הדיון בשתי תביעות אוחד. בינתיים הלך אחד התובעים לעולמו. כתב תביעתו תוקן. ראיות הוגשו ונקבעו 3 ישיבות הוכחות, שהראשונה שבהן נועדה ליום 26.12.12. ביום 11.12.12, הוגשה "בקשה לצירוף תובעת". המבקשת טוענת שהיא אמו של התובע שנפטר, גרה בבירוביג'אן (סמוך לגבול מנצ'וריה ורוסיה) והיתה תלויה במנוח. בטרם תחילת שלב ההוכחות התקבלו רק תגובות מקצת בעלי-הדין. בשלוש ישיבות הוכחות סמוכות, נשמעו טענות הצדדים ונעשה ניסיון להביאם להסכמות דיוניות. הניסיון נכשל ומכאן הצורך להכריע בבקשה.

המסגרת הנורמטיבית החולשת על הבקשה מצויה בתקנות 21 ו- 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984 שלפיהן ניתן לצרף לתובענה אחת את כל התובעים שעניינם מעלה שאלות משפטיות או עובדתיות דומות. בכל שלב דיוני ניתן לבקש צירוף כזה ובית המשפט ייעתר לבקשה ככל "שנוכחותו בבית המשפט דרושה כדי לאפשר לבית המשפט לפסוק ולהכריע ביעילות ובשלמות בכל השאלות הכרוכות בתובענה". ברעא 10176/09 ‏ ‏אוטוורקס בע"מ נ' סוכנויות אפק- רקורד בע"מ נקבע כי "על בית המשפט להתחשב גם בשאלה כיצד ישפיע הצירוף על היעילות הדיונית של ההליך. מבחינה זו יש חשיבות, בין היתר, לשלב בו הוגשה בקשת הצירוף ... שיהוי בלתי מוצדק בנקיטת יוזמה לצירוף בעל דין שוקל לחובת מבקש הצירוף. זאת, במיוחד כאשר הצירוף צפוי להכביד על ניהול הדיון או להביא לדחייתו... לצד מידת ההכבדה על ההליך, יש לבחון גם מהי הסיבה לכך שהבקשה לצירוף בעל דין הוגשה באיחור. ככל שהשיהוי נובע מנסיבות שאינן בשליטתו של מבקש הצירוף, עשוי לפעול הדבר לטובת היעתרות לבקשה".

לבקשה צורפה טיוטת כתב תביעה של המבקשת ולא נוסח מתוקן של כתב תביעה קיים שאליו היא מבקשת להצטרף. למעשה, זהו ניסיון להגיש תביעה בדרך פגומה, תוך "עקיפת התור" ובלי לשלם אגרה. לבקשה צורף תצהיר קצר. נכתב בו, שהמבקשת גילתה שהתביעה הוגשה "רק לאחרונה". זהו ביטוי מעורפל שמתחמק מגילוי מתי ואיך נודע למבקשת על הגשת התביעה. לענין זה, כאמור, חשיבות רבה, בשים לב להכבדה על ניהול הדיון והפגיעה האפשרית הצפויה בזכויות שאר הצדדים.

המבקשת טוענת ש"המנוח כלכל אותי והעביר לי סכומי כסף" והיא זכאית לסעדים בהיותה "תלויה" בו. הטענה כללית עד סתמיות. למעט הטענה, אין בתצהיר פירוט הסכומים שהעביר המנוח למבקשת, מתי הועברו וכו'. אף אין בתצהיר מידע כלשהו אודות אורחות חיה של המבקשת, מקורות פרנסתה, מצבה הכלכלי ומצבה המשפחתי – כולם פרטים נחוצים לביסוס טענת ה"תלות". סעיפים 19 ו– 20 לטיוטת כתב התביעה מפרטים את נזקי המבקשת (ובכלל זה אובדן שירותי בן שניתנו בעודו גר בישראל והיא גרה במזרח הרחוק). דבר מזה לא נתמך בתצהיר, אף לא הנזק המיוחד שפורט כדלקמן: (א) הוצאות קבורה, מצבה ואבל 294,650₪ (במהלך הדיונים אישר ב"כ המבקשת שהסכום צויין בטעות בשקלים ולא ברובלים וכך "נופח" פי שמונה). (ב) הפסדי תלות בעבר 120,000₪. (ג) תמיכה והחזר הלוואות 100,000₪. (ג) תשלום עבור משכנתא 250,000₪. אם הלוותה המבקשת כסף למנוח, או שילמה עבורו את המשכנתא (ב' ו –ג') אולי יש לה עילת תביעה נגד עזבונו בבית-המשפט לענייני משפחה, אך מהי העילה לתבוע סכומים אלה מהנתבעים בתביעת נזיקין? בענין זה הבקשה שותקת. ציון סכומים "עגולים", בלתי מפורטים ובלתי מבוססים בתצהיר או בתיעוד, מעורר חשש שמדובר בטענות בלתי מבוססות. מכל זה עולה, שעילת התביעה שמכוחה רוצה המבקשת להצטרף להליך נראית בשלב זה מפוקפקת למדי.

הקשיים שתעורר קבלת הבקשה במועד כה מאוחר, ברורים: תיקון כתב תביעה בשלב זה כרוך בהשבת ההליך כולו לאחור, לרבות הגשת כתבי טענות חדשים וניהול "הליכים מקדמיים" (מאוחרים מאוד). למותר הוא לציין שלשאר הצדדים קשה לברר מידע אודות בעל-דין חדש שמושבו כה רחוק – וקשה מאוד לעשות כן עד ישיבות ההוכחות שנקבעו למאי וליוני. קושי אחר נוגע לזכותה של תובעת שהצטרפה להליך באיחור, לחקור בחקירה נגדית עדים שכבר נשמעו, זכות שמימושה תכביד על העדים עצמם ועל הצדדים.

מול קשיים אלה עומד אינטרס המשותף לכל הצדדים ה"ותיקים": שההכרעה במשפט תכלול את כל המחלוקות האמיתיות הנובעות מאותה פרשה. שלא יוותרו בעלי ענין שעילות תביעתם לא מוצו ואינם קשורים בהכרעה שתיפול במשפט זה. במובן זה, המבקשת היא אכן "בעל-דין נחוץ" לשאר הצדדים. מקצתם טענו לאינטרס זה במפורש ומקצתם בעקיפין. אינטרס זה ראוי להגנה, על-ידי התרת צירופה של המבקשת כתובעת, למרות הפגמים הדיוניים והמהותיים שבבקשה. עם זאת, יעשה הצירוף בתנאים שיקטינו ככל האפשר את נזקו ובדרך שתבטיח שההליך לא יתעכב ולא ינוצל לרעה. לפיכך אני מורה כדלקמן:

1. נוסח כתב התביעה המתוקן שצורף לבקשה, יחשב כאילו צורף לכתב התביעה הקיים, שמתוקן בזה. שאר הצדדים נחשבים כמכחישים אותו. אם ברצונם להגיש כתב טענות ולהשיב לו, הם רשאים לעשות כן תוך 21 יום. תוך אותה תקופה הם רשאים לשלוח למבקשת שאלון.

2.הצדדים ידאגו לכך שישיבות ההוכחות שהוקלטו יתומללו ללא דיחוי, על מנת שיופקו פרוטוקולים שלהן. תוך 21 יום מחתימת פרוטוקולים אלה ע"י בית-המשפט, תודיע המבקשת מי מהעדים שכבר נחקרו היא מבקשת לשוב ולזמן לחקירה נגדית. בהעדר הודעה כזאת, לא יזומנו עדים שכבר נשמעו, לחקירה ע"י המבקשת. תוך 21 יום מהיום רשאית המבקשת לשלוח לצדדים האחרים שאלונים, ודרישות לגילוי ועיון במסמכים. תוך 30 יום ייענו פניותיה. אם תרצה המבקשת להגיש בעקבות זה בקשות לבית-המשפט הן יוגשו תוך 14 יום מקבלת המענה.

3. המבקשת תבצע את כל הפעולות שלהלן עד ליום 20.3.13 – ואם לא תעשה כן, היא תחשב כמי שלא התייצבה לדיון ולא הוכיחה את תביעה וזו תדחה לאלתר:

(א) בשים לב לכך שהמבקשת היא תושבת ואזרחית חוץ שאין לה נכסים בישראל, על פני הדברים טענותיה לא מבוססות כראוי ובירורן כרוך בהוצאות ניכרות לצדדים האחרים, היא תפקיד בקופת בית-המשפט ערבון בסך 20,000₪.

(ב) המבקשת תגיש את כל ראיותיה ובכלל זה תצהירים ותיק מוצגים ערוכים כדין ומתורגמים לעברית. המצהירים יהיו מוכנים להתייצב להחקר על תצהיריהם בבית-המשפט במועדים שכבר נקבעו לשמיעת הראיות.

(ג) המבקשת תגיש תצהיר גילוי מסמכים ערוך כדין ותשיב לשאלונים שישלחו לה יתר הצדדים.

ניתנה היום, כ"ה שבט תשע"ג, 5 בפברואר 2013, בהעדר הצדדים.