לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בשתי עבירות של הפרעה לעובד ציבור תמצית עובדות כתב האישום אשר מונה שני פרטי אישום באשר למעשים שבוצעו בין השנים 2007-2009 ואשר כוונו כולם כלפי העובדים במוסד לביטוח לאומי-המתלוננים, כדלקמן :

פרט אישום ראשון

החל משנת 2007 החל הנאשם להפריע לעובדי סניף ביטוח הלאומי ברחוב רוטשילד 72 פ"ת, בכך ששלח להם מכתבים ללא כל סיבה . הנאשם שלח את המכתבים לשמואל גורבר עובד בביטוח הלאומי ועובדים נוספים.

בתקופה האמורה הגיעה הנאשם לסניף הביטוח הלאומי בפ"ת והשתולל במקום.

פרט אישום שני

בתאריך 12.02.09 הגיע הנאשם לסניף הביטוח הלאומי ולקח עשרות מספרים למספר עמדות בסניף.

בתאריכים 15/17/19/23/24/25.02.09 הגיע הנאשם לסניף ביטוח הלאומי ולקח עשרות מספרים למספר עמדות בסניף.

בתאריכים 1/3/4/9/11/16.03/09 הגיע הנאשם לסניף הביטוח הלאומי ולקח עשרות מספרים למספר עמדות בסניף.

בטיעוניה לעונש הדגיש התביעה את מעשיו החמורים של הנאשם בפרט האישום הראשון, לטעמו של ב"כ התביעה מדובר בנאשם אשר הפריע והטריד את עובדי סניף ביטוח לאומי בפ"ת , בכך ששלח להם מכתבים ללא כל סיבה, מתוך כוונה להפריע להם במילוי תפקידם.

ב"כ הנאשם ציין כי בפרט האישום השני, נטל הנאשם עשרות מספרים מעמדות שונות וחזר על מעשיו אלו בשישה מועדים נוספים במהלך חודש מרץ 2009.

ב"כ התביעה סבור כי הנאשם במעשיו הטריד את עובדי המקום וכן פגע במהלך התקין של יום עבודתם ובשירותים הניתנים לאזרחים במקום.

לאור האמור לעיל ולאור עברו הפלילי של הנאשם בעבירות קודמות הכוללות: הטרדה, הפרת צו, תקיפה, הסגת גבול. עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם מע"ת וקנס.

הנאשם אשר היה מיוצג לאורך כל ההליך, אך ביקש שלא להיות מיוצג בשלב הטיעונים לעונש, טען כי הוא הגיע למוסד לביטוח לאומי על מנת לקבל את הזכויות המגיעות לו, ומשלא קיבל אותן, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה אשר לדבריו קבל פסק דין לטובתו. והדבר מסביר לשיטתו את התכתובת נשוא פרט האישום הראשון.

בהקשר זה הוסיף הנאשם כי כל ההתנהלות שלו מול המוסד לביטוח לאומי לא נבעה עקב מחשבה פלילית כלשהי אלא מתוך רצון לקבל את הזכויות המגיעות לו על פי דין.

עוד ציין הנאשם, כי התביעה נמנעה מלהעיד את הגורמים הרלוונטיים שנפגעו ממעשיו. הנאשם עתר לבית המשפט בבקשה להימנע מקנס או פיצוי משום שאין באפשרותו לעמוד בנטל זה.

גיליון המרשם הפלילי בעניינו של הנאשם מעלה כי הוא צבר לחובתו ארבע הרשעות קודמות שהאחרונה בהן מינואר 2012 בעבירות של הטרדה באמצעות מתקן בזק. גם בשנת 2011 הורשע הנאשם בעבירות שונות, לרבות בהטרדה באמצעות מתקן בזק.

בהכרעת הדין הנרחבת והמפורטת התייחסתי לנוסח מכתביו של הנאשם אל עובדי הביטוח הלאומי ואל המקומות בהם מצא הנאשם לנכון לתלות את מכתביו אלה. לא קיבלתי את הסבריו של הנאשם וקבעתי כי אפילו צדק הנאשם בתחושותיו כי נעשה לו עוול, הרי שעמדו לו דרכים חוקיות אחרות לפעול ואל היה לו לפגוע בעובדים בדרך שנהג. כפי שהובא בפני בית המשפט, היה במכתבים אלה כדי לפגוע בעובדים ובדרך עבודתם התקינה.

כך גם באשר לעבירה נשוא פרט האישום השני. בפעולותיו , עשה הנאשם כדי להטריד את העובדים, כדי לפגוע בשיגרת עבודתם וכדי לפגוע ביכולתם לשרת את הציבור שירות תקין וראוי.

הנאשם פועל על פי דפוסי התנהגות עיקשים ונוקשים בבחינת "ייקוב הדין את ההר" ואינו לוקח לתשומת ליבו באם בדרכו זו הוא פוגע באחרים, מטריד אותם, מפריע להם וכיו"ב.

הנאשם המשיך בפעולותיו אלה, ולמעשה, עד עצם היום הזה הוא אינו רואה את הפסול שבהן, אינו מפנים לקחים ואינו נוטל אחריות על מעשיו.

אני גוזרת על הנאשם חמישה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים לבל יעבור עבירה בה הורשע.

עוד אני גוזרת על הנאשם קנס בסכום של 1,000 ₪ או 5 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ביום 1/11/13 והבאים אחריו בכל ראשון לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

עוד אני מחייבת את הנאשם בתשלום פיצוי לשמואל גורבר בסכום סמלי של 2,000 ₪. הסכום יופקד לטובתו בקופת בית המשפט בשבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים שהראשון בהם ישולם ביום 1/11/13 והבאים אחריו בכל ראשון לחודש שלאחר מכן. לא ישולם תשלום במועדו, יעמוד כל הסכום לפרעון מיידי.

אני ערה למצבו הכלכלי של הנאשם ולטענותיו בענין זה ואולם אפנה לקביעותיו של בית המשפט העליון, אשר קבע כי מקום בו יש לחייב נאשם בפיצויים, הרי שמצבו הכלכלי אינו מהווה שיקול לענין זה – ראה רע"פ 2174/11 לוזון נ. מ"י.

זכות ערעור כחוק.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, במעמד הצדדים.