בפניי בקשה שהוגשה ע"י החייב, שכותרתה בקשה להפחתת התשלום החודשי, למתן הוראות שונות ולהורות על קיום אסיפת נושים.

בבקשה שבפניי עותר החייב להפחתת התשלום החודשי לסך של 300 ₪ רטרואקטיבית מחודש פברואר 2012.

עוד עותר החייב לכלול את הסכומים שהועברו לקופת הכינוס מבנק ערבי ישראלי בע"מ ומחברת הביטוח מגדל בחישובי הסכומים החודשיים ששולמו ע"י החייב וכפועל יוצא לקבוע כי לא קיימים פיגורים בתשלומי החייב.

מעבר לאמור עותר החייב להורות על קיום אסיפת נושים בהצעת ההסדר שהוגשה על ידו.

טענות הצדדים:

החייב טוען כי אין ביכולתו לשלם את התשלום החודשי אשר הוגדל לסך של 2,500 ₪ במעמד הכרזתו פושט רגל, בנסיבות בהן מעסיקתו נקלעה לקשיים ומשכורתו צומצמה לסך של 6,000 ₪ החל מחודש 3/2012, כאשר בחודש 2/2012 לא קיבל שכר כלל.

עוד טוען החייב כי ביום 24.8.12 היה מעורב בתאונת עבודה שבעקבותיה לא חזר לעבודתו ועל כן, הכנסתו החודשית בסך של 6,000 הופחתה בשיעור נוסף של 25%.

החייב נשוי ואב לארבעה ילדים, שלושה מהם קטינים, טוען כי אשתו אינה עובדת מאחר והיא סובלת מבעיות רפואיות שונות ובאלה הנסיבות, יש להיעתר לבקשתו ולהפחית את התשלום החודשי לסך של 300 ₪ החל מחודש 2/12, המועד בו צומצמה הכנסתו.

החייב מוסיף וטוען, כי יש לקזז מחוב הפיגורים סך של 21,028 ₪ אשר הועבר מהחשבון הבנק שלו ושל אשתו לקופת הכינוס באמצעות הבנק הערבי הישראלי בע"מ, וכן סך של כ- 28,618 ₪ שהועברו לקופת הכינוס לאחר שמומשה קרן השתלמות שהיתה לחייב בחב' הביטוח מגדל.

כמו כן, טוען החייב כי יש לקיים אסיפת נושים בעניינו חרף חוב הפיגורים שצבר, בנסיבות בהן הנושה העיקרי בנק מרכנתיל הבהיר כי יסכים לקבל את הצעת החייב ובנסיבות בהן הפקיד החייב סך של 10,000 ₪ בקופת הכינוס והוא אמור לגייס את הסכום החסר עם אישור הצעת ההסדר.

הנאמן מתנגד לבקשה וטוען כי החלטת בית המשפט המורה על הגדלת צו התשלומים ניתנה בנוכחות ב"כ החייב ובמעמד החייב וחרף זאת המשיך החייב לשלם סך של 500 ₪ בלבד, כאשר מיום 25.7.11 חדל לחלוטין מלשלם את התשלום החודשי.

עוד טוען הנאמן נגד התנהלות החייב ומציין כי נוכח מחדליו של החייב נאלץ לעתור לאכיפת חיוביו בדרך של מאסר וביום 31.10.12 הורה בית המשפט על מאסר החייב למשך 21 יום אלא אם ישלם סך של 42,000 ₪. הנאמן מציין כי החייב עתר לעיכוב ביצוע ההחלטה ומתן ארכה של 90 יום להגשת הצעת הסדר. בית המשפט בהחלטתו מיום 13.12.12 הורה על מתן ארכה נוספת לחייב לסילוק מחדליו בטרם תוצא כנגדו פקודת מאסר וביום 16.1.13 הורה בית המשפט כי לא תכונס אסיפת נושים אלא לאחר שהחייב יסלק את החובות שצבר בקופת הכינוס.

עוד טוען הנאמן כי החייב נמנע מלשתף עמו פעולה למימוש זכויותיו בחב' הביטוח מגדל הנאמדות בסך כולל של 150,000 ₪ ולא המציא אישור מפקיד השומה על מנת לממש את הכספים ללא ניכוי מס, כאשר בסופו של יום נאלץ הנאמן לפנות לחב' הביטוח בדרישה לפדות את הפוליסות בניכוי מס על פי השיעורים הנקובים בחוק.

באלה הנסיבות טוען הנאמן כי יש בהתנהלותו של החייב חוסר תום לב עת אין הוא משתף פעולה עם הנאמן, צובר חובות פיגורים ולא מגיש דו"חות כנדרש.

הנאמן מוסיף וטוען כי אין לקזז מחוב הפיגורים את הכספים שהועברו לקופת הכינוס מהבנק הערבי הישראלי ומקרן ההשתלמות של החייב, שכן על החייב מוטלת החובה לשלם את צו התשלומים ללא קשר לנכסים ולכספים האחרים העומדים לזכותו והמוקנים לנאמן על פי הפקודה לצורך מימושם לטובת הנושים.

הנאמן מתנגד לבקשת החייב לכנס אסיפת נושים מאחר ולטענתו הנושה העיקרי בנק מרכנתיל דיסקונט חזר בו מהסכמתו להצעת החייב, מאחר שגילה כי הצעת החייב נמוכה משמעותית משווי נכסיו בני המימוש, וכי למיטב ידיעתו אף לא אחד מהנושים נתן את הסכמתו להצעת החייב ועל כן, ממילא אין טעם בכינוס אסיפה.

עוד מציין הנאמן בהקשר זה, כי לחייב בית מגורים הרשום על שם הוריו המנוחים ואשר הוטל עליו צו איסור דיספוזיציה מיום 25.4.10.

לאור התנהלות החייב בהליך ולאור חוב הפיגורים שצבר, טוען הנאמן כי יש לדחות את בקשת החייב על כל רכיביה.

החייב הגיש ביום 14.3.13 הודעה ובמסגרתה צירף מסמך ממעסיקתו לפיה השתכר סך של 41,244 ₪ ברוטו בשנת 2012.

כמו כן, טוען החייב בהודעה הנ"ל כי חרף טענות הנאמן פנה לפקיד השומה בנוגע לקופת הפיצויים בחב' ביטוח מגדל וקיבל את תגובתו ביום 11.3.13 ועל כן, יש לדחות את טענות הנאמן לאי שיתוף פעולה.

החייב במסגרת הודעתו חזר על טענותיו כי לנוכח מצבו הכלכלי הקשה יש להיעתר לבקשתו ולהפחית את התשלום החודשי רטרואקטיבית מחודש פברואר 2012.

ביום 3.4.13 הוגשה תגובת הכונ"ר במסגרתה הודיע הכונ"ר על הצטרפותו לעמדת הנאמן ומאחר ולא הוגשו דו"חות כנדרש יש לדחות את בקשת החייב.

הנאמן הגיש תגובה להודעת החייב מיום 14.3.13 בה חזר על טענותיו וציין כי פיגוריו של החייב הגיעו לסך של 62,000 ₪. באלה הנסיבות טוען הנאמן כי יש לדחות את בקשות החייב וכי יש לחדש את צו המאסר נגדו בהתאם להחלטת בית המשפט מיום 13.12.12.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובות שהוגשו מצאתי להיעתר לבקשה להפחתת התשלום החודשי בחלקה, ואבהיר;

ההחלטה בדבר הגדלת התשלום החודשי מסך של 500 ₪ לסך של 2,500 ש"ח ניתנה ביום 17.10.10 במעמד הכרזת החייב כפושט רגל, בהתאם לנתונים אשר הונחו בפני בית המשפט.

חרף זאת, בחר החייב שלא לקיים את ההחלטה הנ"ל והמשיך לשלם, על דעתו, סך של 500 ₪ לקופת הכינוס כאשר בחודש יולי 2011 הפסיק לשלם כל תשלום לקופת הכינוס.

באלה הנסיבות, עולה כי החייב בחר שלא לשלם את התשלום החודשי במלואו, עוד בטרם טען להפחתה בשכרו ובטרם הפסיק לעבוד עקב תאונת העבודה שאירעה לו.

יתרה מזאת, החייב טוען דבר והיפוכו, מחד עותר להפחתת התשלום החודשי ומאידך עותר להגשת הצעת הסדר נושים שיש בה תשלום כספי, ובכך עולה כי יש ביכולתו של החייב לפרוע ולו באופן חלקי את חובותיו לנושים ובוודאי לא לצבור חובות חדשים בקופת הכינוס.

מעבר לאמור אציין, כי החייב אינו מגיש דו"חות דו חודשיים, דבר שיש בו כדי להטות את הכף אל עבר דחיית הבקשה, שכן בהתנהלות זו מקשה הוא על הנאמן ועל בית המשפט להתחקות אחר מצבו הכלכלי האמיתי, ולאשש טענותיו.

כמו כן, כעולה מתגובת הנאמן, החייב צירף לבקשתו אישור בדבר הגשת תביעה למל"ל בגין תאונת העבודה שעבר, אך לא עידכן דבר אודות תוצאותיה ולא מסר כל עדכון האם קיבל כספים בגין פגיעתו בעבודה מכל מקור לרבות המבטח.

באלה הנסיבות, היה מקום לדחות את בקשת החייב להפחתת התשלום החודשי, לאור התנהלותו האמורה בהליך.

יחד עם זאת, וחרף התנהלותו הבעייתית של החייב, מצאתי להיעתר לבקשה בחלקה ולהפחית את התשלום החודשי לסך של 1,000 ₪ רטרואקטיבית החל מחודש 8/2012 בנסיבות בהן אכן עולה כי חל שינוי נסיבות בהכנסותיו של החייב מאז הוגדל התשלום החודשי וכי אכן צומצמה משכורתו של החייב, אשר טרם חזר לעבודתו בשל תאונת העבודה שעבר.

על אף קבלת הבקשה להפחתת התשלום החודשי, נתתי דעתי לעובדה כי החייב לא מילא אחר החלטותיי ולא סילק את חוב הפיגורים שצבר, חרף ארכה שניתנה לו, ועל כן מורה אני על מאסרו של החייב למשך 21 יום, אלא אם כן ישלם לקופת הכינוס סך של 30,000 ₪ תוך 60 יום מהיום ויגיש דו"חות דו חודשיים מגובים באסמכתאות למשך ששת החודשים האחרונים.

אני דוחה את בקשת החייב כי יש לקזז מחוב הפיגורים את הכספים שמומשו מקרן ההשתלמות ומפוליסת ביטוח המנהלים שעמדו לזכותו וכן מהכספים שהועברו לקופת הכינוס מהבנק הערבי לישראל בע"מ, בנסיבות בהן מוטלת על החייב החובה לשלם את התשלום החודשי ללא קשר לכספים ולנכסים אחרים עומדים לזכותו, נכסים אשר מוקנים לנאמן על פי הפקודה ממועד הכרזתו של החייב כפושט רגל עבור נושיו.

באשר לבקשת החייב לקיום אסיפת נושים בהצעת ההסדר שהוגשה על ידו, סבורני כי דין הבקשה להידחות בנסיבות בהן החייב לא פעל בהתאם להחלטתי מיום 16.1.13 ולא סילק את חוב הפיגורים שצבר חרף הארכה שניתנה לו.

דומה שאין צורך להבהיר כי תנאי לקיום אסיפת נושים בסילוק חוב פיגורים בקופת הכינוס.

לסיכום:

א. אני מורה על הפחתת התשלום החודשי לסך של 1,000 ₪ רטרואקטיבית מחודש 8/2012.

ב. אני מורה על מאסרו של החייב למשך 21 יום אלא אם כן יפקיד סך של 30,000 ₪ תוך 60 יום בקופת הכינוס ויגיש דו"חות דו חודשיים למשך ששת החודשים האחרונים מגובים באסמכתאות.

ג. טענות החייב בדבר קיזוז סכומים שונים על חשבון חוב הפיגורים ועתירתו לקיום אסיפת נושים, נדחות.

ד. אני מורה לנאמן לערוך חישוב מחדש של חוב הפיגורים בהתחשב כי התשלום החודשי הופחת רטרואקטיבית מחודש 8/2012 ולהביאו לידיעת החייב על מנת שיפרע החוב על ידו, לאלתר.

אין באמור כדי לגרוע מהגשת בקשה ע"י הנאמן לאכיפת חוב הפיגורים הנותר, ככל שהחוב לא יסולק במלואו.

ניתנה היום, י"ב סיון תשע"ג, 21 מאי 2013, בהעדר הצדדים.