1. עסקינן בבקשה לפירוק שיתוף שהגיש הנאמן אודות בית מגורי הצדדים ברח' א.ד. גורדון בחדרה (להלן: "הבית").

2. בישיבת יום 29.11.2014 הגיעו הצדדים, לאחר חקירות שבוצעו לצדדים, להסכמות כדלקמן:

א. פירוק השיתוף בבית ברח' גורדון 3 בחדרה, תהיה בעין בהתאם לחלוקה שהומלצה על ידי השמאי גדעון קרול בחוות דעתו מיום 25.10.11.

ב. השמאי קרול יעדכן את שווי הנכס נכון להיום, באופן הבא:

שווי החלק עם הבית.

שווי כל מגרש עורפי.

ג. השמאי קרול יעריך את סכומי הנטו הצפויים להתקבל ממכירת שני המגרשים העורפיים לאחר ניכוי הוצאות משוערות, שיוערכו על ידו, כדלקמן:

• היטלים.
• סכומי מס.
• סכומי לגליזציה אודות הבית, ככל שיהיה צורך בכך לצורך הפיצול.
• עלויות דמי הפיצול (תוך פירוט עלות הפיצול).

ד. לגב' סימוני ימין זכות לפדות את חלקו של החייב בהתאם לקביעת בית המשפט ובהתייחס לשומת הנטו של השמאי קרול, תוך 3 חודשים יום הגשת חוות הדעת העדכנית, וזאת לאחר שיאפשר לצדדים, ככל שירצו בכך, להפנות שאלות הבהרה לשמאי.

ה. ככל שהגב' סימוני לא תוכל או לא תרצה או לא תודיע דבר תוך 3 חודשים כאמור, מוסכם כי בית המשפט ייתן החלטה בבקשת הפירוק ויורה על חלוקה בעין של הנכס, בהתאם לחלוקה המומלצת על ידי השמאי קרול.

ו. בכל הקשור לחלוקה של עלויות דמי הפיצול בין החלקים השונים של הנכס, יחליט בית המשפט לאחר שיישמע את הצדדים.

3. באותו מעמד נתתי להסכמות שבין הצדדים תוקף של החלטה.

חוות דעתו העדכנית של השמאי קרול מיום 28.12.2014 הגיעה לביהמ"ש, והוא אף השיב לשאלות ההבהרה של אשת החייב.

4. הצדדים הגישו סיכומיהם ולהלן החלטתי:

א. אין מחלוקת בין הצדדים כי שוויו של הבית בהתאם לחוו"ד העדכנית של השמאי קרול הוא 3.4 מיליון ₪.

ב. אשת החייב הביעה רצונה בסיכומיה לפדות את חלקו של החייב בנכס, ולא פירוק בדרך של חלוקה בעין (פיצול הנכס) ו/או מימושו וחלוקת הכספים.

על כן הבסיס לחישוב הפירוק ופידיון חלקו של החייב יהיה סכום של 3.4 מיליון ₪.

אמנם אשת החייב ביקשה כי יופחת מערך הנכס שווי של 10% כיוון שלכאורה מדובר במכירה על דרך של פירוק ופרסום מכרז, אולם איני מסכים לכך.

היתרון שניתן לאשת החייב בפידיון הנכס ללא צרך בפירסום מכרז הוא בכך שנמנע ממנה הצורך להתמודד עם הצעות ו/או תחרות מצד מתחרים אחרים (צדדים ג') לאחר פירסום הנכס למכירה. בכך "חסכה" לעצמה האפשרות שהיו מגיעות הצעות הגבוהות מהסכום שננקב על ידי השמאי קרול (דבר שאיננו בלתי סביר בתקופה לוחצת זו של עליית מחירי נדל"ן).

ג. אשת החייב זכאית לפידיון חלקו של החייב בנכס בערכי נטו, כאשר הניכויים שיש לקחת בחשבון הם כדלקמן:

(1) חובות עירוניים ולמי חדרה הרובצים על הנכס (יש לברר סכום עדכני).

(2) מס שבח והיטל השבחה בסכום של 300,000 ₪ כנקוב בחוו"ד העדכנית של השמאי קרול (אמנם השמאי ייחס את גובה היטל ההשבחה למגרשים העורפיים בלבד, אולם ככל שהבית היה נמכר בשלמותו ללא פיצול, סביר כי זה היה שיעור היטל ההשבחה בנדון, כיוון שהמגרשים העורפיים הם חלק מהבית).

(3) ניכוי יתרת משכנתא עדכנית.

5. אין מקום לניכוי דיור חלוף ל- 36 חודשים, שכן ככל שהיה מבוצע פירוק בפועל היתה נותרת בידי אשת החייב סכום נטו לרכישת דיור חלופי, בו היתה מתגוררת יחד עם בעלה החייב.

6. אין מקום להפחתת הניכויים מחלקו של החייב בלבד, שכן מדובר בחובות הרובצים על הנכס המשותף לצדדים.

7. אין מקום לנכות עלויות כינוס נכסים, שכן הבית היה נמכר במסגרת תיק פש"ר על ידי הנאמן, ששכרו בכל מקרה משולם מקופת הפש"ר ולא בנפרד בגין כינוס נכסים על הדירה.

8. באשר לטענת אשת החייב בסיכומיה, כי היא שילמה את המשכתנא הרובצת על הבית, בעצמה ולבדה מאז צו הכינוס ועד היום, בסכום של 347,008 ₪, ולכן מחצית מסכום זה יש לנכות מסכום הפידיון – סבורני כי טענה זו לא הוכחה. עיון בתצהירה של אשת החייב (מש/4) מלמד כי לא מוזכרת בו כל טענה אודות תשלום משכנתא על ידי אשת החייב בעצמה ולבדה.

בסיכומיה, אשת החייב צירפה אסמכתא לכאורית לתשלומי המשכנתא על ידה בלבד אשר היא נספח 8 לסיכומיה (ראה סעיף 5.1 לסיכומי אשת החייב).

עיון בנספח 8 מלמד כי אין בו ראייה, אף לא לכאורה, לתשלום המשכנתא על ידי אשת החייב, בעצמה ולבדה, אלא על תנועות כספיות בהלוואה בבנק המזרחי טפחות בע"מ, לתקופות שמיום 1.1.03 ועד 14.10.2015.

אין בנספח 8 כל אסמכתא על מקור התשלום של המשכנתא, אשר על פי הנטען בא מכיסה של אשת החייב בלבד.

ההיפך – לנוכח החיים המשותפים של בני הזוג, החייב ורעייתו, ניתן להניח בסבירות ראוייה כי תשלום המשכנתא בא מהכספים המשותפים לשניהם.

סוף דבר

9. לאור כל האמור, ככל שאשת החייב מעוניינת לפדות את חלקו של החייב בדירה, עליה לשלם סכום של 1.7 מיליון ₪ (מחצית מערך הבית על פי חוו"ד המעודכנת של השמאי קרול), בניכוי הניכויים דלעיל.

10. ב"כ אשת החייב והנאמן, יגישו לאישור ביהמ"ש חוזה שייערך בנדון לעניין הפידיון, תוך 30 ימים מהיום, אלא אם כן, תודיע אשת החייב כי מעוניינת לפדות את הבית ללא העברת הרישום של הזכויות בו על שמה בלבד, ובכך להחריגו ממסת הנכסים של החייב הניתנת למימוש במסגרת תיק הפש"ר. במקרה כזה, ארצה לקבל בתוך 30 ימים מהיום הודעה על אופן תשלום הפידיון, שמשכו לא יעלה על 4 חודשים.

11. ככל שאשת החייב לא תעמוד בתנאי החלטתי זו, יודיע על כך הנאמן לביהמ"ש. במקרה כזה, תעמוד לאשת החייב הזכות לבחור בפיצול הבית בהתאם לדרך שהתווה השמאי קרול בחוות הדעת מטעמו, וככל שלא תעשה כן, אורה על פירוק שיתוף ומכירתו על דרך של פרסום.

12. תזכורת מעקב – 45 ימים.

המזכירות תעביר החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, י' חשוון תשע"ו, 23 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.