לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של גניבת רכב.

תמצית העובדות בהן הורשע הנאשם הן כי ביום 19/6/09 נטל הנאשם מפתח תקוה רכב מסוג משאית, אשר נגנבה זמן קצר קודם לכן ממקום אחר בפתח תקוה ואשר המתנע (הסוויץ') שלה נמצא שבור וכן חלון צדדי שלה, נכנס אל המשאית ונהג בה עד אשר נעצר על ידי שוטרים בכביש 38 לכיוון בית שמש.

ב"כ התביעה הדגישה כי גניבת רכב הפכה למכת מדינה אשר יש בה כדי להשפיע על בטחון הציבור ואיכות חייו וכי יש בתופעה זו כדי לשבש את שיגרת חייו של הציבור ולפגוע ברכושו, ולא רק פגיעה ישירה , אלא אף פגיעה עקיפה.

ב"כ התביעה הציגה אסופת פסיקה באשר לענישה הנוהגת במקרים מעין אלה וביקשה ללמוד ממנה על רמת הענישה המתאימה למקרה שבפנינו.

מתחם הענישה לו טענה התביעה הוא 12-18 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

התביעה ציינה כי עלפי תיקון 113 לחוק העונשין, אין בענייננו כל טעם לחרוג ממתחם זה לקולא ועל כן עתרה להטיל על הנאשם עונש הבא בגדרו של מתחם זה, לצד עונש מאסר מותנה, קנס, פיצוי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

ב"כ הנאשם הדגיש בפתח דבריו כי אין לזקוף לחובתו של הנאשם את עצם ניהול ההוכחות ואי נטילת האחריות כיוון שהא ראיה - הנאשם זוכה מפרט אישום אחד.

לטעמו של ב"כ הנאשם אין ללמוד מאסופת הפסיקה של התביעה דבר כיוון שהיא ניתנה טרם תיקונו של תיקון 113 וניתנה על ידי ביהמ"ש העליון . לטעמו של ב”כ הענישה הנוהגת ומתחמי ענישה נקבעים על ידי הערכאה הדיונית ואלה קבעו מתחם ענישה של מאסר בפועל שירוצה בדרך של עבודת שירות ועד מאסר של 12 חודשים בפועל.

ב”כ הנאשם סבור כי לאור נסיבותיו של הנאשם שהינו נעדר עבר פלילי ומנהל אורח חיים נורמטיבי, ומפרנס את משפחתו לרבות שני ילדיו הקטנים, הרי שיש להטיל עליו עונש בחלק התחתון של המתחם.

את טיעוניו תמך ב"כ הנאשם באסופת פסיקה שהציג.

עוד ביקש ב"כ הנאשם להתחשב בכך שחלפו למעלה מארבע שנים מאז ביצוע העבירה.

בדברו האחרון ציין הנאשם כי הוא מגדל שני ילדים ואינו מחפש להסתבך עם החוק וכי הוא מתנצל על שארע.

לא אחת התייחסו הערכאות השונות של בתי המשפט לעבירה זו של גניבת רכב, אשר למרבה הצער פשתה במחוזותינו והפכה לרעה חולה שיש לעקרה משורש. לא אחת נאמר כי על בתי המשפט לתרום תרומתם למיגורה של תופעה זו בדרך של ענישה מחמירה ומרתיעה.

תופעה זו פגיעתה קשה. הן בפרט הנפגע ברכושו ובבטחונו והן בחברה. לא רק זכות הקנין היא שנפגעת ולא רק רכושו הפרטי של הפרט נפגע. בטחונו של הציבור נפגע ובאופן עקיף נפגעים היבטים נוספים, כלכליים, ביטוחיים ועוד.

כך קבע ביהמ"ש מחוזי במחוז המרכז כי :

"אף אנו כמו בית משפט קמא, בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, סבורים כי יש להחמיר עם מבצע עבירות גניבת כלי רכב, שכן מדובר ברעה חולה שפגיעתה בציבור היא בלתי נסבלת והגיעה להיקפים מדאיגים".

(עפ"ג (מרכז) 15725/05/09 אל עטאונה נ. מ"י).

במקרה זה, נדון מי שהורשע בשני מקרים של גניבת משאית ובהחזקת כלי פריצה לעונש של 30 חודשי מאסר לריצוי בפועל וזאת הגם שהמשאיות הוחזרו לבעליהן והגם שהוא נעדר עבר פלילי.

בית המשפט המחוזי ציין כי בית המשפט קמא שקל את אלה ואולם בהתווסף לכך גילו הצעיר של הנאשם והעובדה כי הוא מרצה עונש מאסר לראשונה, הביאוהו לקצר את עונש המאסר לריצוי בפועל ולהעמידו על עשרים וארבעה חודשי מאסר בפועל.

הנה כי כן מתחם הענישה הראוי לעבירות אלה נע בין שמונה חודשי מאסר לריצוי בפועל לארבעה עשר חודשי מאסר לריצוי בפועל.

בענייננו עסקינן במי שנעדר עבר פלילי ואולם הוא נתן ידו לגנבי רכב ולגניבת רכב, כמפורט בהרחבה בהכרעת הדין.

שקלתי את עברו הנקי של הנאשם ואת נסיבותיו האישיות לרבות תפקודו הנורמטיבי כאיש משפחה. עוד נתתי משקל לחלוף הזמן מאז ביצוע העבירה ולולא כן היה העונש המוטל על הנאשם חמור יותר. כן נלקחה בחשבון העובדה כי בשל היות הנאשם נעדר עבר פלילי, הרי שממילא זהו עונש ראשון הנגזר עליו ואותו ירצה.

אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

עשרה חודשי מאסר לריצוי בפועל .

עשרה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה כלשהי נגד הרכוש.

קנס בסך 1,500 ₪, או 7 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם עד יום 15/12/13.

פיצוי לבעל המשאית בסכום של 2,000 ₪. הפיצוי יופקד לטובתו של בעל המשאית בקופת בית המשפט בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 15/1/14 והשני ביום 15/2/14. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מידי.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, כ"ג כסלו תשע"ד, 26 נובמבר 2013, במעמד הצדדים.