבעייתים ופרט בהקשר לאלכוהול והסמים וכם התנהגותו ומצבו הנפשי. הוא לא מבין את ההתדרדרות בה הוא מצוי ואת הצורך בטיפול. התסקיר האחרון עדיין בעייתי. גם בתקופה בה הוא טופל ע"י שירות המבחן והיה נמצא בטיפול רפואי ע"י ביה"ח הוא המשיך לבצע עבירות יש לכך ביטוי באחד התסקירים. התביעה סבורה כי את העונש ההולם יש לגזור מתוך שיקולי הרתעה על הציבור המצריכים בטיב עבירות שכאלה ענישה משמעותית חמורה. שירות המבחן שוקל מטבע הדברים את האינטרס הפרטי הצר יותר בעוד ביהמ"ש מחויב לשקול אינטרס ציבורי רחב הרבה יותר. בשולי הדברים יש להתייחס לחלוף הזמן. המאשימה מבקשת שהדבר לא ייזקף לזכותו, דיונים נדחו בשל אי התייצבותו ובעיקר בשל אי הינעותו של הנאשם לטיפול שהוצע לו וביהמ"ש נעתר והעניק לו הזדמנויות חוזרות ונישנות. נבקש שלא יהיה בכך שיקול לקולה ועל כן התביעה עותרת להשית מאסר בפועל משמעותי ומאסר מותנה בגין כל עבירת אלימות בה הורשע, קנס ופיצוי למתלונן. מגישה פסיקה ע"פ 4884/06 בסופו של דבר ביהמ"ש העמיד את העונש על 3 שנות מאסר חרף גיל צעיר ועבר נקי תוך שהוא מתייחס לחומרת העבירה וכן מפנה לע"פ 70115/08, שם ביהמ"ש המחוזי שינה את גזר הדין מ10 חודשי מאסר ל20 חודשי מאסר בפועל וגם כאן היה מדובר בנעדר הרשעות קודמות ובעל נתונים חיוביים.

ב"כ הנאשם טוענת לעונש:

אני אחרוג ממנהגי ואומר שמדובר בתיק חריג ושונה בנסיבות שלו. סניגור לא נוהג לומר לביהמ"ש גם אני הצהרתי בפרו' בתחילת הדרך דילמה בתקשורת עם הנאשם שלימים אני חושבת ששירות המבחן מפענח אותה בסופו של יום ומדובר בבחור צעיר שעבר חיים מאוד לא קלים. שירות המבחן סוקר את הרקע המשפחתי. 10 נפשות בדירה קטנה, הורים שלא מתפקדים וההורים עצמם תלויים בילדים. הנאשם הבן הבכור מעולם לא היה עם סביבה תומכת ומגיל צעיר מסתובב במוסדות עד שנפלט ממסגרות בכיתה ז' או ח'. יחד עם זאת, הוא נותן את הדין בהרשעה ראשונה בפני ביהמ"ש באירוע שהיה בשנת 2008 כשגם שני התיקים שעניינם העלבת עובד ציבור היו בשנת 09' היו בסמיכות ואני חושבת שאפשר להסביר אותם בתסקירים של שירות המבחן. מדובר בנאשם עם דימוי עצמי נמוך ובעיות פסיכיאטריות שאותרו בשנים האחרונות , סובל מרגישות גבוהה ורגשי נחיתות. הוא פירש לא נכון את העובדה שהשוטרים פנו אליו וביקשו ממנו להזדהות. הדברים היו בסמיכות, אחד באפריל והשני חודש וחצי לאחר מכן והוא רואה בכך תחושת רדיפה ואני אציג מסמכים פסיכיאטריים שמלמדים שלנאשם יש קשיים והוא סובל מבעיות קוגנטיביות. מגישה אסופת מסמכים פסיכיאטריים. לגופו של עניין, הגענו להסדר לפי תיקון 113 ולכן לא גוללנו את סיפור המסגרת בפני ביהמ"ש אבל אני חושבת שחברתי לא חולקת. הנאשם והמתלונן היו בגילופין ונפגשו בשעת לילה מאוחרת, הם היו שתויים. בדין ודברים שהתפתח ביניהם שבמסגרתו חשב הנאשם שמדובר בהגנה עצמית אבל הוא וויתר על הטענה הזו ולא ניהל את התיק, הוא חבט עם אותו בקבוק על ראשו של המתלונן, הוא נכח במקום עד להגעת מד"א ועד להגעתם של השוטרים, הוא הוריד את חולצתו. עד ראייה שהיה במקום מתאר זאת וטיפל במתלונן. יש הכרות שטחית בינו לבין המתלונן והוא טיפל בו עד שמד"א הגיעו לאזור. כשהשוטרים מגיעים הוא אמר שהוא התנצל ומצטער ושלא התכוון לגרום לכך והוא חוזר על אותה התנצלות בחקירות ומסביר שהדברים יצאו מכלל שליטה. זה היה אירוע ספונטני ואם לא היה שתוי אולי לא היה נגרר להתנהגות אימפולסיבית. התעודה הרפואית מדברת על חתך שטחי. חברתי דיברה לגבי דחיות, הוא הודה ב2009. הדחיות הראשונות בתיק היו באמת בשל חוסר היכולת לתקשר איתו זה קרה גם עמי כסניגורית. הייתה בעיה ולא הצלחנו לפענח אותה. שירות המבחן נתנו לו הזדמנות שנייה והוא התחיל להיפתח. הטיפול הפסיכיאטרי והאשפוזים בעקבות מצבים פסיכוטיים, הוא אושפז במהלך 2011 וקיבל עזרה פסיכיאטרית. הוא נכנס לסמים לב והוא לא היה מאוזן מספיק פסיכיאטרית, ההתכתבות נמצאת באסופת המסמכים. העובדת בסמים לב לבין הפסיכיאטרית, היא מחכה לאישור מהפסיכיאטרית עקב התכנים שאולי יעלו ויצופו. אני מבקשת את רחמיו של ביהמ"ש לא רק לאור חלוף הזמן וגילו הצעיר אלא לאור העובדה שעניינו נכנס באותו חריג בתיקון 113 שמאפשר לראות שיקום. הפסיקה שהגישה חברתי נמצאת בקצה העליון של עבירות מהסוג הזה. גם הפסיכיאטרית וגם שירות המבחן נותנים דעתם באופן מובהק לנזקים שייגרמו לנאשם אם ילך בסופו של יום למאסר גם בגלל אישיותו החלשה והסיכויים הגבוהים שיתדרדר להשפעות בבית הכלא וגם לנזקים הנפשיים.

<#3#>

החלטה

נדחה ליום 13.01.14, שעה 11:30 לגזר דין.

הנאשם מוזהר בדבר חובתו להתייצב לדיון.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ' טבת תשע"ד, 23/12/2013 במעמד הנוכחים.