בעקבות אירוע שהתרחש בפתח תקוה ביום 7/3/09 הוגש נגד שני הנאשמים כתב אישום בו יוחסו לכל אחד מהם עבירות שונות.

לנאשם 1 יוחסו עבירות של הפרעה לשוטר, איומים, העלבת עובד ציבור ושימוש בכח למנוע מעצר ולנאשמת 2 יוחסו עבירות של הפרעה לשוטר ותקיפת שוטר.

חיים אגוזי שהוא מתנדב במשטרת התנועה מזה כשתים עשרה שנים הגיש דו"ח פעולה שערך ביום האירוע (ת/7) . מדו"ח זה עלה כי בשעה 01.24 עצר העד רכב שנהגו נחשד בנהיגה בשכרות. הנהג נבדק בנשיפון ונמצא "חיובי" ולאחר מכן, כך תאר העד בדו"ח "הנהג נעשה אלים והתפתח עימות אלים". בדו"ח פרט העד את מהלכיו עד לבדיקה בנשיפון ותאר הכיצד הוא ושוטר נוסף ביקשו מהנהג – הנאשם, לעבור בדיקה בינשוף אלא שהלה סרב. השוטר הנוסף שוחח עימו ברוסית, אלא שהנאשם עמד בסרובו. העד ניסה להסביר לו את מהות סרובו, אלא שהנאשם סרב להקשיב לו. וכדבריו של העד היה אגרסיבי וניסה לפתוח בריב. העד הזעיק למקום תגבורת ניידות וכאשר אלה הגיעו, סרב הנאשם להיכנס לניידת ונקט אלימות. לאחר שעוכב על ידי העד הוא אף נעצר. בת זוגו של הנהג – הנאשמת, תקפה את השוטרת שהגיעה למקום והיכתה אותה בחזה. סוף דבר הופעל כח נגד הנאשם, הוא נכבל באזיקים והובל אל תחנת המשטרה יחד עם הנאשמת. לאחר זמן מה ולאחר שנרגע, נאות הנאשם למסור בדיקת ינשוף.

בבית המשפט הוסיף העד כי כיוון שמן הנהג נדף ריח של אלכוהול ביקשו ממנו לערוך את בדיקת הנשיפון, שכן לולא כן, לא היו פונים אליו בבקשה זו.

עם זאת, כך הסביר העד, אין כל צורך בקיומו של חשד כלשהו על מנת לבקש מנהג לעורך בדיקת נשיפון ורשאים לעשות כן מכל נהג ונהג.

העד המשיך ותאר כי לאחר בדיקת הנשיפון עלה חשד כי בגופו של הנהג אלכוהול ועל כן נתבקש לבצע את בדיקת הינשוף. הנהג – הנאשם, סרב לבדיקה ושוחח עם השוטר האחר ברוסית. כיוון שהוא התנהג באגרסיביות, הזמין העד תגבורת של ניידות נוספות.

משהוטחה בעד טענת הנאשם כי השוטרים אשר הגיעו למקום היכו אותו עד כי הוא נחבל, השיב העד כי לו כך קרה, היה רושם זאת בדו"ח הפעולה. הוא הבהיר כי אכן הופעל כח נגד הנאשם, אך זאת על מנת לכבול אותו בשל התנגדותו למעצר.

העד הבהיר כי סוף דבר בוצעה בדיקת הינשוף כשעה וחצי לאחר מכן ואזי נמצא הנאשם בבדיקה זו "על הגבול מספרית".

גם בחקירתו הנגדית חזר העד והבהיר כי הם רשאים לבדוק כל נהג ובמיוחד נעשים הדברים בימי סוף השבוע.

העד אישר כי בדו"ח הפעולה לא רשם כי הריח ריח אלכוהול מן הנאשם.

משנשאל מה היתה כוונתו משרשם כי "התפתח עימות אלים", השיב כי הכוונה היתה להרמת קול, קללות, נפנופי ידיים, התקרבות אחד לשני.

העד עמד על כך כי אף הוא פנה אל הנאשם בבקשה להיבדק בינשוף וגם לפנייתו שלו סרב הנאשם.

העד הבהיר כי היה זה הוא אשר עיכב את הנאשם ולאחר מכן כאשר הגיע שוטר למקום הוא עצר אותו. לשאלת ב"כ הנאשם השיב כי בדו"ח המעצר פרט את העילה לכך כרשום על גבי הדו"ח.

העד הבהיר כי משהגיעו השוטרים למקום הוא הבחין כי הם ביקשו מן הנאשם להיכנס אל הניידת . עם זאת הוא גם הבחין כי הנאשמת היכתה את השוטרת בחזה ואף הדגים הכיצד עשתה כן. משהוטח בו כי השוטרת טוענת כי קיבלה מכה בצלעות, השיב העד כי הוא ראה את ידה של הנאשמת מונפת לכיוון השוטרת לעבר חזה.

משהוטח בו כי מדובר היה במכה בלתי מכוונת וללא כוונה, חזר העד על כך כי הוא הבחין ביד מונפת.

המשיך ב"כ הנאשם והטיח בעד כי השוטרת היא שחנקה את הנאשמת ועל כן ועל מנת להשתחרר, הדפה הנאשמת את השוטרת, ועל כך השיב העד כי הוא לא ראה דבר כזה ומשהסתובב לעברן ראה את ידה המונפת של הנאשמת כלפי השוטרת וכך גם רשם בדו"ח.

בדו"ח המעצר שרשם עד זה (ת/8) נרשמה תגובתו של הנאשם למעצר: "אתה לא תעצור אותי אני צריך להיפגש עם חבר, אני צריך עורך דין".

שניר משריקי הוא אחד השוטרים אשר הגיעו למקום עם ניידות הסיוע. אף הוא ערך דו"ח פעולה (ת/9), ממנו עלה כי כאשר הגיעו למקום נתבקשו לעכב את הנהג- הנאשם, כאשר במקום נכחו אף בת זוגו וחבריו. הגם שנאמר לנאשם כי הוא מעוכב לתחנה בשל נהיגה בשכרות הוא סרב להתלוות לשוטרים וציין כי לא ישאיר את חברתו במקום. השוטרים הבהירו לנאשם כי בת הזוג יכולה להגיע לתחנה באופן עצמאי, אך עליו להתלוות אל השוטרים . הנאשם עמד בסרובו והתקרב שוב אל הניידת . הנאשם הוזהר שייעצר ולאחר שלא שעה לאזהרות, הודע לו על מעצרו והוא שילב את ידיו וניסה להדוף את השוטרים ולהשתחרר מן השוטרים אשר הקיפו אותו. העד ציין כי הנאשם הינו גדל גוף ומאומן היטב וכי שוטרים נוספים שהיו במקום סייעו להפילו את הקרקע. הנאשם התנגד בכוח לכבילתו, בכך שבעט ברגליו והניף את ידיו. סוף דבר כבלו אותו השוטרים בידיו וברגליו, כפי שתאר העד בדו"ח. השוטרים ביקשו ממנו שייכנס באופן עצמאי לניידת וכך היה.

בבית המשפט הוצגו בפני העד צילומים אשר תעדו חבלות של הנאשם (נ/1) והוא נשאל למקורן. העד השיב כי אין לו כל מידע באשר לכך, אך ציין כי הנאשם סיפר להם כאשר היה בחדר מעוכבים בתחנה כי הוא מתאבק בסוג כלשהו של לוחמה ויתכן וזהו מקור החבלות.

בחקירה הנגדית נשאל העד ארוכות על שעת מילוי הדו"ח וההבדל שיש בין הדו"ח שלו לדו"ח של שוטר אחר אשר ככל הנראה הגיע יחד עימו למקום. הוא ציין כי כל שוטר רושם דו"ח מנקודת המבט שלו וכי הוא מילא את הדו"ח זמן קצר לאחר האירוע. הוא ציין כי רשם בדו"ח כי במקום נכחו חבריו של הנאשם אך לא רשם את פרטיהם כיוון שלא היה לו זמן לעסוק בכך.

לשאלה מי הודיע לנאשם על מעצרו השיב העד כי אחד מן השוטרים שנכח במקום עשה כן והוא יודע שכך נעשה, הגם שלא היה זה הוא אשר הודיע על המעצר.

העד ציין כי כאשר הגיע הוא למקום בת זוגו של הנאשם נכחה במקום והוסיף כי הוא לא ראה אירוע במהלכו היא תקפה שוטרת.

מדו"ח פעולה שערך שחר טובים, שוטר נוסף שהגיע למקום האירוע, (ת/10) עלה כי כאשר הגיע למקום הבחין בכוחות משטרה רבים וכן באזרחים – גברים ונשים.

הוא ציין כי הבחין בחשוד גדל מימדים מצביע על מתנדב מתנ"א ואומר דבר מה, ומאיים הגם שאינו זוכר את המלל, מנסה להגיע לכיוונו ונעצר על ידי אנשים. הובהר לעד על ידי שוטר אחר כי חשוד גדל מימדים זה מעוכב בגין איומים על שוטרים. העד הודיע לחשוד על עיכובו בגין איומים וביקש כי יתלווה אליו לניידת . החשוד החל לחזור לכיוונם של השוטרים ולא התייחס אל העד. העד הודיע לו על מעצרו , תפס אותו בידיו והשוטרים הנוספים שהיו במקום סייעו בתפיסת ידיו. החשוד – הנאשם, ניסה להשתחרר והשוטרים הורידו אותו אל הכביש בניסיון לכבול את ידיו ואת רגליו. עם כבילתו תם השימוש בכח – כך ציין העד בדו"ח וכי מלבד כבילתו על הכביש לא היה שימוש בכח נוסף אלא לניטרולו בלבד.

בחקירה הנגדית עמד העד על כך כי הוא זה שהודיע לנאשם על מעצרו, אם כי יתכן ששוטר אחר הוא שמילא את דו"ח המעצר בעניינו.

לשאלת ב"כ הנאשם חזר העד ותאר מה ראה כאשר הגיע למקום ומשנשאל האם קרה דבר מה הקשור לשוטרת יעל, השיב העד כי הוא זוכר שהיא נפגעה בחזה, אך אינו זוכר פרטי פרטים. הוא ציין כי הוא עסק אותה עת בכבילתו של הנאשם וסביבו היו שוטרים רבים שהתעסקו בחלקים רבים נוספים של האירוע וכי הוא לא היה ער לכל הדברים אשר התרחשו סביבו. בדיעבד היה ער לכך שיעל קיבלה מכה.

העד אף ציין כי את הסרוב לבדיקת הינשוף שמע לאחר הדברים שהתרחשו במקום ולשאלת ב"כ הנאשם מדוע לא ניתן לנאשם דו"ח ובכך הסתכמו הדברים, השיב : "אתה מפספס פרטים, הבן אדם הלך באקט מאיים כלפי השוטרים, האירוע לא היה במצב סטרילי להסביר לבן אדם את זכויותיו וחובותיו הכל היה "בוער" והיה צריך לתת טיפול אחר במקום".

מאיר אבידר הוא שוטר שנקרא להגיע למקום האירוע על מנת לבצע במקום בדיקת ינשוף. מדו"ח פעולה שערך (ת/11) עלה כי עימו הגיעה השוטרת יעל חזן ונכחו במקום ניידות נוספות.

נאמר לו על ידי שוטר אחר כי הנאשם מסרב להיבדק באמצעות הינשוף ואף איים על אותו שוטר . העד פגש בנאשם והודיע לו כי הוא מעוכב, אך הנאשם סרב. מספר שוטרים ניסו לשכנע את הנאשם כי יתלווה אליהם באופן עצמאי, אך הוא עמד בסרובו. לפתע שמע העד את השוטרת יעל שהיתה במרחק 2-3 מטרים ממנו צועקת והוא הבחין כי היא מחזיקה את חזה ואת חברתו של הנאשם – הנאשמת דוחפת אותה. העד ניסה להפריד בין השתיים ואז ניגש שוב אל הנאשם, אשר המשיך לסרב להתלוות אל השוטרים. למקום הגיעו עוד מספר ניידות משטרה. ראש המשמרת שחר טובים הודיע לנאשם כי הוא עצור ואזי החל הנאשם להשתולל ותקף את השוטרים ודחף את העד ולא אפשר לשוטרים לכבול אותו. רק לאחר שימוש בכח סביר על ידי מספר רב של שוטרים עלה בידיהם לכבול אותו בידיו וברגליו. אז גם הודע לנאשמת כי היא מעוכבת לתחנה והשוטרת יעל נלקחה לבדיקה בבית החולים.

העד הוא שמילא את דו"ח העיכוב בעניינה של הנאשמת ובאשר לתגובתה לעיכוב הוא ציין כי היא דיברה ברוסית ועל כן לא הבין מילה מדבריה. (ת/12).

בחקירה הנגדית הבהיר העד לב"כ הנאשם כי סוף דבר לא ביצע את בדיקת הינשוף אשר בשלה זומן אל המקום בשל התנהגותו של הנאשם.

העד ציין כי המקום היו שוטרים רבים ולא יוכל לציין היכן עמד כל אחד מהם.

לשאלות ב"כ הנאשם השיב העד באשר לנאשמת כי אינו יודע האם היא דוברת עברית אם לאו ומה טיב ידיעתה את השפה העברית, וכי כל שיוכל לציין כי בתגובתה לעיכוב היא דיברה רוסית וכי הוא לא הבין את דבריה.

באשר לאירוע תקיפתה של יעל, הוא הבהיר שוב כי למשמע הצעקה, הוא הבחין באירוע ואז ראה כי הנאשמת דוחפת את יעל.

יעל חזן אף היא ערכה דו"ח פעולה באשר לאירוע (ת/13) וממנו עלה כי הגיעו למקום על מנת לבצע בדיקת ינשוף. במקום נמצאו הנאשם, הנאשמת – חברתו ושני נוסעים נוספים. העדה ציינה כי היא עמדה בצד האירועים ומולה עמדה הנאשמת. לכשהפנתה את מבטה חבטה בה הנאשמת בפניה ומשכה בשערה. עוד ציינה העדה כי בזמן שהנאשם נכבל לאחר שהתנגד להתלוות לשוטרים הנאשמת צעקה והשתוללה, המשיכה לדחוף אותה וניסתה למשוך בשערה ובנוסף לכך היכתה אותה במכת אגרוף בחזה. העדה הדפה את הנאשמת לאחור ולאחר מכן נעצרה הנאשמת.

הוטח בעדה כי היא זו שתקפה את הנאשמת ועל כן הנאשמת, על מנת להשתחרר ממנה, משכה בשיערה וכן כי משניגשה הנאשמת אל הנאשם, היכתה אותה העדה במרפקה בפניה. העדה הכחישה את הטענה. עוד הוטח בעדה כי הנאשם טען כי כ-10-15 שוטרם היכו בו ללא רחם ובעטו בכל חלקי גופו ועל כך השיבה כי אינה זוכרת.

בחקירה הנגדית עמדה העדה על דעתה כי היא עמדה בצד האירועים וכי במרחק של מטרים ספורים ממנה עמדה הנאשמת אשר לפתע וללא כל סיבה נראית לעין החלה לתקוף אותה. העדה ציינה כי הנאשמת היתה מאוד נסערת וחששה לבן זוגה וכי "זה מאוד קל לגשת לשוטרת שהיא לבד, היא לא תיגש להתקהלות של כל השוטרים".

העדה לא כיחדה כי מאחר שעובר לאירועים אלה עברה ניתוח בחזה, היא חששה להתקרב למוקד האירועים ועל כן נותרה מן הצד. היא ציינה כי האירועים התרחשו כפי שכתבה. תחילה היכתה אותה הנאשמת ומשכה בשיערה, כפי שכתבה ובשלב מאוחר יותר, חזרה לתקוף אותה. לשאלת ב"כ הנאשם השיבה כי הגם שהוא מחלק את האירוע לשניים, הרי שמדובר למעשה בסיטואציה בה תקפה אותה הנאשמת. היא הכחישה כי בשלב כלשהו היכתה את הנאשמת באמצעות מרפקה בפניה ואפילו היתה זו פגיעה בלתי מכוונת.

העדה ציינה כי משנבדקה אצל הרופא היא התלונה רק על המכה בחזה כיוון שלא מצאה להתלונן על משיכת השיער. לדבריה, מדובר היה במכה שהכאיבה לה מאוד מאוד.

הוגשה תעודה רפואית מבית החולים בילינסון באשר לבדיקתה של יעל חזן ביום האירוע (ת/14).

על פי האמור בתעודה התלוננה יעל חזן על כך כי במהלך אירוע של תקיפת שוטרים היא נחבלה ממכה שניתנה לה בצלעות מצד שמאל בגובה השד.

בבדיקתה נמצאה רגישות ניכרת מצד שמאל מעל הצלעות. (ת/14).

יורי רזניק שהינו מתנדב במתנ"א סיפר בבית המשפט כי אותו יום היה במשמרת יחד עם חיים אגוזי וכיוון שהוא מתקשה בשפה העברית, חיים אגוזי הוא שרושם את דו"חות הפעולה שלהם.

הוא עצמו רשם מזכר בשפה הרוסית. המזכר ותרגומו לעברית (שנערך על ידי שוטר אחר) הוגשו לבית המשפט (ת/6).

ממזכר זה עלה כי לאחר בדיקת נשיפון שנערכה לנאשם עלה חשד כי הוא נהג בהשפעת אלכוהול ועל כן הוא נתבקש להיבדק בינשוף . הנהג השיב כי ללא עורך דין לא יעשה דבר ואף ביקש לראות את תעודת הזהות של העד. העד הציג בפניו את תעודת השוטר. הנאשם החל לקלל אותו ואיים עליו באומרו כי הוא רוצה את כתובתו וכי יבוא לזיין אותו בלי וזלין וכי זו המשמרת האחרונה שלו. כמו כן התקרב אליו למרחק של כמה סנטימטרים בתנועות גוף מאיימות.

העד ביקש סיוע מתחנת פתח תקוה ולמקום הגיעו מספר ניידות. הנאשם סרב לשתף פעולה עם השוטרים , סרב לעיכוב ולמעצר ונעצר באמצעות שימוש בכח. נוסעת ברכב שהזדהתה כחברתו של הנאשם, תקפה את השוטרת בחזה. הנאשם הועבר לתחנת פתח תקוה. למקום הגיעה קצין תורן וניידת עם ינשוף וסוף דבר הסכים הנאשם להיבדק. נמצאה תוצאה של 255 מיקרוגרם ועל פי החלטה של הקצין התורן הנאשם לא טופל במישור התעבורתי . הטיפול הועבר לתחנת משטרת פתח תקוה.

לשאלות ב"כ הנאשם הסביר העד כי במהלך סיורים מעין אלה ובמיוחד בימי שישי, נעצר כמעט כל רכב לבדיקה, גם ללא חשד מסויים ובאשר לחשד האם נהג שיכור אם לאו, הרי שחשד כזה עולה לאו דוקא מריח אלכוהול הנודף מן הנהג, אלא יתכן ומהתנהגותו, אופן הליכתו, דיבורו, תנועות גופו וכיו"ב.

עוד הסביר העד כי הנאשם במקרה זה, עבר בדיקת נשיפון ממנה עלה החשד כי הוא נהג תחת השפעת אלכוהול ועל כן נתבקש לעבור בדיקת ינשוף. הוא אישר כי אכן יש לבקש מן הנאשם לעבור גם בדיקת מאפיינים ואישר כי זו לא נזכרה במזכר שלו, אך הבהיר כי מי שרשם את דו"ח הפעולה הוא חיים אגוזי. העד הבהיר לשאלות ב"כ הנאשם האם ערך בדיקה כזו אם לאו, את התנאים לביצועה וציין כי הנאשם סרב לכל בדיקה ואמר כי לא יעשה דבר ללא עורך דין.

עוד הבהיר העד כי הגם שעל פי החוק מי שסרב להיבדק בינשוף ייחשב לשיכור, הרי שלא מיד מגישים נגדו דו"ח לפיו הוא סרב וכביכול נחשב כמי שנהג בשכרות, אלא שעל פי הנוהלים מזמנים למקום קצין ומפעיל ינשוף על מנת שיסבירו לו שוב את מהות הבדיקה ואת השלכות סרובו. במקרה זה, לא הגיע האירוע לשלב זה.

העד סיפר בבית המשפט כי הוא עצמו שוחח עם הנאשם הן בעברית והן ברוסית וכי הנאשם אמר לו כי לא ייעשה דבר ללא עורך דין ואזי החל לקלל אותו ולאיים לעליו. משהוטח בו כי מלבדו איש לא שמע את הנאשם מקלל, הבהיר העד כי מלבדו איש לא מדבר רוסית. ומשהוטח בו כי אגוזי רשם בדו"ח שלו כי ביניהם – בינו לבין הנאשם, התפתח עימות חזר העד על כך כי אגוזי אינו דובר רוסית ועל כן לא הבין את הדברים.

העד הבהיר כי הזמין תגבורת למקום כיוון שהאירוע הפך להיות אלים והבהיר כי הזמין את התגבורת רק לאחר שהנאשם ניסה לתקוף אותו פיזית, דהיינו, התקרב אליו למרחק של כמה סנטימטרים בתנועות גוף מאיימת ואף הדגים בבית המשפט הכיצד עשה זאת הנאשם.

העד חזר על האמור במזכרו כי סוף דבר נבדק הנאשם בינשוף והתוצאה נמצאה חיובית, אך על פי החלטת הקצין לא טופל במישור התעבורתי.

עוד אישר העד כי הגם ששמע את הנאשמת מקללת במהלך האירוע הוא לא רשם את הדבר במזכר שלו, כיוון שבמהלך האירוע היה עסוק בעניינו של הנאשם. עם זאת, כך ציין הוא הבחין כיצד הנאשמת היכתה את השוטרת בשתי ידיה בחזה של השוטרת. העד עמד על כך כי הבחין באירוע זה וכי קודם לכן לא הבחין בריב כלשהו בין הנאשמת לשוטרת.

הוגשה הודעתו של הנאשם במשטרה (ת/1) אותה פתח הנאשם באומרו כי הוא בישראל מזה חמש עשרה שנים ויודע עברית מצויין. הנאשם סיפר כי חזר עם חברתו ועם שני חברים נוספים מבילוי ברכבו ושטר ביקש לערוך לו בדיקת שימוש באלכוהול. לאחר שהוא נשף, הודיע לו השוטר כי הוא עצור ומשביקש לדעת למה, הזעיק שותפו של אותו שוטר שוטרים נוספים למקום, שביקשו לעצור אותו, אלא שהוא סרב כיוון שרכבו נותר פתוח במקום עם המפתחות והמסמכים בתוכו. הוא הלך לכיוון רכבו על מנת להוציא את המפתחות ולמסור אותם לחברתו, ואז הקיפו אותו כעשרה שוטרים והיכו אותו, הגם שהוא לא היכה אותם, כבלו אותו באזיקים והובילו אותו אל תחנת המשטרה.

הנאשם הכחיש כי סרב לעבור בדיקת שכרות וכי נאות לכך רק סופו של דבר וציין כי מלכתחילה הסכים לעשות כן.

הנאשם הכחיש את כל שנטען כלפיו באשר לאלימות כפי שוטרים והתנגדות למעצר וציין כי לא אמר שאינו מוכן לבוא למשטרה. לדבריו, הוא הבחין כי השוטרת מכה את חברתו וניגש על מנת להפריד ביניהן ואזי הגיע לעברו שוטר אשר אחז בידו ומשניסה לחלץ את ידו, הגיעו שוטרים נוספים שאחזו בו.

לשאלת החוקר האם הניח לכבול אותו, השיב כי אינו זוכר כיוון שהפילו אותו עם הראש לרצפה. באשר לאיומים שהופנו לפי הטענה נגד השוטר, השיב הנאשם כי התפתח בינו לבין השוטר דו שיח ברוסית במהלכו הוחלפו קללות הדדיות והוא כינה את השוטר "בן זונה".

הנאשם ביקש להוסיף כי נגרמה לו עגמת נפש וכי כתפיו כואבות ויש לו פציעות בידיו, ברגליו ובפניו. החוקר ציין הערה על גבי ההודעה כי ניכרות שריטות על הנאשם.

הוגשה הודעתה של הנאשמת במשטרה (ת/2). הנאשמת פתחה את דבריה בכך שהיא נמצאת בארץ מזה שבע שנים ומבינה עברית טוב מאוד. היא ציינה כי היא מבינה על מה היא נחקרת וכי הדברים אינם נכונים. היא ראתה כי השוטרים הגיעו לעצור את הנאשם ועל כן התקרבה על מנת להרגיע אותו ואזי קיבלה מכה בפניה ממרפקה של השוטרת ואינה יודעת לומר אם היה זה בכוונה אם לאו.

היא דחפה את השוטרת וצעקה ואזי הסתובבה השוטרת ואחזה אותה בגרונה ובידיה. הנאשמת הציגה בפני החוקר שריטות בידיה בשל כך והא אכן ציין זאת בהערה על גבי ההודעה. משהנאשם שמע אותה צועקת הוא ניסה להתקרב אליה, אלא שהשוטרים עצרו אותו. בשלב זה השוטרת עזבה אותה ולאחר מכן שבה אליה ובצורה יפה אמרה לה להרגע וכי הכל יהיה בסדר.

משנשאלה באשר לטענה כי היא היכתה את השוטרת, השיבה הנאשמת כי לא היכתה אותה באגרוף וכי אינה זוכרת באם משכה בשיערה. "היתה מהומה יכול להיות בזמן שהשוטרת תפסה אותי בגרון אז משכתי לה בשיער. הייתי בהלם שחנקו אותי".

הטיח החוקר בנאשמת כי ישנם מספר שוטרים אשר ראו אותה מכה את השוטרת ועל כך השיבה הנאשמת: "לא הרבצתי, יכול להיות שהדפתי אותה ממני כשנתנה לי מכה עם המרפק, זה תגובה. אני מצטערת אם פגעתי בה, אני אוהבת משטרה ואין לי בעיות עם משטרה" .

בני בקבני הוא החוקר אשר גבה את הודעות הנאשם והנאשמת ואף מסר עדות בבית המשפט. הוטח בפניו כי לאחר האירוע טענה הנאשמת כי סבלה מחבלות בפניה והנה כאלה לא תועדו בהודעתה. העד ציין כי הוא לא הבחין בכאלה במעמד גביית ההודעה וכי לו הבחין, היה מציין זאת בהודעה, כפי שציין את השריטות בידה.

העד השיב בחקירה הנגדית כי חקר את הנאשמת בעברית וכי לו התעוררה בעיה כלשהי היה מזעיק מתורגמן. משהטיח בו ב"כ הנאשמת כי לטענתו היה נוכח מתורגמן בחדר החקירות, ציין העד כי לו היה כזה, היה הדבר מתועד בהודעה.

לשאלות ב"כ הנאשמים ציין העד כי לא זימן אותה עת עדים נוספים שהיו במקום האירוע כיוון שפרטיהם של כאלה לא נמסרו לו. הוא התייחס למזכרים בתיק החקירה לפיהם ביקש לזמן עדים כאלה מספר חודשים לאחר מכן וציין כי היה זה בעקבות מכתב ששלח ב"כ הנאשמים.

באשר לשחרורם של הנאשמים אותו לילה, ציין העד כי לא לו החלטה כזו, אלא לקצין התורן ואין הוא יודע מה היו שיקוליו בהחלטתו.

בבית המשפט סיפר הנאשם כי בהיותו ברכב יחד עם שלושה נוסעים ביקש שממנו שוטר לעצור וכך עשה. נאמר לו כי עליו לשאוף למכשיר לצורך גילוי אלכוהול והבדיקה הראתה כי עשה שימוש כזה. השוטר אמר לו כי הוא מעוכב והוא הביע תמיהה על כך שכן, כך הסביר לשוטר, הוא לא שתה אלכוהול. השוטר החל לגדף אותו ולקלל. זה היה המתנדב – הסביר הנאשם. הוא המשיך ותאר כי מכאן ואילך הדברים התלהמו שכן לפתע היו עשרות שוטרים סביבו שהורו לו להשאיר את הרכב במקום ולהתלוות אליהם. הנאשם תאר כי לא התנגד למעצר אלא שביקש כי הרכב לא יישאר באמצע הכביש. הוא אף לא הראה בהתנהגותו כי הוא מתנגד למעצר, אלא שהחלו לחנוק אותו מאחור והיה זה השוטר המבוגר שעשה כך. בהיותו מעולף למחצה ושרוע על הרצפה, הרגיש כי השוטרים חובטים בו. הוא הוכנס אל הניידת כשהוא אזוק בידיו וברגליו. בתחנת המשטרה עבר בדיקת ינשוף אשר הראתה כי הוא אינו שתוי ולאחר מכן הוא שוחרר.

לשאלת בא כוחו ציין הנאשם כי לא נאמר לו בשלב כלשהו כי הינו עצור, אלא שהוא מעוכב.

הנאשם ציין כי לאחר מכן פנה אל בית החולים כיוון שסבל מחבלות שהותירו את רישומן עליו ליותר משבוע.

הנאשם הציג בפני בית המשפט תמונות שתעדו את חבלותיו (נ/2) וכן תעודה רפואית מחדר המיון (נ/1).

העולה מתעודה זו כי הנאשם הגיע לחדר המיון ביום 9/3/09 – יומיים לאחר האירוע וטען כי יומיים קודם לכן הותקף והתלונן על כאבים בלסת תחתונה ובראשו. נמצאה רגישות בלסת תחתונה. נמצאה נפיחות בחזה משמאל ורגישות בעמוד שידרה מותני.

הנאשם סיפר כי פנה אל בא כוחו כיוון שחש שנעשה לו עוול והם פנו בתלונה למח"ש. תלונתו נסגרה על ידי מח"ש בשל חוסר ענין לציבור ועל כך הגיש ערר. התכתובת באשר להליכים אלה הוגשה לבית המשפט (נ/3, נ/4, נ/5).

את החקירה הנגדית פתחה התובעת בשאלה הכיצד על פי גרסתו של הנאשם באם הוא נאות לעצור בצד כפי שהורה לו השוטר ומילא אחר הוראותיו, היה צורך להזעיק למקום 3-4 ניידות משטרה נוספות וכ-15 שוטרים. הנאשם השיב כי אינו יודע הכיצד כך התרחש ותאר כי הוא היה בדו שיח עם השוטר שלפתע החל לקלל ללא כל סיבה ואכן לפתע אף הגיעו למקום 15 שוטרים. הנאשם ציין כי לא שמע את השוטר מזעיק את התגבורת.

הוא המשיך וטען את גרסתו כי לפתע כשהגיעו כל השוטרים האמורים, אף החלו לחנוק אותו וכי אכן היה זה השוטר המבוגר שעשה כן. לשאלה הכיצד ידע שזה הוא, אם החניקה היתה מאחור, השיב כי היה זה מאחר שנפל על גבו. לאחר מכן, המשיך ותאר כיצד בעטו בו כולם יחדיו וזאת מבלי לומר לו דבר.

לשאלת התובעת האם הוא זוכר מי מבין השוטרים שהעידו בבית המשפט היה בין הבועטים, השיב: "רק זה שהיה פה, הוא נתן אות לשאר השוטרים, שהוא התחיל לחנוק כולם באו".

משנתבקש להבהיר מהו האות, השיב: "סימן, להתנפל... תדר משטרתי" התובעת ביקשה להבהיר שמא מדובר בצפצוף כלשהו והנאשם השיב: "כנראה" וכי חניקתו על ידי השוטר המבוגר היתה הסימן לכל האחרים. משהמשיכה התובעת להקשות בשאלותיה, ענה לה הנאשם בסגנון ציני ואמר כי אכן נדמה שהדברים לא ארעו בארץ והם מופרכים.

הטיחה התובעת בנאשם כי הנה התלונה שהגיש לאחר מכן נגד השוטרים ולפיה כחמישה עשר שוטרים הטיחו אותו אל הקרקע והפליאו בו את מכותיהם, אינה עולה בקנה אחד עם גרסתו במשטרה שפורטה לעיל, ואף לא עם גרסתו שבבית המשפט, באשר לשוטר המבוגר שנתן את האות לאחרים, וביקשה לדעת מהי הגירסה הנכונה השיב הנאשם כי אינו יודע.

ומשהטיחה בו שוב את הסתירה שבין הודעתו שבמשטרה לבין תלונתו המאוחרת כנגד השוטרים ציין כי מדובר באותה גירסה אך מפורטת יותר.

הנאשם התבקש לתאר את חלקה של הנאשמת באירוע וציין כי הוא מעיד על חלקו שלו ולא על שלה. רק משעמדה התובעת על כך כי יספר גם על חלקה באירוע, ציין כי הבחין מזווית העין בשוטרת מכה אותה ומחזיקה בשיערה בשתי ידיה והיה זה לפני שהשוטרים התנפלו עליו.

משהעמידה אותו התובעת על גרסתה של הנאשמת לפיה האירועים התרחשו בסדר אחר, הוא השיב כי יתכן ולא היה זה לפני שהתנפלו עליו אלא: "אז בין לבין" אם כך המשיכה להקשות התובעת, היתה הפסקה ואותו אחד שנתן את האות נתן אות חדש ועל כך השיב הנאשם: "יש מצב".

משעימתה התובעת את הנאשם עם כך שתאורו את חלקה של הנאשמת באירוע אינו תואם את תיאורה של הנאשמת עצמה, ציין כי השוטר לא רשם את דבריו שלו במדוייק בהודעתו.

הנאשם ציין כי סבל מחבלות רבות הגם שאישר כי כאלה לא ניכרו על פניו או בלסת. הוא נשאל האם צלעותיו נשברו וציין כי נקרע לו שריר.

בחקירתו החוזרת לשאלותיו בא כוחו ציין הנאשם כי לא הוא זה שכתב את מכתבי התלונה כנגד השוטרים וכי היה זה בא כוחו אשר ניסח אותם.

הנאשמת סיפרה בבית המשפט כי בחזרתם מבילוי נעצרו על ידי רכב משטרה, חברם יואל הוא שירד לדבר עם השוטרים והיא שראתה שהענין מתעכב ירדה גם היא, כיוון שמיהרה. במקום היה שוטר דובר עברית , שהיה רגוע ואחר דובר רוסית שנטה לסכסך. רב הזמן שוחחו בעברית והיא לא הבינה את הנאמר. במשך הזמן הגיעו למקום כלי רכב רבים ואף כחמישה עשר שוטרים וכולם סבבו אותם.

היא החלה לרוץ כיוון שלא יכולה היתה לפרוץ את מעגל השוטרים וצרחה כי לא ייגעו בו. מאחוריה רצה בחורה שככל הנראה רצתה להתקרב לקבוצה ותוך כדי מרוצתה, היכתה אותה בפניה באמצעות מרפקה. הנאשמת החלה לצעוק לעברה ברוסית באשר למעשיה והיא ניגשה אליה, ניסתה להרגיעה ולבקש ממנה סליחה. אז תפסה אותה בחורה את הנאשמת ביד אחת ובידה השניה בגרונה והצמידה אותה לרכב וככל הנראה היו לה צפרניים ארוכות, שכן, כך טענה הנאשמת, כל צווארה נתמלא בשריטות. לדברי הנאשמת לא היתה לה כל אפשרות להדוף אותה, כיוון שהיתה צמודה לרכב והיא נאלצה לדחוף אותה. למקום ניגש שוטר צעיר והפריד בין השתיים. לאחר מכן משסובבה את ראשה, הבחינה בנאשם שכוב על הקרקע על בטנו כשהוא כבול בידיו וברגליו ומעליו עומדים אנשים רבים. בתנוחתו זו, נטלו אותו בידיו וברגליו והכניסו אותו לניידת.

היא נשאלה האם היא רוצה ללוות אותו לתחנת המשטרה והשיבה בחיוב. בתחנת המשטרה נתבקשה למסור עדות והיא אמרה כי אינה דוברת עברית ותזקק לסיוע ואכן מאן דהוא תרגם בעבורה ואחר כתב. לאחר כמה ימים נודע לה כי נפתח נגדם תיק במשטרה ואף נגדה.

הנאשמת הציגה תעודות רפואיות בעניינה. (נ/6)

ביום 12/3/09 (חמישה ימים לאחר האירוע ) פנתה הנאשמת לרופא והתלוננה כי כחמישה ימים קודם לכן הותקפה על ידי שוטרים נחבלה בפניה ונחנקה וכי היא סובלת מכאבים בצוואר, סחרחורת בחילה והקאות וכן מכאבים לאורך הגפיים. הנאשמת הופנתה לחדר מיון.

אל חדר המיון הגיעה הנאשמת ביום 13/3/09, שם נמצאו סימני חבלה קלים בזרוע ימין.

הנאשמת ציינה כי איש לא אמר לה מהן זכויותיה וכן לא נאמר לה כי היא מעוכבת אלא נאמר לה כי היא יכולה להתלוות אל הנאשם. ועוד ציינה כי נראה לה שההודעה מסרה במשטרה היתה ארוכה הרבה יותר מזו שהוצגה בפניה בבית המשפט , הגם שאישרה כי החתימה על גבי ההודעה היא חתימתה.

משהוטח בנאשמת בחקירה הנגדית כי הנה בהודעתה במשטרה מסרה לחוקר כי היא מבינה עברית היטב, השיבה כי הדבר בלתי אפשרי כיוון שאינה מבינה, והנה הגם שנעזרה במתורגמנית במהלך עדותה בבית המשפט, השיבה לתובעת בעברית.

הנאשמת אף הכחישה כי טרם גביית הודעתה היא הוזהרה באשר לחשדות כלשהם והכחישה במפורש כי נאמר לה שהיא חשודה בתקיפת שוטרת ולדבריה, כל שנאמר לה כי עליה לספר את שהתרחש ולטעמה היה עליה לספר כיצד היא הותקפה.

הנאשמת חזרה על גרסתה באשר למהלכי האירוע בינה לבין השוטרת וסיפרה כי נאלצה לדחוף את השוטרת בדלית ברירה וזאת על מנת להשתחרר ממנה. היא אישרה כי אף משכה בשיערה של השוטרת, אולם עשתה כן, לדבריה, מאחר שאף לאחר שדחפה את השוטרת, המשיכה זו לאחוז בה. ולאחר מכן הסבירה את המשיכה בשיער בכך שהשוטרת היא שמשכה בשיערה ועל כן גם היא משכה בשיערה שלה.

משמעמדה הנאשמת על כך כי השוטרת אחזה אותה בצווארה והנה כך טענה כל צווארה היה מכוסה בשריטות בשל כך, הטיחה בה התובעת כי כל שראה השוטר היה מספר שריטות בשורש כך ידה, הא ותו לא. לדבריה של הנאשמת נראו שריטת גם בחזה וגם בצוואר אלא שהמתורגמן שהיה עימה לא תרגם את הדברים.

לשאלה מדוע השתהתה זמן כה רבע ד כי פנתה לקבל טיפול רפואי, הסבירה הנאשמת כי לא פנתה לקבל טיפול באשר לשריטות אלא שהיה לה לחץ דם גבוה וסבלה מבחילות וראשה הסתחרר עליה.

היא הכחישה כי משפנתה לקבל טיפול ידעה כי נפתח נגדה תיק במשטרה.

משנשאלה הנאשמת מדוע לא מסרה בהודעתה במשטרה את שמסרה בבית המשפט כי חמישה עשר שוטרים הקיפו את הנאשם ותקפו אותו, לא ענתה על שאלה זו , אך חזרה כי אכן כך קרה.

יואל אסולין הוא רואה חשבון אשר מכיר את הנאשם על רקע התמחותו של הנאשם אצלו. בליל האירוע התקשר אליו הנאשם ושאל האם יוכל להגיע לפתח תקוה כיוון שיש לו בעיה. העד הגיע למקום בו נעצר הנאשם על ידי המשטרה ומשהבהיר לו הנאשם כי יש לו ויכוחים עם המשטרה אמר לו העד כי יניח לשוטרים לעשות את עבודתם ואת הבדיקות שהם מבקשים לעשות. הנאשם טען בפניו כל העת כי הוא נפגע מגישתם של השוטרים. במהלך השיחה הבחינו הכיצד הנאשמת נדחפת על ידי השוטרת עם שתי אצבעות בגרון. הנאשמת החלה לצעוק והנאשם ניסה להתקרב ולהפריד ואזי קפצו עליו שוטרים. הנאשם לא הגיב ועמד במקומו וכאורו של העד: "לא ראיתי כביש ראיתי רק משטרה, בן אדם שוכב על הרצפה ואיזה 20 איש דוחפים אותו מרביצים לו זה היה מחזה נורא שהיה מאוד קשה לראות את זה".

לאחר מספר ימים הגיע העד לתחנת המשטרה, כך לדבריו, אך סרבו לגבות ממנו הודעה. רק ביום 14/6/09 הוא זומן על יד המשטרה ומסר את הודעתו, יתכן, כך מסר, שהיה זה בעקבות תלונתו של הנאשם.

בחקירה הנגדית מסר העד כי הגיע מתל אביב לאור קריאתו של הנאשם ועשה כן תוך 15-20 דקות. לדבריו משהגיע למקום הבחין ברכבו של הנאשם העומד בצד, בשנים - שלושה שוטרים יחד עם שוטרת להם הבהיר כי הוא חברו של הנאשם והם סיפרו כי ברצונם לערוך לנאשם בדיקה. הוא ציין כי אותה עת, הגם שהנאשם היה לחוץ קמעא, הרי שהאווירה במקום היתה רגועה.

האווירה השתנתה רק כאשר השוטרת דחפה את שתי אצבעותיה לגרונה של הנאשמת ודחפה אותה. לדבריו, אותה עת היות במקום שלושה שוטרים בלבד, שני השוטרים והשוטרת.

התובעת הטיחה בעד זה כי הנה הנאשם לא סיפר כלל ועיקר במקום כלשהו כי הוא הזעיק את העד מתל אביב, אולם העד עמד על כך כי כך היה.

הובאה בפני העד גרסתו של הנאשם לפיה במהלך השיחה עם השוטר , השוטר החל לקלל אותו לפתע הגיעו חמישה עשר שוטרים שהחלו להכותו. העד ציין כי הנאשם ניסה להגיע אל הנאשמת שהותקפה על ידי השוטרת ואזי קפצו עליו שני השוטרים ותוך שלושים שניות כל המקום היה "מוצף" בשוטרים ואזי הטילו אותו על הקרקע ובעטו בו.

הטיחה בו התובעת כי הנה הנאשם טען כי השוטרים כבר היו במקום כאשר הותקף ועוד טען הנאשם כי תקיפתה של הנאשמת ארעה כאשר הוא כבר היה על הקרקע ועל כך השיב העד כי הוא מספר את שראה.

משנשאל העד האם יתכן והנאשמת דחפה את השוטרת , היכתה אותה, או משכה בשיערה, השיב העד כי "אני לא מתעסק ביכול להיות" וכי הוא לא שם את ליבו לכך ויש לשאול את הנאשמת על כך. משהוטחו בו דבריה של הנאשמת לפיהם היא משכה בשערה של השוטרת הוא השיב כי לא ראה את הדברים ועמד על גרסתו כי כל ההמולה החלה בשל שהשוטרת אחזה בגרונה של הנאשמת.

יורי שוורץ היה עם הנאשמים ברכב כאשר עצרו את הרכב השוטרים בליל האירוע. הוא סיפר בבית המשפט כאשר העיד מטעמה של ההגנה כי כאשר שוחחו עימם השוטרים הבחין כיצד שוטרת מכה את הנאשמת אשר החלה לצעוק. השוטרים הקיפו במעגל את הנאשם, אשר התקרב אל הנאשמת, והחלו להכות אותו ואזי לקחו אותו לתחנת המשטרה. לאחר כשלושה חודשים נקרא אל המשטרה על מנת למסור הודעה.

העד השיב לתובעת כי הגם שהיה אמור לראות את כל האירוע כולו הוא לא ראה את הנאשמת דוחפת את השוטרת או תוקפת אותה בדרך כלשהי.

העד עומת עם אמירתו במשטרה כי יצא מיד לאחר הנאשם מן הרכב אלא שבבית המשפט טען כי אינו זוכר זאת.

איתן לייזר זומן אף הוא להעיד מטעם ההגנה וציין כי היה בתקופה הרלבנטית שוטר ומשנשאל על ידי ב"כ הנאשמים האם יתכן כי הוא - ב"כ הנאשמים קיבל את מספר הטלפון שלו מיד הנאשמת ציין כי הדבר יתכן ולעיתים במהלך חקירות מסר את מספר הטלפון שלו על מנת לסייע.

העד נשאל האם נקרא על מנת לסייע לחוקר בקבני בחקירה ובתרגום וציין כי נהג לתרגם עדויות רבות, כיוון ששפת אימו רוסית ואם חתימתו כמתורגמן מופיעה על גבי ההודעה כי אזי הוא תרגם אותה.

הגם שמדובר היה בחקירה ראשית של עד מטעם ההגנה, הטיח ב"כ הנאשם בעד כי הנאשמת טוענת שהוא היה בחקירתה ונתן לה את מספר הטלפון שלו, ועל כך השיב העד כי יתכן ומסר את המספר לצורך בירור בהמשך.

העד ציין כי אינו זוכר חקירה זו וחתימתו אינה מופיעה על גבי ההודעה. למעשה, כך מסר העד הוא אינו זוכר אם נטל חלק בחקירה זו.

אכן עסקינן באירוע שתחילתו בדיקה פשוטה ושגרתית שרבות כמוה נערכות מדי יום ביומו בכבישי הארץ והנה אירוע זה הלך והסלים עד כדי כתב האישום שבפנינו.

לא מעט שוטרים העידו בפני בית המשפט באשר לאירוע זה. אציין כבר עתה בפתח הדברים, כי לא לכולם היה תפקיד דומה או זהה במהלכו של האירוע. חלקם נכחו בו מתחילתו ואחרים הגיעו בשלבים שונים שלו. חלקם היו שוטרים מאגף התנועה של משטרת ישראל וחלקם שוטרי סיור שהוזעקו למקום על מנת לסייע לחבריהם.

לכן, מטבע הדברים עדויותיהם של עדי תביעה אלה אינן יכולות להיות זהות.

איש איש יכול להעיד על קרות האירוע ככל שהוא נוגע לזמן שהוא נטל בו חלק, ככל שהוא נוגע לתפקידו שלו באירוע זה וברי כי לכל אחד מהם נקודות מבט אישיות משלו ודגשים משלו, בהתייחס לתפקידם באירוע ולחלק שנטלו באירוע זה.

על כן אם לא כל אחד מהם מסר תיאור של האירוע במלואו לא מצאתי בכך כדי לפגום במהימנותו של אותו עד. כאשר מי מהעדים נותן הסברי כי לא הבחין בפרט כלשהו באירוע כיוון שאותה עת היה עסוק בחלק אחר של האירוע הרי שאין לראות בכך סתירה לדברי חבריו, ואין בכך כדי לפגוע במהימנות גרסתו שלו.

עיון בעדויות השוטרים שנמסרו לעיל, ופרטו בהרחבה לעיל, מעלה כי אין בהן סתירות ובוודאי לא מהותיות היורדות לשורשו של עניין. העדים נחקרו רבות על שעות מילוי דו"חות הפעולה שערכו, מי נסע עימם בניידת זו או אחרת וכיו"ב, והגם שאף בנושאים אלה לא נמצאו בדבריהם סתירות מהותיות הרי ששומה עלינו לבחון את דבריהם באשר לגרעין האירוע ולמהותו ובאלה כאמור לא נמצאו סתירות ופירכות.

גם בידו של ב"כ הנאשמים בסיכומיו לא עלה להראות על סתירות מהותיות בעדויות השוטרים והוא הצביע על כך שחלק מן השוטרים לא ראו חלק מן האירועים ועל כך - ראה דברי לעיל.

מצאתי, איפוא, ליתן אמון בעדויותיהם של השוטרים אשר העידו מטעמה של התביעה.

מנגד עמדו עדויותיהם של עדי ההגנה ובהם הנאשמים עצמם.

בעדויותיהם של הנאשמים נמצאו סתירות פנימיות וכן נמצאו סתירות בין עדויותיהם של עדי ההגנה כולם.

גרסתו של הנאשם כפי שהעלה אותה בבית המשפט מעלה לא מעט תמיהות. ללא כל סיבה נראית לעין החל השוטר יורי עימו ניהל הנאשם עד אותה עת דו שיח תרבותי למדי, לקלל ולגדף את הנאשם ומה לו לעשות כן, אם לטענת הנאשם הוא לא סרב לדבר אשר ביקשו ממנו השוטרים? מיד ובמפתיע הגיעו למקום כעשרים עד שלושים שוטרים ואלה החלו להכותו כולם גם יחד וזאת לאחר שקיבלו אות מאחד מהם - הוא המבוגר שביניהם. תחילה דיבר הנאשם על אות מסוג מסויים ולאחר מכן ציין כי האות לתקיפתו היתה חניקתו על ידי אותו שוטר מבוגר. ובהמשך מסירת עדותו משהתקשה ליתן מענה על שאלה שהקשתה עליו, הסתבר כי חלה הפסקה בהכאתו ולאחר מכן חודש האות על ידי אותו שוטר והשוטרים שבו להכותו.

לא למותר לציין כי גירסה זו שונה מן הגירסה שנמסרה על ידיו במשטרה ואף שונה מן הגירסה שנמסרה בתלונתו נגד השוטרים. אני ערה לכך כי זו האחרונה לא נוסחה על ידי הנאשם אלא על ידי בא כוחו, אלא שיש להניח בסבירות הקרובה לוודאות כי היא נמסרה לבא כוחו של הנאשם מפיו.

גם עדותה של הנאשמת העלתה תמיהות.

הודעתה במשטרה נפתחה בכך שהיא מבינה עברית היטב. אין בהודעה זכר לנוכחות מתורגמן בחקירה והנה בבית המשפט התעקשה הנאשמת כי אינה דוברת עברית, הגם שבמהלך עדותה גלשה לשפה העברית מפעם לפעם, וטענה כי נעזרה במשטרה במתורגמן ועוד ציינה כי החוקר אף לא רשם את דבריה במדוייק והגם שחתימתה מופיעה על המסמך, הרי לטעמה היתה הודעתה ארוכה בהרבה מזו שהוצגה בפני בית המשפט.

ההגנה עשתה מאמץ להוכיח טענתה זו ואף הובא עד – איתן ליזר מתוך ניסיון להוכיח כי הוא המתורגמן שנכח במקום, אלא שהלה לא זכר אירוע זה כלל ועיקר ועוד טען כי הוא אכן הרבה לתרגם גביית עדויות, אלא שהיה חותם על הודעות אותן תרגם והנה על הודעה זו חתימתו אינה מופיעה.

ועוד טענה הנאשמת כי היא לא הוזהרה כלל ועיקר באשר לחשדות שהופנו כלפיה ולא ידעה על מה היא נחקרת , הגם שחתימתה מופיעה לאחר האזהרה.

לא למותר לציין כי גובה ההודעה, בני בקבני, שנחקר בבית המשפט באשר לנסיבות גביית ההודעה לא נשאל בענין זה דבר וחצי דבר והמשמעות ברורה.

הנאשמת חזרה וטענה באשר לאחיזת גרונה על ידי השוטרת והיאך הותירו צפרניה של השוטרת את רישומן בשריטות על כל צווארה. דא עקא, החוקר אשר חקר את הנאשמת באותו לילה ממש הבחין במספר שריטות על פרק ידה בלבד ולא הבחין בשריטות כלשהן על צווארה.

תמוה מאוד הכיצד הגיעה הנאשמת לבדיקות רפואיות רק חמישה ימים לאחר אירוע זה, כאשר תלונותיה הן באשר לבחילות, הקאות וכאבי ראש. לא ברור כיצד עם תלונות באשר למצב רפואי כזה היא השתהתה זמן כה רב עד כי פנתה לקבל סיוע רפואי. גם בהקשר זה יצויין כי לא נמצאו על צווארה שריטות כלשהן. הנאשמת לא מסרה הסבר כלשהו לשיהוי שחל בפניה לטיפול הרפואי.

על כן לא נתתי אמון גם בעדותה של המתלוננת.

גם בעדויותיהם של עדי ההגנה לא היה כדי להועיל לנאשמים.

עדותו של איתן לייזר, שוטר לשעבר נסקרה לעיל והגם שנעשה ניסיון להוכיח כי הוא הוא המתורגמן של הודעתה של הנאשמת, הרי שניסיון זה לא צלח.

באשר ליואל אסולין – תמיהות עלו באשר ל"תפקידו" של עד זה באירוע.

לדבריו שלו, הרי הוא בילה אותה עת בתל אביב והוזעק למקום – לפתח תקוה על ידי הנאשם שהתקשר אליו וסיפר לו כי הוא מצוי בבעיה וביקש כי יבוא. הדבר ארך לו כחמש עשרה עד עשרים דקות וכאשר הוא הגיע האווירה היתה עדיין רגועה והסלימה רק לאחר מכן.

מעבר לכך שלוח זמנים זה אינו תואם גירסה כלשהי – של אווירה רגועה לאורך זמן כה רב והסלמת האירוע רק לאחר למעלה מעשרים דקות, הרי שהנאשם עצמו לא סיפר בגירסה כלשהי שלו, לא בהודעתו שבמשטרה ולא בבית המשפט, כי הוא הזעיק את יואל אסולין למקום. הנאשם סיפר כי עימו ברכב היו שלושה נוסעים: הנאשמת ושני נוסעים נוספים.

הנאשמת סיפרה בבית המשפט כי משנעצרו על ידי המשטרה והנאשם נתבקש למסור בדיקות, הראשון שירד מן הרכב היה יואל! ורק לאחר שהתמהמה והיא מיהרה לחזור לביתה בשל עיסוקיה, ירדה גם היא מן הרכב!

ובאשר לגופם של דברים הרי שגירסתו של יואל אסולין, כפי שפורטה לעיל, באשר להתרחשותו של האירוע שונה מגירסתם של שני הנאשמים עצמם ועמדה בסתירה לתיאוריהם שלהם את האירוע. יש לייחס לכך משמעות רבה, שכן לדבריו שלו הוא נכח במקום עוד טרם הסלמת האירוע ועמד בצמוד לנאשם ועל כן ראה, למעשה, את התרחשות כל האירוע כולו.

עד נוסף שהעיד מטעם ההגנה הוא יורי שוורץ אשר נסע עם הנאשמים ברכב. יש לסייג עדותו של עד זה מלכתחילה שכן הוא נכח באולם בית המשפט כאשר הנאשמים מסרו את עדויותיהם.

גם גרסתו של עד זה שונה מגרסתם של הנאשמים עצמם ומגרסתו של הנאשם לפיה במפתיע התנפלו עליו כל השוטרים והפילוהו על הקרקע וממקומו זה הבחין כיצד השוטרת מכה את הנאשמת. כך גם הנאשמת שסיפרה כי רצתה לסייע לנאשם ואזי היכתה אותה השוטרת. ואילו יורי שוורץ סיפר כי השוטרת היא שהיכתה את הנאשמת ללא כל סיבה וטעם והנאשם הוא שהתקרב אל הנאשמת בשל כך ואזי היכו אותו השוטרים. זיכרונו של עד זה התמקד בכך בלבד ומעבר לכך והגם שנכח במקום הוא לא זכר דבר מן האירוע המדובר.

עוד יצויין כי בהנחה שיואל אסולין הוא אכן הנוסע הרביעי ברכב, מלבדו של יורי שוורץ וכפי שהעידה הנאשמת וכמפורט לעיל, כי אזי גרסתו כי הוזעק מתל אביב למקום היא גירסה שקרית.

והיה כי נניח שלא כך הם פני הדברים והוא אינו הנוסע הרביעי, הרי שנשאלת השאלה מיהו אותו נוסע רביעי מלבדם של הנאשמים ויורי שוורץ ומדוע לא הובא אל בית המשפט למסור את גרסתו ולשפוך אור על האירוע?

לא אוכל לסיים את הדברים מבלי להתייחס למספר טענות אשר הועלו על ידי ב"כ הנאשמים בסיכומיו.

לטעמו של ב"כ הנאשמים הרי שהיה מקום לסיים אירוע זה במתן דו"ח לנאשם ותו לא.

ברי כי עדיף לכל כי כל אירוע ומפגש בין השוטר לאזרח יסתיים במתן דו"ח או אפילו ללא מתן דו"ח – הא ותו לא. אלא שלעיתים מסלימים האירועים לדרגה כזו או אחרת, ואין בעובדה כי בסופו של אירוע כזה בחרה המשטרה שלא ליתן לנהג דו"ח תעבורתי כדי ללמד כי האירוע לא התרחש כפי שתארו אותו השוטרים בדו"חות הפעולה שלהם ולאחר מכן בבית המשפט.

כך גם ביקש ב"כ הנאשמים ללמוד מכך שאותו לילה החליט קצין תורן על שחרורם של הנאשמים ממעצר ללא תנאים, כי בכך יש ללמד על חוסר כל אשמה מצידם וכי רק לאחר מכן הוחלט להגיש נגדם כתב אישום וזאת ככל הנראה, לטעמו בשל שהם הגישו תלונה למח"ש כנגד השוטרים.

בפני בית המשפט לא הובאו טעמיו של הקצין התורן להחלטתו אותו לילה ועל כן לא אוכל לקבוע ממצאים באשר לכך, כל שאוכל לומר כי אין נפקא מינה לענין החלטתו לשחרר את הנאשמים אותו לילה לענין ההכרעה באם התרחש האירוע כפי שנטען בכתב האישום אם לאו.

להחלטה באם לעצור מאן דהו שהוא או לשחררו יש נימוקים רבים וטעמים רבים וכל מקרה לגופו ולנסיבותיו וכאמור לא אוכל לקבוע בענין זה ממצאים.

עוד סבור ב"כ הנאשמים כי יש לזכות את הנאשמים מכל אשמה בשל טעמים של הגנה מן הצדק, וזאת בשל שמח"ש נמנעה מלחקור את תלונותיהם כנגד החוקרים והאוא פרט בהרחבה את התכתובת שהיתה לו עם הגורמים השונים ואת משמעותה בעיניו לענין זה.

די בכך שהתשובה שהתקבלה אצל הנאשמים באשר לערר שהגישו על ההחלטה של מח"ש בדבר סגירת התיק בפני היועץ המשפטי לממשלה היתה כי היועץ המשפטי לממשלה החליט לעת הזאת שלא להתערב בהחלטת מח"ש, אך ישקול את עמדתו בשנית לאחר שיינתן פסק הדין בתיק זה, כדי להביא לדחיית טענתו של ב"כ הנאשמים, שכן משמעות הדבר כי טרם נתקבלה החלטה סופית בענין זה, והיא תלויית ממצאים ומסקנות שיתקבלו בהכרעת דין זו.

לעניינו של הנאשם אוסיף עוד באשר לטענות שהובאו על ידי בא כוחו של הנאשם אשר טען כי ענין מעצרו לא הוכח ועל כן לא ניתן להרשיעו בעבירות שיוחסו לו.

השוטר שחר טובים העיד כי הוא זה אשר הודיע לנאשם על מעצרו וכך גם השוטר מאיר אבידר המאשר את הודעת המעצר לנאשם על ידי שחר טובים . על התנהגותו של הנאשם לאחר הודעה זו ניתן ללמוד מעדויותיהם של השניים וכן של שוטרים נוספים.

עוד טען ב"כ הנאשם באשר לאיומים שיוחסו לנאשם והעלבת עובד הציבור כי מדובר בחילופי דברים שהיו ברוסית.

אכן כך הם פני הדברים ומדובר בחילופי דברים שהיו בשפה הרוסית בין הנאשם לבין יורי רזניק. ברי כי רק יורי רזניק הבין אותם. קיבלתי את עדותו כאמינה וכמהימנה.

יש בדברים אשר אמר הנאשם ליורי רזניק ואשר פורטו בהרחבה לעיל משום איומים ברורים ויחד עם זאת לא מצאתי כי יש בהם משום העלבת עובד ציבור במבחנים שנקבעו לעבירה זו בפסיקה ובין היתר בהתחשב בכך שהם נבלעו ממילא בעבירת האיומים.

על כן, ולאור כל הממצאים והקביעות לעיל, יורשע הנאשם בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, לפי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין ושימוש בכח או באיומים כדי למנוע מעצר, לפי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(נוסח חדש), תשכ"ט – 1969.

הנאשם יזוכה מהעבירה של העלבת עובד ציבור לפי סעיף 288 לחוק העונשין.

לאור כל הממצאים והקביעות לעיל, תורשע הנאשמת בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו לפי סעיף 275 לחוק העונשין ותקיפת שוטר, לפי סעיף, 273 לחוק העונשין.

ניתנה היום, ג' תמוז תשע"ג , 11 יוני 2013, במעמד הצדדים