לפני בקשת התובע למינוי מומחה מטעם בית המשפט בתחום השיקומי-תעסוקתי .

התובע, יליד 1958, נפגע בשתי תאונות דרכים ביום 12.12.06 וביום 31.12.07 במהלך עבודתו כעצמאי בתחום השיפוץ, בנייה, איטום וזיפות מבנים וגגות.

התאונות הוכרו כתאונות עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. בעקבות התאונה הראשונה לא נקבעה לתובע נכות כלל ואילו בעקבות התאונה השנייה נקבעה לתובע, במסגרת תביעתו למוסד הביטוח הלאומי, נכות בשיעור של 10% בגין פגיעה בברך שמאל. במסגרת הליך צירוף נכויות, אשר כלל צירוף נכויות נוספות בתחום האורטופדי אשר אינן קשורות לתאונות הנדונות ובתחום הנפשי הועמדה נכותו הרפואית הכוללת של התובע על 56.26% ולאחר הפעלת תקנה 15 במחצית, הועמדה הנכות על 85%.

מאז התאונה השנייה, התובע לא שב לעבודתו.

במסגרת ההליך הנוכחי מונו שני מומחים מטעם בית המשפט לבדיקת התובע. בתחום האורטופדי מונה ד"ר משה ויסבורט, אשר העריך את נכותו של התובע בשיעור של 10% בגין מצב שלאחר הוצאת מיניסקוס בברך שמאל, ו- 2% נוספים בשל פגיעה בגב תחתון והגבלה קלה מאוד בחלק מתנועות עמוד שדרה מותני; הנכויות יוחסו לתאונה מיום 31.12.07.

אולם, מאחר והתברר, כי חוות דעתו של המומחה ניתנה לאחר שנקבעה נכותו של התובע במסגרת תביעתו לנכות למוסד לביטוח לאומי נקבע, כי קביעת המוסד לביטוח לאומי בתחום האורטופדי היא זו שתחייב בהליך זה מכוח סעיף 6ב לחוק הפיצויים נפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975 (החלטה מיום 27.1.13).

בתחום הפסיכיאטרי קבע ד"ר ירחמיאל ברבר, כי התובע סובל בעקבות התאונה מיום 31.12.07 מנכות בשיעור של 10% בגין הופעת סימפטומים פוסט טראומטיים ודיכאון באופן המחייב פנייה לטיפול נפשי.

במענה לשאלת בית המשפט קבע ד"ר ברבר, כי התובע בסובל מנכות בשיעור של 25% ללא קשר לתאונות נשוא התביעה.

בעקבות התאונה מיום 12.12.06 נקבע, כי לא נותרה לתובע כל נכות.

בתיק התנהלו הוכחות ונשמעו ראיות הצדדים. בהסכמת הצדדים נקבע, כי הנכות האורתופדית שנקבעה לתובע במסגרת המוסד לביטוח לאומי לרבות זו שאינה קשורה לתאונות נשוא התביעה תחייב במסגרת תיק זה, ובתחום הפסיכיאטרי תחייב חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט.

לאחר ההשתלשלות כאמור, עתר התובע למינוי מומחה בתחום התעסוקתי. לטענתו, חקירתו לא הבהירה באופן ממצה את ההשפעה של הנכויות מהן הוא סובל על מצבו התעסוקתי, כאשר בפועל הוא לא שב לעבודתו בתחום השיפוץ והבנייה לאחר התאונה השנייה, וקיים צורך שמומחה בתחום התעסוקתי יבחן השפעה זו.

הנתבעת התנגדה לבקשה. לטענתה, מדובר בניסיון למקצה שיפורים מצד התובע, כמו גם ניסיון לסתור את קביעות המל"ל. נטען, כי קביעת שיעור הנכות התפקודית מסורה לשיקול דעת בית המשפט ורק במקרים חריגים יזקק בית המשפט למינוי מומחה שיקומי- תעסוקתי, כמו מקרים בהם מדובר בפגיעות מורכבות. נטען כי בענייננו אין כל קושי לאמוד את נזקי התובע וצרכיו וכי אין מדובר במי שזקוק לעזרים מיוחדים או צרכים מיוחדים המצדיקים מינוי מומחה שיקומי.

התובע בתשובתו טען, כי קיימת ראיה חדשה אשר מצריכה בחינה של הצורך במינוי מומחה ותעסוקתי, והיא תשובת המומחה הפסיכיאטרי לשאלת בית המשפט בעניין קיומה של נכות שאינה קשורה לתאונות בשיעור 25%, כאשר השילוב של הנכויות שנקבעו מצביעה על מורכבות מצבו של התובע ומצריכה בחינה של השפעת הנכויות על מצבו של התובע.

לאחר עיון בבקשה, בתגובה ובתשובה החלטתי להיענות לבקשה.

כידוע, קביעת דרגת הנכות על ידי המוסד לביטוח לאומי מחייבת רק לעניין הנכות הרפואית ולא התפקודית. ככלל, בית המשפט הוא הקובע את הנכות התפקודית, על בסיס הנכות הרפואית ויתר הנתונים המובאים בפניו. עם זאת, בהתאם לתקנה 2(א) לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז - 1986, הדרך להוכיח ולהביא ראיות לעניין כל נושא רפואי היא מינוי מומחה מטעם בית המשפט והנפגע אינו רשאי להעיד מומחים מטעמו בשאלת השלכות הפגיעה והנכות הרפואית על כושר תפקודו וראה ע"א 5779/90 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' טיארה עבדול אחמד, פ"ד מה(4) 77, 84. אכן, מומחה בתחום השיקום או מומחה תעסוקתי לא ימונה כדבר שבשגרה ויש מקום לשקול מינוי כזה מקום שמדובר בפגיעה מורכבת הכוללת נכויות בתחומים שונים או כאשר מתקבל הרושם ששיעור הפגיעה התפקודית שונה במידה ניכרת משיעור הנכות הרפואית, גם אם מדובר בנכות רפואית בתחום אחד. במקרה כזה יזקק בית המשפט להערכה מקצועית לעניין הפגיעה התפקודית אשר תהא לו לעזר בהערכת נזקי הנפגע (ראו ע"א 516/86 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' שמעון אזולאי, פ"ד מ(4) 690).

בנוסף לכך, יש מקום לטענה בדבר העדר יכולת הצדדים להפנות שאלות הבהרה או שאלות נוספות למומחי המוסד לביטוח לאומי או לחקור מומחים אלו על ממצאיהם, בניגוד למקרה בו ממונה מומחה רפואי על ידי בית המשפט. במקרים כאלה הנטייה תהא לא לחסום את התובע לאפשר לו להוכיח את פגיעתו התפקודית ויש מקום למינוי מומחה בתחום התעסוקתי: "קביעת דרגת הנכות לעניין סעיף 6ב היא קביעה יבשה באחוזי נכות של המוסד לביטוח לאומי או גוף אחר הפועל על פי דין. לכן, כשבית המשפט בא לקבוע את הנכות התפקודית, יתכן ויזקק לחוות דעת כדי לגשר בין דרגת הנכות הרפואית שנקבעה על פי דין לבין הנכות התפקודית" (ת.א (ת"א) 3177/85 שטיין נ' צור חברה לביטוח בע"מ, צלטנר 688 וראו גם רע"א 2750/94 עציוני נ' מוסא אלי (נבו)).

בענייננו, התובע כבן 59, עבד עובר לתאונות נשוא התביעה בתחום השיפוץ והבניה. אין חולק כי התובע סובל מנכויות משמעותיות שחלקן קשור לתאונה נשוא התביעה וחלקן נובע מתאונות קודמות ומאירועי חיים שאין להם קשר אליה. חלק מהנכויות נקבעו במסגרת תביעותיו של התובע למוסד לביטוח לאומי וחלקן הוערכו על ידי המומחה מטעם בית המשפט.

לנוכח האמור, סבורתני, כי אין מקום לחסום את התובע מלהוכיח את נכותו התפקודית באמצעות מומחה מטעם בית המשפט, והדבר אף יסייע לבית המשפט בהערכת הפגיעה התפקודית הנובעת מהתאונה נשוא התביעה והנזקים שנגרמו לתובע בעקבותיה בשים לב להשפעת הנכויות שאינן נובעות הימנה.

אני ממנה את ד"ר מריו סקולסקי מהמכון לבריאות העובד ת.ד. 3 רעננה 09-7707200 להערכת מצבו התעסוקתי של התובע והפגיעה בתפקודו בעקבות התאונות נשוא התביעה.

ב"כ בעלי הדין ימציאו למומחה הרפואי את כל המסמכים הרפואיים המצויים בידם ונוגעים תובע, שהדין מתיר את העברתם למומחה, וזאת בתוך 30 ימים מהיום.

העתק כל פנייה למומחה יועבר במישרין לצד שכנגד.

המומחה יעיין במסמכים הרפואיים, יבדוק את התובע ויקבע ממצאים לגבי המצב הרפואי לרבות בסוגיות הבאות:

1. האם מוגבל התובע בתעסוקתו בעקבות התאונות נשוא התביעה, ואם כן – לאיזו תקופה ובאיזה שיעור?

2. האם קיימת מגבלה שאינה קשורה בתאונות נשוא התביעה? ואם כן – איזו ומה שיעורה?

ב"כ התובע יתאם מועד לבדיקה ויודיע אותו לצד שכנגד.

ב"כ התובע יוודא בהקדם שאין מניעה לקבלת חוות הדעת מן המומחה.

אני מעמידה את שכר המומחה על סך 4,500 ₪ בצירוף מע"מ.

בשכר המומחה תישא הנתבעת, והמומחה מתבקש לשלוח כבר עתה את חשבונו לידיה, בצירוף פרטי חשבון הבנק והמסמכים הנדרשים לביצוע התשלום.

הצדדים ימציאו העתק החלטה זו למומחה.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

תזכורת פנימית למעקב אחר קבלת חוות הדעת ליום 15.4.17.

ניתנה היום, י"א שבט תשע"ז, 07 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.