1. בפניי בקשה להתיר לנתבעת להגיש כתב תביעה שכנגד לקבלת הסכום ששולם כנטען ביתר לתובעת. הנתבעת מתנגדת לבקשה.

2. לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה, שוכנעתי כי יש להתיר את הגשת התביעה שכנגד. נושא התביעה כמו גם התביעה שכנגד, הן אותן תעודות משלוח החתומות כנטען ע"י נציג הנתבעת. התובעת טוענת כי על פי אותן תעודות משלוח, החתמות ע"י נציג הנתבעת, היא זכאית לקבל מהנתבעת את סכום התביעה, בעוד שהנתבעת טוענת כי על פי חוות דעת גרפולוג מטעמה, תעודות המשלוח נחתמו בדיעבד ע"י נציגה, שחבר כנטען לנציגי התובעת כדי להכשיר את התביעה.

3. ברור כי הסוגיות העובדתיות שבבסיס התביעה הן אותן סוגיות עובדתיות שבבסיס התביעה שכנגד, לפיכך ראוי הוא כי כל המחלוקות בין הצדדים יידונו ויתבררו באותו הליך.

4. יחד עם זאת, צודקת התובעת בטענתה כי התביעה הוגשה בשנת 2009, והנתבעת העלתה את דרישתה להגשת כתב תביעה שכנגד רק לאחרונה, לאחר שהצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. אכן יש בהגשת התביעה משום הכבדה על התובעת בכך שתצטרך להגיש כתב תשובה שכנגד, כמו גם להשלים את תצהיריה בסוגיה זו, ואולי להגיש חוות דעת נגדית. אלו קשיים טכניים או דיוניים שאינם אמורים למנוע את בירור התביעה שכנגד יחד עם התביעה העיקרי, אך מצדיקים הם חיוב הנתבעת בהוצאות משפט.

5. לפיכך אני מתירה את הגשת כתב תביעה שכנגד, אשר יוגש תוך 14 ימים, לאחר תשלום האגרה המתחייבת, והעתק ממנו יישלח ישירות לב"כ התובעת. כתב תשובה שכנגד יוגש 30 ימים לאחר קבלת כתב התביעה שכנגד.

6. אני מבטלת את מועד הדיון הקובע ביום 19.3.13, ומורה לב"כ הצדדים לתאם תוך 7 ימים מועדים לקדם משפט בחודשים 6-7/13.

7. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט שכ"ט עו"ד בסך 1,755 ₪.

ניתנה היום, כ"ה אדר תשע"ג, 07 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.