נוכחים:

מטעם המאשימה – עו"ד ניר עמלי

הנאשם 2 – בעצמו וב"כ עו"ד אסי פיסו

הנאשם 3 – בעצמו וב"כ עו"ד מיכאל דינציס

<#1#>

פרוטוקול

התובע: לעניין עדי ההזמה שהוזמנו, שוחחתי עם שניהם, עו"ד פרץ לא קיבל הזמנה ולא יוכל לבוא.

עד הגנה – הנאשם 3 - מוזהר כחוק ומשיב לשאלות בחקירה ראשית:

ש. ספר מה היה באותו לילה בתאריך המופיע בכתב האישום 18.7.05. מה היה תפקידך ומה היו הנסיבות בגינן אנו פה.

ת. באותה תקופה עבדתי כמאבטח במועדון טרמינל בקיבוץ רמות מנשה. הייתי נמצא בזמן הארוע, באולם הראשון, הוא הכי גדול מכל האולמות ששם. לקראת בוקר, קרוב ל- 5:00 משהו כזה הייתי נמצא ליד הכניסה, ליד יציאת החירום שזה לא רחוק מהכניסה הראשית, לא רחוק מהשולחנות, איפה שאנשים היו עומדים ושותים. הסתכלתי ופתאום ראיתי שבחור שבר בקבוק בירה, הסתובב ומשהו נשאר מן הבקבוק, הסתובב והלך לרחבת הריקודים, שאריות הבקבוק נפלו על הרצפה, ניגשתי אליו, הוא הניף את מה שנותר מן הבקבוק על הרצפה, הוא זרק את השאריות של הבקבוק השבור, שהיה באחת הידיים שלו, או ימין או שמאל, לא זוכר, על הרצפה. בהתחלה הוא שבר בקבוק על השולחן והחזיק בידו את שאריות הבקבוק והלך לכיוון אמצע הרחבה, לא היו הרבה אנשים, ראיתי את זה, ניגשתי אליו ואמרתי לו, אני מאבטח ובאותו רגע הוא זרק את השאריות על הרצפה והחל להתווכח איתי, על סמך מה עצרתי אותו, ביקשתי ממנו לחזור ולהרים את שאריות הבקבוק, כי אנשים שיכורים, ראיתי כמה מקרים שהם מורידים נעלים ורוקדים ללא נעלים וזה יכול לגרום לנזק. לא ידעתי מאיזו סיבה הוא הלך עם שאריות הבקבוק לרחבת הריקודים, חשבתי שהוא עלול לסכן את החיים של הרוקדים, זה היה שיקול הדעת שלי ולכן אני עצרתי את זה. אז הוא החל להתווכח איתי, מי אני בכלל שאעזוב אותו, ביקשתי ממנו להרים את הזכוכיות ואם הוא לא רוצה אז אצטרך להוציאו החוצה. הוא לא הקשיב לי והחל להתווכח איתי, החזקתי אותו ביד, הוא דחף אותי, בסופו של דבר משכתי אותו, בגלל שאחזתי אותו ביד נפלנו שנינו על הרצפה, רציתי להרימו, הוא נתן לי סטירה, ומישהו דחף אותי מאחור על הכתף שלי. מתקן, משך אותי. אז הסתובבתי להסתכל מי נמצא אחרי, היה בחור שאמר שאעזוב אותו שהוא חבר של ואז ביקשתי ממנו לא להפריע. אז בצורה נורמלית הסברתי לו שאני מאבטח וביקשתי סה"כ מחברו להרים את הזכוכיות, מה שהוא שבר מן הבקבוק. אז הוא ראה שאני לא מנסה לעזוב את חברו ואז נתן לי אגרוף לפרצוף. זה היה תקופה של כמה דקות, הייתי לבד והם היו שניים. פתאום בא אחד מן המאבטחים בשם דודו, הוא עזר לי ומשך את חבר שלו קדימה, אני הרמתי אותו עם הידיים למעלה וזהו. ניגשנו איתם עד לקופות בערך 2-3 מטר ואמיר ודימה לקחו אותם ועשו ליווי עד הכניסה החיצונית של המועדון. אני ראיתי אותם שהלכו לבדם, לא נתנו להם לצאת החוצה כי מי שעושה אבטחה בתוך המועדון לא נותנים לו לצאת החוצה ויש מאבטחים שעושים אבטחה חיצונית. זהו, זה מה שקרה.

ש. תרצה לספר משהו על מה שהיה לאחר הארוע.

ת. בזמן שהביאו אותם מחוץ לגדר, שמעתי שהיו איומים על המועדון וגם עלינו שהם ידאגו שהמועדון ייסגר ואנו נשלם ביוקר. אחרי יומיים הזמינו אותי, לא רק אותי אלא את כל החברה של האבטחה למשטרה, כדי להחקר וזהו, אחרי שנה וחצי קיבלתי צלצול מחוקר ואני אפילו הספקתי לשכוח שהיה בכלל ארוע כזה. הוא הסביר לי במילים קצרות ושאל אותי האם אני מוכן לבוא לחקירה, זה היה בערך שנה וחצי משהו כזה, לא זוכר בדיוק אבל חלף זמן. כשהגעתי לשם, לחקירה, נכנסתי לחדר של החוקר וראיתי בתוך החדר שני החברה האלו והיה חוקר, היה עוד מישהו בחדר אבל לא שמתי לב, פשוט, אז החוקר ביקש ממני לספר מה שהיה וכל הדברים שהיו. לפני שהתחלתי לספר, בזמן הסיפור שלי, הגענו לשלב כזה שהחוקר שאל אותם אם זה הוא או לא הוא, תחליטו, אחרי המילים האלה הבנתי שהם מלבטים, או שזה אני או שזה לא אני. אחד מהם שאל אותי אם ניגשתי למי שניגשתי, אמרתי שכן, אני ניגשתי ואחרי המילים הללו, אחד מהם אמר שכן, זה הוא. בגלל זה שניגשתי לבחור שיהיה סדר באולם. זהו, סיפרתי הכל לחוקר, זהו ביקש ממני לצאת החוצה ואז יצאתי. היה שקט ולפני שנתיים או שנתיים וחצי קיבלתי את ההודעה שיש נגדי תיק, לגבי הארוע הזה.

ש. מה לבשת באותו ערב.

ת. היו חולצות מיוחדות, מדי אבטחה, שהיה רשום עליהן בצבע צהוב "אבטחה". יכול להיות שהוא לא שם לב בגלל צבע החולצה שהיה שחור. בכל זאת כאשר הגעתי אליו, אמרתי לו שאני מאבטח וזהו, הוא כנראה היה מסטול ולא שם לב.

ש. כמה זמן בערך נשארת אחד מול שניהם כפי שסיפרת.

ת. כמה דקות, לא זכרתי לא דקות ולא שניות. אני זוכר דקות.

ש. מה היה למעשה כל הזמן שהיית מול שניהם.

ת. הסתובבנו על הרצפה, איפה שנשבר הבקבוק, קיבלתי משניהם מכות, זה היה כל כך מהר שלא שמתי לב מי נתן מכות.

ש. מי היה הראשון שראה אתכם, שהודיע, שהגיע למקום.

ת. היו לנו מכשירי קשר, מה שהסברתי ומה שהתחלתי להרגיש לאחר שזה שלמטה נתן לי סטירה, לחצתי על מכשיר הקשר ואמרתי שיש התקפה על מאבטח.

ש. אתה סיפרת שנחקרת ממש מייד לאחר הארוע ואח"כ הוזמנת לחקירה לאחר זמן רב.

ת. כן.

ש. סיפרת שבהתחלה נחקרת במשטרה ואח"כ הזמינו אותך לעימות. האם בין שני הארועים האלה, נחקרת במשטרה או מישהו שוחח איתך מן המשטרה.

ת. לא, אף אחד לא הזמין אותי, לא דיברתי.

ש. אתה זוכר איך נראו שני החברה כאשר הוצאתם אותם מן המועדון.

ת. זוכר שהלכו לבד, כך ראיתי מן המדרגות איפה שיש הקופות.

ש. איך הם נראו כאשר הוצאתם אותם.

ת. לא ראיתי משהו שמדמם. מה שאני יודע ברוב המקרים האלה מזמינים משטרה או אמבולנס באותו רגע וזה לא מה שהיה. ראיתי שהם הלכו בריאים לבדם.

הסנגור: אין לי שאלות נוספות.

חקירה נגדית לב"כ הנאשם 2:

ש. באזור הארוע, כלומר ברחבת הריקודים, מי היה מלבדך ומשני המתלוננים.

ת. היו עוד אנשים שהמשיכו לרקוד לפני שהחל הארוע.

ש. תאשר לי כי אמיר שרעבי לא היה בזמן הארוע הזה.

ת. לא היה.

ש. מתי הוא הגיע. רק בסוף.

ת. בגלל שיש מכשיר קשר הוא הגיע. שכל המאבטחים היו אצלנו עם מכשיר קשר, הוא כנראה שמע שיש התקפה על מאבטח והוא בא לעזור אך לא הספיק ונפגש איתנו באזור הקופות, הוא ודימה.

ש. אמיר הוציאם מחוץ למועדון.

ת. כן, עד הגדר החיצונית.

ש. תאשר לי כי לא היתה מצד אמיר שום אלימות כלפי המתלוננים.

ת. לאף אחד לא היתה מטרה לגבי...

ש. אני שואל על הנאשם 2. הוא לא הוציא את המתלוננים באלימות.

ת. לא, הוא לקח אותם ביד, ליוו אותם החוצה עד הכניסה החיצונית. מהגדר החיצונית הם הלכו לבד, לאחר שנשמעו איומים וצעקות מצדם, זה מה ששמעתי.

ש. תאשר לי כי שני המתלוננים היו שיכורים.

ת. אני חושב שכן.

ש. היה להם ריח של אלכוהול.

ת. כך הרגשתי מן הראשון וכך הסקתי כי הבקבוק היה אצלו ביד לפני שהוא שבר אותו.

ש. בעימות שהזמינו אותך, כמה אנשים היו בחדר כאשר נכנסתם.

ת. ראיתי חוקר אחד ושני החברה האלו.

ש. כלומר שניהם התעמתו איתך באותו זמן.

ת. כן אבל בדקות הראשונות, הם התלבטו האם אני הייתי הראשון או לא אני ואז החוקר שאלם, שיחליטו האם זה אני או לא אני. אחד מהם שאל, האם זה אני שניגשתי אליו, השבתי שכן, שניגשתי אליו כדי להרים את הזכוכיות השבורות או שאני צריך להוציא אותו החוצה. בגלל זה הוא החליט שזה אני.

ש. שני המתלוננים היו לאורך כל העימות איתך בחדר.

ת. כן, עד שנגמר העימות והחוקר ביקש ממני לצאת החוצה.

ש. באמרתך במשטרה, נשאלת על ידי החוקר, האם יש לך מה להוסיף ואז אמרת, כן אני רוצה להתלונן על שני החברה שתקפו אותי ונתנו לי אגרופים במועדון.

ת. כן.

ש. ראית כי הם טיפלו בתלונה זו.

ת. לא ראיתי. אם הייתי יודע שכל העסק מורכב עד כדי כך, הייתי הולך למשטרה באותו יום או למחרת ומגיש תלונה נגדם, כי סה"כ עשיתי את תפקידי וזו היתה עבודתי, כל מאבטח בא לשם להתפרנס, לא קשור אם יש לו משפחה, אין לו משפחה, זו סה"כ עבודה ולא באים להרביץ למישהו ולעשות דברים נוראים.

ש. אחזור איתך לעניין הזכוכיות, ראית בוודאות שישנן זכוכיות.

ת. כן, בוודאות, גם שמעתי את הצליל של שבירת הבקבוק.

ש. זה נכון שיש הרבה בליינים המגיעים לשם יחפים או מורידים נעליים תוך כדי הבילוי שם.

ת. יש, ראיתי לא אחת. אם למשל הייתי עובד לפני ארוע או נגיד כמה פעמים, אבל עבדתי שם באופן קבוע וראיתי דברים יותר גרועים מזה. שבנות באמצע ריקודים יכולות לרקוד על הרצפה, אתה מנסה לעזור להם ואז הם מאיימות לקרוא למשטרה. בגלל השפעת האלכוהול יש הרבה אנשים, גם בחורים וגם בחורות ששוברים מראות בשירותים בגלל השפעת אלכוהול.

חקירה נגדית לב"כ המאשימה:

ש. אתה כל מה שמסרת במשטרה בחקירתך זה אמת.

ת. כן.

ש. כל מה שמסרת בחקירתך במשטרה מזכיר לך כי יומיים לאחר הארוע, זה מה שקרה.

ת. לא הבנתי.

ש. מה שמסרת במשטרה.

ת. כן.

ש. מה שאמרת לחוקר לאחר ששאל אותך שאלות, זה מה שקרה.

ת. כן, אין לי מה להסתיר.

ש. אתה מעיד פה בבית המשפט באזהרה שכל מה שאתה אומר זה אמת.

ת. כן.

ש. הסבר לבית המשפט איך בחקירתך במשטרה מסרת גרסה אחת ובחקירה הראשית שלך פה היום מסרת גרסה אחרת, בחלקה הפוכה לגמרי.

ת. מה שמסרתי במשטרה זו אותה גרסה שמסרתי היום.

הסנגור: מתנגד לשאלה, חברי מטעה העד מבלי לשאול אותו שאלות, זו לא שאלה.

ש. בחקירתך מיום 20.6.05, ת/28, אתה בשורה 20 עמ' 1 אומר שהיית במועדון קרוב לדלת יציאת החירום ופתאום שמעת רעש של זכוכית נשברת, הסתובבת לראות במה מדובר ואז ראית בחור שהולך מכיוון רחבת הריקודים לכיוון השולחנות במועדון ואז ראית את אותו בחור שהוא מחזיק בכל אחת מידיו בקבוק ואז אתה ממשיך ואומר, את אחד הבקבוקים הוא זרק לעבר השולחנות במועדון במרחק של 20 מטר בערך ושמעת רעש של ניפוץ זכוכית. זה מה שהיה?

ת. תכלס, ראיתי איך שהוא שבר.

ש. בחקירתך פה אמרת כי ראית אותו שובר בקבוק בירה ואפילו הוספת כי חצי או חלק מן הבקבוק, משבר הבקבוק הוא החזיק ביד.

ת. לא הוספתי את זה היום, למה החוקר לא רשם את זה בפעם הראשונה? כך זה היה, זה שהחוקר לא רשם את זה אולי בגלל השפה שלי לא הבין אותי.

הסנגור: מתנגד לשאלה, בהודעתו במשטרה הוא הסביר. חברי מציג בפני הנאשם שלוש עובדות שאינן נכונות בנוגע לאמרתו בחקירה המשטרתית.

<#6#>

החלטה

אין מקום להתנגדות, מדובר בחקירה נגדית. התובע ימשיך בחקירה.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.

ש. מה שאמרת פה היום זה מה שהיה. אמרת את זה גם במשטרה וזה לא נרשם, זוהי תשובתך?

ת. תכלס, אני לא מבין דבר אחד מה ההבדל בין הגרסאות?

ש. אתה לפני שהגעת לפה היום, ישבת עם סנגורך.

ת. לא. ראית שבאתי לפניו.

ש. לקראת הדיון היום הוא הכין אותך.

ת. לא, לא היה זמן. נפגשנו פה, באולם.

ש. האם עוה"ד הכין אותך לעדות היום.

ת. לא, לא הכין אותי.

ש. תחילת הארוע, אותו בחור, אתה שומע רעש ומסתובב או רואה אותו במו עיניך שובר בקבוק.

ת. מה שראיתי אמרתי. אין פה שינוי. ראיתי שהוא מנפץ בקבוק, עמדתי ועשיתי סקר של האנשים, אין כבר הרבה אנשים זה לקראת בוקר, 5:00, הייתי במרחק מכאן ועד הספסל הראשון. (הערת בית המשפט: מדובר בכ- 2.5 מטר). חוץ מזה למשל אם לא ראיתי את זה לא היתה לי שום הוכחה לגשת לאדם עם התלונה שירים את הזכוכית ששבר. אם לא ראיתי דבר כזה. אם לא ראיתי בוודאות אותו שובר בקבוק, למרות שהיה מספר מועט של אנשים, לא אגש לאנשים אחרים. מאיפה יכולתי לדעת שהוא שבר בקבוק ולא אדם אחר, אם לא הייתי רואה אותו שובר בקבוק?

ש. אמרת בחקירתך הראשית לגבי אותו בקבוק, כשהסתובבת לעבר אותו בחור, הוא זרק את שאריות הבקבוק על הרצפה. בחקירתך במשטרה יומיים לאחר הארוע זה כלל לא מוזכר, אז מה נכון.

ת. מה שאני זוכר, אמרתי גם ביום השני לאחר הארוע, גם לאחר שנה וחצי וגם היום.

ש. בחקירתך הראשית אמרת שכשניגשת אליו, אמרת לו שאתה מאבטח.

ת. נכון.

ש. בחקירתך במשטרה דבר זה כלל אינו מופיע.

ת. אז מה מופיע שם? שסתם באתי לאדם כדי להרביץ לו.

ש. מפנה את בית המשפט לת/28 עמ' 2 שורה 33 אחרי שאתה מספר שהוא ניפץ בקבוק, אני מייד ניגשתי לאותו בחור וביקשתי ממנו להרים את שברי הזכוכית שהיו שם, אותו בחור החל להתווכח איתי וסירב לעשות זאת ואז ביקשתי ממנו שיצא החוצה ואז החל להרים ידיים, איפה פה אתה אומר לו שאתה מאבטח.

ת. נכון אבל יכול להיות שהחוקר לא רשם.

ש. בעדותך הראשית פה בבית המשפט היום אמרת כי לאחר שנפלתם שניכם על הרצפה הוא קם ונתן לך סטירה.

ת. לא, הוא לא קם, לאחר שנפלנו רציתי להרימו, הוא דחף אותי, החזקתי אותו ביד, עצרתי אותו, הוא דחף אותי לאחר שהוא סירב לצאת, ביחד נפלנו על הרצפה, רציתי להרימו ואז הוא נתן לי סטירה.

ש. מפנה אותך שוב לת/28 עמ' 2, שורות 38-39. שם אתה אומר שהוא נתן לך אגרוף עם ידו בפניך, מה היה באמת, הוא נתן לך סטירה או אגרוף בפנים.

ת. אני לא מבין מה ההבדל בין הסטירה לבין המכה. זה מה שאני חושב, שגם אפשר לתת סטירה והאדם יכול ליפול ממנה וגם מכה ואז התוצאה היא אותה תוצאה, גם זה לא נעים וגם זה לא נעים, כך אני חושב.

ש. בעדותך הראשית, היום, בהמשך הארוע, אתה מספר כי הגיע חבר שלו.

ת. כך סיפרתי כאשר הזמינו אותי לחקירה הראשונה.

ש. אבל פה אתה מוסיף כי החבר שלך הוא מאבטח, אך בחקירתך הראשונית במשטרה יומיים לאחר הארוע לא מסרת כך.

ת. כן, מסרתי, אולי מסרתי, אמרתי כי השאלה של החבר שלו, היתה מי אני בכלל, אז אמרתי שאני מאבטח, אפילו הסברתי במילים כי ביקשתי מחבר שלו שירים את הזכוכיות.

ש. אני אומר לך כי בעדותך הראשונית במשטרה לא אמרת.

ת. כן אמרתי, אפילו החבר שלו קיבל ממני הסבר מלא באותו רגע, שאני מאבטח וביקשתי מהחבר שלו שירים את הזכוכיות. אז הוא החל להתווכח איתי, אמר שהוא לא עשה את זה ושאעזוב אותו.

ש. בעדותך הראשית מסרת שאחרי שהגיע החבר, היית עם שני המתלוננים ברחבת הריקודים כמה דקות לבד, שניים על אחד.

ת. כן, הם היו שניים, אני הייתי לבד.

ש. אפילו אישרת לסנגורך והסנגור של נאשם 2 כי היית ברחבה כמה דקות, בת/28, בעדותך במשטרה אתה אומר כי ברגע שהגיע החבר השני, הוא תקף אותך.

ת. כן.

ש. ברגע זה הגיע אחד המאבטחים בשם דודו, איך אתה מסביר את הבדלי הגרסאות.

ת. אף פעם לא אמרתי שמייד הגיע, זה לא יכול להיות, כמה דקות הייתי לבד והם היו שניים.

ש. מפנה לת/28 עמ' 2 שורות 42-43. שם אתה מספר כי הגיע החבר השני, תפס אותך מייד בעורף, החל לצעוק עליך, מי אתה בכלל תעזוב אותו, אז הוא השני הכניס אגרוף לצד ימין של הפנים באותו רגע הגיע אחד המאבטחים בשם דודו, כך שלא היית איתם מספר דקות.

ת. למה החוקר לא רשם את אותן מילים כמו שסיפרתי? דבר שני, ברגע שאתה נמצא מול שני אנשים לפעמים כמה שניות זה יכול להחשב כאילו כמה דקות, לא שמתי לב, שמתי לב מתי שנשארתי לבד עד שבא דודו. יכול להיות שזה היה כמה שניות, או כמה דקות, לא זוכר, לא הסתכלתי על השעון.

ש. מסרת לנו בחקירה הראשית שאתה הרגשת ששני המתלוננים תוקפים אותך ואתה לחצת על הקשר ואמרת כי יש התקפה על מאבטח.

ת. זה לחצתי לאחר שקיבלתי סטירה מן הבחור הראשון.

ש. אני אומר לך כי על פי כל הגרסאות הנמצאות בחומר החקירה, כולל גרסתו של הנאשם 2, כולל חקירה של עדים נוספים, מי שלחץ על הקשר והודיע ונתן גרסה אחרת כי יש קטטה הוא אותו דודו שבא לעזור לך, לטענתך.

ת. יכול להיות שמכשיר הקשר לא היה תקין, מאיפה אני יודע? גם יכול להיות שדודו קרא.

ש. במהלך הערב שוחחת במכשירי הקשר.

ת. כן.

ש. בזמן ששוחחת הוא היה תקין.

ת. כן אבל היו מקרים שהסוללה נגמרה.

ש. נכון שלפני שנגמרת הסוללה המכשיר מצפצף ומהבהב.

ת. תכלס, הנורה מהבהבת. אני לא מדבר על המקרה הספציפי הזה.

ש. בסוף הארוע הזה שמת לב כי המכשיר לא תקין.

ת. לא, לא בדקתי.

ש. מה היה המרחק בין דודו, המאבטח שהגיע לסייע לך, לבינך.

ת. בזמן הארוע, לא ראיתי אותו. ראיתי אותו רק אחרי שהוא משך את הבחור השני, חבר שלו החוצה.

ש. מה היה המרחק בין המאבטח דודו לבינך.

ת. כאשר הרמתי את הבחור הראשון, הסתובבתי הוא היה על ידי קרוב, הוא החזיק את החבר שלו.

ש. במרחק של חצי מטר.

ת. אולי מטר, אולי פחות, לא יודע. לא מדדתי. בזמן הארוע עצמו לא ראיתי מאין בא דודו.

ש. היית אמור לשמוע את דודו קורא במכשיר הקשר לעזרה.

ת. בזמן הקטטה כשאתה אחד מול שניים אתה לא שומע את מה שקורה סביבך, כך אני חושב. יכול להיות שכל הארוע היה כמה שניות כי זה היה די מהר.

ש. אחזור איתך לעניין ניפוץ הזכוכיות, בעדותך הראשית אמרת כי המתלונן, עידו שטראוס.

ת. לא מכיר אותו.

ש. שמו עידו שטראוס, אמרת שהוא הלך הצדה לכיוון אחד השולחנות וניפץ שם בקבוק. נכון שזה מה שהיה.

ת. כן.

ש. זה נכון שאתה אומר שהוא הלך הצדה לאחד השולחנות ושם הוא שבר את הבקבוק.

ת. ראיתי ככה. ראיתי שהוא שבר, אחרת לא הייתי בא אליו.

ש. איפה במיקום הגיאוגרפי של המועדון ברחבה שהוא היה בה הוא שבר את הבקבוק.

ת. אני עמדתי ליד יציאת החירום.

ש. איפה נמצאת מרכז הרחבה.

ת. מולי.

ש. לגרסתך הוא שבר את הבקבוק בצד.

ת. בצד ממני.

ש. ביחס למרכז הרחבה הוא שבר את הבקבוק בצד.

ת. ביחד אלי כי השולחנות היו בצד. יש אנשים שעמדו ליד השולחנות.

ש. המאבק בינך לבינו, לאחר מכן, היכן התרחש.

ת. זה בדיוק קרה ממקום בו הוא שבר בקבוק, כ- 2 מטר משהו כזה, הוא ניגש אלי לאחר כמה שניות לאחר שהוא שבר בקבוק. גם ראיתי אנשים רוקדים ומורידים נעליים, אנשים מסטולים אולי מהשפעת אלכוהול ומאבדים את השליטה.

ש. מי הוציא את עידו שטראוס ודודו מחוץ למועדון.

ת. אני ודודו ליווינו אותם עד הכניסה לקופות ומשם כניסה חיצונית, דימה.

ש. מה עשית בזמן הזה שהוציאו אותם החוצה.

ת. אני ודודו נכנסו פנימה.

ש.ז"א אם היה משהו חלילה בין נאשם 2 לאמיר שרעבי לבין שני המתלוננים מחוץ למועדון לא יכולת לא לראות את זה ולא לשמוע את זה.

ת. למה? אני ראיתי.

ש. איך לפני שורה אמרת שברגע שמסרת אותם, הסתובבת ונכנסת מייד למועדון לבין זה שאתה אומר כי ראית דברים שהיו בחוץ.

ת. התשובה באותו רגע, זה לא אומר שמיידית נכנסתי.

ש. חוזר על שאלתי הקודמת.

ת. לא באותו רגע כי אמיר ודימה באו ושאלו אותי שאלות, סיפרתי להם בקצרה, אז הם לקחו את שני החברה האלה ולקחו אותם החוצה.

ש. זה מרחק של כמה עשות מטר.

ת. אולי 10 או 15 מטר.

ש. המרחק בין הקופות לבין היציאה מחוץ לגדר הוא גדול יותר.

ת. לא בדקתי את המרחק אבל שמעתי אותם מאיימים על המועדון. בשבילי זה היה באותו רגע, נכנסתי פנימה אבל זה יכול להיות אחרי דקה או כמה דקות לא ספרתי, זה קרה כל כך מהר, שניות, דקות.

ש. ראית את אמיר שרעבי מוציא את שני המתלוננים מחוץ לשער.

ת. כן, ראיתי.

ש. עד קצה השער.

ת. כן, ראיתי ולא אני לבד.

ש. אתה משקר כי לפני רגע אמרת שמסרת אותו ליד הקופות שזה בתוך המועדון.

ת. בכניסה לקופות, אם אני עומד לידן ואם אני מסתכל אני רואה את הקורה בחוץ.

ש. אבל לפני דקה אמרת שהסתובבת לאחור, כך שלא יכולת לראות מה קורה בחוץ.

ת. כשאני מסתובב ככה ועומד כמה דקות, זה לא אותו רגע? אני אף פעם לא עשיתי חקירות שלמה מטר, כמה דקות או כמה שניות.

ש. מה שהיה שמסרת את שני המתלוננים לאמיר ולדימה בנקודת הקופות ונכנסת פנימה כמו שאמרת לכן לא יכולת לראות מה קורה בחוץ האם אמיר תקף או המתלונן.

ת. לא ראיתי שהוא תקף אותם. שמעתי שהם איימו על המועדון, שהם ידאגו כי המועדון ייסגר וכי אנו נשלם ביוקר, זהו.

ש. אקח אותך צעד אחורה, לעניין העימות שלך עם המתלונן שטראוס בתוך המועדון, ספר לנו מה היה מצב התאורה בתוך המועדון.

ת. זה מועדון לילה.

ש. מה זה אומר.

ת. שהיתה תאורה כמו עכשיו בצבע לבן, אתה רואה במה הוא לבוש, לפעמים עושים חושך ולקראת בוקר עושים תאורה בהירה יותר.

ש. אני אומר לך שעידו שטראוס העיד וגם ברגר ועידו לא שתה בכלל ובטח לא החזיק בקבוק זכוכית.

ת. איך הוא טוען שהוא לא שתה, אם הוא שבר את הבקבוק? איך זה יכול להיות? אם באותו ארוע היו נפגעים במצב של חבלות חמורות, איפה היתה באותו רגע המשטרה או אמבולנס?

ש. אתה לעצמך הזמנת אמבולנס.

ת. לא, אם הייתי יודע הייתי הולך לבית החולים לבד.

ש. אתה טוען כי קיבלת אגרופים ומכות. למה לא הזמנת אמבולנס.

ת. כי חשבתי שאין צורך אבל הם טוענים שהיו חבלות.

ש. גם אתה טענת שהיו חבלות.

ת. לא חבלות, אלא כאבים כמה ימים, זה לא סיבה ללכת לרופא. ברוסיה לא רצים למשטרה על כל דבר, כך לימדו אותי, כך ההורים שלי לימדו אותי לחיים וזהו. שם, אם אתה הולך לצבא אתה הולך לשנתיים ללא חופש, לא יוצא בכל יום שישי ובכל יום שבת. אולי פעם בשנתיים נותנים לך לצאת לחופשה 15-20 יום. שם אם לא תגן על עצמך אף אחד לא יגן עליך וזה בגיל 18.

ש. מה היה מצב התאורה ברגע הארוע.

ת. בצבע לבן לא כמו פה באופן קבוע פעם אדום, אך לקראת בוקר, ביום הארוע היה בהיר. כמו פה בבית המשפט עכשיו.

ש. איך זה מסתדר עם מה שמסרת בחקירתך עכשיו בבית המשפט שאתה אומר שלבשת כמאבטח חולצה שחורה ויכול להיות שבגלל זה שני המתלוננים לא הבינו כלל שאתה מאבטח. איך ביום כזה, ביום אור כל כך ברור במרחק של חצי מטר, לא רואים אדם שלובש חולצה שחורה עליה רשום אבטחה.

ת. תאורה לא כמו פה, תאורה מהבהבת בצבע לבן.

ש. אז אפשר לראות בבירור בן אדם או לא ביום הארוע ובשעת הארוע.

ת. בטח, גם מה הוא לובש.

ש. אז שוב שואל אותך כי אתה סותר עצמך שוב, איך סיפרת פה כי אתה כמאבטח לבשת חולצה שחורה שמאוד בולטת עליה רשום שם חברת האבטחה, האם בגלל שלבשת חולצה שחורה הם לא הבינו כי אתה מאבטח.

ת. כך אני חושב. אם אני לא טועה היתה חולצה שחורה שעליה רשום אבטחה.

ש. אז אפשר לדעת בוודאות שאתה מאבטח.

ת. אם אתה בא מאחור ואתה לא מסטול, בטח אתה יכול לראות.

ש. אני אומר לך שמה שהיה ומה שעולה מחומר החקירה שמצב התאורה כפי שהעידו העדים גם היה חשוך באותה עת כמקובל במועדוני לילה גם לפנות בוקר, שהרי במועדונים זו שיא הפעילות ושמעת קול של ניפוץ זכוכית, אז הסתובבת, ראית את האדם הראשון שהיה שיכור ואז תקפת אותו, מפנה לאמירתך במשטרה.

ת. לא נכון, זה לא האדם הראשון שראיתי, היו אנשים עומדים, ניגשתי בדיוק לאדם ספציפי שניפץ את הבקבוק והלך לרחבת הריקודים. ניגשתי אליו כי היה לי משעמם, לא היה לי מה לעשות.

ש. אני אומר לך כי המתלונן השני, דודו ברגר, העיד כאן כי המתלונן הראשון שטראוס לא החזיק בקבוק ביד ולא ניפץ אותו, אתה התנפלת עליו. הפלאת בו את מכותיך, הוא גם הסביר שהוא לא מבין שאתה תוקף את חברו אלא מבלה אחר לכן פנה אליך מה אתה עושה ואז תקפת גם אותו.

ת. דודו ברגר הוא חבר שלו ויכול להיות שבזמן הארוע לא ראה בוודאות מה קורה. נגיד הוא שאל אותי שאלה, למה לא הגעתי לחבר שלו, אלא לעידו?

ש. הוא טוען כי תקפת גם אותו בהמשך.

ת. איך יכולתי לתקוף את שניהם באותו רגע, מה עוד שדודו עמד מאחורי.

ש. בחקירתך במשטרה טענת שאתה מרגיש כאבים כי קיבלת אגרופים.

ת. נכון.

ש. מקובל כאשר יש חבלות על מתלונן גם אם הוא נחקר שהחוקר יתעד את החבלות. האם הלכת בהמשך לקבל טיפול רפואי.

ת. לא הלכתי, כי לאחר יומיים זה עבר.

ש. אם קיבלת אגרופים וכאב לך למה לא הלכת לקבל טיפול רפואי.

ת. כי בהתחלה באותו רגע, אתה לא מרגיש כאבים אלא יום אחרי.

ש. אבל נחקרת יומיים לאחר הארוע.

ת. הרגשתי כאבים אבל לא הלכתי לרופא.

ש. כמה זמן לאחר הארוע הרגשת כאבים.

ת. בעצם באותו יום כי זה היה לקראת בוקר ויום למחרת.

ש. מתי הרגשת לראשונה כאבים לאחר הארוע.

ת. באותו יום בסביבות הצהריים, שתיים עשרה בצהריים, לא שמתי לב אך לא באותו רגע שקיבלתי מכות.

ש. אם כך מדוע לא הלכת לקבל טיפול רפואי.

ת. החלטתי לא ללכת. אם היה פצע שצריך לתפור, אז הייתי הולך.

ש. כאשר הבאת את שני המתלוננים לקופות.

ת. לא אני הבאתי אותם לקופות.

ש. אז מי.

ת. אני ודודו.

ש. אתה הבחנת כי הם פגועים, פצועים, יש להם חבלות כלשהן, שבר באף.

ת. לא.

ש. אם היה שבר באף והאף היה מדמם, היית רואה.

ת. עצם זה שאף מדמם לא אומר שהוא שבור.

ש. אם היו שוברים למישהו את האף והוא היה מדמם, היית רואה את זה.

ת. ניתן להבחין שאף מדמם אך באותו רגע לא הבחנתי בזה, לא הסתכלתי על פניהם.

ש. אני אומר לך כאשר עימתו אותך בתחנת המשטרה עם העובדה כי שניהם נחבלו, נפצעו, קיבלו טיפול לאחד מהם שברים באף, חבלות בצוואר. לגבי שטראוס ולגבי דודו ברגר כל פיו חתכים ופצעים. אתה טוען כי אולי הם נפלו על הרצפה ונפצעו מן הזכוכיות.

ת. יכול להיות.

ש. חתכים בתוך חלל הפה, שבר בארובת האף, יכול להגרם מנפילה על זכוכיות.

הסנגור: אני מתנגד לשאלה. זה לא עד מומחה.

<#8#>

החלטה

אכן אין מדובר בעד מומחה, אולם אין מקום להתנגדות לקבלת תשובתו של הנאשם בעניין זה.

ההתנגדות נדחית.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.

ת. כאשר הייתי בגיל קטן, נפלתי על הרצפה ושברתי את האף, כך אומרים ההורים שלי.

ש. בזמן ההתגוששות עם ברגר, זה שבא מאחור, מה היה המרחק ביניכם, הוא היה צמוד אליך.

ת. בטח.

ש. בחקירתך פה בבית המשפט שאלו אותך באיזה מצב הם היו, שיכורים, ניסו לדחוף לך מילים לפה, אמרת שהראשון כן והשני לא. ז"א שלא הרחת ממנו שום ריח של אלכוהול.

ת. מברגר לא הרגשתי.

ש. תוכל להסביר איך הנאשם 2 שרעבי אומר כי ברגע שאתה ודודו הבאתם את שני המתלוננים לקופות, שניהם היו מסריחים מאלכוהול ושיכורים מסטולים. לפני רגע אמרת שדודו היה הכי קרוב אליך ולא היה לו שום ריח של אלכוהול, איך אתה מסביר את הסתירה.

ת. אני הייתי במרכז הארוע, ברגר לא היה מולי אלא במרחק שהוא משך אותי בידו, זה כל המרחק שהיה בינינו. מרחק של ידיים.

ש. בהמשך החקירה נערכו עימותים בינך לבין שני המתלוננים. שטראוס וברגר.

ת. נכון.

ש. בעימות שנערך בינך לבין שטראוס שואל החוקר שאול שאלה ראשונה את המתלונן האם הוא מזהה את הבחור היושב בחדר, ואם כן באלו נסיבות. שטראוס, המתלונן, אומר כי זה המאבטח שתקף אותי במועדון. הוא נתן לי בוקס לפנים, שאלתי אותו מה עשיתי הוא אמר ששברתי בקבוק וזה לא נכון וכו'. מה אתה אומר על זה?

ת. אני אומר שזה לא נכון, אני אמרתי ואני מסביר שוב, הגענו לשלב שהם לא יכלו להחליט האם זה אני או שזה לא אני. בשלב זה החוקר שאל אותם שיחליטו, האם זה הוא או לא הוא. אז ברגר שאל אותי, אני ניגשתי לעידו ואז הם החליטו שזה אני, שניגשתי אליו וביקשתי ממנו להרים זכוכיות וזהו, כל הארוע.

ש. באותו יום נערך עימות בינך לבין המתלונן השני, גם הוא מזהה אותך כזה שקפץ ראשון על שטראוס, תקפת אותו ונתת לו מכות. הוא גם מציין כי אתה המאבטח שתקף בצורה האלימה ביותר את שניהם ותקפת גם אותו, מה אתה אומר על זה?

ת. לא תקפתי שום שטראוס ושוב דודו, לא היתה לי מטרה בכל הזמן שעבדתי שם לתקוף מישהו, ידעתי את כל הנהלים ולא הייתי מחפש כל מיני סיבות למסיבות, סה"כ באתי כמו שכל המאבטחים להתפרנס, לא נתתי לו שום מכות. הוא פשוט משך אותי עם היד, אמרתי לו שיעזוב את היד, שאני מאבטח ואפילו ניסיתי להסביר בכמה שניות.

ש. מסרת בחקירתך פה היום כי בזמן העימות בחדר נכחו בו זמנית שני המתלוננים והחוקר.

ת. כן.

ש. גם החוקר העיד פה שלא היה ולא נברא וגם כל אחד מן המתלוננים ואתה על מנת ליתן משקל נמוך ככל האפשר אתה מספר את הסיפור הזה.

הסנגור: מתנגד, חברי מציג מצג שווא לנאשם.

התובע: אני מציג את הגרסה שהעלה היום הנאשם בבית המשפט לפיה היו שניים וכן אינני מציג מצג שווא.

<#10#>

החלטה

ההתנגדות נדחית.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.

ת. הם היו שניים, אחרת איך אני יודע את מילותיו של החוקר ששאל אותם שיחליטו, האם זה הוא או לא הוא. ז"א מן ההתחלה הם לא יכלו לזהות אותי. ואז ברגר שאל אותי האם זה אני שהגעתי לעידו והשבתי שכן, אני לא מסתיר שום דבר, אחרת הייתי אומר כי ראיתי אותם לראשונה. אבל אמרתי אמת כמו שהיה.

ש. חוץ מן החוקר ושני המתלוננים היה עוד שוטר.

ת. ראיתי חוקר ושני מתלוננים, זהו.

חקירה חוזרת:

ש. לשאלותיו של התובע השבת כי ניגשת לעידו כי ראית שהוא שבר בקבוק.

ת. כן.

ש. ספר איך התנהלה חקירתך במשטרה, החוקר שאל אותך שאלות והשבת לו. האם נכון כי השבת לשאלות של החוקר? האם חוקר המשטרה שאל אותך האם אתה מאבטח, כן או לא?

<#12#>

החלטה

הסנגור חוזר ושואל שאלות שהן שאלות מדריכות שהתשובה עליהן היא כן ולא, שאלות שאין לנסחן באופן הזה בחקירה חוזרת.

השאלה נפסלת.

<#13#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.

ש. איך הרגשת לאחר הארוע.

ת. הרגשתי כאבים במשך יומיים.

עד הגנה – אלון אשר, מוזהר על חובתו לומר אמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק ועונה בחקירה ראשית:

ש. מה היה תפקידך בעת הארוע.

ת. קב"ט המועדון. היום אני עובד באשד עושה פרוטזות בתל השומר.

ש. ספר על הכרותך עם הנאשם 2.

ת. הוא עובד איתי בערך משנת 00', מלבד העבודה אנו גם חברים טובים.

ש. ספר מה היה באותו יום של הארוע המיוחס.

ת. באותו יום כמו שזכור לי, עשיתי סיבוב בחניה לבדוק שהכל בסדר, ירדתי לכיוון המועדון ואז ראיתי את הנאשם 2 הולך כשלפניו שני בחורים, אחד נמוך ואחד גבוה לכיוון עמדת הבידוק, שזה היה חביות דאז. כשהתקרבתי שמעתי את הבחור הקטן צועק והבחור הגבוה דחפו לכיוון האוטו ואומר לאמיר, אתה לא יודע מי אני אתה לא יודע עם מי נפלת, אדאג שתשאר בלי פרנסה, לאחר שאמר את הדברים האלה, בא לדבר איתי ואמרתי לו שאין לי מה לדבר איתו אם זו הצורה בה הוא מדבר אל אנשים ושלחתי אותו לדרכו.

ש. באיזה מצב היו אותם אנשים.

ת. משניהם נדף ריח של אלכוהול, אחד היה מבושם והשני הגבוה היה קצת יותר בגדר השפיות והוא לקח את חברו לאוטו.

ש. באיזה מצב הם היו מבחינה גופנית, בריאותית.

ת. בסדר גמור.

ש. תאר האם היו סימנים.

ת. שום סימנים, לאחר מכן כשחקרו אותי לא הבנתי על מה מדובר.

ש. ראית אותם כשהם.

ת. ראיתי אותם נכנסים לאוטו, אמיר נשאר ליד החביות ואני ליוויתי אותם עד האוטו.

ש. כשאתה ראית אותם עם אמיר, איך אמיר התנהג כלפיהם.

ת. הוא הלך מאחוריהם בצורה נינוחה, לא נראה לי שהוא שם לב לאיומים שקיבל, הוא הלך באופן רגיל.

ש. אתה מסרת עדות במשטרה, אתה זוכר מתי.

ת. כשזימנו אותנו לעימות חקרו אותי לפני, העימות היה כשנה ושבעה חודשים לאחר הארוע.

ש. ומה לגבי התקופה של הארוע. מסרת אמרה בתקופה זו.

ת. לא. אף אחד לא פנה אלי.

ש. אז רק בפעם הזו נחקרת.

ת. כן.

ש. ספר לגבי הצורה של העימות, מה היה שם, כמה אנשים, איך זה התבצע.

ת. ישבנו כל המאבטחים בחוץ: אני, אמיר, פבל, דודו אני חושב שגם עמי היה אך לא בטוח. ישבנו בכניסה, אז הם הגיעו ואז השוטר הצביע ואמר את שמותיהם.

ש. מי היה שם עם השוטר.

ת. היה שם החוקר ועוד שוטר שאיני זוכר את שמו.

ש. איפה היו שני המתלוננים.

ת. הם נכנסו עם השוטר לתוך חדר החקירה, היו ביחד.

ש. כשהכניסו אותך לחדר, ספר מי היה בחדר, איך זה התבצע.

ת. כשאני הייתי בחדר, ישבתי שם ואז ראיתי ששני החשודים נמצאים באותו חדר ואז הם רבו ביניהם, האם הייתי מעורב, אם לא הייתי מעורב.

ש. כמה אנשים בו זמנית היו בחדר.

ת. אני, שוטר, שוטר אחד עמד ליד הדלת ושני המתלוננים, הבחור הגבוה והנמוך.

ש. כמה זמן ערך העימות שלך.

ת. כעשר דקות. חלף הרבה זמן מאז.

ש. במסגרת תפקידך כמאבטח, מה הוא כלל.

ת. הייתי אחראי על כל המאבטחים, הייתי קב"ט המועדון, בתחילת כל ערב היינו עושים תדריכים, סימולציות כולל נהלי אבטחה וכלל תיק שטח.

ש. מציג בפניך תיק שטח, אתה מזהה אותו.

ת. כן, זהו התיק, אני הכנתי אותו.

הסנגור: מבקש להגיש תיק השטח.

נתקבל וסומן נ/12.

ש. במסגרת הארוע שארע מושא כתב אישום זה, מה היתה מידת מעורבות המשטרה ואיך התבצעה העבודה מולך.

ת. סגרו בעצם את המועדון ל- 30 יום, פתחו אותו אח"כ בעקבות דיון בבית המשפט, נתנו צו סגירה מינהלי. היו דרישות פתיחה שהן מוגזמות, כגון הוספת מצלמות, גידור, להסדיר כל מיני דברים שהיו בקרבת המקום, כאשר שאלו את האחראי על הסיור, שעשה את הבדיקה רס"ר במשטרה הוא אמר שאלו הן הוראות מלמעלה ואין מה לעשות. נאמר לו כי אין כאלה דברים באף מועדון אחר, הדרישות שהם דרשו מאיתנו זה בעקבות המקרה. נאמר כי זה מלמעלה ולא תלוי בו.

ש. מנסיונך באיזה מקרים המשטרה סוגרת את המועדון ל- 30 יום.

ת. כאשר יש מכות בתוך המועדון, ירי וכל מיני דברים שיכולים לסכן את שלום הבאים.

ש. כאשר אתה אומר המונח "הוראות מגבוה" הבנת לאן זה הלך.

ת. הבנתי שזה הגיע מגבוה, מישהו במשטרה שהפעיל כח.

ש. המועדון אח"כ ביצע את הנחיות המשטרה.

ת. כן, אחרי שבוע, בעצם הוא לא נסגר.

ש. יש לך משהו להוסיף לגבי הארוע.

ת. לגבי הארוע הנקודתי הזה, לא. אבל אני מוכן ללכת להבדק במכונת אמת אם אדרש להוכיח שכל אשר אמרתי אמת.

חקירה נגדית לב"כ הנאשם 3:

ש. מה מידת הכרותך עם הנאשם 3.

ת. הוא עבד אצלי 3 שנים לערך, הוא בחור בסדר גמור.

ש. תוכל לאפיינו.

ת. בחור רגוע, בסדר גמור, ביצע את הנחיותי. העובדים שלי הונחו כי מי שירים ידיים יישב בבית ועשו את עבודתם כהלכה.

ש. אתה מאפיינו כבחור רגוע.

ת. כן.

ש. באותו לילה של הארוע, ראית את פבל.

ת. לא ראיתי את הארוע עצמו.

ש. לא ראית אותם ליד פבל ופבל לידם באותו ערב.

ת. לא, ממש לא.

ש. ראית את הגבוה דוחף את הנמוך לכיוון הרכב.

ת. כן.

ש. איפה היה ממוקם רכבם.

ת. בערך 50 מטר מעמדת הבידוק. בערך 200 מטר מן המועדון.

ש. המשכת לעקוב אחריהם לפחות במבט ולראות לאן הלכו מלבד האוטו.

ת. ראיתי אותם נכנסים לאוטו והולכים.

ש. הם לא צעקו לאן הם נוסעים.

ת. לא. רק הקטן צעק, הגדול לא צעק. הקטן צעק שהוא יפגע בפרנסה.

ש. לגבי הקטן, מבחינת שכרות.

ת. הקטן היה מבושם לגמרי, הגדול שיכור למחצה.

ש. לגבי העימות, תוכל להדגיש איך התנהגו שני המתלוננים בעימות.

ת. שניהם היו בחדר, הם התווכחו ביניהם אם הייתי שם בכלל אם לאו.

ש. ולכן זה התקדם.

ת. נשאלתי כמה שאלות ובזה נגמר העימות, העימות היה יותר בינם לבין עצמם.

ש. במהלך העימות היה רישום כלשהו.

ת. אני חושב אך איני בטוח.

ש. מה סוג הרישום.

ת. לא שמתי לב אך היה חוקר שרשם את הנאמר.

חקירה נגדית לתובע:

ש. העדת פה שאתה חבר טוב של הנאשם 2.

ת. כן.

ש. מה הכוונה.

ת. מלבד העבודה אנו גם מבלים ביחד, נפגשים ביחד.

ש. זה נכון שבכל מהלך הדיונים שהתקיימו עד היום חיכית מחוץ לדלת.

ת. כן.

ש. נכון שלאחר הדיונים שוחחת איתו על מה שהיה בדיונים.

ת. לא.

ש. תאשר לי כי שוחחת בזמנו עם הנאשם 2 לגבי החקירות.

ת. בוודאי.

ש. אני אומר לך שטענת פה וגם בחקירתך במשטרה שאתה בכלל עשית סיור בחניה, ז"א שאת הארוע עם הנאשם 3 לא ראית ואינך יכול להעיד עליו.

ת. מאשר.

ש. אתה אומר שהיית ליד עמדת הבידוק, אז ניגש אליך הנאשם 2 עם שני המתלוננים.

ת. כן.

ש. הנאשם 2 בהודעתו במשטרה וגם פה בבית המשפט לא הזכיר זאת מעולם, לא ראה אותך ולא פגש אותך.

ת. לא יודע, אין לי שמץ של מושג, לא תיאמנו עדויות, אומר את אשר ראיתי.

ש. ברגע שהוא ירד עם שני המתלוננים פגשת אותו בעמדת הבידוק.

ת. כן.

ש. מן הסתם הוא גם פגשך בעמדת הבידוק.

ת. וודאי.

ש. למה הוא לא מסר את זה בחקירתו וגם לא בבית המשפט.

ת. אני היחידי שיכול להעיד על הדברים שאמרתי, איני יודע על מה הוא העיד.

ש. שאלתי אותך על עובדות מיום הארוע. זה אומר שהנאשם 2 שקרן.

ת. לא יודע מה הוא אמר.

ש. הוא אומר שלא פגש אותך מחוץ למועדון, לא פה ולא במשטרה.

ת. לא יודע.

ש. אישרת כי ליווית את שני המתלוננים עד האוטו ואמרת כי ראית אותם נכנסים לאוטו ונוסעים.

ת. אכן.

ש. אמרת שמעולם לא נראו חבולים.

ת. נכון.

ש. בעצם אתה מאשר כי לא יכול להיות מצב כי מצב שכרותם, שהם נפלו על רחבת הכורכר בדרך לאוטו ונחבלו.

ת. ראיתי אותם נכנסים לאוטו שלהם ונוסעים מן המקום בריאים ושלמים.

ש. איך אתה מסביר שתוך פחות מ- 20 דקות הם מגיעים לתחנת המשטרה ומשם לבי"ח בעפולה בהיותם חבולים קשות אחד עם שברים באף ואחד עם חתכים בפיו.

ת. לא יודע, חלף זמן רב.

הסנגור: אני מתנגד לשאלה. אני רוצה שחברי יצביע מהיכן הוא קובע שחלפו 20 דקות.

התובע: אני אומר שזה נאמר על סמך הערכת הזמן שלי, במידה ואמצא סימוכין לכך אציין זאת בפני הצדדים.

ש. איך אתה מסביר את העובדה שבתוך זמן סביר הגיעו המתלוננים לבי"ח כאשר הם חבולים קשות באומרך כי עזבו את המועדון כשהם בריאים ושלמים.

ת. כאשר עזבו את המועדון היו בריאים ושלמים.

ש. אתה נחקרת באזהרה במשטרה.

ת. נכון.

ש. החקירה נערכה לפני העימות.

ת. אני חושב שכן אך לא בטוח, יתכן וזה היה באותו יום.

ש. בסופו של יום, גם בעימותים שנערכו בין שני המתלוננים לבינך הם אמרו כי הם לא מזהים אותך. אתה מאשר את זה.

ת. לא יודע, הם רבו ביניהם.

ש. נגדך הוגש כתב אישום על תקיפה בארוע זה.

ת. לא.

ש. אני אומר לך ששני המתלוננים טענו שהם לא מזהים אותך כאחד המאבטחים שתקפם.

ת. בסדר, הם טענו.

ש. לעומת זאת, את הנאשם 2 וגם הנאשם 3 הם כן זיהו מייד כאשר נכנסו לחדר, כמאבטחים שתקפו אותם.

ת. כאשר הייתי בעימות הם רבו ביניהם האם אני הוא זה שתקף אותם, אז מה זה אומר? העימות נערך אחרי שנה וחצי. אין לי תשובה לכך.

ש. כקב"ט המועדון ידוע לך כי המקום מצולם בזמן אמת.

ת. ברור.

ש. ידוע לך כי היתה קלטת.

ת. היא הובאה למשטרה.

ש. באורח פלא לא רואים בה כלום.

ת. לא בדקתי, מי שהביא את הקלטת למשטרה הוא בעל המועדון.

ש. איך אתה יודע.

ת. כך נאמר לי.

ש. אם אומר לך שלא רואים בה כלום, זה סביר או תמוה.

ת. זה נראה לי תמוה ביותר.

ש. מאבטח נוסף שהיה מעורב בארוע דודו אלימלך, אתה מכירו.

ת. כן.

ש. אתה יודע שהוא אמור להיות עד הגנה נוסף.

ת. כן.

ש. יש לך קשר אליו.

ת. התקשרתי אליו היום לשאול אותו למה הוא לא בא.

ש. מה הוא השיב.

ת. הוא אמר שהוא בדרך למר"מ.

ש. מה זה אומר.

ת. זה אומר שהוא חולה בשפעת.

ש. אני אומר לך כי לא ראית את הארוע הראשון לכן אינך יכול להעיד עליו ולגבי הארוע השני, גם אותו לא ראית. כי אם היית רואה אותו, הנאשם 2 שהוא חברך הטוב היה מעלה את שמך במשטרה ולא הזכירך כלל. היום אתה בא כעד הגנה ומוסר גרסה שונה לגמרי מאשר נתן הנאשם במשטרה.

הסנגור: לא יתכן כי חברי יזרוק השעות ודברים אחרים מאשר אמר הנאשם במשטרה. הנאשם זה שלא נקב בשמו של העד, לא אומר שלא ראה אותו. חברי מנסה לעשות דבר שאינו ראוי ואינו הוגן. אם לחברי פרט מסוים אותו הוא רוצה להצביע, שיצביע ויראה לו.

<#14#>

החלטה

מדובר בחקירה נגדית. התובע יכול להציג שאלות לעד הכוללות הפניה או שלא כוללות הפניה.

לא מצאתי בסיס להתנגדות. ההתנגדות נדחית.

<#15#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.

ת. אני אומר את מה שראיתי, מה אמיר אמר, אני לא יודע, לא שאלתי אותו ולא דיברתי איתו. אמרתי מה שראו עיני. אני יכול ללכת למכונת אמת. אמיר בא כששני אנשים הולכים לפניו, גם הגבוה וגם הנמוך, אם אתה רואה דברים אחרים, אני לא יודע, אני אומר את אשר ראיתי.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ הנאשם 2: יש עד הגנה נוסף בשם דודו אלימלך שלא הגיע היום למתן עדות. אבקש להוציא כנגדו צו הבאה. הוא יודע על מועד הדיון היום.

התובע: מבקש לשמוע כעת את עד ההזמנה הממתין באולם החל מהשעה 8:30.

הסנגור: אין לי בעיה לשמוע אותו היום אך אם תוך כדי עדותו תהא השלכה לגבי העדות של עד ההגנה, דודו אלימלך, אבקש להפסיקה.

<#16#>

החלטה

על מנת שלא לשלוח את עד ההזמה לדרכו מבלי שתשמע עדותו ובהסכמת הצדדים, תשמע עדות ההזמה בעוד שפרשת ההגנה טרם הסתיימה, נוכח אי התייצבות אחד מעדי ההגנה.

<#17#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.

עד הזמה – שאול וורמברנד - מוזהר על חובתו לומר אמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק ועונה בחקירה ראשית:

ש. אתה למעשה העדת כאן בפרשת התביעה ולאחר שסיימת העידו שני הנאשמים והעלו טענות שונות, לכן אתמקד במספר שאלות. נאשם 2 וכך גם עד ההגנה אלון אשר, טענו כי אתה יצאת עם שני המתלוננים לחדר חקירות בתחנת עפולה והובלת אותם במסדרון עד אשר הגעתם אל מול קבוצת החשודים בתיק בזמנו, מספר מאבטחים שהיו שם, ביניהם שני הנאשמים ועדי ההגנה והצבעת לכיוונם, האם היה?

ת. לא היה.

ש. שני הנאשמים וגם עד ההגנה היום טענו כי ברגע שנכנסו לחדר החקירות לבצע עימות ישבת בחדר עם שני המתלוננים וגם במהלך העימות בפועל למרות שהוגשו לבית המשפט שני עימותים נפרדים בין המתלונן לבין הנאשם, שני המתלוננים ישבו ביחד עם אחד החשודים בחדר החקירות לצורך עימות. מהי תגובתך?

ת. לא היה כדבר הזה. דהיינו, כל אחד מהם ישב לבד, איתי. כל מזהה או כל מתעמת ישב איתי אך הם לא היו ביחד בחדר בעת החקירה.

ש. כשאתה אומר שניהם, הכוונה שני המתלוננים.

ת. נכון.

ש. הנאשם 2 טען בחקירתו בבית המשפט שאתה אמרת לו שמופעלים עליך לחצים מגבוה מצד המתלוננים לקדם התיק.

ת. מעולם לא הופעלו עלי שום לחצים בנוגע לתיק.

ש. האם אמרת לו כדבר הזה.

ת. לא אמרתי.

ש. הנאשם 2 טען בבית המשפט בחקירתו שכאשר הוא נכנס לחדר החקירות לבצע עימות.

ת. מי זה הנאשם 2.

ש. אמיר שרעבי. שני המתלוננים נכחו בחדר, כאשר נכנס הצבעת עליו ואמרת, זהו המאבטח אמיר שרעבי.

ת. טענתו אינה נכונה.

ש. שני הנאשמים ועד ההגנה שאינו נאשם בתיק, אלון אשר, טענו כאן כי במהלך העימות.

הסנגור: מתנגד, חברי היה צריך להיות ממוקד ב- 4 שאלות. לא זוכר שהשאלות היו מונחות לגבי עדותו של אלון אשר, זה לא קשור כלל. עד ההזמנה הוזמן לגבי שאלות ממוקדות לגבי הנאשם 2 ותו לא.

התובע: כאשר ביקשתי את עד ההזמה זה היה לאחר חקירתו של הנאשם 2. היום נחקר גם הנאשם 3 וגם שמענו את עד ההגנה, מעדויותיהם עלו שאלות נוספות, רובן זהות לשאלות שצצו לאחר חקירת הנאשם 2. עד ההזמה כבר פה ולכן ראוי לשאול אותן שאלות גם פה, מדובר באותן שאלות ואיני מבין את התנגדות חברי.

<#18#>

החלטה

עובדה שמעדות שנשמעה היום מבקש התובע לשאול את עד ההזמה שאלות, אין בכך כדי להוות בסיס להתנגדות, ההתנגדות נדחית.

<#19#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.

הסנגור: אבקש שחברי לא ישאל שאלות מנחות.

ש. הנאשם 2 והנאשם 3 ועד ההגנה, אלון אשר, טענו פה בבית המשפט שהם מסרו הרבה דברים במהלך העימותים שלא נרשמו, האם נכון.

ת. טענתם אינה נכונה.

חקירה נגדית לב"כ הנאשם 2:

ש. הנאשם 2 אמר בעדותו בבית המשפט, נשאל כמה זמן ערך העימות. הוא השיב בערך חצי שעה. תסכים איתי כי פרוטוקול של עימות אמור לשקף את הלך הדברים, את כל מה שקרה בעימות.

ת. מסכים. טענתו נכונה.

ש. מציג בפניך את ת/26, העימות שבין הנאשם 2 לעידו שטראוס, אני אומר לך שמהדוח הזה כל הפרטים שהיו שם לא עלו, מדובר בפרוטוקול קצר ממה שהיה צריך להיות.

ת. מעיון בדוח העימות עולה כי כל הכתוב בפרוטוקול זה מה שהיה, כל טענה אחרת אינה נכונה והיא גובלת בשקר.

ש. אני אומר לך ששני הנאשמים ועד ההגנה, אומרים כי היו בחדר העימות.

ת. הם משקרים.

ש. אני אומר לך שהעימות לא צולם והוא היה אמור להיות מצולם.

ת. לא היה אמור להיות מצולם.

ש. אני אומר לך שעימות חייב להיות מצולם.

התובע: מבקש שחברי יפנה אותנו לאסמכתאות, אם לא, אבקש שזה יימחק.

הסנגור: אני מדבר על עניין משפטי, לא עובדתי. מפנה לספרו של קדמי. עימות חייב להיות מצולם ומתועד בוודיאו, כך נהוג.

ש. זו הסיבה שהעימות לא תועד בסופו של יום.

ת. מה השאלה?

ש. אני אומר לך שעימות חייב להיות מתועד ומצולם וכנראה הסיבה שלא רציתם בדיוק לתעד את אשר קרה שם, זו הסיבה שבגינה לא תעדתם את העימות בסופו של יום בווידאו.

ת. לא שאלת שאלה.

ש. בצורה מאוד ברורה, עימות חייב להיות מצולם זוהי גישתי וגישת הפסיקה, מאחר והעימות במקרה זה לא תועד ולא צולם, אני אומר לך, שמי שבעצם דובר אמת זה הנאשמים והעד כי תסכים איתי שעימות ותעוד היה שופך אור לגבי מה שבאמת קרה שם, האם נכון.

ת. מסכים איתך כי תעוד היה מתעד אשר קרה בחדר, אך העימותים לא צולמו.

ש. ולמה לא צולמו.

ת. עימות זה לא חייב להיות מצולם, אנו מדברים על שנת 07', באותה תקופה לא היתה חובה לתעד בצילום. מסכים איתך כי בתקופה האחרונה כל העימותים מתועדים במצלמה.

חקירה נגדית לב"כ הנאשם 3:

ש. איך אמור להתבצע עימות, אתה ושני אנשים.

ת. כן.

ש. הם מעידים ואתה מתעד.

ת. מנהל את העימות ומתעדו.

ש. כיצד אתה מנהל אותו. היום כל עימות מוקלט.

ת. רוב העימותים.

ש. ממתי זה החל.

ת. בשנים האחרונות, תלוי באיזו עבירה מדובר.

ש. מהי שיטת הרישום.

ת. אני פונה לאחד המעורבים בארוע, כאשר הוא מדבר, אנו מקלידים.

ש. בצורה דומה לצורת גביית הודעה במשטרה.

ת. די דומה.

ש. ולגבי השני.

ת. אותו דבר.

ש. אתה מסכם משהו.

ת. מה שכתוב בדף העימות, כך זה היה.

ש. אם אדם מתלבט אתה משקף את זה.

ת. יכול להיות שאני מציין בסוגריים הערה לגבי ההתלבטות.

ש. אתה זה שעשית מרבית הפעולות בתיק זה. היו קלטות בתיק, ידוע לך. ידוע לך על קיום קלטות בתיק.

התובע: מתנגד.

חקירה חוזרת: אין.

התובע: נותרו לנו עד הגנה אחד ועד הזמה אחד.

ב"כ הנאשם 2: מבקש להוציא צו הבאה כנגד עד ההגנה דוד אלימלך.

בית המשפט מציע המשך הוכחות ביום 20.1.13.

ב"כ הנאשם 2: אני לא יכול, קבוע לי דיון הוכחות במשך יום שלם אצל שופט אחר.

ב"כ הנאשם 3: אני מודיע שהעד יודע על מועד הדיון, הודעתי לו על מועד הדיון באופן אישי והוא אפילו ביקש שסנגורו של הנאשם 2 ישוחח איתו. הוא ידע על מועד הדיון, עת נקבע כאשר היה כאן בבית המשפט.

התובע: אבקש כי המזכירות תזמן את עד ההזמה השני, עו"ד שמעון פרץ כתובת רחוב העצמאות 50 קריית אתא.

<#22#>

החלטה

נדחה להמשך הוכחות לשמיעת עד ההזמה ולסיום פרשת ההגנה ליום 29.1.13 בשעה 12:00.

<#20#>

ניתן בזה צו הבאה נגד עד ההגנה, דוד אלימלך, עם אפשרות שחרור כנגד הפקדת סך 500 ש"ח.

המזכירות תזמן את עד ההזמה, עו"ד שמעון פרץ שכתובתו רחוב העצמאות 50 קריית אתא והתביעה תוודא בשיחת טלפון כי אכן קיבל ההזמנה.

<#21#>

ניתנה והודעה היום ד' טבת תשע"ג, 17/12/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מירי בן עמי