1. לפנינו תביעת התובע, מר עתיר שמידט, לתשלום מענק בגין עבודה מועדפת, שעבד לטענתו בקיבוץ בקראי, מיום 1/12/07 ועד ליום 31/12/08.
2. התובע יליד שנת 1985, נולד וגדל בקיבוץ ברקאי (להלן - הקיבוץ).
3. התובע השתחרר משירות חובה בצה"ל בחודש 11/07 ועם שחרורו החל לעבוד ביום 1/12/07 בעבודה חקלאית בקיבוץ, וזאת עד ליום 31/12/08.
4. להלן נפרט, את מספר ימי עבודתו של התובע בקיבוץ, מידי חודש משך תקופת עבודתו:

• חודש 12/08- 7 ימים.
• חודש 11/08- 9 ימים.
• חודש 10/08- 6 ימים.
• חודש 9/08- 2 ימים.
• חודש 8/08- יום אחד.
• חודש 7/08- 10 ימים.
• חודש 6/08- 15 ימים.
• חודש 5/08- 5 ימים.
• חודש 4/08- 5 ימים.
• חודש 3/08- 9 ימים.
• חודש 2/08- 8 ימים.
• חודש 12/07- 19 ימים.

בנוסף, בחודשים 08/ 4-3 התובע עבד בגידולים חקלאיים בקיבוץ שדות ים.

1. ביום 12/2/09 הגיש התובע תביעתו לנתבע, לתשלום מענק לחייל משוחרר בגין עבודה נדרשת בקיבוץ ברקאי, כעובד בגידולי שדה (ר' נספח לכתב ההגנה).
2. ביום 18/2/09 דחה הנתבע את תביעתו של התובע, מהטעם שהוא לא עבד 6 חודשים מלאים, לפחות, בעבודה נדרשת (ר' נספח לכתב התביעה).

עיקר טענות התובע

1. בחלק מהחודשים היקף עבודתו של התובע היה מצומצם יחסית, וזאת בשל אופי העבודה בענף גידולי השדה במשק. כמו כן, התובע הועסק במקביל, בחלק מהתקופה, גם בענף גידולי השדה בקיבוץ שדות ים.
2. בתביעות מסוג זה, על בית הדין לבחון את הנהוג והמקובל ביחס להיקף המשרה באותה עבודה ובאותו ענף.

עיקר טענות הנתבע

1. התובע עבד במשרה חלקית, ועבד למעשה רק 96 ימים. משכך התובע לא הוכיח כי עבד 6 חודשים מלאים במשרה מלאה ועל פי הנהוג במקום עבודתו.
2. לפי אישור המעביד, מספר ימי העבודה המקובל בשבוע בקיבוץ הוא 6 ימים, למשך 8 שעות ביום. ואילו, התובע לא עבד את היקף העבודה המקובל בחודש ומספר הימים והשעות הנדרשים ממנו. בנוסף, התובע יכול היה לעבוד באתרי גידולים חקלאיים אחרים, במקומות אחרים.

דיון והכרעה

1. סעיף 174(א) לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1985 (להלן - חוק הביטוח הלאומי וגם החוק) קובע לעניין מענק למי שעבד בעבודה מועדפת:

"(א) בסעיף זה -

'עבודה מועדפת' - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח', ובלבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב);

...

(ב) מבוטח שמתקיימים בו כל אלה, זכאי למענק כאמור בסעיף קטן (ג):

(1) אילו התקיים בו האמור בסעיף 163(א), הוא היה זכאי לדמי אבטלה; לענין זה, יראו חייל כזכאי לדמי אבטלה, אף אם לא השלים את תקופת האכשרה כאמור בסעיף 161;

(2) הוא עבד ששה חודשים לפחות, מתוך שנתיים מיום שחרורו משירות סדיר על פי חוק שירות בטחון, למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, בעבודה מועדפת והוכיח להנחת דעתו של פקיד התביעות כי עבד כאמור בעבודה מועדפת; במניין השנתיים האמורות לא יובאו בחשבון ימים שבהם שירת המבוטח בשירות מילואים כהגדרתו בחוק שירות המילואים, התשס"ח-2008".

בלוח ח' לחוק הביטוח הלאומי נקבע, בין היתר, לעניין עבודה מועדפת ועבודה נדרשת:

"עבודה מועדפת ועבודה נדרשת

(א) עבודה בלתי מקצועית בתחנות דלק;

(ב) בבנין: כל עבודה באתר בניה, למעט עבודה פקידותית;

(ג) בבתי מלון:

...

(ד) באתרי גידולים חקלאיים ובתי אריזה: עבודה בלתי מקצועית, לרבות עבודת ניקיון ולמעט עבודה פקידותית".

1. בנקודה זו יובהר, כי סעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי, קובע זכאות לעבודה מועדפת או נדרשת, למי "שעבד ששה חודשים לפחות". יוטעם כי סעיף 174 לחוק, אינו עוסק במספר שעות העבודה לכל יום, וכך גם לא במספר ימי העבודה בכל ששת החודשים.

למען הבהירות ושלמות התמונה נאמר, כי מניין הימים הקבוע בתקנות 4 ו- 6 לתקנות הביטוח הלאומי (מענק למובטל שעובד בעבודה מועדפת), התשמ"ג- 1983 (להלן - התקנות), הינו לעניין הזכאות למענק חלקי וחישוב חלק המענק, אולם, אינו לצורך ששת חודשי העבודה הקבועים בסעיף 174 לחוק הביטוח הלאומי. יתרה מכך, אף התקנות אינן קובעות את שעות העבודה בכל יום עבודה.

בהקשר זה, קבע בית הדין הארצי לעבודה, כי בחינת ימי העבודה ושעות העבודה במשך תקופת העבודה המועדפת או הנדרשת, צריכה להיקבע בעיקרו של דבר, לאור האופן בו עובד רגיל היה עובד במשך תקופה בת ששה חודשים באותה עבודה ובאותו ענף:

"משתכלית מתן מענק העבודה המועדפת או הנדרשת, הינה הפניית חיילים משוחררים לעבודה בסוגי העבודות ובמקומות העבודה, כמפורט בתקנות ובלוח ח', החסרים עובדים, נוכח נחיצות ביצוע אותן עבודות באותם מקומות למשק המדינה וכלכלתה – בחינת ימי העבודה ושעות העבודה במשך תקופת העבודה המועדפת או הנדרשת, צריכה להיקבע בעיקרו של דבר, לאור האופן בו עובד רגיל היה עובד במשך תקופה בת שישה חודשים באותה עבודה ובאותו ענף" (ר' עב"ל 314/99 המוסד לביטוח לאומי - מיכל גוטמן (היימן), לא פורסם, ניתן ביום 7/11/2000).

1. השאלה, אם כן, הדורשת הכרעתנו, היא - האם היקף עבודתו של התובע בתקופה הרלוונטית לתביעה, דומה במהותו לאופן בו עובד רגיל היה עובד באותה עבודה ובאותו ענף?

כאמור, טענתו העיקרית של הנתבע לדחיית תביעתו של התובע, הינה, כי התובע עבד ימים ספורים מידי חודש לאורך כל תקופת עבודתו, כאשר מספר ימי העבודה המקובל באותו הענף הוא 6 ימים, 8 שעות עבודה ביום.

מאידך גיסא טוען התובע, כי יש לבחון את הנהוג והמקובל ביחס להיקף המשרה באותה העבודה ובאותו ענף.

בהקשר זה, יצוין, כי הנתבע סומך עיקר טענותיו על "אישור המעביד על עבודה ושכר עבודה נדרשת/מועדפת" מיום 1/1/09, עליו חתומה הגב' תמר גנגר, חשבת השכר בקיבוץ ברקאי, אשר צורף לטופס תביעתו של התובע לנתבע. מאישור זה עולה כי מספר ימי העבודה המקובל בשבוע הינו 6 ימים ו- 8 שעות עבודה ביום (ר' מוצג נ/1).

1. לאחר שעיינו בכל החומר שהונח לפנינו ובטענות הצדדים, סוברים אנו כי יש לקבל את טענותיו ותביעתו של התובע. טעמינו יובאו להלן.
2. התובע הצהיר בתצהירו, כי העבודה שביצע הייתה בשטח החקלאי של הקיבוץ, ומנהל ענף החקלאות היה מר אמרי קייטס (להלן - אמרי), אשר קבע את סדרי העבודה. ענף החקלאות בקיבוץ הוא קטן יחסית, והגידולים הם שדות חיטה ומטעי אבוקדו. התובע היה עובד מידי יום החל מהשעה 6:00 בבוקר, כאשר לעיתים העבודה נמשכה כשעתיים - שלוש, ולעיתים עד שעות הערב. כמו כן, בימים גשומים, כמעט ולא בוצעה עבודה (ר' מוצג ת/1).

מעדותו של התובע, אותה מצאנו כאמינה ומהימנה, עולה כי התובע התייצב לעבודה בהתאם לבקשתו של אמרי, וכי בחודשים ספטמבר - אוקטובר עד לחודש אפריל יש פחות עבודה, ומחודש אפריל יש יותר עבודה (ר' עמ' 4 לפרוטוקול).

1. מתצהירו של אמרי עולה, כי התובע ביצע את כל העבודות בענף, דוגמת ריסוסים עם טרקטור, צביעת עצים, טיפול וגיזום של העצים, טיפול בכלים במחסן. בנוסף, בחודשים 08/ 4-3 התובע עבד יחד עם אמרי בקיבוץ שדות ים (ר' מוצג ת/2).

מעדותו של אמרי, אותה מצאנו כאמינה ומהימנה, עולה כי העסקת עובדים בענף נעשית על פי תקופות, והעובדים הינם בני קיבוץ ועובדי קבלן. כמו כן, העבודה משתנה בהתאם לצרכים ותנאי מזג האויר, כך שבתקופות מסוימות בהם מתבצעות עבודת קטיף, איסוף ודילול, עובדים כמעט מידי יום, ויכולות להיות תקופות בהן לא עובדים כ-3 חודשים, דוגמת החורף והקיץ. לשם ההמחשה, הסביר אמרי, כי בחודשי החורף, הוא עצמו לא עבד כחודשיים (ר' עמ' 7-5 לפרוטוקול).

מעדותו של אמרי, עולה בבירור ובמפורש, כי התובע עמד לרשות הענף בכל עת שנדרש להתייצב לעבודה, וכי גם כאשר עובדי הקבלן עבדו, התובע עבד יחד עמם (ר' עמ' 7-6 לפרוטוקול).

1. הנה כי כן, מהראיות עולים בבירור הדברים הבאים: התובע עמד לרשות הענף בכל עת שנדרש להתייצב לעבודה; הוא עבד כל עת שעובדי הקבלן עבדו בענף; עבודתו בוצעה בהתאם לצרכי הענף ולדרישות מנהל הענף - אמרי, כך למשל, בעת שהיה צורך לעבוד בקיבוץ שדות ים, אשר עובד בשיתוף עם הקיבוץ, התובע עבד שם במשך חודשיים. בנסיבות אלה שוכנענו שהתובע הרים את נטל ההוכחה המוטל עליו והוכיח שהוא עבד בקיבוץ באותו האופן שבו עובד רגיל היה עובד באותה התקופה, באותה העבודה ובאותו ענף. משכך, אנו מקבלים את תביעתו.
2. משאלה פני הדברים – תביעת התובע למענק בגין עבודה מועדפת - מתקבלת.
3. משהתובע מיוצג על עורך דין מטעם הלשכה לסיוע משפטי - אין צו להוצאות.
4. לצדדים זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק דין זה.

ניתן היום, י"ח בטבת תשע"ג (31 בדצמבר 2012), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם. 9371

1. 54678
2. 3