עיינתי ברשימת הפלוגתאות ששלחו ב"כ הצדדים.

דומה, כי הרשימות שנשלחו יכולות להעיד על כך שאופן ניהול תיק זה לא הוברר עד תום, כפי שחשש בית המשפט מלכתחילה.

להלן הפלוגתאות כפי שבית המשפט רואה אותן:

מובהר מראש, כי בית המשפט עיין בבקשת הרשות להתגונן, בטיעוני הצדדים בסיכומיהם, ברשימת הפלוגתאות, ומצא לנכון להגדיר את הדברים, כפי שמופיעים להלן. אין בכך כדי החלטה מחייבת אלא הצעה בלבד, ובית המשפט פתוח לכל הערות הצדדים:

פלוגתה עיקרית אחת, היא מהות הזכות שרכשה המנוחה בדירה.

פלוגתה עיקרית שנייה, היא מה העבירה המנוחה לנתבע, וכן – במידה מסוימת, זכות עצמאית של הנתבע מכוח השקעות שביצע בדירה.

1. האם הדירה היא בבעלות הקיבוץ, כטענת התובע, או שעברה לבעלות המנוחה, כטענת הנתבע.

נראה כי המחלוקת היא באלה:

א. תקנון הקיבוץ:

נראה כי אין מחלוקת שלפי איזה מתקנוני הקיבוץ, הדירות אינן בבעלות החברים.

המחלוקת היא לנוכח טענת הנתבע כי בפועל שונה התקנון כך שהקיבוץ בפועל כבר לא התייחס לדירות כדירותיו – הוא אלא כדירות החברים.

לעניין זה הובאו על ידי הנתבע מספר אינדיקציות, ואלו הן שיעמדו במחלוקת:

1. הקיבוץ שינה אורחותיו, כך שמותר להחזיק בקניין אישי, שכר העבודה הוא דיפרנציאלי, כך שהתקנון למעשה הוא "אות מתה".

לא ברור האם עובדות אלו מוסכמות, והצדדים חולקים על משמעותן המשפטית, או שהעובדות הנטענות על ידי הנתבע – אינן מוסכמות, ואזי השאלה היא עובדתית ומשפטית.

2. הקיבוץ אפשר השכרה ומכירה של הדירות לצדדי ג'.

ב. הליך השיוך:

השאלה שבמחלוקת היא, האם ניתן לראות את הדירה כדירה שהליך השיוך שלה למנוחה הסתיים לפני פטירת המנוחה.

בהקשר לכך, שאלות המשנה הן:

1. הנתבע יתבקש להבהיר האם, לנוכח העובדה שלכאורה הליך השיוך לא הושלם, ולנוכח הפסיקה הקיימת, האם הוא מסכים כי לא ניתן לטעון שהדירה שויכה למנוחה מכוח הליך השיוך בלבד, אלא רק מכוח טענות נוספות, שלהלן.

2. האם הנתבע זכאי לזכויות המנוחה לפי הליך השיוך, מכוח מסמך העקרונות משנת 2000. יש להעיר כי בית המשפט לא ראה מסמך זה, ולא ברור האם הוצג, והאם תוכנו מוסכם.

בהקשר לכך – לנוכח נספח ז' לבקשת הרשות להתגונן (ההוראה בדבר חבר שהלך לעולמו בטרם שולמה מלוא המשכנתה) – האם בכך רכש הנתבע זכויות בדירה.

3. האם ניתן לראות בהליך השיוך כהליך שהושלם, הן מכוח הרשות להשכיר את הדירות לצדדי ג', והן מכוח הרשות שניתנה למכור את הדירות לצדדי ג'.

בהקשר לכך: האם העובדות בדבר רשות מכירה או השכרה לצדדי ג', כנטען על ידי הנתבע – מוסכמות או מוכחשות.

4. האם ניתן לראות את הליך השיוך כהליך שהושלם, משום שהליך השיוך עוכב ביוזמת התובע, בשל המתנה להחלטת בג"צ בנושא החלטה אחרת של המנהל, המיטיבה יותר עם זכויות החברים?

בהקשר לכך: האם מוסכם על התובע כי הליך השיוך אכן עוכב כאמור.

5. האם יש לראות את הליך השיוך כהליך שהושלם, מכוח ויתורה של המנוחה על דמי עזיבה. בהקשר לכך: האם מוסכמות העובדות בדבר ויתורה כאמור.

2. זכותו של הנתבע:

א. זכות עצמאית ו/או מכוח זכותה של המנוחה בקשר להשקעות שבוצעו בדירה:

האם המנוחה ו/או הנתבע רכשו זכות נפרדת בדירה, או בהרחבות שלה, מכוח תוספות הבנייה שבוצעו על חשבונו של הנתבע בדירה.

בהקשר לכך: השאלות העובדתיות, שיש לבדוק האם הן שנויות במחלוקת, הן: האם הנתבע אכן ביצע השקעות אלו, והאם היה זה בידיעת הקיבוץ ו/או בהסכמתו של הקיבוץ.

ב. האם לנתבע זכות מכוח המחאת זכות של המנוחה ו/או מכוח צוואתה

בהקשר לכך על הצדדים להבהיר מצב הדברים הנוגע לצוואה, וכן האם המחאת הזכות (להבדיל מהשאלה בדבר פועלה המשפטי) – מוכחשת.

ג. האם לנתבע זכות מכוח חזקת השיתוף בין בני זוג.

דומה שהתשובה לשאלות ב' ו- ג' לעיל קשורה בשאלת הזכות שבכלל הייתה קיימת למנוחה בדירה, וכן הזכות שהייתה למנוחה להעביר, למחות או להוריש את זכותה בדירה..

ניתנה היום, י"ח תשרי תשע"ג, 04 אוקטובר 2012, בהעדר הצדדים.