לפני בקשה להבהרה של החלטה מיום 30.11.17 שניתנה ע"י כב' השופט אילן צור ולחילופין בקשה לתיקון כתב אישום, על דרך הוספת עדים.

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובת ב"כ הנאשם, לא מצאתי מקום להיעתר לבקשה.

ביום 30.11.17 הגישה המאשימה בקשה להחלפת עדת התביעה 1, הגב' מרים ארז, אדריכלית אגך הנדסה, מהטעם שאינה מכהנת בתפקידה במאשימה, ותחתיה ביקשה להעיד הגב' ליאת בן אבו, אדריכלית, מנהלת מחלקת רישוי.

בדיון שהתקיים ביום 30.11.17, ביקשה המאשימה לתקן שוב את כתב האישום בדרך של הוספת עדה נוספת, הגב' שרה סלמן, כעדת תביעה.

כב' השופט צור בהחלטה מיום 30.11.17, נעתר לבקשה לתיקון כתב האישום על דרך החלפת עדת התביעה 1, והוספת העדה הגב' בן אבו, בקובעו כי מדובר בעדות נציג של מוסד/המאשימה אשר באמצעותו מוגשות רשומות ו/או מסמכים של אותו המוסד, כך שמיהותו של העד אינה יוצרת מניעה בהעדתו של עד אחר מקום בו נדרש הדבר.

לעניין ההבהרה, מעיון בפרוטוקול הדיון והחלטה מיום 30.11.17, עולה כי הרשות שניתנה ע"י כב' השופט צור, הוגבלה לשתי העדות, הגב' ליאת בן אבו וגב' יפה סלמן, ומבלי שבית המשפט התיר העדת עדי תביעה נוספים.

אשר לבקשה לתיקון כתב האישום, אני סבור כי בשלב זה לאחר שחלפו 8 שנים ממועד הגשת כתב האישום המקורי, ולאחר שחלפו שנתיים נוספות ממועד תיקון כתב האישום ביום 22.11.16, ומשלא מצאה המאשימה במשך תקופה ארוכה זו מקום לעתור לתיקון כתב האישום והוספת עדים נוספים אלה, נדרשים טעמים כבדי משקל על מנת להתיר תיקון זה.

לא מצאתי כי הבקשה מגלה טעמים המצדיקים תיקון נוסף של כתב האישום ובמיוחד מבלי שניתן כל טעם מדוע לא התבקש הדבר עד כה.

זאת ועוד, בנסיבות העניין, נראה כי הבקשה לתיקון כתב האישום מהווה ניסיון ל"מקצה שיפורים", אשר יש בו כדי להוות פגיעה בניהול הוגן של ההליך ובזכויותיו הדיוניות של הנאשם.

המזכירות תשלח ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ח' סיוון תשע"ח, 22 מאי 2018, בהעדר הצדדים.