<#1#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אירית חכמון

ב"כ הנאשמים עוה"ד מלול וסלטון

הנאשם - הובא ע"י שב"ס

פרוטוקול

עת/5 מר אליעד ציפורה (לאחר שהוזהר כדין):

משיב בחקירה ראשית:

ש. מה היה תפקידך בינואר 2010?

ת. תפקיד שאני עושה עד היום – סוהר באגף הפרדה בבית סוהר רימונים.

ש. ספר לביהמ"ש על השתלשלות העניינים ביום 28/1/10 בשעות הערב?

ת. קודם כל, עבר הרבה זמן, אני מסתמך על מה שקראתי עכשיו. הגעתי לעבודה בשעה 20:00 לערך, והיה עימות עם האסיר לגבי טלפון. הוא היה צריך לסיים את הטלפון, לנתק, משהו כזה, זה היה במשמרת שלי והוא היה עם עוד שותף לתא, אחיו. הוא לא היה לבד בתא, הוא לא רצה לנתק את הטלפון, הוא התחיל לדבר קצת לא יפה, אני לא זוכר בדיוק מה, אבל הוא הרים את הטונים ולא דיבר בצורה מכובדת. היה ויכוח מסויים איתו, מילולי, הוא לא רצה לנתק את הטלפון, הוא דיבר עם אחיו, ואמר שיש לו זמן בטלפון, הוא אמר שכולם נותנים לו יותר זמן בטלפון ו"מי אתה שלא תיתן לי יותר זמן" אמרתי לו שיש פקודות, חוקים פה, ואני לא יכול לעשות מה שאני רוצה. אז הוא אמר לי "יש קצינים שמעגלים פינות, אז מי אתה שלא תעגל פינות".

ש. תחזור על הדברים שאמרת שהוא אמר.

ת. בהקשר ל..

ש. בהקשר למה שנאמר לך ממנו.

ת. היה ויכוח מסוים, אני לא זוכר את מה שנאמר.

ב"כ המאשימה:

אבקש לרענן את זכרונו של העד.

ב"כ הנאשם:

יש בעייתיות עם העניין הזה, של "אני לא זוכר" משום שהעד בתחילת עדותו אומר היום שמלכתחילה הוא לא זכר את האירוע וניזון רק על סמך דוחות ומזכרים. אני חושב שטרם ריענון זיכרון אני חושב שאולי כדאי שנדע על מה, כי יש יותר מאמרה אחת שהעד לא זוכר.

עבירות כאלה חרוטות בזיכרון, ואם לא לפחות נזכרים.

<#2#>

החלטה

נוכח שהעד הבהיר היעדר זיכרון מטעמו – מתיר ריענון זיכרון כמבוקש. המשקל שייוחס לדברי העד לאחר ריענון זכרונו ייקבע במסגרת הכרעת הדין ולאחר שהצדדים יטענו גם בהקשר זה.

<#3#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ת. לאחר שמעיין במסמכים אני משיב כי האסיר אמר לי "אם אתה תהיה מניאק איתי, אני אהיה מניאק איתך ואני אדאג לספר סיפורים".

ש. ובהמשך?

ת. פנה בצעקות ואמר שאם אני אהיה כמו אסף זה לא ישתלם (מקריא). והוא ידאג להגיד למי שצריך שבמאסר הקודם היו כל מיני דברים שהכנסתי לו לבית הסוהר.

ש. היה דבר נוסף שהוא אמר לך בזמן שהוא שוחח בטלפון לגבי אסף.

ת. נכון, זה אני זוכר. בקשר לשותף שלי אסף אני זוכר שהאסיר דיבר בטלפון, והוא קרא לי ושאל אותי איך קוראים לאמא של השותף שלי לעבודה. אמרתי לו "זה לא צריך לעניין אותך".

ש. מה עוד הוא שאל אותך בקשר לאסף, לאמא של אסף?

ת. הוא שאל אותי איפה אמא של אסף גרה. אני חושב שזה רשום פה. לא נזכרתי בזה עכשיו, את זה אני זוכר.

משיב בחקירה נגדית לעו"ד סלטון:

ש. אתחיל מהאמרה האחרונה שלך, שאמרת שהנאשם אמר משהו שקשור לשותף שלך, אמא של אסף, זה נכון שנזכרת בזה רק עכשיו כי זה רשום ביומן שקראת?

ת. נכון.

ש. זאת-אומרת זה לא משהו שהיה בזיכרון שלך.

ת. רוב מה שאני אומר, אני מסתמך על מה שרשום פה, אני לא זוכר כמעט כלום, עברו 3 שנים.

ש. באיזה שעה רשמת את התיעוד של הדברים?

ת. הכל מסביבות השעה 20:00.

ש. אתה לא רואה את שתי הספרות האחרונות?

ת. לא.

ש. יש ספח ועוד דף ועוד ספח, כלומר שלושה חלקים מחוברים במסמך שאתה מחזיק. זה נכון שזה צילום של היומן שאתם מנהלים?

ת. כן.

ש. נכון שבמצב הנוכחי, כמו שזה, היום, אני לא יודע האם הספח הראשון והאחרון, מתקשרים מבחינת הזמנים לעמוד המרכזי.

ת. בשביל זה צריך את היומן המקורי.

ש. לגבי התפקיד שלך – נקודת הזמן שלי היא ינואר 2010. מדובר באירוע מיום 28/1/2010. נכון לאותו זמן, כמה זמן היית סוהר?

ת. שנתיים.

ש. תסכים איתי שאגף הפרדות ארצי מחזיק למעשה, את האסירים הנחשבים לאסירים המסוכנים יותר, הבעייתיים יותר.

ת. אסירים יותר דומיננטיים.

ש. בתקופה שלפני האירוע הזה, באותם שנתיים, היו לך אירועים של ויכוחים עם אסירים, שדיברו אליך בטון לא יפה.

ת. האסיר ישב אצלי עוד שתי קדנציות במאסר עם אחיו, ואין לי מה להגיד על אותה תקופה.

ש. ולגבי אסירים אחרים בהפרדה?

ת. תמיד יש בעיות, בכל אגף.

ש. יש צעקות, ודברים שנשמעים כצעקות וקללות?

ת. כל הזמן.

ש. אתה כסוהר, אם היום יש לך אסיר באגף הפרדה, שאתה לא נותן לו מה שהוא רוצה, ולא מגיע לו, והוא מקלל אותך קללות, האם במקרה כזה, הלכת ומילאת דו"ח / התלוננת שאיימו עלייך?

ת. קללות ואיומים היו הרבה מקרים.

ש. מה גרם לך דווקא במקרה הזה, שסה"כ לטענתך ולטענתו של אסף הוא פונה אליך בשני מצבים – במצב אחד אומר שמגיע לו יותר זמן לדבר בטלפון ותעגל פינות, בפעם השנייה קשור לשותף אסף ועדיין, במקרה הזה, אתה מחליט שאתה מאויים, מרגיש פחד ומדווח על זה, מה שונה המקרה הזה למקרה אחר?

ת. כל מקרה אחר שיקרה וגם אם לא יגיע למימדים כאלה של קללות וצעקות יירשם וימולא דו"ח והוא ידווח. אני לא יכול להחליט אם זה חמור או לא.

ש. כמה פעמים ביום בממוצע אתה שומע קללות, איומים וצעקות.

ת. קללות אתה שומע הרבה. לא חסר. לאו דווקא כלפיי.

ש. על כל דבר כזה אתה מדווח?

ת. לא.

ש. למה במקרה הזה דיווחת? כי זה אסי אבוטבול?

ת. אני רואה את כולם שווים מבחינתי, אסיר זה אסיר.

ש. באותו זמן שהוא אמר את מה שאתה טוען, הרגשת מפוחד, מאויים?

ת. לא. אני לא יודע אם מה שנרשם פה נחשב איומים.

ש. אני מפנה אותך להודעה שלך – מסרת הודעה ביום 1/2/2010- שואל אותך החוקר האם שאסי אבוטבול אמר לך שאם תהיה כמו אסף זה לא ישתלם לך, הרגשת מפוחד ומאויים ואתה אומר "לא יש לי מערכת שאם אני עובד לפי פקודות אז אין לי מה להרגיש לא בסדר".

ת. כן.

ש. זה נכון?

ת. כן.

ש. אני מפנה אותך למזכר מיום 28/1/10. באיזה שעה מילאת את המזכר?

ת. 20:15.

ש. תסתכל טוב, לא הדיווח, אלא מתי מולא המזכר?

ת. אני זוכר שכל מה שנרשם ביומן יצא עם המזכרים בהפרשים מאוד קצרים, באותו ערב.

ש. אתה אמרת שאתה לא זוכר שום דבר אלא נסמך על המסמכים. ביומן עצמו אין לי מושג מה השעות וגם לך אין מושג, אתה יודע שזה בסביבות 20:00 ואח"כ זה מתקדם, זה יכול להיות 20:00 או 20:59, ואני לא יודע מתי מילאת את המזכר הזה.

ת. נרשם "בשעה 20:00 לערך".

ש. מתי מילאת אותו?

ת. אני חושב שבסמוך לאירוע.

ש. מתי בסמוך לאירוע, יום, יומיים?

ת. לא, ממש בסמוך לאירוע, יש דבר שנקרא רישום מאוחר – אירוע שהיה היום ב-14:00 לדווח עליו טלפונית ורק למחרת יכולים להגיד לי לתעד ולרשום מזכר- אני לא יודע אם זה היה אירוע כזה.

ש. אני רואה פה שלושה מזכרים שונים מאותו תאריך 28/1/2010. תאשר לי שעל אף אחד מהם אין שעה.

ת. אתה יודע שבין המזכר הראשון, השני והשלישי, נרשמו בשעות שונות.

ש. תענה לי קודם על השאלה, יש שעה של מילוי המזכר?

ת. לא.

ש. לגבי התוכן, אתה רושם מזכר ראשון, המתייחס לשעה 20:15, השני מתייחס לשעה 20:55, השלישי מתייחס לשעה 20:59. שלושה מזכרים שונים. בהפרשים של עשרות דקות. למה אתה כותב שלושה מזכרים שונים?

ת. בגלל השתלשלות האירוע.

ש. אבל אנחנו לא יודעים אם רשמת את זה בזמן אמת.

ת. הדבר הכי אמיתי הוא היומן, אם תשיג אותו, אתה תוכל לדעת את השעות. המזכר בא על סמך היומן, אתה מעתיק.

ש. אני יכול להסיק מסקנה שאתה קודם כל רושם ביומן ורק אח"כ מעתיק את מה שיש ביומן למזכר?

ת. נכון.

ש. סדר הפעולות הוא רישום ביומן ורק אח"כ מזכר.

ת. נכון.

ש. המזכרים נרשמו לאחר הרישום ביומן?

ת. נכון.

ש. אני מציג בפנייך שלושה מזכרים מיום 28/1/2010. איפה במזכרים רשום את מה שרשום גם בכתב האישום וגם מה שסיפרת לנו היום "אם תהיה מניאק איתי אני אדאג להיות מניאק לגביך וגם לספר סיפורים".

ת. זה לא רשום במזכרים.

ש. תסכים איתי שאם הדברים האלה היו נאמרים, הם היו צריכים להירשם במזכרים עצמם.

ת. לאו דווקא, אני לא חושב כמוך. כי קודם כל אתה לא רואה את כל היומן, יכול להיות שיש עוד דברים פה. בהסתמך על מה שיש-אם תסתכל על כל מה שרשום במזכר, זה לא אחד לאחד מה שרשום ביומן, זה בערך.

ש. תסכים איתי שאת האמרה שאמרתי עכשיו וסיפרת לנו היום, לא רשמת במזכר, אבל כן רשמת דברים אחרים במזכרים?

ת. נכון.

ש. רשמת שאמרו לך שאתה יכול לעגל פינות.

ת. כן.

ש. ורשמת שאמרו לך שאפילו פהים שהוא קצין, מעגל פינות, אז גם אתה יכול לעגל פינות.

ת. כן.

ש. לפי המזכר, מי אמר לך את זה, אסי או פרנסואה?

ת. רשום לך פה "האסיר אסי פנה אליי בהמשך למזכר ואמר לי..."

ש. אני מבקש שתקרא את הכל ותיתן לי תשובה. מי אמר לך לנושא פהים שגם הוא מעגל פינות?

ת. לאחר שעיינתי אני משיב שלא אסיר אלא פרנסואה.

ש. היום סיפרת לנו שאסי אמר שיש קצינים שמעגלים פינות, מי אתה שלא תעגל. ומעבר לזה אני אומר לך, שכשמסרת הודעה במשטרה, בתאריך 1/2/2010, עמ' 2 שו' 1, אתה אומר שאסי אמר לך. ז"א פעם אחת במזכר אתה אומר שפרנסואה אומר לך, פעם אחת אתה אומר שאסי אומר לך, זה משנה.

ת. אם זה היה אתמול, הייתי אומר לך נקודתית, הזיכרון זה הדבר הכי טוב, עבר הרבה זמן.

ש. אבל כשרשמת את המזכר, לא עבר הרבה זמן לטענתך.

ת. עבר הרבה זמן מהאירוע.

ש. ומהמזכר?

ת. גם מהמזכר.

ש. אני עדיין אומר לך שבשני טווחים קצרים, המזכרים שמולאו ביום 28/1/2010 מדברים על פרנסואה, וההודעה שלך ביום 1/2/2010 מספר ימים לאחר מכן, אתה אומר שאסי אמר את הדברים. זה חשוב. או שאסי איים או שפרנסואה איים.

ת. זה איום "לעגל פינות"?

ש. אני מדבר על כל מה שנאמר, חלק מזה זה העניין של עיגול הפינות, של פקודות.

ת. לפי המזכר זה פרנסואה.

ש. אתה למעשה מתחיל את המשמרת שלך בשעה 20:00.

ת. כן.

ש. ממי אתה מקבל את המשמרת?

ת. מהסוהר אסף.

ש. כמה סוהרים היו באגף הפרדה?

ת. רק אני ואסף.

ש. אני אומר לך שכשאסף מעביר לך את המשמרת, הוא לא אומר לך "היה לי ויכוח עם אסי והוא איים עליי".

ת. הוא אומר לי אם קרה משהו, לשים דגש, לאו דווקא על אסי.

ש. אני אומר לך שבזמן העברת המשמרת בשעה 20:00 אסף לא אמר לך שאסי איים עליו.

ת. אני לא זוכר, אני לא רוצה לתת לך מידע מוטעה.

ש. זה נכון שאם אסף היה אומר לך בזמן העברת המשמרת שאסי איים עליו, מיד הייתם מדווחים באותו זמן.

ת. אני מאמין שזה דווח באותו זמן.

ש. אני שואל אותך- אם אסף היה מחליף איתך משמרת ואומר שהיה אירוע חריג במסגרתו אסי איים עליו, אתה היית מדווח וגם הוא.

ת. הוא היה מדווח, לא אני. אם הוא איים עליו, אני לא יכול לתת דיווח למשהו שלא קשור אליי.

ש. ביומן הדיווח הוא שלך.

ת. אחרי 20:00 אחרי שאסף לא באגף.

ש. אז למה אתה מדווח על עניינים של אסף?

ת. אף פעם אני לא מציין דבר כזה.

ש. למה לאחר מכן אתה מספר אירוע חריג?

ת. זו השתלשלות האירוע. מה שאני חושב לנכון ציינתי, מה שחשוב מצוין ביומן.

ש. מה ציינת לגבי אסף?

ת. איך קוראים לאמא של הסוהר אסף.

ש. לא, אני שואל לגבי מה שהוא אומר לאסף, אתה מציין שהחלפת משמרת עם אסף. האם היה אירוע חריג במהלך המשמרת?

ת. לא מציין זאת ביומן. והייתי מדווח בע"פ.

ש. למי דיווחת?

ת. כמו כל אירוע, לקב"ט ולקמ"נ. עבר הרבה זמן, לא יכול לתת שם. אני בטוח שדיווחתי כי אני זוכר את הסיפור הזה, באותו יום הוציאו את האסיר מהתא והיה שם בלגאן, וזאת לשאלתך לפיה אתה בטוח שלא דיווחתי.

ש. אני אומר לך שאסף דיווח ולא אתה. אתה לא דיווחת בכלל, על שום אירוע.

ת. אני דיווחתי, אתה יכול לראות במזכרים, אם תסתכל כל מה שנרשם בשעה 20:00 ואחרי, זה אני.

ש. איך אתה מחליט על איזה אירוע מדווח בע"פ ואיזה בכתב?

ת. אני מקבל מספר אסירים, מפתחות וזהו.

ש. אם אני מעביר לך משמרת ואומר שאסיר מסויים איים להתאבד, אתה תרשום את זה או לא?

ת. זה לשיקול דעתי.

ב"כ המאשימה:

המזכרים לא היו בפניי, אציין שגם לפי המזכר אליו הופנה העד, גם העד כתב לגבי הנאשם, לעניין עיגול פינות שגם הנאשם אמר "למה אתה לא רוצה לעגל פינות" זה לא נכון שהוא לא רשם את זה. ושרק אח שלו אמר את זה.

תאמר לי למה אתה לא רוצה לעגל פינות – זה גם הנאשם אמר.

ב"כ הנאשם:

הנושא של שרבוב שמו של פהים כקצין שמעגל פינות שבעניין זה העד אומר בתחילה שזה אסי ואח"כ שזה פרנסואה.

המשך חקירה:

ש. המזכר הראשון שלך הוא משעה 20:15. דיווח על אירוע משעה 20:15. אז אתה אומר במזכר הזה שאסי אמר לך איך קוראים לאמא של הסוהר אסף, ושהיה מישהו על הקו באותו זמן. מי שהיה על הקו באותו זמן, יכל לשמוע מה שאסי אמר?

ת. אני מאמין שכן.

ש. אתה מתאר שהשיחה לא התנתקה. שאסי שאל אותך את מה שהוא שאל וחזר לדבר עם אותו אדם שאיתו דיבר בטלפון?

ת. כן.

ש. נכון שאתם מנהלים יומן רישום שיחות.

ת. כן.

ש. איזה יומנים אתה מכיר, לפי הפקודה.

ת. יומן טלפון. אחד עם פיקוח והאחר ללא פיקוח.

ש. ואסי תחת איזה כותרת הוא נופל?

ת. אני לא רוצה להגיד סתם, אם היו שני יומנים באגף באותו זמן, אסיר בפיקוח זה אסיר שכשמדבר בטלפון יושב לידו סוהר צמוד, זה לא היה לגבי אסי באותה תקופה.

ש. נכון שאתם כותבים ביומן למי האסיר מתקשר?

ת. אם זה אסיר פיקוח. אם לא, אני רושם האסיר קיבל שיחה בשעה x וכשהוא מסיים אני מציין, אני לא יושב לידו. הוא לא היה בפיקוח. אני זוכר.

ש. במזכר השני שלך אתה אומר שהיה ויכוח לאסי גם איתך לגבי הזמן שנותר לו להשתמש בטלפון.

ת. כן.

ש. היום, כשסיפרת לנו מה היה בחקירה הראשית, אמרת שהיה ויכוח עם אסי במשמרת שלך.

ת. כן.

ש. אתה ידעת על הויכוח בין אסף לאסיר לגבי הטלפונים?

ת. לא זוכר.

ש. אתה יודע להגיד לי כמה זמן בנקודת הזמן הזו היה מותר לאסי לדבר בטלפון?

ת. פעם היה שעה וחצי בזמנו, לכל אסיר הפרדה, והגיע לו 3 שעות לו ולשותף שלו.

ש. האם אתה יודע אם לאסי היה היתר מיוחד מביהמ"ש לדבר יותר?

ת. בזמנו? אני לא זוכר.

ש. כשאתה פונה לאסי ואומר לו "תקשיב, יש לך עוד 15 דקות" איך אתה יודע?

ת. לפי היומן, שעת פתיחה, צריכה להיות שעת סגירה, ומקזזים את הזמן עם השעה הנוכחית.

ש. אבל היום אין בפנייך את היומן הזה.

ת. תבקשו שיביאו אותו.

ש. במזכרים לא רשמת שבדקת את היומן?

ת. לא.

ש. אתה לא יודע שלאסי היה היתר לזמן נוסף?

ת. אני לא יודע.

ש. במזכר הנוסף שאתה רושם, מ-28/1/10, אתה אומר שבשעה 20:55 אסי פונה אליך בצעקות ואומר לך שאם תהיה כמו אסף זה לא ישתלם לך. אתה הבנת על מה הוא מדבר?

ת. לא. לא זוכר.

ש. בנקודת הזמן הזו, כשהוא אומר לך שאם תהיה כמו אסף, זה לא ישתלם לך, הבנת על מה הוא מדבר באותו זמן?

ת. לא.

ש. מסרת הודעה ביום 1/2/2010 במשרדי החוקר באשמורת. אתה זוכר?

ת. כן.

ש. אתה זוכר אם מי שחקר אותך, אמר לך מאיזה תחנה הוא?

ת. לא, אני לא יודע איך קוראים לו. יכול להיות שהוא אמר ואני לא זוכר.

ש. היום אתה לא יודע להגיד?

ת. לא.

ש. אתה אומר בהודעה שלך שבשעה 20:15 הגעת לאגף ההחלפות, החלפת משמרת, שבזמן החלפת המשמרות עם אסף פונה אליך האסיר אסי אבוטבול, ביקש טלפון ציינתי בפניו שיש לו 15 דקות אחרונות לשיחה, והוא אמר בסדר, זה היה כשאסף היה איתך?

ת. אני לא זוכר.

ש. כשאסי אומר לך "איך קוראים לאמא של אסף" מה אתה עושה?

ת. אני זוכר שעניתי לו משהו, שזה לא עניינו, ערכתי רישומים.

ש. אתה זוכר שפרנסואה היה יחד עם אסי באותו תא?

ת. נכון.

ש. לאחר האירועים האלה, שאתה מדבר עליהם, אסי חזר לרימונים. אתה זוכר?

ת. אחרי האירוע?

ש. האירוע היה בינואר 2010, אתה זוכר שאחרי האירוע אסי חזר לרימונים?

ת. לא זוכר.

ש. באותו זמן, אחרי שיש את הדיווח הזה ושאסף אומר שאסי איים עליו, נכון שמעבירים את אסי לענישה.

ת. אני לא זוכר אם הוא עבר לענישה. כשאסיר עושה עבירה משמעתית הוא עובר לענישה.

ש. כמה פעמים מאז שאתה סוהר בשב"ס העדת בבימ"ש על עבירה של איומים כלפיך או כלפי סוהר אחר בביהמ"ש.

ת. מספר פעמים.

ש. כמה זמן סה"כ אתה משרת כסוהר?

ת. 7 שנים.

ש. בתוך 7 השנים האלה, כמה פעמים?

ת. 2 או 3 כולל זה.

ש. של מי? לשון האיומים?

ת. גם על איומים וקללות באגף. זה היה לפני התקופה של אסי אני חושב.

ש. אתה לא זוכר של מי?

ת. לא.

ש. באותו זמן אתה היית לבד באגף ההפרדה, במשמרת ערב?

ת. לבד.

ש. בזמן הזה, כאשר יש אירוע חריג מי מקליד אותו במערכת צוהר?

ת. לא יודע.

ש. אתה מכיר את הפקודה שאומרת שאסיר שנמצא בהפרדה למעלה מ-5 שנים זכאי לזמן כמעט כפול מאסיר רגיל?

ת. כן.

ש. מה זה אומר?

ת. בהתאם למה שאני זוכר – אסיר שנמצא בהפרדת יחיד מעל 5 שנים, זכאי לקבל שעתיים טלפון.

ש. אתה יודע להגיד אם בזמנו אסי היה בקריטריון הזה או לא?

ת. לא יודע.

ש. אתה זוכר שיחה עם פקד יוסי גזית?

ת. אני לא יודע מי זה.

ש. אתה לא זוכר שום שיחה עם יוסי גזית?

ת. לא.

ש. אני אומר לך ששוחח עמך איש משטרה בשם יוסי גזית, פקד, ושאל אותך שאלות לגבי הרישומים שלך. אתה זוכר את זה?

ת. לא.

ש. זה חריג אם קורה אירוע ומתקשרים אליך מהיחב"ל? אלה לא דברים שקורים בשגרה.

ת. אני לא זוכר.

ש. אני אומר לך שמה שאתה מוסר ליוסי גזית לגבי העניין עם אמא של אסף, אתה אומר ככה- שאסי שאל אותך משהו כמו "אמא של אסף גרה איפה?" ואח"כ אמר לך "תזכיר לי איך קוראים לה". את האמירה – תזכיר לי איך קוראים לה, לא ראיתי במזכרים.

ת. הייתי זוכר אם הייתי מדבר עם מישהו מהיחב"ל.

ש. מאז ועד היום דיברו איתך מהיחב"ל?

ת. בהקשר הזה.

ש. אתה זוכר מי דיבר איתך?

ת. כן. התקשר אלי תובע.

ש. מאז האירוע דיברו איתך מהיחב"ל?

ת. אמרו לי לגבי האירוע של אסי להגיע בשעה כזאת וכזאת.

ש. וזה הדבר היחידי מאז?

ת. כן.

ש. זה נכון שמבחינת הנהלים ברגע שיש אירוע, אתה אמור לרשום אותו ביומן בסמוך לאחר?

ת. אם אני מטפל באירוע, הרישום יכול לחכות, העיקר לטפל נקודתית באירוע.

ש. באופן עקרוני, אתה מבחינתך אומר שלא פחדת ולא הרגשת מאויים, אבל זה היה אירוע, ואתה מדווח עליו כמו שאתה תדווח על כל אירוע?

ת. נכון.

ש. תסכים איתי שכאשר אתה בא ומספר לאסף על כך שלטענתך אסי שאל פרטים על אמו, אתה לא דיברת על ההורים שלו, אמרת ממש "אמא" באופן ספציפי.

ת. נכון.

ש. זה לא יהיה נכון להגיד שהגעת לאסף ושאלת איפה גרים ההורים של אסף?

ת. רק לגבי האמא.

ש. לא נכון להגיד שאסי שאל אותך לגבי ההורים.

ת. נכון.

ח"ח:

אין.

ב"כ המאשימה:

אלו עדי בפ' 11296-11-10.

ב"כ הנאשם:

אבקש להעיד את הנאשם. אבקש שעדותו של הנאשם תהא בדלתיים סגורות משום שבעדותו מעורבים נתונים רפואיים.

ב"כ המאשימה:

אין התנגדות.

<#4#>

החלטה

המשך הדיון יתקיים בדלתיים סגורות ואני אוסר פרסום כל פרט מהתנהלות הדיון.

<#5#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

פרשת הגנה, מאוחדת בשני התיקים

הנאשם, מר יוסף אסי אביטל (לאחר שהוזהר כדין).

משיב בחקירה ראשית לעו"ד חיה מלול:

ש. תציג את עצמך לביהמ"ש.

ת. למדתי 12 שנו"ל, אח"כ צבא, הייתי מדריך בוינגייט, מדריך ספורט, ותוך כדי התחתנתי עם אשתי קארין שנמצאת באולם תוך כדי הצבא והיום אני אבא לשני ילדים שגם נמצאים באולם. לפני 10 שנים קרה לנו אסון במשפחה אבא שלי ז"ל נרצח, אפשר להגיד שכשהייתי בגיל 9 אבי נכנס לכלא באנגליה על חטיפת שר ניגרי. נתפסו בחסות המדינה. אחרי ששוחרר חזר לארץ לכמה שנים הוא נרצח, רוב התקופה הזו שהוא היה בחו"ל אני גם הייתי בחו"ל, היו לנו ביקורים אחד לחודשיים.

ש. דרך מי נסעתם?

ת. דרך המדינה, רוב הזמן הייתי באירופה אצל דודים שלי כי זה היה יותר קרוב, הייתי עושה שם קייטנות, לימודים בחו"ל בתור ילד. לא נתפסו אלה שפגעו באבא שלי, אני לא יודע אם זה מדיני או פלילי, מה שזה נראה שלא היו לו בעיות לפני כן שזה מצביע שזה יכול להיות דרך אותו מקרה. אבא שלי נרצח בפראג, היו לו בתי מלון ובתי קזינו, זה חוקי שם. לאחר מכן אני עזבתי את הארץ שבוע אחרי הלוויה, הלכתי לגור בפראג, צ'כיה. ניסיתי למלא את מקומו שם בעסקים. לא צלח. למרות שבני משפחתי התחילו ללמוד שם, הילדים היו בבית ספר והכל, זה לא צלח. חזרנו לארץ וכשחזרנו לארץ המדינה כל הזמן הזהירו אותי, המשטרה הייתה לוקחת אותי מזהירה אותי שלא יפגעו בי כי רצו להשתלט ייחסו שמות כאלה ואחרים של אנשים, שניסו להשתלט על כל העסקים שלנו. לטענתם זה היה עילה לכל המקרים. לאחר מכן אני מוצא את עצמי בגיל 31 פתאום ראש ארגון פשע.

ש. לפני כן, עד גיל 31, אתה יכול לומר לבית- המשפט אם היה לך עבר פלילי, משהו שייחסו לך, עבירות פליליות?

ת. לא, בחיים שלי לא הואשמתי לא בסחיטה ולא בכלום. מגיל 31 פתאום נהייתי ראש ארגון פשע.

ש. למעשה, היה משפט אחד בירושלים ואחד בבית-המשפט המחוזי שבסופו של יום בגינו אתה יושב היום במאסר ומאז למעשה, אתה בתנאי הפרדה.

ת. מוחלט, כן.

ש. כמה שנים אתה בתנאי הפרדה?

ת. מאז שאני עצור, קרוב ל-6 שנים.

ש. תסביר לבית- המשפט מבחינתך ומבחינת הנהלים מה זה הפרדה מוחלטת. התנאים, הטיפולים שאתה מקבל.

ת. מעבירים אותך פעם בחצי שנה כל פעם מטרטרים אותך ממקום למקום, אתה יושב בחדר לבד כל היום, יש לך שעה חצר, שעה וחצי טלפון. עכשיו זה עלה לשעתיים. וזהו, כל היום אתה בתא יושב בתא ורק שומע כל מיני דברים, בשורות, מוציאים אותך פתאום, מספרים לך, אין לך שום דבר, כאילו אתה יושב בתא כל היום.

ש. אני רוצה שתספר לבית- המשפט לגבי התנאים שלך. כל תקופה מסויימת היו שינויים, זאת-אומרת התנאים שלך החמירו, מבחינת כניסה של עו"ד אליך, מבחינת טיפולים, מבחינה פסיכיאטרית וכדורים שאתה מקבל. הפרוטוקול חסוי ולא יגיע לכל אחד.

ת. הבעיה שהיה פה בחור שהעיד, אסיר, על מה שנעשה בשב"ס ולאחר מכן נכנסו בנו יותר חזק ומחקו אותנו. גמרו עלינו. אני הוספתי טיפולים ועליו גמרו, הוא חצי משוגע כבר.

ש. בכל זאת ספר לבית- המשפט על התנאים שלך בניגוד לאסירים אחרים, מה עוד אוסרים אליך בתור "אסי".

ת. אסרו עליי לראות את אשתי מעל שנתיים וחצי.

ש. עו"ד?

ת. עו"ד באים, עומדים מאחרינו, שומעים את כל השיחות. לא יכול...(שותק, נסער)...

ש. אסירי הפרדה פעם בתקופה מסוימת, רואים רופא ומקבלים טיפול.

ת. כן.

ש. ספר לבית- המשפט בעניין הזה מי זה אסי שנכנס לפני 6 שנים ומה הטיפול שאתה מקבל ואיך הוא משפיע והשפיע עליך?

ת. שינו לי את הטיפולים פעם בכמה זמן. מאז שנכנסתי הזיכרון שלי הלך לאיבוד. אני לא רואה טוב, בכלל כאילו, אין תנאים למחיה, אני לא רוצה לתת שמות של אנשים אבל עשו דברים חמורים, והם כולם יושבים ביחד, עשו עבירות ביחד, במקרים קשים, אבל לא, אסי בגלל שהוא אסי אבוטבול ולא משתף פעולה עם היחב"ל, ובגלל זה, אז הוא אויב המדינה.

ש. אתה יכול להגיד לביהמ"ש איזה כדורים אתה מקבל ומדי כמה זמן?

ת. שתי סרוקסט ביום של 20 מ"ג, 4 קלונקס של 2 מ"ג כל אחד, 2 פנרגן.

ש. אתה למעשה, כמו כל אסיר שיש בעיה עם סוהר מסויים, מה כל האסירים יכולים לעשות?

ת הכל.

ש. אני מתכוונת להתלונן. ז"א אם יש לך אירוע מסויים עם סוהר, ואתה רוצה להגיש תלונה, מה ההליך הרגיל?

ת. שאני פונה דרך שב"ס עם מכתב ליחס.

ש. כמו שעשית במקרה של דקר אילת.

ת. כן.

ש. למעשה, אתה יכול לספר לביהמ"ש למה בשנה האחרונה אם אתה רוצה להגיש תלונה אתה לא יכול להגיע ליחס?

ת. אני הבנתי רק לאחר המקרה של דקר אילת, הבנתי איפה אני עומד, שאסור לי לדבר, שאסור לי לכתוב מכתבים, לבקש בקשות אם זה יחס, שפעם חשבתי שזה חלק נפרד מהשב"ס, מהמשטרה, אבל לא, היום דבר ראשון שהם עושים זה גם מענישים אותי בשב"ס שוללים ממני זכויות וגם פותחים לי תיק ביחב"ל וגם שאני מבקש יח"ס מגיעים לי יחב"ל, אבל עד היום לא הגיעו אליי, אני אסביר את זה יותר טוב- לפני שבוע הגיעו יחב"ל לחקור אותי על איזה צ'ק של מפקד הכלא, שהם טוענים שאני מחזיק בצ'ק של מפקד כלא שקניתי אותו בסכום של 30,000 ₪ והצ'ק בסך 10,000 ₪ כדי לתפוס עליו קלף. אמרתי להם שזה לא נכון, אבל אם אתם כבר פה, שלחתי אליכם 4 פעמים תלונות ואתם חוקרים אותי על המקרים שקורים, אתם מאשימים אותי, במקום לקבל תלונות שלי.

ש. תן דוגמא לתלונה שהגשת?

ת. בנוגע לאותו בחור, שהעיד פה, יוסף, אז היה אותו מקרה שמפקד אגף, יש לי, היתה לי בעיה ברגל ולא יכולתי לזוז, אותו מפקד אגף קרא לי שאצא לרופא, אז ביקשתי ממנו אם אני יכול בבקשה אם אפשר לא ללבוש מדים, כי הוא ביקש ממני ללבוש מדים, ופתאום הוא התחיל.. הוא התחיל להגיד לי אתה מה תעשה, תוציא לי צוות חיסול, אמרתי לו על מה אתה מדבר שטויות, למה אתה מדבר ככה, הוא אומר לי כן, ואתה תעשה לי, ואמרתי לו מה אני אעשה לך? אני סה"כ מבקש, עשיתי לו "לא" עם הראש ואמרתי לו שזה לא בסדר שהוא מנסה להביא אותי למצב כזה, לדובב אותי להגיד משהו שאני לא רוצה, אז התלבשתי תוך כמה דקות, והוא התחיל לצעוק באגף כזה בצעקות תוך כדי הליכה, התחיל לצעוק "אסי אבוטבול רוצה לחסל אותי". בדרך החוצה, היה איתו עוד סוהר שהסתיר אותו מהמצלמה, הוא נתן לי שני אגרופים, התחילה קטטה בינינו, ונגיד שנפתח תיק.

ש. לגבי האירוע הזה ביקשת להגיש תלונה ביחס.

ת. באותו יום לפני שמשטרה הגיעה, אני ישר אחרי המקרה כתבתי בקשה ליחס והסברתי.

ש. ביקשת ראיון יחס, למעשה, בעקבות בקשה שלך ליחס הגעת לראיון עם מפקד הכלא.

ת. מפקד הכלא אמר לי בפירוש שבגלל שאני אסי אבוטבול ושייך למשפחת פשע התלונה שלי הועברה ליחב"ל בלבד, וכל תלונה שתרצה להתלונן היא תועבר ליחב"ל בלבד. ז"א אני לא אלך להתלונן ביחב"ל.

ב"כ המאשימה:

ראשית, אני רוצה שיובהר לגבי איזה מקרה מדובר וממתי הוא והאם זה רלוונטי לאישום עליו עונה הנאשם, אני לא מתנגדת לשאלות מדריכות והרחבת חזית.

ב"כ הנאשם:

הטענה שלנו היא אכיפה בררנית.

ב"כ המאשימה:

יש למקד על איזה אירוע מדובר. אתנגד לכל דבר שיהיה בגדר עדות שמועה, כך שכל דבר שנאמר לו על-ידי מאן דהוא שלא יובא כעד הגנה או לא הובא כעד תביעה, אבקש לא לייחס משקל לדברים שיאמרו ואתנגד להם.

ב"כ הנאשם:

מה שהאסיר העיד לגבי הענין שהוא ביקש להגיש תלונה ומפקד הכלא אמר לו שבגלל שהוא אסי אבוטבול יועבר ליחב"ל, זה רשום בסיכום ראיון של האסיר, ומי שחתום עליו זה אסי אבוטבול ומפקד הכלא. נוכל לזמן את מפקד הכלא כעד הגנה. לא ניתן יהיה להגיש את המסמך.

<#6#>

החלטה

החקירה תימשך תוך שימת לב להערות ב"כ המאשימה.

<#7#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. אתה יכול למקד אותנו לגבי מתי היה האירוע?

ת. אני יכול לדבר בגדול, כל דבר שקורה איתי, אין דבר כזה שאפשר להלונן ביחס, גם כשיחס מגיע לחקור אותי על משהו מסויים, על הצ'ק הזה, אני אמרתי לו שאביא לו רשימה של כל התלונות שלי, הוא לא רצה לקחת ממני את התלונה והוא רשם את זה בפעם האחרונה אחרי שביקשתי מחוקר היחס. ביקשתי ממנו גם תעודה שהוא שייך ליחס.

ש. מתי זה היה?

ת. זה היה משהו כמו 5 חודשים בבית הסוהר הנוכחי, כלא שיטה, באגף ההפרדות. סליחה רגע...נתנו לי אה... זימנו לי גם חוקר משטרתי, אני אשם שלא יודעים מזה. הם פותחים לי תיקים בלי הפסקה.

ש. לגבי האירוע הזה, אתה מזהה את מה שאני מעבירה אליך? אתה יכול להקריא?

ת. אני לא רואה. אהה.. נכון.. תקריאי לי (פונה לסנגורית). בבקשה אם אפשר, בגלל שאנחנו מנהלים פה הכל, רצוי מאוד שכבודו יבין שמה שנעשה בחצי השנה האחרונה, התיקים שנפתחו אם לא תדע מה קורה במצבים האלה, כמו שקרה לי בחצי השנה האחרונה לא תבין שזו מערכת נגדך, אני מעדיף שהכל יהיה בפני כבודו, ותבין שמדובר פה בדברים שלא נעשים לכל אסיר. יחב"ל לא לוקח ולא לקח עד היום שום אסיר על קללה או צעקה או אי הבנה בכתב או על סיפור כזה, אני גם נענש בשב"ס, אשתי נענשת על מידעים מודיעיניים, ואני לא רואה אותה, יחב"ל מגישים עתירות אסיר, מגישים מידעים חסויים. אני מוכן להתעמת בכל מידע שקשור לאשתי ולמשפחה שלי. אני לא עוסק בפלילים ובטח לא יערב את אשתי.

ש. לגבי האירוע, אתה זוכר את דקר אילת?

ת. כן.

ש. אתה זוכר את המכתב.

ת. זוכר שרשמתי לו מכתב.

ש. ספר לבית- המשפט איך התחיל האירוע. מה היו היחסים לפני כן, למה רשמת את המכתב ולמה התכוונת במכתב?

ת. קודם כל, שיהיה מובן שלא ראיתי את המכתב הזה מאז שנעצרתי, לא לקחתי אותו ואף פעם לא עשיתי הכנה, כי אני לא צריך לעשות הכנות יש לי את האמת שלי, ואם אני לפעמים לא יודע להתבטא, למה לקחת את זה לדבר הקיצוני ביותר?

ש. איך זה התחיל?

ת. היה לבת שלי בת מצווה וביקשתי להכניס משפחה ואוכל, ביקשתי מהמחוז קנטינה, תוספת קנטינה כדי לקנות את כל המוצרים, מהקנטינה מגיעה 1,500 ₪ לאדם ביקשתי תוספת לעוד מוצרים כי מגיעה המשפחה המצומצמת, אז לקנות מעבר לאוכל של הקנטינה, כי אני לא אוכל אוכל של שב"ס. רק של הקנטינה, אם אין, אני לא אוכל.

ש. למה אתה לא אוכל את האוכל של שב"ס?

ת. כל פעם שאני מגיע למקום טוענים שאני צריך להיזהר על החיים שלי, אז אני לא אוכל אוכל, אני לא לוקח סיכון שלא ישימו לי משהו. הגשתי את הבקשה לתוספת קנטינה למפקד הכלא, אך ורק לטובת הבת מצווה. כנראה שהוא שלח את זה למחוז והמחוז אישר. לא דובר באיזה סכום, וכמה שצריך , צריך, אני לא מבין מה זה מפריע לו, המחוז אישר את זה, ולא הוא. זה מה שהתברר לי פה בחקירה. אבל נגיד שהוא אישר לי את זה, הלכתי לקנטינה יומיים לפני עשיתי קניה גדולה, תוספת של עוד 1,000 ₪ או 1,500 ₪, ובין המוצרים היה גם לטענת דקר אילת אני לא זוכר, כי אין בשב"ס ניירות גדולות לנגב ידיים אתה קונה גם נייר טוואלט, היה האירוע, ונשארו דברים, מטבע הדברים אני צריך להחזיר אותם חזרה איתי לחדר, ואני לא אשאיר אותם במקום, ולקחתי אותם איתי חזרה לחדר עם העגלה, מפקד הכלא בא, כולו בהתלהטות, מה קרה? "אתה בגדת בי" שאלתי במה בגדתי בו, "עם המוצרים, עם הקנטינה" אמרתי לו "על מה אתה מדבר" אז הוא אמר לי שקניתי מוצרים בקנטינה ונשארו ומה שנשאר הוא רוצה לקזז לי מהחשבון של האוכל שאני אוכל בקנטינה, זה מוצרים שאין לי צורך בהם, הוא טען שהיו שם סבונים ונייר טוואלט והחזרתי אותם איתי, אז מה קרה. ומאז הוא התעלם ממני, היה עובר באגף, לא מתייחס, והוא עצר לי את עניין האוכל בקנטינה, התחיל לגעת לי באוכל.

ש. מה זה לגעת באוכל?

ת. "לגעת באוכל" זה כאילו הוא קיזז לי את אותם דברים שנשארו על חשבון האוכל שלי, זאת-אומרת אוכל מהקנטינה שאני אוכל רק אותו. שיש לי סכום של 1,500 ₪. ויום אחד אמרתי שאני אכתוב לו מכתב.

ש. למה?

ת. כי הבן אדם לא מתייחס אליי ולא שום דבר, והוא נגע לי בכסף של האוכל.

ש. מה רצית להשיג בזה שרשמת לו מכתב?

ת. שיבוא לדבר איתי, הוא לא רוצה לדבר איתי.

ש. לפני שאני אכנס לתוכן הדברים במכתב, ספר לביהמ"ש למי נתת את המכתב?

ת. נתתי אותו לסוהר, והסוהר אמר לי "אתה רוצה לתת לו את זה" ואמרתי לו "למה לא". אמר לי "בסדר" העביר את זה למפקד האגף, מפקד האגף אמר לי "אתה רוצה לתת את זה" אמרתי לו שבטח, ואולי במכתב הוא יתייחס.

ש. למה היה חשוב לך לדבר איתו, היית מדבר עם מפקד האגף?

ת. יש לו סמכות להגדיל לי את הקנטינה, סמכות לתת לי תוספת ביקור.

ש. ואת הסמכות הזו אין למישהו אחר?

ת. בבית סוהר הוא המנהל, הוא כאילו שמעל הכל בבית הסוהר.

ש. אתה לא יכול ללכת למפקד אגף?

ת. ברגע שאין חתימה של מפקד בית סוהר, אי אפשר לאשר. ולכן שלחתי מכתב פשוט וברור לדעתי.

ש. הטענה נגדך שאתה למעשה במכתב הזה איימת על דקר אילת.

ת. זה שמייחסים לי את עניין האיומים, הם כותבים מה שהם רוצים, לוקחים שורה מפה, שורה משם ושורה משם וכאילו עושים חיבורים כאילו כמו בסרטים שרואים עריכה. בית-המשפט ראה את המכתב שלי. אני לא מוצא בו שום איום כלפי אותו מפקד בית סוהר, חוץ מזה שהכוונה שלי היתה להסביר לו את התסכול שלי מזה שהוא גוזל ממני אוכל, וכאילו לא מתייחס. שאני אפעל בכל הדברים האפשריות שיש לי, שזה עו"ד, בתי משפט להגיש תלונה, זה קודם כל עובר יחס, ולא ידעתי שיחס זה משטרה, ויחס בכלל לא הגיעו. זאת-אומרת אני ביקשתי בקשה שיחס יבואו והם בכלל לא הגיעו.

ש. כשאתה רושם במכתב, "אנחנו נמחק אותך". מה זה?

ת. נו מה הבעיה..

ש. אני הבנתי מה הבעיה.

ת. אנחנו נמחק אותך בבית-המשפט כמו שכל עו"ד טוב עושה, מוחק אותו הכוונה, אולי אני לא אומר את הדברים כמו שצריך, אבל מה זה מוחק אותו, כאילו...כאילו...הכוונה שאני מוחק אותו כאילו העו"ד ייכנס בך ויוכיח שאתה סתם עשית את הדברים האלה. וסתם התנכלת לי. אני בכלל לא ידעתי שזה מגיע לביהמ"ש, חשבתי שאני אצטרך לתת את זה ליחס, ויחס לא בא. וחס וחלילה לא התכוונתי בהן צדק לשום דבר פלילי, כזה או אחר. אני לא ילד קטן. ראיתי דברים בחיים שלי ואני יכול להגיד לך שאם חס וחלילה אני רוצה לאיים עליו, אני יודע שהמכתב יגיע, לאן יגיע? ליחב"ל כמו שעשו עד היום ואז לא הייתי כותב לו מכתב, הייתי אומר לו בפנים מה שאני חושב עליו אם הייתי רוצה לאיים עליו. יש דבר נוסף, ויש פספוס של כולם והוא חשוב מאוד ולא אומרים אותו ולא מדברים עליו וזה מאוד מכעיס אותי. אותו יום כשהוא קיבל את המכתב הזה, היה לי ביקור, ומפקד האגף בא להוציא אותי לביקור. הוא הוציא אותי בליווי סוהר, אתה יוצא מהאגף, ממשיך ישר במסדרון, ויש צומת צד אחד אגפים וצד שני ביקורים. באותו יום הוא חיכה לי בצומת שם הוא היה עם האחראי על המרפאה. כשהגעתי לצומת ואני צריך לפנות ואני לא מתייחס כמו שהוא למתייחס, הוא עוצר אותי ועומד עם ידיים שלובות (מדגים) בביטחון מלא ושואל אותי ליד אותו בחור מהמרפאה "אתה חושב שאתה מאיים עלי, מה אתה בא לאיים עלי" אמרתי לו על מה אתה מדבר, איזה איום, הוא חשב שאותו רגע אני אתלהט, אמרתי לו שזה לא איום, רשמתי לך מכתב מי איים עלייך, והוא נתן לי להמשיך ללכת לביקור. הוא חיפש עד באותו רגע כדי שאני אגיב לא כמו שצריך, זו דעתי. אז המשכתי בביקור, אם הייתי עושה עבירה אותו יום, הוא היה נותן לי ביקור?

ש. כמה זמן אחרי האירוע הזה שאנחנו מדברים עליו היה דקר, עדיין מנהל בית הסוהר?

ת. זה גם שאני לא הייתי שם?

ש. מהרגע שקרה האירוע.

ת. עד שעצרו אותי, באו יחב"ל ועצרו אותי, הוא היה מנהל בית סוהר.

ש. כמה זמן אחרי האירוע הזה, שקרה, הוא המשיך להיות מנהל בית סוהר?

ת. אני יכול להגיד לך כמה זמן אני הייתי שם. אני שבוע אח"כ יחב"ל באו לעצור אותי על אותו מקרה, לאחר מכן קיבלתי כתב אישום והכל, חזרתי לשם, הייתי עוד שבוע, שבועיים משהו כזה, וזהו. אני לא יודע מאז.

ש. ואז העבירו אותך?

ת. אותי העבירו. כן.

ש. אתה זוכר כמה זמן סגרת בבית סוהר גלבוע, סה"כ איזה תקופה סגרת שם?

ת. חצי שנה אולי.

ש. אתה יכול להגיד לביהמ"ש מה קורה אחרי חצי שנה שאתה נמצא באגף הפרדה, באופן רגיל בלי קשר למקרה הזה?

ת. עובר לאגף אחר.

ש. אתה על המכתב הזה נחקר כמה פעמים ביחב"ל.

ת. כן.

ש. היה לך קו מאוד ברור, אתה הכחשת או אישרת ששלחת את המכתב?

ת. אמרתי שזה המכתב שאני כתבתי, זה כתב ידי וזה אמיתי ולא עשיתי שום דבר רע.

ש. מה עוד אתה זוכר?

ת. שלא הייתה לי כוונה ואין לי כוונה לשום דבר פלילי.

ש. אתה זוכר מה הצעת להם לעשות, כדי להוכיח את האמת שלך, איזה בדיקה?

ת. אהה פוליגרף. חופשי, אני מוכן עכשיו. אני מוכן להיות בפוליגרף עד סוף הדיון, לגבי כל התיקים שנפתחו לי בשב"ס, כולל התיק הגדול שאני שפוט עליו.

ש. כשהצעת להם את ההצעה הזו ואמרת להם לבדוק אותך בפוליגרף, מה הם עשו?

ת. זה לא מעניין אותם בכלל. הם אמרו לי "אנחנו מבחינתנו שהשם אסי אבוטבול רק עולה או יעלה, רק תסתכל על סוהר לא טוב, אנחנו נבוא ונעצור אותך וככה תמשיך ולא תצא לחתונה של הבת שלך.. ולא תספיק.." זה מילים קשות, דברים קשים.

ש. אתה זוכר לגבי התקופה בגלבוע שלפני המכתב ומה שסיפרת, רצית להגיש איזה תלונה. אתה זוכר את זה? ספר על עוה"ד קרן.

ת. היתה לי עוה"ד קרן נהרי שביקשתי ממנה להגיש תלונה ביחס, על המקרה הזה, וקרן פנתה ליחס.

ש. מתי זה היה, לפני או אחרי אירוע המכתב?

ת. לפני המכתב, אבל אחרי הבת מצווה.

ש. בסופו של דבר, אחרי שהגשת את התלונה, מה היה?

ת. לא הגישו תלונה. מפקד הכלא בא ישב איתי עם עוד מישהו, אני לא וזכר מי זה היה אפילו, ושאל מדוע אני רוצה יחס ואני לא זוכר..

ב"כ הנאשם:

אבקש בעניין זה לנסות למקד את הנאשם. המסמכים הוגשו.

המשך חקירה:

ש. אתה זוכר שהיו אצל חוקרי יחס באותה תקופה?

ת. לא זוכר דבר כזה. יחס.. אני לא זוכר. אם היו מגיעים יחס לא הייתי נמצא היום. כבודו, בכוונה לא רציתי להתכונן, ביקשתי לא להתכונן כי אני רוצה שכל מה שייאמר זה יהיה אמיתי ואני מוכן לפוליגרף ולמה שאתם רוצים. הסיפור הזה הוא מגמתי.

ש. יש משהו אחד שאמרת לי שאתה רוצה לספר עליו לבית- המשפט מעבר לעניין של הסיפור עם דקר, בנוגע למזכר שהופץ על-ידי היחב"ל.

ת. טוב שהילדים לא פה. כב' השופט, בטרם הורשתי בכלל, תוך שאני מנהל תיק, פנה עו"ד בשמי ליחב"ל לטענתם ויש גם אודיו ווידאו שלו, ואי אפשר להתחמק מזה, זה השיטתיות של היחב"ל איך לחסל את אסי אבוטבול ואת כל משפחתו הגרעינית (מתרגש). הם טענו שאני רוצה להיות עד מדינה בטרם הורשעתי, אני יושב בתיק של בדיחה, אבל זה לא העניין, הם באו, הפיצו מזכר אודיו ווידאו וזה עבר בין כל כותלי בית הסוהר, בין הארגונים הכי גדולים בארץ, ארגוני הפשע, בית-המשפט יראה את המזכר, ואשמח שבית- המשפט ימליץ לי מה לעשות עם זה, וכשביהמ"ש יבין איך המזכר הזה יצא הם רוצים לראות אותי כמו גיסי שרצחו אותו, שרפו את כל העסקים שלי, השתלטו עליהם, רשת מאפיות ומסעדות של בת האיכר, אחי היה אז עצור איתי. כשהשתחרר רצחו אותו עקב המזכר. דאגו להעביר לי מסר חד וחלק שאם אני אדבר על מה שאני יודע שאני אדע שכולם יטופלו ביחד, והם עשו יד אחת וחיסלו לי את כל המשפחה. במזכר מדובר על זה שאסי אבוטבול רוצה להיות עד מדינה על איציק אברג'יל. לא באו ולא טרחו לבוא ולשאול אותי לבדוק אם שלחתי את עוה"ד... מזכר כזה לא יכול להגיע לתיק כחקירה. אם זה היה נכון אז זה לא היה יכול להגיע לכל תיק, צריכים קודם כל לחקור אותי, לשאול אותי אם אני רוצה להיות עד מדינה או לא. אני רוצה לסיים את דבריי. כבודו, מאז חיסלו לי את כל המשפחה, בפירוש, לקחו לי את כל העסקים בפירוש, באו נכנסו ולקחו וזה לא סוד מאז המקרה הזה, ובוא נגיד שמה שעשו פה היחב"ל זה מרחץ דמים. המשפחה שלי, הילדים שלי, אשתי חיים בפחד, אבטחה לא אבטחה, הכנסה או לא הכנסה, לקחו לי עסקים ששווים מיליוני דולרים אבל לא מדבר על עסקים, אני מדבר על חיי אדם. המזכר הזה היה בכל כותלי בית הסוהר וגם יצא החוצה. אני נשבע לביהמ"ש אני לא יודע איך אני חי, חס וחלילה לא היו לי כוונות אובדניות, אבל אם אני הייתי ששולח את עוה"ד הזה ומתכוון לעשות את הדבר הזה, אני חושב שהייתי מתאבד באותו יום שזה יצא, ואני גיליתי על המזכר הזה, אך ורק לאחר חצי שנה כשהתחיל התיק של אותתם אנשים, פתאום היו צועקים לי באגף דברים לא יפים, פניתי לעוה"ד שלי, ושאלתי אותה מה השמועה הזו, והיא אמרה לי שהיא גם שמעה, וזה שמועות, אמרתי לה שיש קלטות וידאו והכל. וזהו. עוד דבר אחד, האם אני רציתי להיות עד מדינה, למה מאז מקשים עלי עוד יותר את החיים במאסר, לא ראיתי את אשתי במשך שנתיים וחצי בגלל מידעים מודיעיניים, אומרים שאני עוסק בפעילות פלילית, איזה איש פלילי מתעסק עם עד מדינה. איפה יש אדם שקורא לעצמו עבריין שמתעסק עם אדם שרצה להיות עד מדינה. יש לי סכנה בכל בית סוהר שאני הולך, פעם ניסו לחתוך אותי בגרון, ולאחר מכן, אדון ציפורה (עת/5) לא זוכר, חזרתי לכלא רימונים, שמו אותי תא צמוד לאיציק אברג'ל לאחר המזכר הזה, וכל האגף היה אנשים שלו, במשך 3.5 חודשים, עברתי שם גידופים, לכלוכים, מה לא עשו לי, ולא רצו להעביר אותי בית סוהר, לא רצו לשמוע אותי ולא עניין אף אחד, ועברתי שם התעללות, הם רצו לגמור עליי, אם זה כלכלית, על המשפחה שלי, נפשית בגלל זה הכדורים זה העצים את עצמו והעצים את עצמו ונתפסים על דברים שאני לא יודע להסביר אותם, אני לא יודע להתבטא, אני רוב החיים שלי הייתי בחו"ל. אני רוצה.. זה דבר רגיש.. המזכר הזה הוא אסון.. אני רוצה שכבודו יבין את כוונות המשטרה ושל המערכת הזו, שהמשטרה שולטת בשב"ס, בביקורים עם אשתי, בהתייחדות עם אשתי, כניסה לילדים לא נתנו, משנת 2008 מי יעשה איתי פשע. ואני מבקש מבית- המשפט דבר נוסף שיתן לי בבקשה התייחסות מה אני אמור לעשות עם הדבר הזה, ברשותך. אם בית-המשפט יסכים, תעזור לי בבקשה כי אני לא יודע איך להתנהל עם זה.

ש. דקר בהודעתו במשטרה מסר שהטרדת מינית את רופאת השיניים של בית הסוהר. כן או לא.

ת. אותו לא הטרדתי מינית?

ש. חשוב שתענה, כן או לא.

ת. טוב שהילדים לא בפנים. אשתי פה מבחירה, ואחרי שהיא מאויימת משנת 2008, ב-21/8/08 היא והילדים שלי מאויימים, הם כל יום קוברים חבר, גיס או את אחי, הם מתקשים בכלכלה היום יומית בגלל שנלקחו מהם העסקים ברור שהיא פה מבחירה ומאמונה.

ש. דקר היה פה ואמר שהטרדת מינית את רופאת השיניים. זה נכון או לא נכון.

ת. לא היה ולא נברא.

ש. דקר אילת אמר שלמעשה היה לך אירוע של סמים. היה או לא היה.

ת. אהה, זה אירוע מעניין. כשהגעתי לבית הסוהר התקבלתי היה לי פילינג לפנים- גרגירים כאלה. הוא אמר שזה לא סמים קשים אלא סמים קלים. האשימו אותי בהחזקת סם מסוכן.

ש. מה זה האשימו אותך?

ת. בא חוקר חקר אותי.

ש. פתחו לך כתב אישום?

ת. לא.

ש. הגישו נגדך בסופו של יום כתב אישום?

ת. לא. הם בדקו ואמרו שזה לא זה, אני יכול להגיד שזה פילינג.

משיב בחקירה ראשית לעו"ד סלטון:

ש. סיפרת על כל עניין ההפרדות והיחס אליך. בשנה האחרונה האם נבדקת פסיכיאטרית? מה קרה בשנה האחרונה?

ת. נבדקתי והוסיפו לי טיפול.

ש. על האירוע עם נאווה. היתה פה נאווה, וטענה כפי ששמעת שאתה כשהוצאת מאולם העתירות בכלא השרון הסתובבת אליה ואיימת עליה. ספר לבית- המשפט מה היה באותו יום ותתייחס לטענה הזו.

ת. הייתי באולם העתירות.

ש. אתה זוכר מי ייצג אותך בעתירה הזו?

ת. לא.

ש. מהרגע הזה שאתה נמצא באולם העתירות, והלאה מה קרה?

ת. לא לא, אני כשאני מגיע, יש לי מאבטחים צמודים משני הצדדים ומאחורה, וככה לוקחים אותי לעתירות, הגעתי לעתירה באותו יום, אני זוכר ששב"ס שיקר בנוגע למכונת תספורת אמרו שהם אישרו לי, והם לא אישרו לי.

ש. מי ישב לידך, אתה זוכר, מבחינת אנשי שב"ס?

ת. אלה שליוו אותי.

ש. בד"כ בנוהל הרגיל איך מביאים אותך מאגף ההפרדות בכלא רימונים אל אולם העתירות בכלא השרון, במקרה הספציפי הזה איך הביאו אותך?

ת. אחד מכל צד, ואחד מקדימה.

ש. כשאתה מגיע, מבחינת סדר הדחיפות של העתירות.

ת. מפנים את כולם כשאני מגיע, אני הראשון.

ש. ז"א – כמה זמן חיכית מחוץ לאולם העתירות?

ת. כלום.

ש. הכניסו אותך לאולם העתירות, בליווי, איך הוציאו אותך מאולם העתירות?

ת. רגיל, אותו דבר, אחד מכל צד, וכמו איש השב"ס שם, שיושב בתא העצורים, הוא מלווה, הוא אתנו.

ש. ואז למעשה, הטענה של נאווה שכאשר הוציאו אותך מהאולם, סובבת את הראש אליה קראת את שמה על התג ואמרת לה דברים שנשמעו כאיומים?

ת. מה אמרתי לה, מי זו נאווה, חוץ מזה שראיתי אותה פה אני לא זוכר איך היא נראית, אולי כי היו לה משקפיים בדיון, אני אזכור אותה עוד פעם, אבל אם תוריד, אז אולי לא.

ש. כמה פעמים לפני העתירה, פגשת את נאווה?

ת. אני לא יודע מי זו נאווה.

ש. ומה לגבי הטענה שהסתובבת והצלחת לראות את התג שלה, את השם שלה? מה יש לך להגיד?

ת. לא הסתובבתי, לא ראיתי את השם שלה ולא קראתי בשמה.

ש. מה האפשרות שתוכל לראות תג ממרחק של 3 מטרים מבחינת היכולת הרפואית שלך לראות? שני מטרים, מטר, ספר לנו על כושר הראיה שלך.

ת. אני לא יודע להסביר. מה שבטוח, אני בכלל לא הסתכלתי.

ש. מה לגבי המסוגלות שלך לראות באותו זמן מבחינת היכולת שלך.

ת. אתה מכיר את מצב הראיה שלי, דבר שני זה לא משנה אם הראיה שלי טובה או לא טובה, אני לא פניתי לגברת הזו. המצב הרפואי של העיניים שלי, אני לא רואה כלום, יש לי עין עצלה, יש לי צילינדר, ואפילו משקפיים לא עוזרים לי.

ש. מאיזה מרחק אתה יכול לראות את התג של איש השב"ס שלידך?

ת. אם הוא יסתובב אליי, אני אצליח (איש שב"ס עומד בצמידות לנאשם). למרות שאני לא מייחס לזה חשיבות כי לא קראתי לאישה הזו בכלל. ולא בשמה בטוח.

ש. בהודעתך במשטרה כשחוקרים אותך לעניין הזה, אתה מספר על זה שהיחב"ל מתנכל אליך ותפסו שני רבנים באולם ביהמ"ש. מה היה?

ת. אני זוכר שהיו שני רבנים שהגיעו אליי לביהמ"ש, וכרגיל כל מי שהיחב"ל רואה שמגיע אלי לביהמ"ש הוא אורב לו בפינה, לוקח אותו ליחב"ל, מאיימים עליהם שאם יהיו איתי בקשר או כל דבר שיעשו שקשור אליי או אם יעזרו לי או כל דבר שקשור לאסי הם יהיו שייכים לארגון פשע של אסי אבוטבול.

ש. מה היה בסוף של זה?

ת. לא זוכר. אבל אני זוכר גם שהיו אצלי בכלא השרון, היו אצלי שני רבנים, בעניין של הכתובה, הייתה לי בעיה עם הכתובה.

ש. מי עוד היה איתך?

ת. אתה. (עוה"ד סלטון).

ש. מה היה עם אותם רבנים?

ת. אותם רבנים, מסכנים, לא קשורים, לא יודעים שום דבר, לקחו אותם אח"כ היחב"ל, אמרו להם לא להתקרב אלי, לא לעזור לי ואם כך הם יהיו שייכים לארגון פשע, ולא הבנתי למה אנשים מנתקים קשר ואף אחד לא עונה לי טלפונית.

ש. אני רוצה לשאול לגבי האירועים עם אסף וציפורה. שמעת מה אמר אסף, ושמעת מה אמר ציפורה.

ת. מהנהן.

ש. במשטרה שמרת על זכות השתיקה, ולא ענית בעניין הזה.

ת. אני זוכר למה לא עניתי.

ש. תסביר.

ת. היה חוקר עם כיפה שחרחר, יעקב פילו שהוא בתחילת החקירה אמר לי שבחקירה הקודמת היית גבר, דיברת על הכל אמרת את האמת, למה פה אתה לא גבר ומדבר חופשי. אמרתי לו אל תדבר אליי ככה, מה זה "גבר" הוא אמר לי גם מתי הערעור שלי לעליון אמרתי לו שבעזרת השם כמה חודשים, והוא אמר לי שגם הוא איש מאמין, ואמרתי לו שבעזרת ה' אני מקווה שיהיה טוב, והוא אמר שבעזרת ה' הוא מקווה שיהיה רע, ושאני לא אגיע לחתונה של הבת שלי, אמרתי לו שאם אתה מדבר ככה, אז אני לא מוכן לדבר איתך.

ש. תסביר לביהמ"ש מה היה באותו זמן באירוע של אסף וציפורה.

ת. נראה לי ששכחנו משהו. אתה דיברת איתי על הנושא של נאווה, יש לי מה להוסיף. אני הייתי עצור על זה הסיפור הזה, לקחו אותי ועצרו אותי, ורשמתי בקשה להכניס כמה דברים ותוך כדי רשמתי גם לאשתי שתמסור ד"ש לילדים, תמסרי דש לרב, תמסרי ד"ש אפילו לא זוכר למי וגם אמרתי תמסרי ד"ש גם ל-"נאווה שלנו". ואני נשבע בהן צדק שהיחב"ל הגיע אליי להוציא אותי לדיון בביהמ"ש, הם ערכו עלי חיפוש ולא נתפס עלי שום דבר, כשיו, לפני שבאנו לצאת אמרתי לבחור שיתן את זה לעוה"ד שלי, שיכניסו לי את הדברים האלה, ושיעבירו את הפתק לאשתי והם פתאום לוקחים אותי לחקירה. מה חקירה, מה קרה? שאלו מה כל השמות, נתתי מספרי טלפון לשמות והכל.

ש. לגבי נאוה?

ת. מסרתי שזו חברה טובה של אשתי וחברה טובה מילדות, שיקחו את הטלפון ויתקשרו אליה. הם לא טרחו לבדוק מי זו נאווה, ולא התקשרו אבל אותי שלחו לשנה וחצי בכלא רמון באגף הפרדה רק עם בטחוניים, ולא עשיתי כלום, בסה"כ ביקשתי כמה מוצרים. אני לא מבין, מה לא בודקים את המספרים לבדוק אם זה באמת נכון או לא נכ.

ש. איזה נזק גרם לך מבחינת הביקורים?

ת. אשתי מאז לא יכולה להיכנס.

ש. אחרי העדות של העד שהיה פה, השוטר מהיחב"ל שהעיד שבדקו את העניין הזה עכשיו והכל בסדר.

ת. אה כן, מה אכפת להם, הם בודקים שאני אחרי שנה וחצי בכלא רמון זרוק, הילדים שלי צריכים לקחת כדורים כדי לנסוע בלי להקיא, ביקור פעם בשבועיים רק לילדים, את אשתי לא ראיתי בכלל, סגרו לי ביקורים לאשתי.

ש. מה קרה לטובה לאחר הדיון שהשוטר הצהיר שזו לא נאווה?

ת. לטענת מפקד הכלא שזה מהסממ"ז שמיום 21/8 יהיה מותר לאשתי לבקר אותי ככל אסיר רגיל וזה לא נעשה. חזרתי למרכז אחרי שנה וחצי הגעתי לכלא שיטה, אמרו לי שם 21/8, זה לא נעשה ככל אסיר אחר, לטענתם בגלל מידעים מודיעיניים והאמת זה כמו לשים תמונה ולדבר בטלפון, החדר גם ככה קטן ממני עד עוה"ד, כשיושב מפקד אגף לידי עם אשנב, כשהילדים מגיעים מעלים את האשנב וכשאשתי מגיעה מורידים אותו ואני צריך לדבר עם טלפון. למה אני לא מקבל כמו כל אדם ביקורים, למה אם טענו שביום 21/8 אני יכול, כל אסיר שם את הילדים שלו על הברכיים שלו, הורידו את הבת שלי בכלא רמון מהרגליים, מה זה שאני לא אתפוס את הילדה שלי.

ש. נתמקד בסיפור של ציפורה ואסף. הם טוענים שאתה איימת עליו, במשטרה לא מסרת גרסה, בית-המשפט רוצה לשמוע מה היה באותו זמן?

ת. מה היה באותו זמן...

ש. אתה זוכר כמה זמן היה מותר לך לדבר בטלפון?

ת. שעה ו-45 דקות, קיבלתי מבית- המשפט תוספת של רבע שעה. אהה.. אז הייתי בטלפון, כן.. דיברתי.

ש. מי היה איתך בתא?

ת. אחי ז"ל.

ש. כן, תמשיך..

ת. הייתי בטלפון ודיברתי כנראה עם הבית, ולא יודע, אולי אסף בא אליי לגבי הטלפון. אולי אמרתי לו שנשאר לי יותר זמן בגלל שמגיע לי מבית- המשפט והוא לא מעודכן. אני יכול להגיד בוודאות שאני לא בן אדם שמאיים, אני לא בן אדם אלים, בחיים לא נעצרתי על דברים כאלה, אבל הם בוחרים להגיד מה שנוח להם, והם מפרשים כל דבר איך שנוח להם. יכול להיות שכעסתי באותו רגע, אבל לא איימתי. לא איימתי. זה לגבי אסף. לגבי ציפורה, זה בכלל כלום, לא דיברתי איתו. אני לא מבין מה הבעיה, הם בכלל הזמינו לי תגבורת, אני לא מבין.. לקחו אותי שמו אותי בתא של כמו צינוק חמישי – שני ולא באו להביא לי אפילו מים.

ש. אתה זוכר כמה זמן אחרי האירוע הזה נחקרת?

ת. אני יודע שנחקרתי בכלל בבית סוהר אחר. כמה חודשים אחרי. ולא הבנתי על מה הוא רוצה לחקור אותי, ואמרתי לו שגם אם טוענים שדיברתי לא יפה לסוהר, אין איום, אני זוכר, חס וחלילה אני לא בן אדם שמאיים.

ש. מה קרה בעקבות המקרה זה, מה עשו לך לאחר מכן?

ת. לאחר מכן עצרו אותי גם על זה, לא? הייתי עצור על זה? לא?

ש. ספר לי מה קרה מבחינת שב"ס?

ת. אה.. העבירו אותי כלא. לכלא שרון, לא? לא זוכר.

ש. אני רוצה לעמת אותך עם מה שאומר אסף – אתה אמרת לו "בחורים טובים בחוץ לא יעבירו את זה בשתיקה, אני מבטיח לך ואני בן זונה אם לא" מה יש לך להגיד על זה?

ת. מה יש לי להגיד על זה? קודם כל מה זה "בחורים טובים" אני גם מנסה להבין. קל להגיד מה שהם אומרים כשרוצים להגיש תיקים על בן אדם, הם אמרו עוד הרבה דבירם. כפי שאני טוען מיום 21/8/08 הארור הזה, ועד היום, אני לא הייתי ואני לא בקשר עם אף עבריין ולא "בחורים טובים" ולא "בחורים רעים" וזה הדבר היחיד שיצא טוב מכל הסיפור הזה, שלא רוצים לדבר איתי. באיזה שנה זה קרה?

ש. טוענים שזה היה ביום 28/1/10.

ת. מי ילך בשבילי לאן?

ש. מערכת היחסים בכלא רימונים עם הסוהרים, הייתה טובה?

ת. שחזרתי אמרתי לאסף על מה? מה עשיתי לך? הוא אמר לי "נשבע לך זה לא אני" אז אמרתי מי זה, למה סתם להעליל עלילות ולדבר ככה, הוא אמר לי שלחצו עליו. הוא אמר שזה פהים סבתי, הוא היה אז קב"ט באותה תקופה והוא לחץ עליו.

ש. הטענה היא שהוויכוח היה ל-15 דקות טלפון. תאר לביהמ"ש את החשיבות של טלפונים של אסיר במצב כמו שלך?

ת. אני מאותו מזכר חי – חי-מת. כל דקה חשובה לי. מספיק שאני שומע בבוקר שהילדים קמים, הכל בסדר, שיהיה לכם יום טוב. בערב, מספיק לי שהם הגיעו הביתה. הילד שלי בן 18 הוא לא יודע מה זה לצאת לבלות, כי אני לא נותן לו ואני מפחד שיפגעו בו, הילד הולך לצבא עוד כמה חודשים ואני מפחד שיפגעו בו. המשפחה הזו עוברת גיהנום בגלל אותו מזכר. כל דקה חשובה אני יודע מה זה החוקים, ואני יודע מה זה איום ומה זה לא איום. ואני לא איימתי. אם היתה לי כוונה להגיד משהו, אולי הוא לא הובן נכון, אני לא איימתי.

משיב בחקירה נגדית:

ש. נתחיל באירוע של דקר. האירוע קרה בסוף דצמ' 2009 ותגיד כמה זמן לפני כן הגעת לכלא גבעון.

ת. כמה חודשים קודם.

ש. זמן קצר אחרי זה עברת כלא. אתה עובר כל חצי שנה כלא.

ת. זה הנוהג.

ש. אז היית שם 5 חודשים לפני כן.

ת. כן.

ש. בכל הזמן הזה שהיית בגלבוע דקר היה מפקד בית הסוהר.

ת. כן.

ש. ספר עד למקרה הזה של בת המצווה והמכתב עד תחילת דצמ', איך היתה מערכת היחסים שלך עם דקר.

ת. הכל היה בסדר גמור.

ש. הוא לא התנכל.

ת. הוא הלך לקראתי ולא זה. קיבלתי כל מה שמגיע לאסיר.

ש. מציגה מכתב שכתבת לדקר ב-25/10/09, זה הכתב שלך.

ת. מעיין. זה כתב היד שלי.

ש. כתבת אותו למפקד בית הסוהר לדקר.

ת. כן.

ש. אתה כותב לו.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש.

סנגורים:

אין התנגדות.

<#8#>

החלטה

מתקבל ומסומן ת/8.

<#9#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך ח.נ.:

ש. במכתב אתה מודה לו על היחס כלפיך וכלפי אחיך ויותר מזה, אתה אומר שאתה מבקש שהוא יבין את אחיך, הוא לא עמד שהגעת פעמיים כך אתה אומר לו, לצערך. אתה מתייחס ממש טוב ואני מאוד מעריך את זה אז בבקשה שיבין שאתה סובל יותר מאחיך.

ת. כיבדתי אותו והכל היה בסדר והודיתי לו.

ש. אפילו זה שפעמיים אח שלך לא עמד שהוא הגיע והוא לא עשה מזה סיפר.

ת. הוא לא עשה סיפור וזה שטותי גם.

ש. ב-18/11 ביקשת בקשה להגדלת קנטינה באופן חד פעמי ב-200 ₪ כדי להשלים מוצרים שרכשת.

ודקר אישר לך.

ת. אני לא יודע אם דקר אישר.

ש. אם הוא חתום זה אומר שהוא מאשר.

ת. אני לא יודע אם זה החתימה של דקר. כמו שדקר אמר לי שהוא אישר את הגדלת קנטינה וזה יצא שמפקד המחוז אישר אז יכול להיות שמפקד המחוז אישר גם פה. יכול להיות שגם דקר.

ש. הייתם ביחסים טובים.

ת. הכל היה בסדר.

ש. בעדותך הראשית שחיה שאלה אותך אמרת למה חשוב לי מערכת יחסים טובה עם מפקד הכלא כי הוא היחיד שיכול להגדיל קנטינה.

ת. לא. הוא היה יכול שיכול... הוא אחראי כביכול על... הוא יכול להשפיע לטובה או לרעה.

ש. מה זה להשפיע.

ת. אם הוא רוצה להתנכל לאדם אז הוא יתנכל. במקרה של הקנטינה כן וגם בקשר לביקורים.

ש. בקשר לטלפון.

ת. מה פתאום יש חוק. גם בענין של הביקורים אם לא עברתי עבירה.

ש. קנטינה זה שיקול דעת שלו.

ת. כן וגם של מפקד אגף לפעמים ומידי פעם תלוי מי מנהל בית סוהר. יש מנהל בית סוהר שהכל יעבור דרכו ויש אחרים שמעדיף לתת לי קרדיט שאנשים עובדים תחתיו אז הוא נותן להם לאשר או לא לאשר.

ש. דקר הוא אחד שרוצה להחליט בדברים האלה.

ת. לא יודע.

ש. אבל מנהל האגף מתחת לדקר בשרשרת.

ת. נכון.

ב"כ המאשמה:

אבקש להגיש.

סנגורים:

אין התנגדות.

<#10#>

החלטה

מוגש ומסומן ת/9.

<#11#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. בקשה מ-20/11/09 שבה אתה מבקש הגדלת קנטינה בסכום של 700 ₪ לצורך קניית מכונת תספורת ואישרו לך כולל חתימה של דקר.

ת. למה שלא יאשרו? אחרי שקניתי את מכונת התספורת היא נשרפה יום אחרי ולא החזרו לי כסף ולא רצו לזכות אותי.

ש. אתה מאשר שב-20/11 ביקשת ומפקד הכלא אישר.

ת. כן.

ב"כ המאשימה:

מבקשת להגיש.

סנגורים:

אין התנגדות.

<#12#>

החלטה

התקבל ומסומן ת/10.

<#13#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך:

ש. יומיים לאחר מכן ב-22/11 נערך לך ראיון עם מפקד האגף שדיברתם על כך שאושר לך לערוך את בת המצווה של הבת שלך עם מס' אנשים מצומצם ותעביר רשימת מוזמנים.

ת. נכון.

ב"כ המאשימה:

מבקשת להגיש.

סנגורים:

אין התנגדות.

<#12#>

החלטה

התקבל ומסומן ת/11.

<#13#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

ש. ב-30/11 אומר דקר שהוא נכנס לתא שלך עם אחיך. אתה זוכר.

ת. הוא נכנס כל שבוע.

ש. אני אזכיר לך את השיחה הזו שבה הוא אומר שהתברר לו שאתה ואחיך מנסים לחרוג ממכסת זמן הטלפון בכל מיני תרגילים ואז הוא נכנס לתא והוא אמר שדברים כאלה לא יקרו ואז הודעתם לו שהנושא הזה לא מקובל עליכם ושהם ינסו דרך עוה"ד שלכם להוריד אותו מהפיקוח עליכם וגם אם הדבר יצריך לפתוח על כולם.

ת. מה לפתוח על כולם? מה אני עושה איתם? אני עובד איתם? אין לי מה לפתוח על אף אחד. גם זה שנחקר אמר שאני אפתח עליו, על מה אני אפתח עליו, מספיק להגיד את המילה הזו, מה זה יפתח עליו.

ש. אתה זוכר את השיחה הזו.

ת. לא.

ש. אתה זוכר שהיה לכם חיכוכים וויכוחים עם סוהרים בענין הטלפון.

ת. לא זכור לי. לא. למה שיהיה לי בעיות בטלפון. אם יש בעיה אז באים ולוקחים את הטלפון. הטלפון אצלהם ולא אצלי. יש להם עגלה.

ש. לפי הפקודות מותר לך שבית- משפט הגדיל את זה לשעה 45.

ת. היו מחויבים לתת לי את זה. הוא לא יכול לחלוק על בימ"ש.

ש. הוא אומר שאתה ואחיך ניסיתם בכל מיני תרגילים. הנוהל היה שמביאים אליכם את הטלפון לתא ואתם מנסים להתקשר ושאתם תופסים אתם אומרים תפסתי ואז סופרים לכם.

ת. נכון.

ש. הוא אומר שהיו מקרים שגם כשתפסתם הייתם אומרים שלא תפסתם או כשהתחלתם לדבר.

ת. איך הוא יודע אם תפסתי או לא תפסתי אם הטלפון מחוץ לחדר. אני לא מבין מה את רוצה להוציא פה? שלא הייתי בסדר לאורך כל הזמן שהוא היה טלית שכולה תכלת. מה את רוצה לשמוע עליו? אמרתי לך שהוא היה בסדר גמור ולא היו תקלות עד לאותו מכתב.

ש. אם היו לך תקריות בענין הטלפון עם סוהרים שאמרו ואולי סתם העלילו עליו.

ת. אני מאמין שאם היה משהו היה מזמינים את היחב"ל.

ש. בענין שלך.

ת. רק יחב"ל.

ב"כ הנאשם:

גם בחקירה של דקר היתה התנגדות שלי שמדובר בעדות מפי השמועה ולא הוצגו מסמכים.

<#14#>

החלטה

נרשם. להרחבה בסיכומים.

<#15#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

ש. אם דקר כותב כזה דבר אז הוא משקר.

ב"כ הנאשם:

איפה אמרתי כזה דבר. מתנגדת. לאחר שחברתי מציגה לי מזכר מיום 30/11/09 ראיתי את זה עכשיו ולא בכדי הדבר הזה לא הוגש במהלך עדותו של דקר.

<#16#>

החלטה

בחקירה נגדית ניתן להציג לעד כל שאלה רלבנטית ובלבד שלא יהיה בה משום הטעיה.

לאחר שהתרשמתי כי לכאורה, הדברים שמפנה ב"כ המאשימה מתבססים על אדנים עובדתיים, אני דוחה את ההתנגדות.

<#17#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

ש. אם דקר כותב את המזכר הוא משקר.

ת. אין לי מה להגיד.

ש. למה התעקשתי איתך? ב-1/12 שזה יום לאחר 30/11 שלחת מכתב למפקד הכלא לדקר. זה מכתב שאתה שלך.

ת. זה הכתב שלי.

ש. מה אתה כותב לו

ת. אני מבקש יח"ס.

ש. לא כתבת למה וכמה. אתה מבקש שיח"ס יגיעו למקום.

ב"כ המאשימה:

מבקשת להגיש. אני סבורה שזה הוגש בנונים.

סנגורים:

אין התנגדות.

<#12#>

החלטה

התקבל ומסומן ת/11.

<#13#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

ש. זה מכתב שהגיע אליו בו ביום וגם בו ביום זה הוקלד במערכת צוהר וזה הועבר ליח"ס מבית הסוהר. אתה זוכר מתי היתה בת המצווה ב-2/12/09. זה מקובל עליך, אתה זוכר.

ת. אני זוכר. אם זה מוכח.

ש. ב-2/12 היתה בת המצווה וגם ב-2/12 אתה מבקש להגדיל את הקנטינה שוב לצורך בת המצווה ולהכניס 8 טלקארדים.

ת. לא זוכר לענין הטלקארדים אבל בסדר.

ש. פואז המליץ לא לאשר לך כי לפני שבוע קיבלת תוספת ואסור כל שבוע להגדיל אז דקר החליט הגדלת קנטינה רק לנושא האירוע בלבד ומאשר טלקארד.

ב"כ המאשימה:

מבקשת להגיש.

סנגורים:

אין התנגדות.

<#12#>

החלטה

התקבל ומסומן ת/12.

<#13#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

ת. אני לא מבין. כמו שאז התגלה שמי שאישר את הקנטינה זה מפקד המחוז ולא דקר. כמו שמי שאישר להכניס את האנשים זה מפקד המחוז.

ש. את הגדלת הקנטינה אישר דקר ולא מפקד המחוז.

ת. הוא אמר בעצמו.

ש. הוא אמר בעצמו שהוא התנגד לקיום בת המצווה בכלל. דקר אמר שהוא התנגד לקיום בת המצווה ומפקד אישור אבל ענין הגדלת הקנטינה הוא אישר לצרכי בת המצווה בלבד.

ת. מוחא כפיים. כל הכבוד. מה יש לי להסביר, הוא אמר בעצמו שהוא לא הסכים בכלל לבת המצווה וגם לא לקנטינה ושזה מפקד המחוז.

ש. אתה ידעת שאישרו לך.

ת. לא ידעתי כלום עד שהוא לא אמר בעצמו.

ש. ידעת שאישרו לך הגדלת הקנטינה בגלל בת המצווה ובגלל זה עשית קניות.

ת. כן.

ש. בסכום של 1,500 ₪.

ת. אמרת שקיבלתי אישור ל-700 ₪.

ש. אמרתי 1,500 ₪ וזו הרשימה של הדברים שקנית.

ת. לא יודע. אם אני חתום, מה הבעיה?

ש. אתה מאשר שקנית דברים שלא קשורים לבת מצווה למשל דאורדורנט זה שייך לבת מצווה, נר זיכרון שייך לבת מצווה.

ת. (לא עונה).

ש. מי פה ואורביטול שייך לבת המצווה.

ב"כ הנאשם:

על הרשימה מודפס ומצולם מזכר לגבי הגדלה. מתנגדת. הטעיית הנאשם ע"י חברתי. חברתי אמרה שהיתה הגדלה של 1,500 ₪ אני רואה רשימה של הקנטינה ועל זה יש מזכר מה סכום ההגדלה.

<#18#>

החלטה

בשלב זה לא נשאלות שאלות על סכום הקנטינה אלא על רכיבי הקניה. במידה ויש התנגדות יש להעלותה בזמן אמת.

<#19#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

חברתי מציגה לנאשם רשימה של קנטינה של 1,500 ₪ שמגיעה לנאשם כל חודש ובנוסף הוא קיבל 862 ₪ לצרכי בת המצווה ואז למעשה כשהיא מפנה אותו לאותם דברים שלא קשורים לבת מצווה היא מסתכלת על רשימה אחת של 1,500 ₪ פלוס 800 ₪ ומשהו זאת אומרת...

<#20#>

החלטה

ברי בעיני כי הנאשם יכול להשיב לבדו גם בהקשר זה. הוזכרו די נתונים במסגרת ההתנגדות על מנת שניתן יהא להתקדם בחקירה.

<#21#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. אתה זוכר באיזה סכום עשית קניות לבת המצווה?

ת. לא.

ש. אתה זוכר שעשית קניה גדולה ומתוך זה דקר בא אחרי ואמר לך שהוא מוריד לך כי הוא בגד בך.

ת. כל הכבוד לדקר אז קניתי דאודורנט ונר נשמה (מוחא כפיים), נגיד שזה לא קשור לרשימה של 1,500 שמגיעה לי.

ש. נגיד שחרגת.

ת. אני לא יכול לחרוג, הוא אישר לי והקנטינאי לא היה מאשר לי שקל לחרוג.

ש. לבת מצווה לא הייתה הגבלה של סכום, הייתה הגבלה של מוצרים.

ת. לא הייתה הגבלה של מוצרים. אני קיבלתי אישור לעשות מה שאני רוצה בקנטינה כללי במוצרים. ש. לא הגבילו אותך במוצרים?

ת. לא.

ש. אז למה דקר בא ואמר שבגדת בו?

ת. קניתי יותר מוצרים וגם קניתי דברים אולי מעבר למצופה ל-20 איש או כמה שהיו שם.

ש. אז הוא לא הגביל אותך בסכום וכעס עליך שעשית בסכום גדול.

ת. למה זה יוצא מהבית שלו, מהכסף שלו.

ש. אתה אמרת שהוא כעס שקנית נייר טוואלט, ושרצית לקחת אותם לחדר, והוא אמר לך שבגדת בו כי קנית דברים מעבר.

ת. אבל זה לא הוא אישר לי.

ש. כי כבר באותו יום עוה"ד שלך, בני או קרן, שלחו מכתב ליחס. יום קודם נתת לו מכתב שאתה מבקש יחס, ויום אחרי קרן עוה"ד שלך..

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש את המכתב של עוה"ד נהרי. אין לי התנגדות שזה יסומן כ-נ'

ב"כ הנאשם:

מאשרת.

<#22#>

החלטה

מתקבל ומסומן נ/8.

<#23#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. אתה מאשר שביקשת מקרן לכתוב מכתב, אני מניחה אפילו פנית אליה יום קודם והיא שלחה ב-2/12?

ת. אני ביקשתי ממנה. היא לא תשלח לבד.

ש. אם היא כותבת שהיא מייצגת את המתלונן מר אסי אבוטבול.

ת. אז אני ביקשתי.

ש. תאשר שביום 6/12 שלחת מכתב מעו"ד שלומי בלומנפלד, ביקשת ממנו לשלוח ליח"ס, "הריני להודיעכם...כי מרשי מבקש שלא תיערך חקירה נגד כל גורם כלשהו בכל נושא הקשור אליו". מציגה לך את המכתב.

ת. זה לא מטעמי. זה עו"ד של אחי.

ש. אני מציגה בפנייך יפוי כח שצירף מר שלומי בלומנפלד, שבו אתה חתום, ואתה מיפה את כוחו לייצג אותך.

ב"כ הנאשם:

אנחנו כיום בפרשת הגנה, אם חברתי חושבת שיש נפקות למסמך הזה, מן הראוי שהעד הזה יובא כעד תביעה. אני סבור שכאשר מאשימה מכינה תשתית עובדתית לאישום, מן הראוי שכל החומר הזה יהיה בפני ההגנה כחומר שאמור להיות במשפט ואם רוצים להגיש מסמכים מסויימים דרך עד מסויים, זה צריך להירשם בכתב האישום. זה לא היה חלק מהתשתית הראייתית בפרשת התביעה.

<#24#>

החלטה

בית-המשפט אינו מורה לצדדים כיצד להתנהל בשלב זה. ככל שתוגש בקשה תואמת, תתקבל תגובה ותיתנן החלטה.

כעת תימשך חקירה.

<#25#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש את המכתב של עוה"ד בלומנפלד וכן את ייפוי הכח.

הנאשם:

אם אחי אמר את זה בשמי ואמר לעוה"ד לעשות את זה, זה כאילו אני.

ב"כ הנאשם:

נסיר התנגדות.

<#26#>

החלטה

המסמכים מתקבלים כדבוקה אחת ומסומנים ת/13.

<#27#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. אני מפנה אותך לת/2 לחקירתך בפני יוסי גזית, לגיליון 3 שו' 60 ששואלים אותך על המסמך הזה ואומרים לך שיש מכתב משלומי בלומנפלד, ואמרת שאחיך לא רצה שתזמין יחס. (מצטטת). אז הוא כן עוה"ד שלך.

ת. לא אמרתי שהוא לא ייצג אותי. פרנסואה היה אחי הגדול ואם הוא הביא עו"ד והיה מחליט איתו החלטות, אם לגביי או לגביו, הייתי מקבל את זה.

ש. אתה לא דיברת עם שלומי בלומנפלד?

ת. כנראה שכן. אני מכיר את שלומי טוב.

ש. אז הוא כן ייצג אותך?

ת. באיזה תיק הוא ייצג אותי?

ש. בעניין של ביטול התלונה ביח"ס?

ת. ייצג אותי.

ש. אז אני יכולה לומר לך שגם עולה פה ממזכרים שקרן עוה"ד שלך גם התקשרה ביום 6/12 לסגן ראש יח"ס ואמר שאתה לא מוכן להיחקר ולא למסור שום דבר בעניין התלונה?

ת. יכול להיות שזה כי עלינו על כך שזה היחב"ל.

ש. 6/12/09, אתה ביקשת שיבטלו את התלונה שלך ביחס?

ת. או.קי אם קרן כתבה ככה, אז כן.

ש. ביום 22/12, אתה מבקש שוב הגדלת קנטינה למוצרי חלב, ואומר שבפניה האחרונה שלך לא נשאר לך כסף למוצרי חלב.

ת. אני מבקש בשמי או בשם אחרי, מה זה משנה, היינו באותו תא.

ש. ביום 22/12 אתה מבקש שוב הגדלת קנטינה, ודקר לא מאשר לך.

ת. אוקיי.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש.

ב"כ הנאשם:

אין התנגדות.

<#28#>

החלטה

התקבל וסומן ת/14.

<#29#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. אתה בעקבות זה כותב את ה- מכתב שאנחנו מדברים עליו. אני מפנה אותך לת/4, הודעה שלך מיום 27/12/09 בפני החוקר יעקב פילו, מפנה לגיליון 2 שו' 46. (מצטטת). בעקבות הבקשה שלך להגדלה ב-200 ₪ לקנות מוצרי חלב, דקר סירב ואז כתבת לו את המכתב.

ת. כתבתי לו במכתב על האוכל. מה הבעיה. אני לא מבין.

ש. תאשר לי שמה שהכעיס והיה הטריגר...

ת. את אומרת שאמרתי בחקירה, איפה אמרתי.

ש. בגלל שהוא סירב להגדיל לך את הקנטינה של 200 ₪, אתה החלטת לכתוב לו את ה-מכתב נשוא כתב האישום.

ת. רשום פה? אני לא רואה. אם רשום אז רשום

ש. אחרי זה, כתבת את המכתב נשוא כתב האישום?

ת. בגלל זה? לא.

ש. אז אני רוצה להראות לך שזו התנהגות עקבית שלך. כל עוד עושים כל מה שאתה רוצה הכל בסדר, אבל ביום 30/11 נכנס מפקד בית הסוהר ואמר לך שאתה ואחיך עשיתם תרגילים בעניין הטלפון ואצלו זה לא יקרה, יום למחרת אתה שולח לו מכתב ומבקש חקירת יח"ס וגם אומר לעוה"ד שלך שתפנה ליח"ס. ביום 22/12 כשמפקד בית הסוהר לא מאשר לך הגדלה של קנטינה, אחרי שראינו שהוא אישר לך תקופה ארוכה.

ת. לא הוא אישר.

ש. אז זה מכעיס אותך ואתה כותב שוב מכתב.

ת. אם יש עובדות והוכחות, אז מה שעובדה זה עובדה.

ש. כשמשהו לא נראה לך בהתנהגות של מפקד בית הסוהר אתה כותב לו מכתב או נוקט באיזה פעולה כדי להוריד אותו מעליך.

ת. מה זה להוריד אותו מעלי. מה זאת אומרת.

ש. אני מפרשת כך – שלא יהיה בפיקוח צמוד עליך.

ת. אין לי מה לענות.

ש. אראה לך מדוע אתה כן יכול לענות. ביום 30/11 מפקד בית הסוהר היה אצלך ואתה אמרת שלא מקובל עליך שתקפיד בטלפונים, ואם צריך אתה תפתח על כולם.

ת. מה אני יפתח על כולם, מה יש לך את, מה אני עובד עם שב"ס (מרים את קולו).

ש. כשאתה אומר "אני מבקש חקירת יח"ס בקשר לסוהרים וקצינים בבית הסוהר". גם הוא בסכנת פגיעה. יש לך קייס נגדם. נכון?

ת. לא מתכוון לענות לך. לא מתכוון לענות לך מעכשיו על כלום.

הערת בית- משפט:

תילקח הפסקה בת 5 דקות. אני מתיר לסנגורים לשוחח עם הנאשם אך ורק בהקשר לפניותו לענות על שאלות.

לאחר הפסקה:

ב"כ הנאשם:

שוחחתי עם הנאשם והסברתי לו את המשמעות של הימנעות ממענה לשאלות. הנאשם הבין ומוכן לענות. יש לנו עוד מועד קבוע, הנאשם יצא ב-06:00 בבוקר וטרם אכל. וכך גם אמרו לי אנשי השב"ס. הוא לא מרוכז, הוא מבקש שהמשך הדיון יהיה בדיון הבא. להסרת החשש, אני ועו"ד סלטון ברגיל לא מתקשרים איתו.

המשך חקירה:

ת. לא יודע מה לענות.

ש. זה מה שגם מתקשר למה שאמרת לו שהוא אומר של לפתוח על כולם. במכתב של עוה"ד נהרי אמרת שהיא כתבה שיש סוהרים שמבקשים לקחת ממך שוחד. נכון?

ת. קרן נהרי כתבה את זה?

ש. כן. אתה מופתע?

ת. אני לא מופתע מכלום. אם עוה"ד שלי אמרה ככה וככה..

ש. באותו זמן באו אליך סוהרים וביקשו ממך שוחד?

ת. מה שאמרה עוה"ד שלי, מקובל עליי.

ש. תספר למה רצית להתלונן ביח"ס?

ת. לא זוכר.

ש. היו סוהרים שביקשו ממך כסף?

ת. לא זוכר.

ש. דקר אילת ביקש ממך כסף, כדי להיטיב איתך תנאים?

ת. לא זוכר.

ש. אתה יכול לנסות להיזכר מה עמד אחרי המכתב ששלחת למפקד בית הסוהר וליחס מטעם קרן?

ת. לא זוכר.

ש. אמרת היום בחקירה הראשית שיח"ס לא חקרו אותך על כל התלונות שאתה מגיש אליהם. רק שצריך לחקור אותך כנאשם, באים מיחב"ל וחוקרים אותך.

ת. אם אמרתי את זה, אז כן.

ש. במקרה הנוכחי, הספציפי, חקרו אותך ביחס?

ת. לא זכור לי.

ש. אני מציגה בפנייך הודעה מיום 30/12/09 יח"ס לוד, חתימת הנאשם. נחקר על-ידי חוקר יח"ס.

ת. זה אחרי שנעצרתי. אני זוכר שלקחו אותי יחס.

ב"כ המאשימה:

אבקש להגיש.

ב"כ הנאשם:

אין התנגדות.

<#30#>

החלטה

הוגש וסומן ת/15.

<#31#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

המשך חקירה:

ש. זאת-אומרת שיחס כן מתייחסים לתלונות שלך?

ת. אם את אומרת.

ש. אתה אמרת בחקירה הראשית שלא מתייחסים.

ב"כ הנאשם:

חברתי אמרה את זה כמה פעמים. האסיר אמר שלא מתייחסים וכיוונתי אותו לגבי האירוע הזה, והוא אמר שהוא לא זוכר, זו התשובה המדויקת. הפרדתי מהתקופה של דקר עד היום, ושאלתי על התשובה של דקר...

המשך חקירה:

ת. לכל המכתבים ששלחתי להם.

ש. אבל אתה כשביקשו לחקור אותך ביחס, סירבת להיחקר.

ת. לא יודע על מה את מדברת.

ש. מה שהגשתי עכשיו, סירבת להיחקר.

ת. אהה, כי ראיתי שזה יחב"ל.

ש. זה לא יחב"ל, זה יחס.

ת. אני לא יודע, לא קראתי את החקירה אפילו.

ש. אתה נחקר ביח"ס, אתה מסרב להתלונן.

ת. אהה, זה בגלל שיח"ס ויחב"ל זה ביחס.

ש. בגלל זה אתה לא מתלונן יותר ביחס.

ת. לא. אותו יום עשו לי תרגיל כי זה היה באותו בניין. גם זה שהגיע לחקור אותי בכלא אמר שהו א מיחס וביקשתי ממנו תעודה שהוא ביחס והוא אמר שאין לו, ושיש לו תעודת שוטר.

ש. זאת-אומרת שאין לך אמון ביחס.

ת. אין לי אמון במשטרה.

ש. אתה ממשיך לפנות אל יחס. ביחס, יש לך אמון?

ת. לא יודע. לא מכיר אותם.

ש. לא פנית אף פעם ליחס?

ת. לא ראיתי אותם.

ש. את רון, שאני מראה לך בהודעה ת/15 ראית?

ת. אני מכיר, ראיתי, זוכר אותו כחוקר ביחב"ל, וזה היה במשרדי היחב"ל.

ש. הוא אומר לך שהוא מודיע לך שפתחו בחקירה בעקבות בקשתך ועו"ד קרן נהרי ועכשיו אתה מבקש לבטל את התלונה.

ת. זה היה אחרי שנעצרתי.

ש. מה קשור אם נעצרת או לא.

ת. אחרי שנעצרתי לקחו אותי ליחב"ל וחשבתי שזה תרגיל.

ש. יום קודם נחקרת ביחב"ל אצל יוסי גזית, ת/2, בגיליון 3 שו' 50, (מצטטת). הכחשת ואמרת שאם לא היית מעונין לא היית פונה אליהם. לוקחים אותך יום אחרי..

ת. לוקחים אותי לאותם משרדים, חוקר שאני מזהה כחוקר ביחב"ל ואומר לי שהוא מיח"ס, אני צריך להאמין לו?

<#32#>

החלטה

בשלב זה וכפי בקשת הסנגורים ובהסכמת המאשימה, תיפסק החקירה ותחודש במועד הנדחה.

הנאשם לא יבוא בדין ודברים עם באי כוחו בעניינים הקשורים בתיק זה עד שתסתיים חקירתו הנגדית.

הדיון הקבוע ליום 19/12/2012- בעינו.

יזומנו עדי ההגנה, ובמידת הצורך תוגש בקשה מבעוד מועד.

הנאשם יובא על-ידי שב"ס.

<#33#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אגיש את אותה בקשה שהגשתי בעבר לקראת המועד הבא. אצרף את תגובת חברתי, מה אפשר להגיש בהסכמה.

<#34#>

החלטה

הבקשה שתוגש לבית- המשפט תכלול אך ורק את העדים שיש צורך בזימונם.

הסכמות בין הצדדים תוצגנה בפתח הישיבה הנדחית.

<#35#>

ניתנה והודעה היום ח' חשון תשע"ג, 24/10/2012 במעמד הנוכחים.