התובעים: 1. לביא בש

2. אלישבע בש

3. צבי בש

ע"י ב"כ עוה"ד נבות את נבות

• נגד -

הנתבעת: ביטוח חקלאי אגודה שיתופית מרכזית בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד י. גורי ואח'

1. בפני בקשה לתשלום תכוף.

2. התובע מס' 1 (להלן: "התובע"), יליד שנת 1985, נפגע ביום 4.4.09 בתאונת דרכים.

3. התובע במצב וגטטיבי, ומונשם דרך קבע במכונת הנשמה.

4. ביום 8.5.11 שוחרר התובע מבית החולים לבית הוריו בקבוץ ראש הנקרה.

5. בעודו מאושפז בבית החולים תל השומר, הגישו התובעים בקשה קודמת לתשלום תכוף, באמצעות משרד עוה"ד י. לביא ואח'. בבקשה נטען, בין היתר, כי התובע אמור להתחיל טיפול ניסיוני לגמילה מהנשמה, אך בית החולים מתנה את התחלת הטיפול בקבלת התחייבות עקרונית של הנתבעת לשאת בהוצאות התאמת בית המגורים של התובע וכיסוי הוצאות שהייתו בבית , במידה והשיקום לא יצליח.

6. הנתבעת ביקשה לדחות את הבקשה הנ"ל וטענה כי לא ברור מתי התובע ישוחרר מבית החולים וכי בכל מקרה, לאור חוק ההסדרים, על קופת חולים לשאת בכל הוצאות אשפוזו וסיעודו של התובע.

7. בהחלטה מיום 9.3.09 דחיתי את הבקשה מאחר ולא היה ידוע מה תוצאות הטיפול הניסיוני ומי יצטרך לשאת בהוצאות אשפוזו וסיעודו של התובע לאחר שחרורו מבית החולים (לאור העובדה שהסמכות הייחודית לדון בחבותה של קופת חולים היא לבית הדין לעבודה).

8. התובע שוחרר מבית החולים ביום 8.5.11, ולאחר שחרורו מונו שני מומחים. פרופ' רכס חיווה דעתו כי מצבו של התובע אינו הפיך וכי אין סיכוי לשיפור והטבה במצבו ואין גם מקום לטיפול שיקומי. ד"ר פרבר, מומחית בתחום השיקום, העריכה את צרכיו השוטפים של התובע.

9. בקשה נוספת הוגשה לאחר שחרורו של התובע מבית החולים, באמצעות עוה"ד א. הכהן ואח'. בבקשה זו נטען כי לאחר שחרורו של התובע מבית החולים נבנתה עבורו בקבוץ יחידת דיור עם חדר רחצה ושירותים צמוד וכי התובע מטופל על ידי בני משפחתו בלבד – הורים, אחים ואחיות, ללא עזרה מבחוץ.

10. נטען בבקשה כי עלות בנית היחידה עבור התובע היתה 330,000 ₪, אך גם היא אינה מספקת את צרכי התובע וכי לשם הבניה שנלקחה על-ידי התובעים הלוואה מהבנק בסך 150,000 ₪, והיא מוחזרת בתשלום חודשי של 3,000 ₪ וכן נלקחה הלוואה בסך 230,000 ₪ מהקיבוץ.

11. עוד נטען בבקשה כי התובע זקוק לטיפול סיעודי צמוד, 24 שעות ביממה (שני מטפלים בו זמנית, תרופות, הוצאות קופ"ח מוגברות, גנרטור, אביזרים רפואיים וסיעודיים, לרבות מיטה מיוחדת וציוד הנשמה עלויות טיפולים (פיזוטרפיה, ריפוי בעיסוק ורפלקסולוגיה) והוצאות כביסה מוגברות.

12. ועוד נאמר בבקשה כי בא כוחם הקודם של התובעים, עו"ד לביא, דורש מהם סכום של 150,000 ₪, כאשר 120,000 ₪ מתוך סכום זה מהווה מקדמות ששילם לתובעים כדי לחיות ולהתקיים עד מועד הגשת הבקשה, מאחר והתשלומים התכופים ששולמו עד אותו מועד לא הספיקו למחייתם ועוד 30,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד כאשר לטענת עו"ד לביא הוא לא גבה מהם שכר טירחה בעבר לאור המצוקה שלהם.

13. עוד נאמר בבקשה כי עד אותו מועד שולמו לתובע תשלומים תכופים בסכום של 100,500 ₪ (כולל שכ"ט עו"ד) עד מועד שחרורו של התובע מבית החולים, וסכום של 150,000 ₪, לאחר השחרור.

14. התובע קיבל מהמוסד לביטוח לאומי 9,000 ₪ לחודש.

15. בהחלטה מיום 29.2.12 קבעתי כדלקמן:

15.1 ד"ר פרבר קבעה כי הדיור בו שוהה התובע מתאים לצרכיו, וככל שהנתבעת טענה כי נשאה בהוצאות התאמת הדיור שנעשתה בפועל , הדבר יוכרע בפסק הדין.

15.2 ד"ר פרבר קבעה כי התובע זקוק לציוד מיוחד בסך 107,420 ₪ וגנרטור בסך 22,000 – וחייבתי את הנתבעת לשאת בהוצאות אלה.

15.3 בגין עזרת צד ג' קבעתי כי הנתבעת תשלם סכום של 15,000 ₪ בהתאם להלכת אקסלרוד (רע"א 3375/99).

15.4 באשר לטיפולים רפואיים ופרא-רפואיים וציוד מתכלה קבעתי כי על קופת חולים לשאת בהוצאות אלה ולא מצאתי מקום לפסוק לתובע מעבר לסכומים אלה.

15.5 באשר להוצאות מחיה מוגברות קבעתי בשלב זה 1,000 ₪ וכן העמדתי את הפסד ההשתכרות של התובע על 5,400 ₪.

15.6 התוצאה היתה חיוב הנתבעת בתשלום סכום חד פעמי בסך 129,420 ₪ ותשלום תכוף חודשי בסך 12,400 ₪ החל ממועד הגשת הבקשה – 12.1.12 ועד 11.7.12.

16. ביום 23.4.13 הגישו התובעים בקשה נוספת לתשלום תכוף, באמצעות עוה"ד גב' נבות. בבקשה זו נטען כי הטיפול והסיעוד שהתובע מקבל מוערכים ב- 25,000 ₪ (כולל תשלום למטפלים, תשלום להורים הצמודים לתובע, שכר האפוטרופוס ותשלום למוסד לביטוח לאומי עבור המטפלים), ניידות, הוצאות דיור מוגברות , עלות החזר ההלוואה לבנק בגין שיפוץ הדיור, הוצאות רפואיות, תרופות ומוצרים מתכלים מעבר לסל הבריאות , אביזרים וציוד שלא נכללו בבקשות קודמות, ביגוד ודמי מחיה. נטען בבקשה כי ההוצאות החודשיות של התובע מסתכמות ב- 46,351 ₪ וכי התובע ממשיך לקבל מהמוסד לביטוח לאומי 9,000 ₪ לחודש.

17. בתגובה לבקשה טענה הנתבעת כי עד היום התובע מטופל על ידי בני משפחתו בלבד. הנתבעת טענה כי ההוצאות הנתבעות אינן סבירות וכי הסכומים שכבר שולמו על ידי הנתבעת היו צריכים לשמש להחזר מלוא הוצאותיו.

18. בתשובה לתגובת הנתבעת נטען על-ידי ב"כ התובעים כי על כספי הפיצויים של התובע הוטל עיקול בסכום של 284,000 ₪ להבטחת הוצאותיו של בא כוחו הקודם של התובע, עוה"ד לביא, אשר הגיש תביעה לקביעת שכרו ולהחזר הוצאותיו. נטען כי עו"ד לביא טען בתביעתו כי הוציא מכיסו לטובת הוצאות דחופות ביותר של התובע סכום של 83,330 ₪ וכי סכום זה לא הושב לתובע במסגרת התשלומים התכופים הקודמים.

19. עוד נאמר בתשובה כי במסגרת תביעתו של עו"ד לביא, הציע בית המשפט הדן בתביעה לשלם לעו"ד לביא את הסכום של 84,000 ₪ כתשלום מיידי, על מנת שיוסר העיקול ויתרת זכאותו של עו"ד לביא תידון בהמשך.

20. בנסיבות אלה ביקשה ב"כ התובעים לפסוק לתובע בנוסף לתשלומים שיכסו את צרכי מחייתו וריפויו, את הסכום הנ"ל.

21. באשר לסיעוד נטען כי הוריו של התובע אינם חייבים להתבטל מעבודתם ולטפל בתובע , כאשר עובר לתאונה הם עבדו וכי בנוסף מסייעת בטיפול בתובע גם אחותו תמורת שכר של 2,200 ₪ לחודש ובנוסף משולם סכום של 6,000 למטפל חאג' מכרם.

22. התובע טען כי הוא זקוק לשימוש ברכב לנסיעות רבות, כאשר מפעם לפעם הוריו מסיעים אותו לצרכים רפואיים שונים או לעצם היציאה מחוץ לבית וכי בנוסף, יש צורך בנסיעות רבות עבור התובע כמו נסיעות לקניות ולסידורים.

23. התובע טען גם לצרכי המחיה המוגברים שלו והוצאותיו לאביזרים וציוד מתכלים. בנוסף נטען כי התשלום התכוף הקודם כיסה רק את התקופה עד 11.7.12.

24. בדיון בפני טען ב"כ הנתבעת כי מרגע שהוטל העיקול, מנועה הנתבעת על פי דין להעביר סכומים כלשהם לתובע. כן נטען כי בבקשה נטען שוב להוצאות שכבר שולמו וכי התובע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי 10,000 ₪ ומהקיבוץ 2,000 ₪ נוספים וכי מרבית ההוצאות המפורטות בבקשה מכוסות על ידי קופת חולים.

25. ב"כ התובעים חזרה וטענה כי העיקול היום הוא על סכום של 280,000 ₪ וכי בדיון בבית המשפט בתביעת עוה"ד לביא, הוסכם כי במידה וישולמו לו 80,000 ₪ המהווים החזר הוצאות שהוציא בפועל, הוא יסכים להמתין עם יתרת התשלום המגיעה לו.

26. ב"כ התובעים טענה כי התובע מקבל טיפולים מעבר לאלה שממומנים על ידי קופת חולים – טיפולים שד"ר פרבר קבעה שהתובע נזקק להם. כן טענה כי במסגרת התשלום התכוף זכאי התובע לפיצוי בגין התשלום החודשי שהוא משלם להחזר הלוואות שקיבל.

27. בהמשך צירפה ב"כ התובעים אסמכתאות בהן נקבע כי במסגרת התשלום התכוף יש לפסוק עבור טיפולים רפואיים, ככל שהנפגע זקוק להם ואינו מקבל אותם מקופת חולים, וכן עבור החזר הלוואות שנלקחו עבור צרכים הנובעים מהתאונה.

דיון:

28. איני סבורה כי ראוי שכל אימת שהתובע מחליף את עורך הדין שמייצג אותו – ישתנו צרכיו באופן מהותי, המחייב בחינה מחודשת שלהם.

29. לא מצאתי כי חל שינוי בצרכי התובע, מעבר לאלה שנקבעו על ידי בהחלטה קודמת , וככל שמדובר בשינוי מזערי, יש לזקוף כנגדו את תוספת התשלומים שהתובע מקבל מהמוסד לביטוח לאומי ומהקיבוץ.

30. הדברים נכונים במיוחד בענין הסיעוד , כאשר לא חל שינוי באופן בו התובע מקבל עזרת צד ג', ועיקר העזרה ניתנה בעבר וניתנת גם היום על-ידי בני משפחתו. בהלכת אקסלרוד נקבע המתווה למקרה של נפגע שנזקק לסיעוד 24 שעות ביממה ובשלב זה אין מקום לסטות ממתווה זה.

31. הוא הדין ביתר רכיבי התשלום התכוף שכבר נפסקו בעבר ולא מצאתי מקום לשנותם במסגרת החלטה זו.

32. הנושא לו אני נדרשת בהחלטה הוא העיקול שהטיל עוה"ד לביא.

33. בבקשה הקודמת לתשלום תכוף, שהוגשה על-ידי עוה"ד הכהן, נאמר כי עוה"ד לביא הקדים לתובע תשלומים, מאחר והסכומים ששולמו לתובע במסגרת התשלומים התכופים לא הספיקו לכיסוי צרכיו.

34. על טענה זו אשיב כי ככל שהסכום שנפסק לתובע כתשלום תכוף לא הספיק לכיסוי צרכיו, היה על התובע להשיג על הקביעה בדרך שנקבעה בחוק. ככל שהדבר לא נעשה – אין לראות בסכומים ששולמו על ידי עו"ד לביא כהחזר הלוואה עבור צרכים הנובעים מהתאונה.

35. העובדה שהסכום ששולם על ידי עו"ד לביא לא נתבע על ידו במסגרת התשלומים התכופים ששולמו לתובע, היא הנותנת כי ראה לנכון לגבות סכומים אלה מתוך פיצויים שישולמו לתובע לאחר פסק הדין. העובדה שחל שינוי בייצוג התובע אינה יכולה לשנות עובדה זאת ואני סבורה כי עו"ד לביא אינו זכאי לתשלום עד מועד קבלת הפיצוי על ידי התובע במסגרת פסק הדין (אם כי המדובר בהבעת דעה בלבד מבלי ששמעתי את טענותיו בעניין).

36. גם באשר לעלות התאמת הדיור,הנתבעת טענה כי היא נשאה בהוצאות אלה, ובהחלטה הקודמת קבעתי כי הדבר ידון בפסק הדין. ממילא, גם נושא החזר הלוואות, ככל שניתנו לצורך זה, ידון בפסק הדין.

37. יצויין כי הצדדים חלוקים גם באשר לעצם התאמת הדיור שבוצעה והאם נועדה כולה או חלקה לצרכי התובע, ולכן, גם לא ניתן להכריע היום גם באשר להלוואות עצמן ואיזה חלק מהן ניתנו לצורך התאמת דיור.

38. גם באשר לניידות, התובע מקבל קצבת ניידות מהמוסד לביטוח לאומי וכן היה זכאי להלוואה עומדת לצורך רכישת הרכב. יתרת צרכיו, ככל שעולים על סכומים אלה, ידונו בפסק הדין.

39. השאלה שנותרה אם כן להכרעה היא האם התשלום התכוף שאפסוק לתובע על-פי הבקשה שבפניי (שסכומו יהיה כאמור בגובה הסכום החודשי שפסקתי בהחלטה מיום 29.2.12), יהיה "פטור מהעיקול שהוטל על ידי עו"ד לביא". כפי שנטען על ידי ב"כ הנתבעת. ככל שהסכום לא יהיה פטור מעיקול, אין מקום לפסוק אותו לתובע בשלב זה, כאשר בפועל התשלום לא יעשה למטרה לה נקבע בחוק – לכיסוי הוצאות מחייתו וריפויו של התובע, אלא לכיסוי חובותיו של התובע.

40. לענין זה אני סבורה כי יש לאמץ את החלטתו של כבוד השופט י.עמית מיום 16.12.07 בת.א. 355/07 בש"א 19037/07 בבית משפט המחוזי בחיפה, עזבון כלפה ז"ל נ. איילון חברה לביטוח בע"מ, לפיה: "למרות שאין בחוק ההוצאה לפועל או בחוק הגנת השכר או בכל חוק אחר, הוראה מפורשת הקובעת כי תשלום תכוף פטור מעיקול, ברי כי לאור מהותו של התשלום התכוף כתחליף של צרכי ריפוי וצרכי מחיה של הניזוק, ראוי להקיש מהוראות הדין השונות לענייננו, ולהורות על כך שתשלום תכוף יהא פטור מעיקול".

41. כבוד השופט עמית ציין בסיפא להחלטתו כי ראוי היה שהמחוקק ידרש לענין, ויקבע כי סכומים המשולמים לנפגע ו/או לתלויים בו, כתשלום תכוף, יהיו פטורים מעיקול. כל עוד הדבר לא נעשה – אין מנוס מקביעה כנ"ל , אחרת יימנעו מהנפגע האמצעים הדרושים לקיומו.

42. אני ערה לעובדה כי יש לפסוק לתובע את התשלום התכוף מיום הגשת הבקשה. יחד עם זאת, מאחר והתשלום התכוף שנפסק בהחלטה קודמת, נפסק עד 11.7.13 בלבד, ועל מנת שהתובע לא ימצא חסר, אני פוסקת לו תשלום תכוף מיום 12.7.13, לתקופה של 18 חודש (עד 11.1.14).

43. לפיכך אני פוסקת לתובע תשלום תכוף חודשי, בסכום של 12,400 ₪ לחודש, בצירוף שכ"ט ומע"מ, וקובעת כי סכומים אלה פטורים מעיקול.

44. התוצאה- אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע תשלום תכוף בסכום כולל של 223,200 ₪ ( 12,400 ₪ X 18 חודשים), בצירוף שכ"ט עו"ד ומע"מ, וזאת לתקופה עד 11.1.14.

45. הסכומים האמורים ישולמו לתובע, באמצעות עוה"ד גב' נבות, עד 14.8.13.

ניתנה היום, ז' אב תשע"ג, 14 יולי 2013, בהעדר הצדדים.