1. מונחת בפני בקשה לצרף חשבונית מס בסכום של 153,000 ₪ בתוספת מע"מ, וכן לצרף הסכם מימון בין חברת מימון ומבקשת וכל האסמכתאות המעידות על ביצוע התשלום בפועל.
2. הבקשה מתייחסת לאסמכתאות לגבי תשלום בפועל עבור מסור שנטען, כי נגנב בארוע הפריצה הנדון בתביעה. לכתב התביעה צורפה הצעת מחיר לגבי המסור בסכום של 153,000 ₪ ולא צורפו האסמכתאות הנוספות המעידות על ביצוע התשלום בפועל.
3. לבקשה צורף תצהיר הבעלים של המבקשת, שמצהיר כי במהלך שמיעת ההוכחות הוברר לו, כי עקב טעות בתום לב לא צורפו הראיות.
4. המשיבה מתנגדת לבקשה בצורה נחרצת כאשר היא מדגישה, כי מדובר בתביעה שהוגשה לפני כ-5 שנים ופרשת התביעה הסתיימה, ולאחר שנמשמעו חלק מראיות המשיבה.
5. בנוסף טוענת המשיבה, כי המבקשת לא הצגיה על טעם ענייני מדוע הגשת הראיות מתבקשת בשלב כה מאוחר.
6. לאחר שבחנתי הבקשה והתגובה הגעתי למסקנה כי דינה להתקבל.

ואילו נימוקי החלטתי:

• 1. במקרה זה, אין בראיות החדשות משום הפתעה מהותית.
  2. אין בקבלת הבקשה משום יצירת ייתרון דיוני למבקשת. המשיבה תוכל לחקור נגדית את הבעלים של המבקשת ו/ או עדים נוספים (ואף להביא חוות דעת נוספת מטעמה) וכל נזק דיוני לא ייגרם לה.
  3. מן הצד השני, דחיית הבקשה עלול לגרום לעיוות דין חמור ויימנע מבית המשפט עשיית משפט צדק.

1. לאור האמור, הבקשה מתקבלת.
2. על המבקשת לדאוג להייצבות המצהיר מטעמה בדיון.

ניתנה היום, כ' אדר תשע"ה, 11 מרץ 2015, בהעדר הצדדים.