לפני:

כב' השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין

החלטה

1. לפנינו בקשה מטעם התובע למנות מומחה רפואי נוסף בתיק הנדון, בו הגיש התובע תביעה להכיר באירוע חריג שארע לו בעבודתו ביום 18.9.08, כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.

ההליכים בתיק עד כה

1. תחילה תביעתו של התובע התנהלה לפני מותב בראשות כב' השופטת עדנה קוטן (ב"ל 28545-11-09). בהחלטת בית הדין מיום 29.3.11 מונה פרופ' קרן אנדריי ("פרופ' קרן") לשמש מומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין על מנת שיחווה את דעתו אודות המחלה ממנה סובל התובע ואודות הקשר הסיבתי בינה ובין עבודתו של התובע.
2. יצוין כי עם מינויו של פרופ' אנדריי למומחה מטעם בית הדין, לא העלה מי מהצדדים טענות לגבי מינויו או לגבי מומחיותו והבקשה שלפנינו הוגשה רק לאחר קבלת חוות דעתו של המומחה.
3. בתאריך 26.4.11 התקבלה חוות דעתו של המומחה בה נקבע כי אין קשר סיבתי בין אוטם בשריר הלב בו לקה התובע ובין עבודתו.
4. בהמשך, נדחתה בקשתו של התובע להפניית שאלות הבהרה למומחה, אולם הופנתה למומחה שאלת הבהרה על ידי בית הדין והוא השיב עליה בחוות דעתו מיום 11.12.11.
5. בתאריך 14.12.11, לאחר קבלת חוות הדעת והתשובה לשאלת ההבהרה, הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף, ובקשה זו נדחתה בהחלטתו המפורטת של בית הדין מיום 7.2.12.
6. פסק הדין בתיק ניתן בתאריך 29.2.12, על ידי המוטב בראשות השופטת עדנה קוטן, ולפיו נדחתה תביעתו של התובע.
7. התובע הגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי, וביקש כי הליקוי בליבו יוכר כתוצאה מתאונת עבודה או שלחילופין יתמנה מומחה רפואי נוסף. אולם, במהלך הדיון שהתקיים ביום 1.11.12 הסכים ב"כ ההתובע להסתפק בהפניית שאלות הבהרה אל המומחה. לכן, בית הדין הארצי קבע בפסק דינו מאותו היום, כי התובע יפנה 10 שאלות הבהרה למומחה, על מנת להבהיר חוות דעתו.
8. לאור החלטת בית הדין הארצי, חזרה תביעתו של התובע לבית הדין האזורי, והפעם נידונה בפני המותב הנוכחי, אשר נתן החלטתו בתאריך 17.6.13 לפיה התבקש המומחה להשיב על 10 שאלות הבהרה נוספות שפורטו בה.
9. מומחה בית הדין נתן תשובותיו לשאלות ההבהרה בחוות דעתו מיום 18.8.13 ("חוות הדעת השלישית"), ובה חזר על מסקנתו לפיה אין קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לעבודתו.
10. לאחר קבלת חוות הדעת השלישית, הגיש התובע בתאריך 21.8.13 הבקשה שלפנינו, שעניינה מינוי מומחה רפואי נוסף. עיקר הטעמים עליהם ביסס התובע את בקשתו זו הם:
    1. המומחה קבע את עמדתו עוד בטרם הגיע לרשותו החומר הרפואי הנוסף לו הזדקק לכתיבת חוות דעתו הסופית.
    2. חשש להעדר אובייקטיביות מצד המומחה, כיוון שהגיעה לידי המומחה, עקב שגגה, בקשת התובע שהוגשה לבית הדין ובה הערה אישית על המומחה אשר נעלב וביקש להגיב עליה.
    3. המומחה לא שינה עמדתו בחוות הדעת השלישית, "כדי לשמור על כבודו המקצועי ואם כדי להביע התרסה על העלבון שנגרם לו".
    4. המומחה לא קבע את גיל האוטם הלבבי והתעלם מהרישומים הרפואיים מתאריכים 21.9.08 ו- 5.10.08.
11. בתאריך 7.10.13 התקבלה תגובתו של הנתבע לבקשה, ממנה עולה כי הנתבע מתנגד למינוי מומחה נוסף מהטעם שלא מתקיימות העילות המופרטות בהנחיות בדבר מומחים רפואיים, למינוי של מומחה רפואי נוסף . כן טען הנתבע כי המומחה חיווה דעתו בהרחבה בכל חוות הדעת מטעמו, ואין כל חשש להעדר אובייקטיביות מצידו.

דיון והכרעה

1. בהנחיות נשיא בית הדין הארצי לעבודה בדבר מינוי מומחים יועצים רפואיים נקבע:

"16. ככלל, על בית הדין להסתפק במינוי מומחה אחד לפגימה אחת. בקשה למינוי מומחה אחר או נוסף ניתן להגיש, באותם מקרים חריגים בהם הדבר מוצדק, תוך 15 יום לכל היותר ממועד קבלת חוות דעת המומחה או ממועד קבלת תשובות המומחה לשאלות ההבהרה, ככל שהעילה לבקשה נעוצה בתשובות אלה. מינוי מומחה נוסף או אחר פותח תפח לחוות דעת חדשה ולמחזור חדש של שאלות הבהרה ועלול להביא להתארכות הדיון. אשר על כן, לא על נקלה ימנה בית הדין מומחה נוסף או אחר, והחלטתו בעניין חייבת הנמקה.

17. בית הדין רשאי למנות מומחה נוסף ככל שמצא כי בחוות דעת המומחה לא ניתן כל מענה לכל שהשאלות שהוצגו, והן חיוניות להכרעה בהליך; או שנראה לבית הדין משהמומחה דוגל באסכולה המחמירה עם הנפגע בהשוואה לאסכולה אחרת, מקלה יותר; או שנדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת אותה פגימה; או מטעמים מיוחדים אחרים שיפורטו בהחלטתו".

18. מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למיני מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות; ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם".

1. אנו מפנים גם לפסק הדין בעניין יוסף חיון (עב"ל 156/09 יוסף חיון - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27.1.10) גם שם הועלתה טענה למינוי מומחה נוסף, וחזר בית הדין הארצי על ההלכה לפיה –

" ככל שעל פניה אין בחוות דעת המומחה פגמים גלויים לעין, ואין היא בלתי סבירה על פניה, אין בסיס לפסילתה. מטעמים מובנים, במחלוקת בין מומחה מטעם אחד הצדדים למומחה מטעם בית הדין יעדיף בית הדין את המומחה מטעמו על פני מומחה מטעם הצדדים.

אפשר שבשאלה מסוימת יהיו לרופאים דעות שונות. במחלוקת בין רופאים שכל כולה משדה הרפואה, לא יכניס בית הדין את ראשו, אלא יקבל את חוות דעת המומחה מטעם בית הדין, כאמור, ככל שהיא סבירה על פניה ואין בה פגמים נראים לעין" (עב"ל 1035/04 דינה ביקל נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 6/6/05)."

1. לאחר שבחנו את בקשת התובע ואת תגובת הצד שכנגד הגענו לכלל מסקנה כי המקרה שלפנינו אינו מקרה חריג המצדיק מינוי מומחה נוסף. לא מצאנו כי הקריטריונים למינוי מומחה נוסף כפי שנקבעו בהנחיות בית הדין הארצי לעבודה התקיימו בענייננו, לא התרשמנו כי לא ניתנו תשובות לשאלות חיוניות להכרעה בהליך, כי המומחה מחזיק באסכולה רפואית המחמירה עם התובע או כי נדרש תחום מומחיות נוסף לבחינת הפגימה.
2. מומחה בית הדין חיווה דעתו בשלוש חוות דעת מפורטות וברורות, ובמסקנותיו התבסס על מלוא החומר הרפואי הנוגע לתובע שהובא לפניו, והשיב על כל שאלות בית הדין כסדרן באופן מנומק וממצה, כפי שהונחה.
3. בנוסף, המומחה התייחס לחוות הדעת של ד"ר וייס, מטעם התובע, והבהיר בהרחבה מדוע אינו מסכים עם מסקנותיו (ראה סעיף 5 לחוות הדעת השלישית).
4. במצב דברים זה, הרי שעצם העובדה כי מסקנתו זהה ועקבית בחוות הדעת מטעמו, אינה מעידה כי המומחה קבע כן "כדי לשמור על כבודו המקצועי" ואו " כדי להביע התרסה על העלבון שנגרם לו". טענות שהן משוללת כל יסוד.
5. באשר לטענות התובע כי המומחה לא התייחס לגילו של האוטם ולרישומים הרפואיים מתאריכים 21.9.08 ו- 5.10.08, גם הן נדחות בזאת, שהרי המומחה התייחס בחוות הדעת מטעמו בהרחבה לציר הזמן.

כך, למשל, בחוות הדעת השלישית מטעמו קבע שוב המומחה :

"כפי שדנתי בהרחבה בחוות דעתי הקודמות, קיימת הוכחה חד משמעית לכך שהאוטם החריף של שריר הלב לא אירע ב- 18.9.2008 או בסמוך לכך, מאחר ו- 4 ימים לאחר מכן בדיקת אנזימי שריר הלב, כולל ערך האנזים LDH, החוזר לתקין רק 8 - 14 ימים לאחר אוטם חריף של שריר הלב, היו תקינים. העובדה שרמת האנזימים היתה תקינה, כולל זו של האנזים LDH, שוללת אפשרות כי האוטם התרחש ב-18.9.2008 או בסמוך לאחר מכן." (ראו סעיף 1 לחוות הדעת השלישית).

וכן קבע:

"התובע החל לסבול מתעוקת לב טרייה ובלתי יציבה כחודשיים לפני שאושפז בבית החולים ב- 5.10.08, שם נקבע כי במועד בלתי ברור בעבר לקה באוטם חריף של שריר הלב. כפי שדנתי בפרוטרוט בחוות דעתי מ- 26.4.01 (בעמ' 7 פסקה ראשונה) בטווח הזמן הזה לא ניתן לקבוע את המועד המדויק בו לקה התובע באוטם חריף של שריר הלב. אולם על פי הנתונים הרפואיים ניתן לשלול כי התובע לקה באוטם בשלושה מועדים אפשריים:

א. 12.8.2008- התובע עבר בידקת א.ק.ג. ואקו, אשר היו תקינין, וכך ניתן לקבוע שעד 12.8.08 לא עבר אוטם חריף של שריר הלב.

ב. ב- 22.9.2008 עבר בדיקות ביוכימיות...לכן על פי נתונים רפואיים ניתן לקבוע כי התובע לא לקה באוטם חריף של שריר הלב במשך שבוע עד שובעיים עובר ל- 22.9.2008.

ג. על פי בדיקות אנזימים שבוצעו ב- 10.5.2008 ניתן לשלול כי התובע לקה באוטם חריף של שריר הלב ב- 5 – 14 הימים שקדמו למועד זה, מאחר וב- 5.10.08 בוצעה בדיקת טרופונין שנמצאה תקינה." (ראו סעיף 2 לחוות הדעת השלישית) (ההדגשות במקור).

1. יתרה מזו, לא למותר לציין כי רוב טענותיו של התובע בבקשתו שלפניי הועלו כבר בבקשתו הקודמת למינוי מומחה רפואי נוסף שנידונה בפני כב' השופטת עדנה קוטן, וניתנה לגביהם החלטה מפורטת ומנומקת בתאריך 7.2.12 בתיק 28545-11-09 (להלן- "החלטה מיום 7.2.12"), עליה התובע לא מצא לנכון לערער לבית הדין הארצי.

כך, למשל נדחתה טענתו של התובע כי דעתו של המומחה מוטת נגדו משנחשף להערה אישית שכתב כנגד חוות דעת המומחה, וכי המומחה קבע עמדתו בלי תיעוד מלא (ראו סעיף 12.ב. להחלטה מיום 7.2.12); וגם נדחתה טענתו כי המומחה לא התייחס לגילו של האוטם (ראו סעיף 12.ג. להחלטה מיום 7.2.12);

1. לכך נוסיף, שבערעורו על פסק הדין בפני בית הדין הארצי, בין היתר, העלה התובע שוב טענותיו כנגד המומחה הרפואי, כפי שהעלה בבקשה שבפניי, וביקש למנות מומחה רפואי נוסף, אולם בדיון שהתקיים בפני בית הדין הארצי ביום 1.11.12, חזר בו והחליט "להסתפק" בהעברת שאלות הבהרה למומחה.
2. מהאמור לעיל עולה הרושם כי מה שעומד מאחורי הבקשה הנדונה הוא ניסיון מטעם התובע לערוך 'מקצה שיפורים', וזאת לאור תוכן חוות דעתו של ד"ר קרן ומסקנותיו הקובעות העדר קשר סיבתי.
3. לאור האמור לעיל, אנו דוחים את בקשת התובע למנות מומחה נוסף בתיק.
4. הצדדים רשאים לפנות בבקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 15 יום מקבלת החלטה זו.

ניתנה היום, ‏ט' כסלו תשע"ד, ‏12 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

חתימה