לפניי בקשה להחיל את צו ההפטר אף על חוב מזונות עבר של החייב (להלן: "המבקש").

רקע עובדתי,

1. ביום 27.03.17, לאחר כ- 8 שנים בהליך פשיטת רגל הגיש המבקש בקשה להפטר (להלן: "הבקשה").
2. ביום 28.6.17 הוגשה תגובת גרושתו של החייב לבקשה (להלן: "הנושה").

בתגובתה ביקשה הנושה, כי צו ההפטר שיינתן לא יכלול את חוב המזונות המבוסס על הסכם גירושין אשר קבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב ושבגינו נפתח תיק הוצל"פ 16-00060-97-7.

1. ביום 8.12.17 הוגש תסקיר הנאמן במסגרתו טען הנאמן למחדלי החייב, וביניהם אי תשלום צו התשלומים כסדרו אלא במקבצים, אי הגשת דו"חות צורה סדירה, והעדר אסמכתאות לכלל הוצאותיו. במסגרת התסקיר קבע הנאמן כי יש לראות בהתנהלותו של החייב, כחסרת תום לב ועשיית דין עצמי והיה ראוי להורות על ביטול ההליך.

עם זאת נוכח תאונה קשה שעבר החייב ביום 8.4.10 בעקבותיה נקטעו שתיים מאצבעות ידו הימנית, נוכח שהותו הארוכה של החייב בהליך, וכן בשקלול אינטרסים של הנושים להיפרע חובם מהחייב המליץ המנהל המיוחד על גיבוש תכנית פירעון במטרה ליתן צו הפטר (להלן: "התסקיר הראשון").

1. ביום 10.12.17 התקיים דיון בבקשה במסגרתו נקבע מועד דיון נוסף על מנת שיהא סיפק בידי החייב להגיב לטענות אשר הועלו במסגרת התסקיר. עוד נקבע כי עד למועד הדיון יקפיד החייב להגיש דו"חות חודשיים ולשלם את התשלום החודשי שהושת עליו כסדרו.
2. ביום 5.7.18 הוגש תסקיר נוסף במסגרתו חזר הנאמן על האמור בתסקיר הראשון, כאשר ציין כי מבדיקה אשר נערכה לדו"חות האחרונים של החייב עולה כי לא צורפו אסמכתאות כנדרש לכל הוצאותיו.
3. בדיון שהתקיים ביום 8.7.18, אליו לא התייצב החייב לאור מצב בריאותי, קבע כב' השופט שילה כי לאור מחדלי החייב בהליך פשיטת הרגל, רק לפנים משורת הדין ולאור העובדה כי החייב נמצא בהליך זמן רב ההליך לא יבוטל. עוד נקבע כי משהכנסת החייב עולה על 8,500 ₪ ושכ"ד שחיי במשלם עומד על סך של 2,500 ₪ יועלה צו התשלומים. לאור אי הסכמה על תכנית פירעון נדחה הדיון בצו ההפטר למועד בו יוכל להתייצב החייב, והומלץ לחייב להגיע להסכמות בדבר תכנית פירעון מוסכמת כהצעת הנאמן.
4. ביום 25.9.18 הוגשה בקשה למתן הפטר מלא בכפוף להפקדת סך של 40,000 ₪ ב-40 תשלומים שווים ורצופים על סך 1,000 ₪ כל אחד, נוסף לכספים המופקדים בקופת הכינוס בסך של למעלה מ-50,000 ₪. במסגרת הבקשה ביקש החייב לכלול אף חוב מזונות ישן אשר נפתח בלשכת ההוצאה לפועל כבר בשנת 1997 במסגרת כלל החובות. עד כאן בפני המותב הקודם. נקבע דיון בפניי.
5. לאחר קבלת תגובות ותשובות הצדדים לבקשה, ביום 14.2.19 התקיים דיון במסגרתו הסכימו הנאמן וב"כ הכנ"ר לתכנית הפירעון אשר הוצעה על ידי החייב, ועם זאת הביעו התנגדות ליתן הפטר לחוב המזונות.
6. לאור האמור לעיל הורתי כי יינתן הפטר לחייב בכפוף להצעתו, לפיה יוסיף סכום של 40,000 ₪ לקופת הכינוס ב-40 תשלומים. לעניין המזונות קבעתי בהחלטתי כי תינתן החלטה נפרדת, היא ההחלטה מושא הבקשה.

טענות הצדדים,

1. טוען החייב כי מתקיימים בעניינו התנאים ליתן הפטר מחוב המזונות במסגרת הליך הפש"ר.
2. טוען החייב כי מיום פתיחת תיק המזונות ועד לשנת 2010 לא נקטה הנושה כל פעולה בתיק ההוצאה לפועל לשם גביית המזונות. בשנת 2013 רק לאחר שנודע לנושה רצונו להינשא לאחרת בקשה לפתוח את תיק המזונות.
3. טוען החייב כי לא ראה את הבת הרשומה בתעודת הזהות עוד מאז היותה בת חודשיים ועד היום מבלי שיצרה עמו כל קשר. טוען החייב כי כלל לא מדובר בבתו, כאשר נמנעה ממנו בדיקת רקמות מטעמי ממזרות.
4. טוען החייב כי נקלע לחובות רבים, כאשר בשנת 2013 עבר תאונה קשה בעטיה נקטעו שתיים מאצבעות יד ימינו והוא מוכר נכה מהמוסד לביטוח לאומי.
5. טוען החייב כי בשנת 2016 נסגר תיק המזונות מחוסר מעש אך ב"כ הנושה ביקשה להחיות את התיק. טוען החייב כי הזוכה כלל לא הגישה תביעת חוב לתיק הפש"ר למרות השנים הרבות בהם מתנהל התיק.
6. טוען החייב כי הבת נשוא חוב המזונות הינה בגירה ובמועד הגשת הבקשה הינה בת 23 .
7. טוען החייב כי בהתאם להלכה הפסוקה יש ליתן לו צו הפטר על חוב המזונות בנסיבות שבענייננו, כך למשל, פסק בית המשפט העליון בע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נגד יוסף גמזו ואח' [פורסם בנבו, 3.5.15] (להלן: "עניין גמזו"), וכן ברע"א 7940/13 קצקה נ' הכונס הרשמי [פורסם בנבו, 29.1.14] (להלן: "עניין קצקה").
8. טוען החייב כי לאור האמור לעיל, הרציונל של הליך פשיטת הרגל, גילו, מצבו הבריאותי, מצבו הכלכלי, גילה של הבת נשוא חוב המזונות ואי יצירת הקשר שלה עמו משך 23 שנה, מתקיימות הנסיבות להחלת חוב המזונות בגדר צו ההפטר.
9. מנגד בתגובתה טוענת הנושה כי כלל ידוע הוא כי צו ההפטר לא יחול חוב מזונות כשבענייננו אין כל סיבה לסטות מהכלל. טוענת הנושה כי מדובר בחייב חסר תום לב אשר התעלם והתחמק מחוב מזונות משך שנים רבות מבלי ששילם ולו שקל אחד מחוב המזונות.
10. זאת ועוד, עיון במסמכים שצורפו על ידי החייב עצמו מגלים כי החיי במשתכר בסכום של 7,000 ₪ לחודש ובנוסף מקבל סכום חודשי בסך של 1,000 ₪ לחודש. כמו כן קיבל פיצויים נוספים אשר סכומם אינו ידוע לנושה והחייב לא פרטם. כך למשל, ידוע לנושה כי החייב ניהל תיק בגין נזקי גוף אשר הסתיים בפשרה כשקרוב לוודאי כי החייב קיבל סכום כסף גבוה בגינו ועם זאת לא שילם לנושה דבר על חשבון מזונותיה.
11. החייב מתגורר עם בת זוגתו אשר בבעלותה דירה בת 4 חדרים בנתניה, מכאן כי לא נדרש לשאת בדמי שכירות וסביר כי היא אף מסייעת לניהול הבית המשותף.
12. החייב הינו בן 51 בלבד והינו בעל כושר השתכרות טוב ושנות עבודה רבות עוד לפניו.
13. טוענת הנושה כי טענות החייב בנוגע למצבה הכלכלי הינן טענות סרק וחסרות רלוונטיות.
14. טוענת הנושה כי אין להקיש מהלכת גמזו או מהלכת קצקה לעניינו, שם דובר בנסיבות אחרות, ועל כן אין בהם כדי לסייע לחייב, ולהיפך ההלכות אותן אזכר החייב דווקא מלמדות את ההיפך הגמור, היינו כי במקרה דנא אין ליתן לחייב הפטר.

דיון ומסקנות,

1. לאחר עיון בטענות הצדדים ובהלכה הפסוקה סבורני כי הדין עם הנושה כי אין ליתן בנסיבות שבענייננו הפטר מחוב המזונות. אנמק מסקנתי.
2. סעיף 69(א) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש] תשם-1980 (להלן: "הפקודה"), קובע מהו היקף צו ההפטר המשמש לחייב הגנה מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל. סעיף 69(א)(3) לפקודה מחריג חבותו של חייב לפי פסק דין בתובענת מזונות למעט "מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה". הגדרת המונח "חבות" כאמור נכללת במסגרת ס' 1 לפקודה.
3. הלכה פסוקה היא כי רק במקרים חריגים יינתן לחייב הפטר מלא או חלקי מחוב מזונות, כאשר העניין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט. בין יתר השיקולים אשר נמנו בפסיקה למתן הפטר מחוב מזונות עבר נמנו גילו של החייב, מצבו הרפואי, מצבו הכלכלי, הימשכות הליכי פשיטת הרגל, האם הוכח כי יש ברשות החייב נכסים נוספים או כי צפוי שינוי ביכולתו לפרוע את החוב בעתיד ויכולת השתכרותו (ראה עניין גמזו, ועניין קצקה).

במסגרת עא 7092/13 ד.מ נ' י.מ [פורסם בנבו, 12/10/15] עמד בית המשפט העליון על כך כי

"על בית המשפט הדן בבקשת פשיטת רגל של חייב, אשר חוב מזונות נמנה על חובותיו, לאזן, ככל שניתן, כבר בשלביו המוקדמים של ההליך, בין האינטרס של החייב, המבקש לאפשר לו לפתוח דף בחייו, על ידי שמיטת חובותיו- לבין האינטרס של הנושה, לקבל מהחייב כספים הנחוצים לו לשם סיפוק צרכי מחייתו, והאינטרס הציבורי המיוחד בהבטחת תשלומם של פסקי- דין למזונות".

ברע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו [פורסם בנבו, 19/03/01], עמד כב' השופט אנגלרד, על האבחנה בין חוב מזונות שוטף כלפי קטינים לבין חוב מזונות עבר. במסגרת פסק הדין ציין כי היחס לחייב יהיה נוקשה יותר עת מדובר בחוב לתשלום מזונות שוטפים לבני משפחה הנזקקים לו, להבדיל מחוב שהצטבר על אי פירעון של חוב מזונות עבר אשר ניתן להקל בו. עם זאת, ציין בית המשפט כי על בית המשפט להשתכנע כי אין לחייב אפשרות לשלם את החוב במלואו וכי הוא אינו מנסה להשתמט מתשלום החוב.

בפסק הדין עא 7092/13 ד.מ נ' י.מ המוזכר לעיל, נקבע כי בבחינת תום הלב הנדרש בהליך פשיטת רגל יבחן בית המשפט באילו נסיבות נמנע החייב מלשלם את החוב הפסוק, וכך נקבע :

"הדגש בבדיקת תום לבו של החייב בתקופה שלפני הגשת הבקשה, מושם על דרך יצירתם של החובות. במקרה שבו עניינה של הבקשה, רובה או חלקה, בחוב מזונות לעבר – ראוי לתת משקל למידת אי-ההגינות, או חוסר-המוסריות, שדבק בהתנהלותו של החייב, כלפי הזכאים למזונות ממנו, אשר פרנסתם היתה (וייתכן שעודנה) עליו. נטישה של בית המגורים, על ידי החייב, הפקרתם של הזכאים למזונות ממנו למחסור ממשי, תוך ניתוק הקשר עימם והתחמקות מהם לאורך שנים (בתקופה שבה הם נחשבים כמי שזכאים למזונות ממנו), קל וחומר כשמדובר בקטינים – נוגדת, באופן מהותי, את "תקנת הציבור" (יוער כי מדובר בהתנהלות, אשר עלולה להיחשב, כשלעצמה, "מעשה פשיטת רגל" לפי סעיף 5 לפקודה). התנהלות כאמור, בהיעדר הסבר מניח את הדעת מצד החייב עלולה, עשויה לעלות כדי חוסר תום לב קיצוני, אשר יצדיק, מלכתחילה, את דחיית בקשתו של החייב (ראו והשוו: עניין בנבנישתי, בפיסקה 13). בנסיבות שכאלה ממילא גם לא מתקיימת התכלית העיקרית של פקודת פשיטת הרגל: "לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות" (ראו: שם, בפיסקה 8).

עוד קבע בית המשפט בפסק הדין כי בין היתר ייבחנו, האופן והיקף הפרעון של החובות בעבר על ידי החייב, האם החייב עשה מאמצים לפרוע את חובותיו או חלקו ביוזמתו או שמא החוב נפרע עקב הליכים אשר ננקטו נגדו על ידי הזכאים למזונות, שיעור המזונות של החוב מכלל היקף הנשייה בשים לב לתביעות החוב שהוגשו ובהקשר זה את כושר הפירעון של החייב בנקודת הזמן הנוכחית והשינויים הצפויים לחול בכושר פרעון חובותיו בעתיד, את מצבו האישי והבריאותי והאם נותרו בידיו נכסים מהם ניתן להפרע.

בפסק הדין ציין בית המשפט כי אומנם חלוף הזמן יכול להילקח בחשבון במסגרת שיקולי בית המשפט, ועם זאת, לא תמיד יהא בו כדי לרפא את הפגמים שנפלו בהתנהגות החייב עד להגשת הבקשה. בעניין זה בית המשפט יבחן באיזה מידה תרם החייב להמשכם של גביית חוב המזונות הפסוק ותפיחתו.

מן הכלל אל הפרט,

1. לאחר בחינת הנסיבות שבעניינו לא מצאתי כי יש ליתן לחייב הפטר מחוב המזונות, וכי יש לזקוף את חלוף הזמן לטובתו. יותר מכך אציין כי בענייננו, לאור התנהלותו של החייב כפי שעולה מתסקירי הנאמן, עמדת הכנ"ר והחלטות בית המשפט, ספק אם היה מקום לאפשר לחייב להיכנס להליך ולקבל את ההפטר ביחס לכלל החובות, וזה ניתן לפנים משורת הדין.
2. בעניינו החייב התחמק מחוב מזונות משך שנים רבות, מבלי ששילם ולו חלק מחוב המזונות שנפסקו לו במסגרת הסכם גירושין אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית המשפט לענייניי משפחה ושבגינו נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל. מדובר בחוב מזונות אשר הלך ותפח וכיום הינו בסכום גבוה מאוד, העולה על גובה סכום תביעות החוב אשר הוגשו נגדו.
3. לא הוכח בפניי כי החייב לא יכול לשלם את חוב המזונות ולו חלקו משך השנים, וכי אינו משתמט מחוב זה. ניתן לראות כי אף מסגרת ההליך נקבע כי החייב צבר מחדלים רבים, ולא עמד בחובות המוטלות עליו מכוח הליך פשיטת הרגל, חובת הדיווח וחובת תום הלב. פועל יוצא מהתנהלות החייב הוא כי כיום לא ניתן לקבל תמונה אמתית על הכנסותיו והוצאותיו של החייב ואופן התנהלותו.
4. כאמור, מדובר בחייב בן 51, אשר למרות נכותו, הינו עובד כיום כאשר הכנסתו עולה על סכום של 8,500 ₪.
5. בנסיבות אלו, בהן שוכנעתי כי חוב המזונות נוצרו בחוסר תום לב, בהם שוכנעתי כי החייב משתכר כיום סכום שאינו נמוך, כאשר אין שקיפות בנוגע להכנסותיו והוצאותיו של החייב לאור התנהלותו, נוכחתי כי על אף נכותו של החייב הינו כשיר לעבוד, לא מצאתי כל הצדקה לפטור את החייב מחוב המזונות ממנו התחמק משך שנים רבות, חוב אשר הלך והתעצם. מתן הפטר במקרה זה יתן גושפנקא להשתמטות מתשלום מזונות משך שנים ארוכות במטרה לזכות בסופו של יום בהפטר, כאשר חלוף הזמן וההתנהלות הלקויה בחוסר תום לב יהפכו לכלי בידיהם של החייבים לקבל את ההפטר. ברי כי לא לכך נועד הליך פשיטת הרגל.
6. לאור לעיל הבקשה לכלול את חוב המזונות במסגרת צו ההפטר נדחית.
7. אשר לבקשת החייב לעכב את הליכי הוצאה לפועל בתיק המזונות עד לקבלת ההפטר, סבורני כי אף אין להיעתר לבקשה זו. בהתאם לסעיף 63(א)(4) פקודה שעה שהותנה ההפטר במתן פסק דין נגד החייב לא יינקטו הליכי הוצאה לפועל אלא ברשות בית המשפט הניתנת על יסוד הוכחה כי מעת הפטרו רכש פושט הרגל נכסים או הכנסה העומדים לתשלום חובותיו.
8. בענייננו הותנה ההפטר בתשלום 1,000 ₪ ב-40 תשלומים בהתאם לתכנית אשר הוצעה על ידי החייב, כאשר מנגד עומד פסק דין מושא חוב המזונות.

בנסיבות שבענייננו לאור התנהלותו חסרת תום הלב של החייב עת נמנע מתשלום מזונות משך שנים רבות, וכן מחדליו של החייב בהליך עצמו אשר אינם מאפשרים לקבל תמונה מלאה על מצבו הכלכלי, איני סבורה כי יש להיעתר לבקשה לעכב את הליכי ההוצאה לפועל מושא חוב המזונות עד לקבלת ההפטר. עם זאת, סבורני כי לאור קבלת תכנית הפרעון בסופו של יום אשר הוצעה על ידי החייב ועל מנת שלא לסקלה, יש להחריג את הליכי הגבייה על משכורתו של החייב. הליכים אחרים אשר יינקטו בהוצאה לפועל יהיו נתונים לשיקולו של רשם ההוצאה לפועל עת תובא בקשה בפניו.

ניתנה היום, י"ד אדר א' תשע"ט, 19 פברואר 2019, בהעדר הצדדים.