בפני כב' סגן הנשיאה, השופט אברהם הימן

המאשימה

מ.י. תביעות ת"א שלוחת איילון

נגד

הנאשם

אפרים גדמו

אברהם הימן, סגן נשיאה

<#7#>

גזר דין

ת''פ 3917/08 + ת''פ 3608/09 + ת''פ 8417-11-09

גזר דין זה מתייחס לשלושת כתבי האישום שבכותרת. בדיון שהתקיים ביום 18.10.09 בתיק 3917/08 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר טיעון. על פי ההסדר כתב האישום תוקן, הנאשם הודה בעובדותיו, ובטרם טיעונים לעונש הופנה לשירות המבחן. כמו כן, נאמר כי הנאשם שוקל "צירוף תיקים".

אקדים ואומר כי עיון בפרוטוקול הדיונים הרבים במקרה זה, מגלה מקרה קשה ביותר מבחינת גזירת הדין. הדיון נדחה מעת לעת, דווקא משום נסיבותיו האישיות המיוחדות והקשות של הנאשם. על מנת להבין מה פשר המקרה הקשה שלפני ראוי לעיין בתסקירי שירות המבחן הרבים שהוגשו במשפט זה.

באופן תמציתי וממצה ניתן לומר כי מקור בעיותיו של הנאשם הוא בכך שהוא סובל למעשה מתסמונת המכונה "תחלואה כפולה". הנאשם סובל מבעיות נפשיות קשות, אשר במהלך הזמן אושפז פעמיים בבית חולים פסיכיאטרי אברבנאל משום מצבים פסיכוטיים, בנוסף לכך היה מכור לסמים ואלכוהול. סיכום התסקירים שהוגשו בעניינו מגלה תמונת מצב עצובה ביותר של אדם אומלל, בן לעדה האתיופית, אשר במשך השנים סבל וסובל מהזנחה חברתית, משפחתית ואישית ללא כל מסגרת תומכת.

כאמור, בדיון שהתקיים לפני ביום 18.10.09 הודה הנאשם בעובדות כתב אישום מתוקן. על פי הודייתו עולה כי בתאריך 19.4.08 סמוך לשעה שתיים לפנות בוקר ברחבת עיריית בת ים, בהיות הנאשם בגילופין, תקף אדם אחר בכך ששבר על ראשו בקבוק זכוכית ודקר אותו בידו עם הבקבוק. כתוצאה מכך, נגרם לנאשם חתך בראשו מעל לאוזן וכן חתך בכף יד ימין. בכך הודה הנאשם כי עבר עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות.

במשך הדיונים הודה הנאשם בעובדות שבשני כתבי אישום נוספים:

ת''פ 8417-11-09 - הודה הנאשם כי בתאריך 4.4.09 סמוך לשעה שלוש לפנות בוקר בחדר העצורים בתחנת המשטרה בבת ים, העליב הנאשם שוטר בכך שאמר לו: "אנחנו עוד ניפגש מחוץ לסורגים". הנאשם הודה לפיכך, בביצוע עבירה בהעלבת עובד ציבור.

ת''פ 3608/09 - הודה הנאשם כי בתאריך 15.9.09 סמוך לשעה ארבע לפנות בוקר בעיר בת ים נתבקש הנאשם על ידי מתנדב משטרה להזדהות, הנאשם הפריע למתנדב בכך שהדף אותו ואמר לו "זונה, מניאק, כוס אמא שלך". הנאשם הודה לפיכך, בביצוע עבירות של העלבת עובד ציבור והפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

במסגרת ההליכים שהתקיימו בתיקים אלה, הופנה הנאשם לממונה על עבודות שירות בשב''ס. כל המאמצים שנעשו על מנת להביא הממונה למצוא לנאשם עבודת שירות מתאימה עלו בתוהו. לנוכח מצבו הנפשי של הנאשם ובעיותיו הנפשיות לרבות האישפוזים במהלך התקופה, הביאו הממונה להחלטה שהנאשם אינו מתאים לרצות עונש מאסר בעבודות שירות.

כאן המקום לציין שסופו של דבר בתסקיר משלים וסופי שהוגש על ידי שירות המבחן לקראת הדיון שהתקיים לפני ביום 9.12.13 המליץ שירות המבחן להימנע מלהשית על הנאשם עונש מאסר בפועל ואף לא עונש מאסר בעבודות שירות.

בדיון שהתקיים לפני ביום 23.12.13 עתרה התביעה להשית על הנאשם מאסר בפועל "ממש" לתקופה משמעותית. כמובן, שעתירת התביעה להחמיר עם הנאשם, למרות מצבו הקשה ונסיבותיו האישיות, כמו גם למרות המלצת שירות המבחן, נסמכת על חומרת המעשה והכוונה היא למעשה האלימות של שבירת הבקבוק על ראשו של אותו אדם.

באת כוח הנאשם, עו''ד אדנקו, אשר זה המקום, לשבח אותה על התגייסותה המרשימה לסייע לנאשם זה - אדם אומלל כפי העולה מתוך תסקירי שירות המבחן, עתרה לרחמי בית המשפט. לפיכך ביקשה לקבל המלצת שירות המבחן ולהימנע מהשתת עונש מאסר.

אקדים ואומר כי במקרהו של הנאשם, חשוב ביותר להתרשם מהאדם - התרשמות ישירה ובלתי אמצעית, שעלה בידי לחוות מהדיונים הרבים שהיו בעניינו. אדם זה, שעבר עבירה חמורה ביותר, משום אותה תחלואה כפולה בהיותו בגילופין, זקוק לתמיכה וטיפול. כיום, לאחר התנסויות רבות בתהפוכות שעברו על הנאשם, מאז הדיון בו הוכרע דינו לראשונה ביום 18.10.09, דהיינו, לפני למעלה מארבע שנים, ובחלוף כחמש שנים וחצי מאז בוצעה העבירה, הפנים הנאשם, עד כמה זקוק הוא לטיפול. הנאשם למעשה משווע לטיפול ותמיכה אותה הוא מקבל מעבודתו המבורכת של שירות המבחן.

כאן המקום לציין כי איני נותן משקל משמעותי לעבירות של העלבת עובד ציבור או הפרעה לשוטר במילוי תפקידו. אני סבור כי לנוכח נסיבותיו האישיות של הנאשם, אין העבירות בנסיבות המפורטות בכתבי האישום, מצויות ברף חומרה גבוה ההיפך רף חומרה נמוך ביותר.

אין ספק ולא יכול להיות ספק כי העבירה החמורה אותה ביצע הנאשם, דהיינו, פציעת אדם באמצעות הטחת בקבוק זכוכית על ראשו, ופציעתו, היא עבירה שהעונש עליה הוא מאסר. גם אם לא חל על המקרה תיקון 113 לחוק העונשין, אשר למעשה לא שינה דבר מבחינת גזירת הדין, אלא אך מבחינת טכניקת גזירת הדין, היה מקום לגזור עונש מאסר זה.

יחד עם זאת, אף אם נלך אחר המתווה של תיקון 113 לחוק העונשין, הרי כפי העולה מתוך התסקיר - קיים אופק שיקומי לנאשם, שיקום שייעשה באמצעות שירות המבחן.

מלכתחילה הייתי סבור כי במקרהו של הנאשם, ראוי היה, לנוכח האמור בתסקירי שירות המבחן לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות. אלא כאמור, הממונה מצא כי אין בנמצא מקום עבודה מתאים לנאשם משום עברו הפסיכיאטרי. וכאן השאלה הקשה, האם משום מצב פסיכיאטרי של אדם, השקול למחלה בה לקה, ראוי להחמיר עמו עד כי ייגזר עליו עונש מאסר בפועל? קשה ביותר המצב בו על בית המשפט לגזור על אדם אומלל ועלוב זה, מאסר בפועל על כל הכרוך בכך.

אשר על כן, אני נעתר לבקשת בא כוח הנאשם, ומצאתי כי במקרה זה, מידת הרחמים היא הקובעת את הדין, וכי ראוי להעדיף את הפן השיקומי - טיפולי בפיקוח שירות המבחן, על פני ענישה מחמירה של מאסר בפועל.

זה העונש שאני גוזר על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה שיש עמה מרכיב של אלימות כלפי גוף אדם.

חודשיים מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה נגד עובדי ציבור ולמען הסר ספק גם נגד שוטרים.

אני מחייב הנאשם להיות בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

עותק מגזר דין זה יועבר לשירות המבחן.

הסכין – יושמד.

זכות ערעור תוך 45 ימים.<#8#>

ניתנה והודעה היום י"ב שבט תשע"ד, 13/01/2014 במעמד הנוכחים.