הוגשה בקשה לפסול את מינויו של המומחה ד"ר אור מפני שהתובעת המציאה לו שני מסמכים פסולים – מסמך רפואי של ד"ר זיו שהוא חוו"ד פרטית שהמצאתה למומחה אסורה, ורשומה פסיכולוגית של גב' ענת תנעמי שפרינצק שאינה נושאת תאריך ואינה חלק מהטיפול בתובעת.

בהחלטה קודמת (מיום 6.11.13) התייחס כבר בית-המשפט למסמך של ד"ר זיו כאל חוו"ד פרטית.

כאשר בית-המשפט הורה לצדדים לשלוח למומחה תיעוד רפואי הוא הורה להם להקפיד להמנע ממשלוח מסמכים שהצגתם לו אסורה. התובעת נטלה על עצמה אחריות כבדה כאשר למרות אזהרה מפורשת (ולא שגרתית זו) היא לא ביקשה הנחיות בנסיבות שגם להבנתה התעורר ספק, אלא נקטה "סעד עצמי" החליטה על דעת עצמה להתעלם מדברים מפורשים של בית-המשפט, השמיטה מהמסמך פרק ושלחה אותו למומחה.

למרות ליקוי חמור זה בהתנהגות התובעת לא מצאתי הצדקה לבקשה.

המסמך של ד"ר זיו קצר מאוד. מה שנותר בו לאחר ההשמטה, אינו הרבה יותר מתיעוד של בדיקה רפואית שנערכה לתובעת והמלצה לטיפול. במובן זה ניתן לחלץ ממנו ממצאים אודות מצבה במועד נתון, מבלי שבפני המומחה מטעם בית-המשפט עומדת חוו"ד פסולה המתיימרת להובילו למסקנה קונקרטית בהערכת מצבה הרפואי של התובעת או תוך "המלצה" על דרגת נכות. התוצאה היא שנזקו של המסמך המצונזר שנשלח למומחה אינו מצדיק את פסילתו ואילו התועלת (המוגבלת למדי כנראה) שיוכל ד"ר אור להפיק ממנו, מכשירה את הצגתו למומחה.

סיכום הרשומה הפסיכולוגית שנשלח למומחה הוא תיעוד של הטיפול הנפשי שקיבלה התובעת. אף שהוא אינו התיעוד עצמו אלא דיווח משני על התיעוד, אין הוא שונה ממסמכים דומים רבים המתקבלים ממטפלים שונים בתחום ביראות הנפש – פסיכולוגים ועובדים סוציאליים – אשר אינם רופאים ואשר הרשומות שלהן נערכות בטכניקה מעט שונה משל רופאים. מסמך זה בוודאי רלבנטי לבירור טענות התובעת ויש בו כדי לסייע למומחה בלי להסתכן בכבילת שיקול דעתו לדעה של בעל-מקצוע אחר.

הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ת"פ 6.7.14.

ניתנה היום, י"א אייר תשע"ד, 11 מאי 2014, בהעדר הצדדים.