1. התובעת, ילידת 11.4.1956, ספרית במקצועה, סיימה את יום עבודתה [16.9.07] במספרה הנמצאת בבניין שברח' יחזקאל קזז 12 באור יהודה ופנתה ללכת לביתה.

בעת שהחלה לרדת במדרגות הבניין בו שוכנת המספרה, החליקה, נפלה במורד המדרגות ונחבלה.

1. לטענת התובעת, הנתבעת 2, חברת ב.מ. זבולון בע"מ וכן הנתבע 1, מר זבולונוב משיח, אחראים לנפילתה במדרגות.

לטענתה, לאחר שהגיעה לתחתית גרם המדרגות, גילתה כי באחת מנעלי ה"קרוקס" אותה נעלה קודם לכן – נעוצה פיסת מתכת בצורת האות "ח".

לטענת התובעת, אותה פיסת מתכת גרמה להחלקת הנעל ולנפילתה וכי הנתבעים הם אלה אשר אחראים להימצאות פיסת המתכת במקום האירוע, פיסת מתכת שמקורה בעבודות שיפוץ אשר ביצעו במרפאת השיניים שבבעלותם.

1. הנתבעים מכחישים כל קשר לאותה פיסת מתכת ולטענתם לא ביצעו כל עבודות שיפוצים במרפאת השיניים. כל שעשו, כך לטענת הנתבעים, היה התקנת ארון חדש עם כיור, במקום הארון הישן אשר הוצא אל מסדרון המעבר הציבורי בסמוך למרפאה.
2. הנתבע 1 אף טוען, כי אם תימצא אחריות – הרי זו אחריות הנתבעת 2, ולא אחריותו האישית וזאת מכוח עקרון האישיות המשפטית הנפרדת.

כבר עתה אציין, כי ייחוס האחריות בנזיקין לנתבע 1, ככל שתימצא אחריות כזו, אינה מכוח היותו בעל מניות או בעלים של הנתבעת 2 אלא בשל פעולות ו/או מחדלים שלו עצמו.

1. על מנת לקבוע אחריות של הנתבעים לאירוע נשוא התביעה, יש להשיב בחיוב לכל השאלות הבאות:
2. האם הוכח כי פיסת המתכת שננעצה בנעלה של התובעת, היא שגרמה להחלקתה?
3. האם הוכח כי פיסת המתכת שננעצה בנעלה של התובעת, מקורה בעבודות שיפוץ או בעבודות אחרות שביצעו הנתבעים?
4. בהנחה והנתבעים אחראים להימצאות פיסת המתכת - האם יש בעובדה זו כדי להצביע על התרשלות מצידם?
5. ובהנחה והתשובה לכל השאלות דלעיל חיובית – האם בנסיבות המקרה יש כדי לשלול קיומה של חובת הזהירות הכללית.
6. הראיות שהובאו:
7. התובעת העידה בעצמה והביאה לעדות אף את בנה, מר מני שמעון אשר צילם את מקום האירוע. התמונות ממקום האירוע הוגשו אף הן [ת/1].
8. מטעם הנתבעים העיד הנתבע 1 וכן מר שמעון פרטוש, הנגר אשר הרכיב את הארון החדש במרפאת הנתבעים. אף הנתבעים צירפו תמונות של מקום האירוע [נ/2].
9. עדות נוספת היא של הגב' ציונה גביזון, היא בעלת המספרה בה עבדה התובעת, אשר צורפה אף היא לתיק כצד ג' וההודעה כנגדה נדחתה בהסכמה בתום ישיבת ההוכחות.
10. העובדות הרלוונטיות כפי שהתבררו במהלך המשפט:

אירוע הנפילה

1. אני מקבל את עדותה של התובעת בכל הנוגע לפרטי אירוע הנפילה הואיל וגרסתה לא נסתרה בחקירה נגדית ונתמכה בחלקה בעדותו של בנה אשר הגיע למקום בסמוך לאירוע.
2. לפיכך, ניתן לקבוע כממצא עובדתי, כי ביום 16.9.07 בשעה 19:00 לערך, בעת שהחלה לרדת במדרגות הבניין בו עבדה, החליקה התובעת, נפלה במורד המדרגות ונחבלה בחלקי גוף שונים ובין היתר נגרם לה שבר בשורש כף יד שמאל.

פיסת המתכת והקשר שלה לנפילה

1. נעל ה"קורקס" ובה נעוצה פיסת המתכת הוצגה בבית המשפט.
2. התובעת לא ידעה להעיד מזיכרונה או תחושתה מזמן אמיתי, מה היתה סיבת נפילתה. היא למעשה לא חשה כלל בפיסת המתכת אשר היתה נעוצה בנעלה והבחינה בה לראשונה לאחר הנפילה.

התובעת אף לא הביאה כל ראיה חיצונית אשר תצביע על הקשר בין פיסת המתכת והנפילה.

אולם לדעתי, אין בכך כדי לפעול לחובתה, שכן ספק אם היה בידיה של התובעת להביא ראיה כלשהי אשר תוכיח את קשר הגרימה בין פיסת המתכת ואירוע ההחלקה.

התובעת הביאה את הראיה היחידה שיכולה היתה להביא בנסיבות העניין והיא הנעל עצמה עם פיסת המתכת שעדיין נעוצה בה.

המדובר בפיסת מתכת בגודל משמעותי אשר ניתן להתרשם כי היא עשויה, בהסתברות גבוהה, לגרום לאיבוד האחיזה שבין הנעל למדרגה. מילים אחרות – האפשרות כי פיסת המתכת היא זו שגרמה להחלקה סבירה יותר מן האפשרות כי התובעת החליקה באקראי, ללא קשר לפיסת המתכת אשר היתה נעוצה בנעלה.

לפיכך, ניתן לקבוע כי פיסת המתכת הנעוצה בנעל - היא זו שגרמה לנפילתה של התובעת.

היקף עבודות השיפוץ

1. כאמור, הנתבעים הכחישו כל קשר לפיסת המתכת, הכחישו כי ביצעו עבודות שיפוץ כלשהן ולטענת מר זבולונוב, אשר העיד מטעמם, כל שהוחלף הוא ארון ומיטת טיפולים.

מר פרטוש, הנגר אשר ביצע את עבודת התקנת הארון העיד כי הביא את הארון כשהוא מורכב מחלקים מודולריים.

מר פרטוש הודה כי את גב הארונות מהדקים למקומו באמצעות פיסות מתכת בצורת האות "ח", אולם טען כי הארון הובא למקום בחלקים מודולריים המחוברים האחד לשני במקום – אך הגב של כל אחד מהחלקים המודולריים, חובר כבר בנגריה [עמ' 21 ש' 7-9 לפרוטוקול].

מר פרטוש אף טען כי לא בוצעו כל עבודות שיפוץ במרפאה מלבד החלפת אותו ארון.

1. אינני מקבל את עדותם של הנתבע 1 ושל מר פרטוש בכל הנוגע להיקף העבודות שבוצע במרפאה ואבהיר:

בניגוד לטענתם של הנתבע 1 ומר פרטוש, כי לא בוצעו כל עבודות נוספות במקום, הרי שמהתמונות [ת/1], ניתן לראות בבירור כי בתוך הארון שפורק והונח במסדרון המעבר, מצויים חומרי בניין וכן חלקי וילונות פנים.

הנתבע 1, רק לאחר שנחקר על כך, הודה כי ייתכן ולצורך הרכבת הארון החדש, פורקו קטעי וילונות מחזית המרפאה [עמ' 27 ש' 4-6 לפרוטוקול]. זאת לאחר שהכחיש קודם לכן קשר לאותם וילונות [עמ' 26 ש' 28-29 לפרוטוקול].

אף לפי עדותם של הגב' ציונה גביזון [עמ' 35 ש' 31-32 וכן עמ' 36 ש' 1-2 לפרוטוקול], ושל התובעת [עמ' 10 ש' 20-21 לפרוטוקול], ביום התאונה היו קירות גבס וחומרי בניה במסדרון המעבר, אשר פונו מן המקום בסמוך לאחר האירוע.

1. לפיכך, אני מקבל את גרסתה העובדתית של התובעת כי הנתבעים 1-2 ביצעו עבודות שיפוץ במרפאה ולא היה מדובר אך ורק בהרכבת הארון האמור.

הקשר בין פיסת המתכת לנתבעים

1. אין מחלוקת כי בעת הרכבת גב הארון נעשה שימוש בסיכות מתכת בצורת האות "ח". מר פרטוש הודה בכך [עמ' 20 ש' 18-25 לפרוטוקול].
2. למרות זאת, מסיבה לא ברורה, מר פרטוש לא נשאל את השאלה המתבקשת והיא – האם פיסת המתכת הנעוצה בנעלה של התובעת, היא אותה פיסת מתכת בה נעשה שימוש בארון שהורכב אצל הנתבעים?

אף אם היה טוען כי אין המדובר באותה פיסת מתכת, עניין זה ניתן היה לברר בנקל על ידי השוואה בין הסיכות בהן נעשה שימוש בפועל בארון הנמצא עדיין במרפאת השיניים, לבין הסיכה הנעוצה בנעלה של התובעת.

הנטל להוכיח את הקשר בין פיסת המתכת לנתבעים - הוא על התובעת. הימנעותה מלברר פרט עובדתי כה מהותי וחשוב העומד במרכזה של שאלת האחריות בתיק זה – פועלת לרעתה במישור הראייתי.

ההנחה היא, כי אם היה מתבצע בירור עובדתי כאמור, התוצאה היתה כי אין המדובר באותה פיסת מתכת.

1. לכך יש להוסיף את העובדה, כי התובעת הודתה למעשה כי היא לא הרגישה את פיסת המתכת ננעצת בנעלה ואינה יכולה לדעת מתי ננעצה אותה פיסת מתכת.

על מנת לקשור בין הנתבעים לבין הימצאות פיסת המתכת בנעלה של התובעת, יש להראות לכל הפחות סמיכות בין מקום הימצאותה לבין מרפאת השיניים. אין כל ראיה כזו.

באותה מידה של וודאות [או נכון יותר - חוסר וודאות] ניתן לטעון כי פיסת המתכת ננעצה בנעלה של התובעת בבוקרו של יום, בסמוך לביתה או בדרכה לעבודתה.

1. זאת ועוד. אף בתמונות אשר צולמו על ידי בנה של התובעת, מר מני שמעון [ת/1] ושנועדו לתעד את המקום האירוע בסמוך לו, אין תיעוד כלשהו להימצאות פיסת מתכת מהסוג שמצוי בנעלה של התובעת או מסוג אחר דומה.
2. אין ראיה לכך שפיסת המתכת ננעצה בנעלה של התובעת בסמוך למרפאת השיניים, אין ראיה לכך שבמסגרת עבודות השיפוץ נעשה שימוש בפיסת מתכת מאותו סוג או סוג אחר דומה לה. למעשה – אין כל ראיה הקושרת את הנתבעים לאותה פיסת מתכת שגרמה לתובעת להחליק במורד המדרגות.
3. אציין, כי אני ער לסתירה בין גרסאות הנתבע 1 ומר פרטוש בכל הנוגע לשאלה האם הארון הובא בחלקים מודולריים או כשהוא שלם, אולם אין בסתירה זו כדי להועיל לתובעת שכן בין אם הארון הובא בחלקים או כשהוא שלם – גב הארון כבר היה מורכב. לכן – אין בסתירה זו כדי להשפיע על התוצאה אליה הגעתי.
4. בהיעדר ראיה לקשר כלשהו, בין הנתבעים לבין המפגע שגרם לפציעתה של התובעת, אין מקום לקבוע חבות כלשהי מצדם של הנתבעים הקשורה לנזקה של התובעת.
5. למעלה מן הצורך, ולשם השלמת התמונה, אדון אף בנזקה של התובעת כתוצאה מהתאונה נשוא התביעה.

א. עובר לתאונה התובעת עבדה כספרית והשתכרה סך של 2,000 ₪ לחודש. אינני מקבל את טענתה להשתכרות מעבר למופיע בתלוש השכר הואיל ולא הובאה לצורך כך כל ראיה וצד ג', מעסיקתה – הכחישה את הדברים.

ב. התובעת לא שבה לעבודתה, אולם את הפסדי שכרה יש לקבוע על פי הנכויות שנקבעו לה בחוות הדעת הרפואית, קרי – 100% נכות למשך חודשיים ו – 50% למשך חודש נוסף.

ג. לפיכך, הפסדי שכרה לעבר כתוצאה מהתאונה הם בסך 5,000 ₪.

ד. הפסדי השתכרות לעתיד יש לקבוע באופן גלובאלי וזאת לאור שיעור הנכות והעובדה כי לאור דו"ח המל"ל אשר הוגש על ידי צד ג', ניתן לראות כי שכרה של התובעת לא ירד בפועל לאחר התאונה. לפיכך, אני מעריך את פוטנציאל הפגיעה בכושר ההשתכרות של התובעת בסכום גלובאלי של 55,000 ₪.

ה. בגין הנזק הלא-ממוני, לאור אופי הפגיעה, תקופת אי הכושר, הכאב והסבל שליווה את התובעת מאז האירוע והנכות שתמשיך ללוות אותה בחייה, אני קובע את נזקה של התובעת בגין ראש נזק זה בסך של 30,000 ₪.

ו. הוצאות לעבר לא הוכחו אולם אני סבור כי יש להכיר בהוצאות אשר סביר כי התובעת הוציאה בקשר לאירוע נשוא התביעה בסכום של 2,500 ₪.

ז. יתר ראשי הנזק כפי שנטען בתביעה, לרבות עזרת צד ג' לעבר ולעתיד והוצאות לעתיד – לא הוכחו ואין לפסוק כל פיצוי בגינם.

1. לו היתה התביעה מתקבלת, הפיצוי אותו היו צריכים הנתבעים לשלם לתובעת הוא 92,500 ₪, בניכוי תגמולי המל"ל, אולם לא זו התוצאה.

התוצאה

1. הואיל והתובעת לא הוכיחה כי פיסת המתכת אשר הביאה לנפילתה קשורה בדרך כלשהי לנתבעים - דין התביעה נגדם להידחות.

בנסיבות המקרה, בו נדחתה התביעה למרות שלא קיבלתי את גרסתם העובדתית של הנתבעים - אין צו להוצאות.

ניתן היום, ט"ז אדר תשע"ד, 16 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.