הנתבע מבקש כי אתיר לו לצרף תצהיר משלים מטעמו, לאחר סיום קדם המשפט וכחודש ימים טרם ישיבת ההוכחות הקבועה.

עסקינן בממצאי מומחה מטעם הנתבע ביחס להיבטים חשבונאיים העולים מתצהירה של רו"ח מירי ניסנוב מטעם התובעת.

התובעת עתרה לחיוב הנתבע בגין נזקיה, בטענה להפקדות תקבוליה בחשבונו האישי. סכום התובענה הועמד על 1,452,631 ₪.

הנתבע טען, בין היתר, כי כספים הופקדו בחשבונות חברות שהיו חלק מהתובעת שקיבלה עליהן את הפיקוח והשליטה החל משנת 1998; כי הוא לא היה מנהל עצמאי בתובעת; כי נקשר אליה באמצעות חברת "לויט-פלד (השקעות) בע"מ וכי זכויות החתימה בה היו שלו ושל מר פלד ונציג חברת אופיר טורס בע"מ, בעלת השליטה בתובעת.

הנתבע הדגיש כי הראיה הנוספת נשוא בקשתו רלוונטית לבירור המחלוקת, משום הסתמכות התובעת על תקליטורי הנה"ח. לטענתו, לאחר שנענתה דרישתו לעיון בתקליטורים אלו, הוא התקשה בפתיחתם ובכדי למנוע הוצאות נוספות, ביקש לקבל חוות דעת נגדית להיבטים החשבונאים שבתצהיר התובעת.

הנתבע מסכם כי צירוף הראייה כמתבקש, נדרש על מנת שתינתן לו אפשרות מלאה להתגונן מהתובענה וכי עסקינן בראייה חשובה שעשויה לסייע בבירור הנושא החשבונאי השנוי במחלוקת ולהפריך את גרסת רו"ח ניסנוב בתצהירה.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה, אין עסקינן בתצהיר משלים, לא ניתן להגיש את הצרופה לבקשה כחוות דעת ובמיוחד כך כעת, בהינתן שלבו הדיוני המתקדם של ההליך.

עוד מוסיפה התובעת, כי טענת הנתבע לקושי בו נתקל בפתיחת תקליטורי הנה"ח שהועברו לעיונו, יכולה הייתה להיטען קודם לכן וניתן היה להידרש לראייה הנוספת כבר דאז.

התובעת מסכמת כי אין המדובר בעניינים הראויים להכרעה באמצעות הסתייעות במומחיות ומפנה לאמירות שאינן קשורות במומחיות בחוות דעת מומחה הנתבע.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים וממכלול נסיבות העניין, נחה דעתי כי יש להעדיף את הירידה המתבקשת לחקר האמת ולקבל את הראייה הנוספת כחלק מחבילת ראיות הנתבע.

כידוע, על בעל דין להגיש ראיותיו "בחבילה אחת" והגשת ראיות נוספות תוך כדי הליך היא החריג (ר' ע"א 579/90 רוזין נ' בן-נון, פ"ד מו(3) 738,742 (1992); רע"א 9155/07 רותם חברה לביטוח בע"מ (בפירוק) נ' נחום (10.6.09)).

בסוגיה שמלפניי, יש לשקלל בין אינטרס הנתבע, המבקש להביא ראייה נוספת מטעמו על מנת שתוצג מלוא התמונה העובדתית לשם קביעת מושכלת של ממצאים ועובדות; בין אינטרס התובעת, להביא לסיום הדיון במחלוקת תוך חסינות מתבקשת מפני התמשכות הליכים לאחר חלוף המועד לנקיטתם ובין אינטרס הציבור, המבקש לחזות בבירור מהיר ויעיל של ההליכים התלויים בבית המשפט ובמניעת הארכת משך ההתדיינות (ר' בש"א 3780/98 רוזן ואח' נ' כפר הרי"ף כפר שיתופי להתיישבות חקלאית ואח', פד"י נב(3) 6695 (1998); ע"א 3857/96 שגיא נ' תעשיות רוגוזין בע"מ, פד"י נב(2) 706 (1998)).

בבואי לאזן בין האינטרסים המנוגדים, נבחן מגוון רב של מרכיבים ובין היתר, אופי הראיה הנוספת, השלב בו מצוי בירור המחלוקת ומודעות מוקדמת מטעם צד המבקש להגיש את הראיה הנוספת לקיומה (ר' רע"א 2137/02 ממן נ' פז חברת נפט בע"מ (30.7.02)).

התובענה מצויה לאחר סיום קדם המשפט ונקבעה ישיבת הוכחות ליום 8.7.13. על הנתבע היה להגיש את הראייה נשוא בקשתו, בגדר חבילה אחת, משגם הקושי בבחינתה היה ידוע לו מזה כבר. במעשיו, גרם הנתבע לתובעת ל"היטלטל כספינה בלב ים" (ר' ע"א 507/64 בטאן נ' זאבי, פ"ד יט(4) 337, 339 (1965) ובכך חדל במחדל דיוני ממשי מטעמו.

עם זאת ובאיזון המתבקש בין האינטרסים השונים, מחדלו הדיוני של הנתבע אינו שקול כנגד חשיבות הבירור העובדתי. נדיר הפגם הדיוני שאינו ניתן לריפוי באמצעות פסיקת הוצאות הולמת ומועד ההוכחות הקבוע יאפשר השלכת הראייה הנוספת לכור ההיתוך הראייתי של המשפט עצמו.

זוהי ראייה רלוונטית לליבת המחלוקת בין הצדדים, היא דרושה לירידה המתבקשת לחקר האמת ואין זו העת לקבוע מסמרות אשר למשקלה הראייתי. טענות התובעת בתגובתה נשמרות לה למסגרות סיכומיה וחקירת המצהיר.

לאור המקובץ, קיבלתי את הבקשה. רו"ח יצחק סלובודיאנסקי יתייצב לחקירה על חוות דעתו בישיבת ההוכחות הקבועה. ככל שנדרש, השלמתה הצורנית של חוות הדעת תעשה בתוך 3 ימים, עם העתק במישרין לב"כ התובעת.

אני מתיר לתובעת השלמת חקירה ראשית מטעמה, ככל שתתבקש, בהתייחסות לראייה הנוספת.

בעבור הידרשות התובעת לראייה הנוספת בשלב זה, אני פוסק את הוצאותיה, ללא תלות בתוצאות ההליך, בסכום כולל של 1,500 ₪.

ככל שיתברר כי הצגת הראייה הנוספת תביא להארכת משך הדיון מעבר לזה שנקבע ועל חשבון תור המתדיינים, אשקול חיוב הנתבע בהוצאות בעבור אוצר המדינה.

לידיעת הצדדים.

ניתנה היום, 10 יוני 2013, בהעדר הצדדים.