<#2#>

נוכחים: ב"כ העותרות 1-2 עו"ד שי ניצן ועו"ד גיל רייבי

ב"כ עותרת 3 עו"ד מוטי בניאן

ב"כ המשיבים 1-2 עו"ד קדוש

ב"כ משיבה 3 עו"ד לרון

ב"כ משיבה 4 עו"ד אגולסקי

פרוטוקול

עו"ד אגולסקי: אם יש הסכמים בין האזרחים זה לא רלוואנטי לועדה המקומית. יש חתימה של המינהל. הבעלים של הקרקע הוא המינהל. ההיתר הוצא בהתאם לתב"ע שתקפה במקום ובהתאם לתשריט החלוקה.

ההסכם לא בא לביטוי אצלנו. היתה תוכנית מתאר ששינתה את החלוקה הפנימית של שני המגרשים.

אם היו מעלים את נושא ההסכם בשלב ההתנגדויות והיה לזה ערך תכנוני, הועדה היתה שוקלת את זה.

ברגע שנכנסה לתוקף תוכנית 95 לשנת 2001 זה מה שמחייב אותנו.

אני לא יודע מה היה בהליך אישור התוכנית.

אם היתה התנגדות היא נדחתה. התוכנית אושרה ע"י הועדה המחוזית בשנת 2001 היתר הבניה ותשריט החלוקה הוצאו שנים לאחר מכן.

עו"ד לרון: כשהגיע תשריט החלוקה של המשיבים בשנת 2007, כשהמינהל חתם על התשריט הזה הוא לא יכל לחתום על תשריט אחר כי זה היה תשריט בהתאם לתב"ע.

בסופו של דבר גם התשריט החדש הוא לא הפחית מבחינתם של העותרים את מכלול השטח. השטח עדיין נשאר אותו שטח. כל מה שהשתנה שם זה אותה רצועת דרך.

לא עיינתי במלוא התיק של המינהל. אני חושב שהתשריט ההוא היה בתיק המינהל. למיטב זכרוני בהסכם החכירה שנחתם לפני שנמכרו הזכויות למשיבים. התשריט שצורף לחוזה החכירה עם גב' טינה צורף שהיא העבירה את הזכויות למשיבים, צורף תשריט שתואם את מה שהעותרים קוראים לו תשריט חלוקה.

אני לא זוכר אם המינהל חתם על אותה מפת מדידה.

היה הסכם חלוקה בינינו לבין טינה צורף. אני לא יודע אם זה התבסס על הסכם החלוקה המקורי בין הבעל לאשתו.

הגבולות מצויינים בתשריט.

לחוזה חכירה בדרך כלל מצורף תשריט, לא תמיד. במקרה הספציפי הזה, למיטב זכרוני, צורף תשריט שנערך ע"י המינהל שעל פניו תואם את מה שהעותרים טוענים לו.

למיטב זכרוני בחוזה החכירה כתוב בד"כ שהשטח הוא בערך וזה כפוף לרישום בלשכת רישום המקרקעין וזה לא מחייב כל עוד זה לא נרשם והמינהל מחוייב שמביאים לו תשריט חלוקה שהוא בהתאם לתוכנית תקפה לעשות את החוזים בהתאם לזה.

בסופו של דבר לא הופחת השטח גם בחוזה שנחתם. כל מה ששונה זה מיקום הגדר.

בעל הזכויות מגיש תוכנית חלוקה. אפשר להתנגד אליה והועדה המחוזית מאשרת אותה.

אני לא יכול לחתום על תוכנית חלוקה שסותרת את תוכנית בניין עיר תקפה.

במקרה הספציפי הזה הגיש אחד מבעלי הזכויות תוכנית חלוקה והמינהל חתם על זה.

זה סיטואציה שהכל נשאר אותו דבר. רק מבחינת התיחום זה השתנה.

בעל הזכויות אמור להביא למינהל תשריט מאושר ע"י הועדה המקומית ואחרי שהועדה המקומית חותמת על זה המינהל בודק וחותם על זה והם מגישים את זה אח"כ לועדה המחוזית.

עו"ד אגולסקי: תוכנית הצ 95 היא בסמכות הועדה המחוזית. התוכנית הזו לא רק חלה על המקרקעין נשוא העתירה. במסגרת תוכנית זו השתנתה החלוקה הפנימית של שני המגרשים מסיבות תכנוניות.

אם היו חושבים שההליך התכנוני הזה לא היה תקין הם היו צריכים לתקן את התוכנית.

אם העותרים חושבים שהתוכנית שהועדה המחוזית אישרה בהמלצת הועדה המקומית התעלמה מאינטרסים לגיטימיים של בעלי דין, מאוחר מדי.

בתוך החלקה עשו בדיוק איחוד וחלוקה. הכניסו את שני המגרשים לתוך פול ושינו את ההתפלגות הפנימית. זה מה שקרה במסגרת התוכנית וזה המצב החוקי הקיים המחייב את הועדה המקומית.

גם בקשה לאישור תשריט חלוקה וגם היתרי הבניה שיצאו לשני המשיבים זה הדבר היחיד שמחייב אותנו. אסור לנו לשקול מסמכים אחרים.

תוכנית לא יכולה להיכנס לתוקף בלי לתת זכות התנגדות.

במקרה שלנו תוכנית 95 טופלה ע"י הועדה המקומית ואושרה ע"י הועדה המחוזית. זה מפורסם בעיתונות.

בפרסום שלגבי תוכנית כותבים שהופקדה תוכנית, אומרים את המספר ומספרי גוש וחלקה ואומרים שכל מי שרוצה לשקול התנגדות מוזמן להגיע למוסדות התכנון.

יש דרכי פרסום בחוק. כתוב מספר התוכנית ומספרי גוש וחלקה. הייתי רואה בתשריט שיש מצב קיים ויש מצב מוצע ורואים את ההתפלגות הפנימית של המגרשים שהשתנתה.

אני אראה שבמצב קיים שאחד המגרשים היה בנוי עם רוחב יותר קצר ועם רצועה צדדית שמגיעה עד הצפון לדרך. ביטלו את הרצועה בחלק הצפוני ורואים את זה בתוכנית.

עו"ד בניאן: במסגרת גילוי מסמכים למינהל צילמנו את תשריט תוכנית החלוקה מתיקי המינהל.

כשאני בא להגיש התנגדות לתוכנית אני מסתכל בתקנון ואני מסתכל בתשריט. בתקנון של התוכנית הזו, התב"ע הזאת, מטרות התוכנית בסעיף 3 אין ולו סעיף אחד או תת סעיף כלשהו המדבר על חלוקה בתוך החלקות.

בתשריט שפירסמו יש קוי הפרדה בתוך כל החלקות. מתוך זה איש לא יכול להעלות על הדעת כשזה לא כתוב ברחל בתך הקטנה בתוכנית שהולכים לחלק את החלקות האלה.

לגבי האם העירייה ידעה או לא ידעה, היתר הבניה של הבית של המנוח ג'רמי שנבנה החלוקה של שני המגרשים חתום ע"י הועדה המקומית.

גם כשבאו ואישרו את שני ההיתרים של המשיבים העירייה בעצמה בפרוטוקול הדיון של הועדה המקומית שרצו לתת היתר בניה למשיבים.

אומרים שהבית של ג'רמי יימצא מסטיה מקו בניין אחורי לאחר החלוקה. זה היה אחרי התב"ע.

בסעיף אחר נאמר שהחלוקה המוצעת יוצרת חריגה בקו בניין אחורי לבית מגורים הקיים. כלומר הועדה המקומית ידעה שהיא הולכת לתת היתר בניה למישהו שגורמת למצב שקו הבניין של בניין אחר שנבנה בהיתר יהיה בחריגה.

הועדה המקומית בהחלט ידעה.

מרשיי לא ידעו על ההליך של הנפקת ההיתר.

מילת המפתח לכל העתירה כאן, כל הזמן מדברים על תשריט חלוקה של המודד לזר. תשריט החלוקה הזה המודד לזר לא בכדי הוא מודד רציני. הוא לא מכנה את זה כתשריט חלוקה אלא כמפה מצבית. במפה מצבית מציינים מה המצב בשטח.

עו"ד קדוש: בשנת 96 על התשריט עצמו כתבו שביל הגישה הקרוב לרח' כרמל יבוטל כאשר תאושר התב"ע החדשה אשר תפתח דרך חדשה לגבול הדרומי של החלקה.

הצורה המיוחדת של המגרש לא היתה גחמה של מי מהצדדים.

עו"ד שי: אני חושב שכל התהליך העובדתי מאוד ברור והיתה תב"ע והשאלה למה לא התנגדנו לתב"ע היא שאלה מרכזית במשפט. יש רק פתרון אחד לחלוקה ואין מה לשאול את השכן אז הם צודקים.

תב"ע גם אם היא נועדה לאיחוד וחלוקה לדעתי איחוד וחלוקה מתייחס לאיחוד וחלוקה בין חלקות ולא למגרשים בתוך חלקה. כשצריך לעשות חלוקה של החלקה בין המגרשים צריך לעשות תשריט חלוקה כדי לאשר אותו ואין רק תשריט אחד אפשרי.

כל מקום שהגבול יבוא שלא יסתור את התב"ע יכול להיות מאושר ולכן יש בחוק התכנון והבניה מסלול מיוחד לאיך מאשרים תשריט חלוקה וחייבים להזמין את שני הצדדים גם אם רק צד אחד הגיש את זה.

העתירה מספר 1 כאן היא לקבוע מה הזכויות במגרש וביהמ"ש יהיה חייב לקבוע את זה אפילו אם זה לא סעד מנהלי ומותר לנו לטעון שהם לפי תשריט חלוקה זה או אחר.

טענת ההגנה של המשיבים היתה מדוע לא הזמנתם אותנו לתשריט חלוקה. אני פניתי לחברי ושוחחנו על זה משפטית וחברי אמר שכאשר הבעלים של המקרקעין שזה המינהל חותם על התשריט לא צריכים להזמין את החוכרים.

עו"ד בניאן: הגשנו הודעה שאנחנו חושבים למחוק את העתירה כי אנחנו חושבים שבתביעה אזרחית הכל יעלה.

אני מציע שביהמ"ש יתן לנו 90 ימים לנהל הליך של גישור. במידה ומי מהצדדים יודיע לביהמ"ש שהגישור לא הצליח, נמחוק את העתירה ותוך 30 יום נגיש כתב תביעה.

עו"ד קדוש: במידה ואחד מהצדדים יודיע שהליך הגישור לא צלח, נבקש להגיש טיעון קצר לגבי הוצאות ושביהמ"ש יחליט לעניין ההוצאות.

נבקש לשמור את טענותינו לעניין ההתיישנות או שיהוי.

עו"ד שי: אני מציע שאת ההודעה על כישלון הגישור או יודיע המגשר או יודיעו הצדדים במשותף.

<#3#>

החלטה

1. לאחר החלטתי מיום 27.2.13 התקיים היום דיון במעמד הצדדים.

2. במהלך הדיון נשאלו הצדדים שאלות רבות ונשמעו טענות, הכל כמפורט בפרוטוקול.

3. לאחר הדיון שהתקיים היום אני סבורה כי יש מקום כי הצדדים יפנו בתיק זה לגישור לאור עמדות חזקות יותר וחלשות יותר של כל צד כפי שציינתי במהלך הדיון בפני הצדדים.

4. הצדדים מסכימים לפנות לגישור.

הגישור יתקיים, כמובן, בין העותרים לבין משיבים 1-2 כשבאי כוח המדינה והועדה המקומית יהיו נוכחים, לפי שיקול דעתם.

כל הסדר חייב אישור של משיבות 3-4.

5. לאור הליכי הגישור מעוכבים ההליכים בעתירה זו עד ליום 1.7.13 לצורך קיום הליכי הגישור.

6. הצדדים ביחד או המגשר יודיעו לביהמ"ש עד 27.6.13 אם הצליחו ו/או נכשלו הליכי הגישור.

במקרה של כישלון הליכי הגישור תימחק העתירה, על פי בקשת העותרים ועל פי המלצתי בסעיף 15 להחלטתי מיום 27.2.13.

העתירה תימחק בתנאים שפורטו בסעיף 15 להחלטתי מיום 27.2.13.

המניעה של המשיבים לטעון טענות התיישנות ו/או שיהוי ו/או כל טענה אחרת הנובעת מחלוף הזמן מאז הגשת התביעה אזרחית (דצמבר 2009) ועד הגשת תביעה אזרחית חדשה תחול רק על עניינים שנכללו במסגרת העתירה הנוכחית.

בנוסף על כך, ביחד עם מחיקת העתירה, אם תימחק העתירה, יוארך צו הביניים שניתן בתיק זה ל- 45 ימים נוספים שכל הפגרות נספרות במניין הימים.

7. אם תימחק העתירה מבקשים המשיבים זכות לטעון לעניין ההוצאות וזכות זו תינתן, כמובן, לכל הצדדים.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ב' ניסן תשע"ג, 13/03/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אילנית חולי