1. התובע ביקש להגיש ארבע ראיות-הזמה שיפורטו להלן.

ב"כ הנתבעים טוענת כי מהותן של אותן ראיות אינה "הזמה", אלא "מקצה שיפורים" לראיות התובע, שנועד להשלמת חוסרים בהן אשר קיומם הסתבר לתובע מתוך החקירה הנגדית שנחקר. על כן ביקשה ב"כ הנתבעים לדחות את הבקשה וביקשה אף לחייב את התובע בהוצאות לדוגמה, בשל ריבוי הבקשות שהוא מגיש, שגורמות לנתבעים הוצאות מיותרות.

2. לאחר שעיינתי בבקשה, על נספחיה, ובדקתי את הפניותיו של התובע לקטעים הרלבנטיים בפרטוקול, ולמוצגים שהוגשו, אני מקבלת את טענתה האמורה של ב"כ הנתבעים.

התובע ביקש להגיש את הראיות, שהגדיר כראיות-הזמה, בטענה כי הופתע מהדברים שהציגה לו ב"כ הנתבעים בשאלותיה, בחקירה הנגדית שערכה לו.

בטענה זו, כשלעצמה, אין רבותא, כיוון שייעודה של חקירה נגדית הוא לעמת את בעל הדין עם הטענות הנוגדות של בעל הדין שכנגד ואף עם פירכות או חוסרים בראיותיו.

ההצדקה להתיר הבאתה של ראיית-הזמה קמה כאשר הועלתה במהלך שמיעת הראיות טענה עובדתית חדשה ומפתיעה, שלא היתה ידועה לבעל הדין קודם לכן, ועל כן לא יכול היה להפריכה במסגרת הבאת ראיותיו מלכתחילה. כמו כן, צריך שיהא מדובר בעובדה מהותית לעניין שבמחלוקת, עובדה שיכולה להשפיע על תוצאות ההליך; שאם לא כן אין ההבאה של ראיות נוספות וחדשות, על כל הכרוך בה, שקולה כנגד השיבוש בסדר ההליך, אם ממילא אין מדובר בעניין בעל חשיבות של ממש לגבי תוצאותיו.

הראיות שהתובע ביקש כעת להגיש, כראיות-הזמה, אינן עונות על התבחינים הללו.

הסייג היחיד לכך הוא המסמכים בדבר חיבורו של בית התובע לרשת החשמל, כפי שיפורט להלן, אך גם בעניין זה אין מדובר בראיית-הזמה.

3. קבוצת הראיות הראשונה, שהתובע ביקש להוסיף, כוללת קלטת אודיו-וידיאו של שיחה בין התובע לבין הנתבעים, שנערכה לדברי התובע בפברואר 2009, בצירוף תמליל ותצהיר של עורך התמליל.

התובע ביקש להביא כראיית-הזמה דברים שאמר באותה שיחה הנתבע 1: כי התובע התנתק משותפיו לנכס (הנתבעים) לפני הקמת הגדר.

בדבריו של הנתבע באותו מקום, כפי שתומללו, אין הנתבע מציין באיזו גדר מדובר (המערבית או המזרחית).

התובע טוען כי מדובר בגדר המערבית, שהוקמה בדצמבר 2007. התובע מבקש להגיש את הקלטת כראייה לכך, שהוא התנתק מהנתבעים לפני דצמבר 2007; וזאת בניגוד ל"מועד-הניתוק" שהציגה לו ב"כ הנתבעים בחקירתו הנגדית (בעמ' 25 לפר'), אשר לטענתה היה רק בפברואר 2008.

4. על פי האמור בכתב התביעה הנגדית, שהגישו הנתבעים כנגד התובע (10-06-7910), ואף בתצהיר העדות הראשית של מר נוח בוקריס בתביעה זו - טוענים הנתבעים כי המחלוקת בינם לבין התובע התעוררה כבר בחודש אוגוסט 2007. אף התובע טוען כי "התנתק" מהנתבעים באוגוסט 2007.

בין אם תכונה המחלוקת שפרצה בין הצדדים "ניתוק" ובין אם לאו - הרי מכתבי הטענות של שני הצדדים עולה כי מחלוקת זו פרצה באוגוסט 2007.

הצגת הדברים בשאלתה האמורה של ב"כ הנתבעים: כי ה"ניתוק" אירע בפברואר 2008 (בעקבות תפיסתם של עובדים בלתי מורשים באתר הבנייה) - אין בה כדי לשנות לעניין זה.

ככל שהיה חשוב לתובע להביא כראייה את דבריו של הנתבע 1 (מר בוקריס) באותה שיחה מפברואר 2009 - היה עליו לעשות כן במסגרת הבאת ראיותיו.

כאמור, על פני הדברים, על פי כתבי הטענות, אין מחלוקת כי הקרע בין הצדדים החל באוגוסט 2007. ניסוחה של השאלה בחקירה הנגדית, כפי שנוסחה, אין בו כדי להעמיד עובדה מהותית, חדשה ומפתיעה, ואת טיעוניו כנגד הצגת הדברים בשאלה זו שנשאל יוכל התובע להעלות בסיכומיו.

לסיכום, אין מדובר בעובדה מהותית ומכריעה, שמקימה בסיס להזמה. "מועד הניתוק", כפי שהוצג באותה שאלה בחקירה הנגדית הוא בהפרש של כחודשיים-שלושה מהמועד של: לפני דצמבר 2007, שלגביו ביקש התובע להגיש כעת את הקלטת, ואין בכך כדי להכריע לענייננו.

על כן אני דוחה את בקשת התובע לגבי קבוצת הראיות הראשונה.

5. הראייה השנייה שהתובע ביקש להגיש כראיית-הזמה היא חשבונית של "אבן וסיד" [מקבוצת רדימיקס] בע"מ (להלן: אבן וסיד), מיום 15.11.07, אשר לטענתו הוצאה בגין רכישת בטון לגדר המזרחית.

ראייה זו מבקש התובע להגיש כנגד הדברים שהציגה לו ב"כ הנתבעים, בעמ' 32 לפר': כי החשבוניות של אבן וסיד, שהוגשו כמוצגים ב - ה' בתיק המוצגים של התובע, אינן קשורות לגדר המערבית.

6. אין הצדקה לבקשה זו: החשבונית, שהתובע ביקש כעת להוסיף כראייה, קודמת בחודש אחד לחשבוניות של אבן וסיד שכבר הגיש בתיק המוצגים שלו, כאמור לעיל. באף אחת מהחשבוניות הללו - הן אלה שהוגשו והן קודמתן, שהתובע ביקש להוסיף כעת - לא נכתב אם הבטון מיועד לגדר המערבית או לגדר המזרחית.

המחלוקת, בשאלות ובתשובות בקטע זה של חקירתו הנגדית של התובע, היא לגבי שיוכו של הבטון לגדר המערבית; ואילו בבקשתו דנן ביקש התובע להביא את החשבונית מנובמבר 2007 כראייה ל"שיוכו" של הבטון שהוזמן על פיה לגדר המזרחית, ולא לגדר המערבית.

הראייה התבקשה איפוא לגבי חלק אחר של הגדר, ולא לגבי זה שנדון באותו קטע של החקירה הנגדית. כמו כן, אין בחשבונית האמורה, ואף לא במאוחרות לה, שכן נכללו בתיק המוצגים של התובע, כדי להוכיח לאיזה חלק של הגדר נועד הבטון.

ככל שחפץ התובע להסתייע גם בחשבונית מנובמבר 2007 כראייה, היה עליו לצרף אותה לתיק המוצגים שלו, כפי שעשה לגבי החשבוניות המאוחרות ממנה.

אין מדובר בעובדה מהותית ומפתיעה, טעונת הזמה; אין מדובר בעניין מהותי וחשוב להכרעה במחלוקת, ולא היה בסיס לבקשה להגיש חשבונית זו כראייה לאחר תום פרשת התביעה.

7. הראייה הרביעית, שהתובע ביקש להגיש כראיית-הזמה, היא שתי חשבוניות ממוחשבות של אבן וסיד, שהן הפקה במחשב על בסיס שתי חשבוניות זהות - ידניות - שהוגשו כמוצגים נ/ 1

ו- נ/ 2.

התובע טוען כי ב"כ הנתבעים הציגה בעניין זה דברים מסולפים וכוזבים, אך לא מצאתי כל בסיס לטענה קשה זו.

החשבוניות הממוחשבות, שהתובע ביקש להגיש כראיית-הזמה, הן זהות, כאמור, לחשבוניות הידניות שהוגשו כמוצגים. מספריהן של החשבוניות הידניות (שהן המוצגים נ/ 1 ו- נ/ 2) אף נרשמו בחשבוניות הממוחשבות, שהוצאו על בסיס החשבוניות הידניות.

אין כאן איפוא כל פירכה או סתירה שטעונה הזמה; אין בסיס להצגת החשבוניות הממוחשבות כראייה מזימה; וודאי שאין מקום והצדקה להשתלחותו של התובע כלפי ב"כ הנתבעים, הן בבקשה והן בתגובה-לתגובה שהגיש.

8. שונה עניינה של קבוצת הראיות השלישית, שהתובע ביקש להגיש כראיית-הזמה.

ראיות אלה הן: הזמנה לחיבור לרשת החשמל לבית התובע, הזמנה מיום 5.8.07, וחוזה חיבור לחשמל, בין התובע לבין חברת החשמל, מיום 14.8.07.

בבקשתו לעניין ראיות אלה הסתמך התובע על החלטתי בדיון ביום 28.5.12 (בעמ' 98 לפר'), שעל פיה התקבל מטעם הנתבעים המוצג נ/ 4, בהקשר של המוצג ת/ 3, וזאת בכפוף לטענות שיוכל התובע להעלות לגבי מוצג זה.

המוצג ת/ 3 הוא תצהיר של מר שלמה חיימג'אן, מנהל משרד חברת החשמל בנתניה, שהוגש בהסכמה. המוצג נ/ 4 הוא הזמנת חיבור לרשת החשמל על שם הנתבע 1, מיום 1.8.07.

מבלי להיכנס כאן למחלוקת בין הצדדים בעניין חיבור הבתים לרשת החשמל, הרי על פי החלטתי שצויינה לעיל, רשאי התובע להגיש את מסמך ההזמנה של חיבור ביתו-שלו לרשת החשמל, שיתקבל כראייה, כפי שהתקבל המוצג נ/ 4 שהוא ההזמנה לחיבור על שם הנתבע 1.

בהתאם להחלטתי האמורה, מתקבלים כראייה הזמנת החיבור של התובע והחוזה שנחתם לעניין זה בינו לבין חברת החשמל, ויסומנו כמוצג ת/ 7.

9. למען הסר ספק: מסמכים אלה אינם בגדר ראיית-הזמה.

בעת הגשת המוצג נ/ 4 טענה ב"כ הנתבעים כי הזמנה זו לחיבור לרשת החשמל רשומה על שם הנתבע 1 כיוון שהוא לקח על עצמו את הזמנת החיבור מטעם שלושת השותפים האחרים בנכס (שהם הנתבעים בתביעותיו של התובע בהליך דנן).

קבלה כראייה של הזמנת החיבור לרשת החשמל, אשר התובע הזמין בנפרד, אינה מהווה - כשלעצמה - הזמה של טענה זו.

קיבלתי ראייה זו מטעם התובע בהתאם להחלטתי שצויינה לעיל, שבה כבר התרתי לתובע להעלות טענות, בהתייחס למוצג נ/ 4 מטעם הנתבעים. במסגרת טענות כאלה, שהותרו לתובע עם קבלת המוצג נ/ 4, רשאי הוא להגיש כראייה את הזמנת החיבור שלו לרשת החשמל, ועל כן קיבלתי ראייה זו.

אולם לצורך כך לא היה התובע צריך להגיש את הבקשה הנוכחית, במתכונת ובהיקף שהגישה, וודאי שלא היה מקום לדברים הארוכים והנרחבים ששטח, הן בבקשתו והן בתגובה-לתגובה, לרבות הטחת הדברים הקשים והחמורים שהעלה כלפי ב"כ הנתבעים.

לנוכח החלטתי שנזכרה לעיל, כל שהיה על התובע לעשות הוא להגיש בקשה קצרה מאד, בהסתמך על אותה החלטה, ובצירוף מסמך ההזמנה שלו והחוזה שלו עם חברת החשמל, לגבי החיבור האמור; וספק אם ב"כ הנתבעים היתה מתנגדת להגשת המסמכים הללו, לנוכח ההחלטה שניתנה עם הגשת המוצג נ/ 4.

10. אני דוחה איפוא את בקשתו של התובע להגיש ראיות-הזמה.

קיבלתי כאמור את בקשתו לגבי ראיות החיבור לרשת החשמל, אך זאת - בהתאם להחלטה שכבר ניתנה, ולא כראיות-הזמה.

ב"כ הנתבעים צודקת בטענתה כי בקשתו הנוכחית של התובע, שנמצאה בלתי מבוססת, גרמה לנתבעים טרחה והוצאות מיותרות (בדומה לבקשות אחרות ולבקשת רשות ערעור על החלטה קודמת, לפסילת קלטת, אשר התובע משך אותה על פי המלצת ביהמ"ש המחוזי).

ציינתי לעיל את הדברים החמורים שהעלה התובע כלפי ב"כ הנתבעים, הן בבקשה והן בתגובה-לתגובה, אשר לא מצאתי להם בסיס או הצדקה.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪. אם לא ישולם הסכום תוך 30 יום, הוא יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

11. המזכירות תשלח את ההחלטה לתובע ולב"כ הנתבעים.

ניתנה היום, כ"ט אייר תשע"ג, 09 מאי 2013, בהעדר הצדדים.