טוען...

הוראה לבא כוח תובעים להגיש (א)סיכומים

עירית הוד09/01/2014

בפני כב' השופטת עירית הוד

התובעים

1. בנק ערבי ישראלי בעמ

נגד

הנתבעים

1. ס.נ לצילום בע"מ

2. עאבד נימר

3. סעיד סעדי

4. בנק ערבי ישראלי נצרת 34002 – הנתבע שכנגד

<#2#>

נוכחים: מטעם התובע 1: עו"ד ננסי אבו שקארה

מטעם הנתבע 2: עו"ד חליליה

מטעם הנתבע 3: בעצמו וע"י ב"כ עו"ד הווארי

פרוטוקול

ב"כ התובע1: עד היום לא קיבלתי את התצהירים מחברי. חברי עושה דין לעצמו, הוא הגיש אך אתמול את התצהירים. בית המשפט נתן החלטה לפני שנה, והורה על הנתבעים להגיש תצהירי עדות ראשית בתוך 45 ימים, אך לא הוגשו התצהירים. הגענו לערעור במחוזי, ובכל זאת נתתי את אישורי, הזוכה הסכים כי חבריי יגישו תצהירי עדות ראשית אך עד היום לא הוגשו התצהירים. חברי הגיע הבוקר ואמר כי יש לו תצהירים אך אנחנו בשלב הוכחות ולא מקובל כי רק היום יגיש את תצהיריו.

ב"כ הנתבע2: חברתי לא עיינה בתצהיר על אף שזה נשלח אתמול למשרדה. זה תצהיר של עמוד וחצי. אני עברתי על התצהיר של הבנק, אתמול יצא לי לעיין בתיק וראיתי כי תצהיר מטעמנו לא הוגש ולכן הוגש בדחיפות רק אתמול. קיים תצהיר בתיק. יכול להיות כי אחרי חקירת העד מטעם הבנק, אחליט למשוך את התצהיר.

ב"כ הנתבע3: אני לאורך כל הזמן, הסכמתי לכל הבקשות.

ב"כ הנתבע2: אבקש למחוק את התביעה בתיק אזרחי 6803-01-10 בשל אי תשלום אגרה.

<#5#>

פסק דין

מורה על מחיקת התביעה בתיק אזרחי 6803-01-10 בשל אי תשלום המחצית השנייה של האגרה.

שאלת ההוצאות בגין תיק זה תילקח בחשבון במסגרת תיק אזרחי 3467-12-08.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ח' שבט תשע"ד, 09/01/2014 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת

ב"כ התובע: מציגה אישור על תשלום המחצית השנייה של האגרה. מציגה תדפיסים עדכניים מאתמול לגביי יתרת חובה.

ב"כ הנתבע3: לי אין מצהירים מטעמי, אסתפק בחקירה נגדית של נציג הבנק.

ב"כ הצדדים: מוסכם שלא תוכשר כל עדות שמיעה, עדות סברה, שינוי חזית, הרחבת יריעה, עדות בעל פה נגד מסמך בכתב וכל עדות בלתי קבילה אחרת.

ב"כ הצדדים: נבקש הפסקה על מנת לבחון עמדותינו.

-לאחר הפסקה-

ב"כ הצדדים: לא עלה בידינו להגיע להסכם.

מר מג'די אבו רחמאן, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן ת/1.

חקירה נגדית לעו"ד חלילה:

ש: אין מספר תעודת זהות על התצהיר. יש לך תעודה מזהה?

ת: מציג תעודה מזהה.

ש: תעודת עובד בנק יש לך?

ת: אני כבר אינני פקיד בנק, מה16/10/13.

ש: למעשה אתה סיימת תפקידך אצל התובע.

ת: נכון.

ש: את שני הנתבעים אתה מזהה, מכיר אותם?

ת: בפנים לא. ההצהרה שלי היא מכוח עיון במסמכים, לא ניהלתי את התיק ואני לא מכיר אותם.

ש: מתי התחלת לעבוד בבנק?

ת: 01/11/96. התחלתי בבעיינה שנתיים ואחרי 12 שנים בהנהלה הראשית, 3 שנים בנצרת.

ש: מתי נכנסת לסניף נצרת ומתי סיימת שם?

ת: ב01/11/10 התחלתי.

ש: והמשכת עד שהתפטרת?

ת: כן.

ש: סגן מנהל לא פותח חשבונות.

ת: נכון אבל בודק את כל המסמכים של פתיחת חשבון כולל תנאי ניהול, הצהרת דירקטוריון, החלטת חברה לפתוח חשבון, ערבות בעלים.

ש: המסמכים שצירפת לתצהירך זה לא נבדק על ידך?

ת: לא, אני עיינתי בהם.

ש: אז אתה יודע מי חתום מטעם הבנק על מסמכים אלה?

ת: מעיין בתצהיר. אעיסה זאיד, שהיום הוא מנהל בכיר בבנק.

ש: אז הוא היה פקיד?

ת: הוא היה סגן מנהל, אותו תפקיד שעשיתי.

ש: קודם שאלתי אותך אם סגן מנהל פותח חשבון בנק ואמרת שלא.

ת: טכנית הוא לא פותח.

ש: אמרת שסה"כ בודק את המסמכים.

ת: הפעולה הטכנית עושה אותה פקיד, לזה אני התכוונתי לפתיחת חשבון. לגביי בקרה ובדיקת מסמכים, עושה אותם מורשה חתימה שזה סגן המנהל.

ש: מי הפקיד שביצע את העבודה הטכנית?

ת: לא עבדתי שם.

ש: לגביי האופן בו נפתח חשבון בנק, על ההסבר שניתן ללקוח במעמד פתיחת חשבון וחתימה על ערבות. איך זה מתבצע?

ת: בשלב ההקדמה יושב מורשה חתימה או מנהל עם הלקוחות, מבין מה הם רוצים בבקשה שלהם, ופותחים את החשבון, הפעולה נעשית אצל פקיד, הבקרה נעשית אצל מורשה חתימה או אצל סגן המנהל או מנהל הסניף.

ש: לגביי ההסבר והאינפורמציה שמספק הבנק ללקוח החדש שרוצה לפתוח חשבון כאשר מחתימים אותו לכאורה על הערבות.

ת: במקרה של פתיחת חשבון חברה, החייב בעצם הוא החברה, וברגע שמחתימים את הבעלים על הערבות, מסבירים להם שהם כאילו ערבים על כל החובות של אותה חברה ללא הגבלה בסכום ושהם לא ערבים מוגבלים ולא חותמים על ערבות יחיד או מוגבלת בסכום, ולא מוגנים על פי חוק. הם חותמים על כל החובות שיהיו לחברה, במעמד הפתיחה ובעתיד, במידה והיא לא עומדת, הם יהיו חייבים.

ש: אתה יידעת את עורכת הדין שלך לפני שהגעת היום שאתה הפסקת לעבוד אצל התובע?

ת: כן.

ש: אני מבין כי בכל מקרה של פתיחת חשבון חברה, הבעלים של החברה מוחתם על ערבות לא מוגבלת.

ת: זה הנוהל. הוא גם מקבל הודעה, כל אחד שחותם מקבל הודעה שמסבירה לו על תנאים אלה.

ש: יש לך להציג לך את ההודעה שנשלחה לנתבעים 2,3?

ת: יש בתיק. מציג תנאי ניהול חשבון. אחרי זה יש דוגמת חתימה. אחרי זה יש כתב ערבות.

ש: שאלתי על מסמך מסוים. אמרת שאחרי שהוא חותם, הוא מקבל הודעה מסוימת.

ת: כן, הוא מקבל העתק, הודעה לערב. אני לא רואה שיש פה.

ש: אותו פקיד, אעיסה זאיד, הוא זה שחתום על מסמכי הערבות או שאתה לא יודע?

ת: הוא חתום על הכל.

ש: אתה מזהה את חתימתו?

ת: כן. מלמעלה.

ש: איפה?

ת: על כל המסמכים למעלה.

ש: אני רואה כמה חתימות.

ת: אני רואה רק אחת, היא חתימה של בקרה. אני מאשר את החתימה של זאיד על מסמך דוגמת החתימה.

ש: אני מעיין בעמוד האחרון של נספח ג'1 שנקרא ערבות מתמדת ללא הגבלה בסכום. בעמוד 4, שאלתי אותך קודם ואמרת שאעיסה הוא זה שנתן את ההסבר. בפועל אני רואה חתימה של מישהו אחר.

ת: את מי שעושה טכנית את הטופס, והלקוח חותם מולו, הוא מאשר את החתימה. לאחר מכן, מורשה חתימה או מנהל או סגן, בעל חתימה, בודק ועובר על המסמכים ומסמן למעלה כי הוא ראה את המסמכים והכל תקין.

ש: אז אישור החתימות של סגן המנהל, הוא לא פרונטאלי מול הלקוח?

ת: לא, זה בקרה פנימית.

ש: סגן המנהל סומך על מה שהפקיד אומר לו?

ת: הוא מבקר אותו. אם צריך לתקן משהו אז קוראים ללקוח ועושים הכל מחדש, אם יש טעויות.

ש: למה אין תצהיר של אעיסה זאיד?

ת: אין לי מושג.

ש: הוא עדיין עובד של הבנק, אעיסה?

ת: כן.

ש: עיינת בדפי חשבון של הנתבעת 1?

ת: בזמנו, כשכתבתי את התצהיר. אחרי זה לא ראיתי כלום.

ש: עיינת בחשבון בנק מאז פתיחת החשבון ועד הגשת התביעה או עיינת בשורה התחתונה, שיש יתרת חוב?

ת: לא זוכר, זה היה ב2008.

ש: אז יכול להיות שאתה לא זוכר ובפועל לא עיינת.

ת: אני בד"כ, מה שבטוח, אני בודק מה שכתוב בתצהיר, מאמת את היתרות ורואה את השורה התחתונה. בד"כ אני בודק כמה חודשים אחורה. במקרה הספציפי הזה אני לא זוכר מה היה.

ש: מה ז"א כמה חודשים אחורה?

ת: לפעמים שלושה, לפעמים שישה. תלוי.

ש: התצהיר מולך נחתם ב01/11/11, עיינת בדפי חשבון בנק מחודש יוני-יולי-אוגוסט 2011, ולא לפני.

ת: כן.

ש: מה שהיה במעמד פתיחת החשבון..

ת: יש דברים שאני לא. את התנועות הספציפיות שאני מזכיר בתצהיר, כן בדקתי, שהכסף נכנס או לא נכנס. אני חייב לבדוק את זה.

ש: כמה אשראי ניתן לחברה בחשבון הספציפי הזה אתה יודע?

ת: אני יכול להגיד מה היתרה אז.

ש: אתה יודע לתת לי תשובה כמה אשראי ניתן ?

ת: אשראי מקורי לא יודע.

ש: הלוואות?

ת: לא יודע. אני לא יודע כמה הלוואות החברה לקחה. אני לא יכול לזכור את זה.

ש: אתה בדקת זאת על מנת לזכור?

ת: ביום ההצהרה, כן, בדקתי. היום אני לא יכול להגיד לך במספרים מה היה שם.

ש: כמה מסגרת ניתנה לנתבעת1?

ת: אני לא זוכר.

ש: 10 אלף? 100 אלף? 300 אלף?

ת: לא זוכר.

ש: הבנק מפרסם או נותן הנחיות מסוימות למתן אשראי מכל סוג?

ת: כן. יש מדיניות. השיקולים העיסקיים. יש מדיניות שמתייחסת קודם כל לאנשים שאתה עובד מולם, המצב הפיננסי של העסק, צרכי האשראי של העסק, ויש שיקול עסקי של אותו אדם, שעומד מול הלקוח, אם לתת או לא לתת. לפעמים לפי כל המסמכים צריך לתת ומחליטים לא לתת. זה עניין שיקול עסקי של מנהל היחידה.

ש: מי הוא מנהל היחידה?

ת: כל מורשה חתימה בסניף וכל מנהל יכול להחליט אם לתת או לא לתת. אם זה מעבר לסמכות שלו, הוא פונה לסמכות גבוהה יותר.

ש: אני אומר לך שהנתבעת 1 במהלך תקופת ניהול החשבון, חזרו 9 שיקים, והבנק עדיין המשיך לתת לנתבעת להשתמש בשיקים. נכון או לא?

ת: לא ניהלתי את החשבון.

ש: בדקת אם זה נכון?

ת: לא ניהלתי את החשבון.

ש: לפני שחתמת על התצהיר, בדקת את היסטוריית החשבון? זה הופיע שחזרו 9 שיקים ושעדיין הנתבעת 1 הורשתה להשתמש בשיקים.

ת: לא. חוץ מזה, אתה לא יכול לשלול מאדם שהזמין פנקסי שיקים ויש לו בכמויות כי הוא חברה, ועדיין לא הוגבל, אתה לא יכול למנוע כל שימוש בשיקים, חוקית. אלא אם כן הוא חורג ואז אתה מחזיר לו.

ש: חברה שבחשבון שלה לא מכובדים 9 שיקים יכולה לבקש ולקבל עוד פנקסי שיקים?

ת: אם זה עדיין שיקול עסקי של מנהל היחידה, כן להזמין או לא להזמין עוד פנקסי שיקים. אישית, אם הייתי מנהל תיק שיש בו 9 החזרות, לא הייתי מזמין עוד שיקים.

ש: היתרה שהצטברה בחשבון של נתבעת 1 על סכום של 128 אלף ₪. אתה יכול להגיד לי איך הגיע ליתרה כזו?

ת: לא זוכר. ההצהרה שלי על יתרות שראיתי באותו יום.

ש: לגביי ציר זמן מחודש מרץ 2003 במעמד פתיחת החשבון ועד לדצמבר 2008, מה הן הנקודות העיקריות והמרכזיות בחשבון הזה?

ת: לא הייתי שם.

ש: אתה לא יכול להעיד מי בפועל ניהל את החשבון, אם שני בעלי העניין או אחד מהם.

ת: נכון.

ש: אפנה לסעיף 2 לתצהירך. למה אתה מתכוון?

ת: האופציה השנייה.

ש: בכל מה שקשור לחשבון אתה לא יודע כלום מלבד מסמכי הבנק.

ת: נכון.

ש: אפנה לסעיף 4 לתצהירך. איפה ריבית מירבית מופיעה?

ת: צריכה להיות בתנאי הניהול, בסעיף ריבית.

ש: תפנה אותי לסעיף או מסמך מסוים.

ת: יש בסעיף 1, אני לא מכיר את זה בעל פה. זה בסעיף 1 בתנאי ניהול וגם בסעיף 4.

ש: איפה כתוב ריבית מירבית?

ת: (מעיין במסמכים) – אני צריך לקרוא את כל הסעיפים. אני לא יודע את זה בעל פה, איפה נמצאת כל מילה.

ש: אפנה אותך לסעיף 5 לתצהירך. איפה ההתראות?

ת: הן צריכות להיות בתיק של הלקוח.

ש: בנספחים שלך לא ראיתי התראות.

ת: (מעיין במסמכים) – הן צריכות להיות בתיק.

ש: אפנה לסוף סעיף 5 לתצהירך. אני מעיין בנספח ב' ואני רואה שם תאריך, 26/10/11, יתרת חובה 161,315. מה הסברך לזה?

ת: המסמך שאתה מראה זה מה26/10. היתרה שאני ציינתי פה היא מה27/10.

ש: תסתכל שוב. קראת ועיינת בתצהיר לפני שחתמת עליו?

ת: כן. בכל זאת, יש הפרש בתאריכים שיכול להיות שיש פעולה שאני לא יכול להצביע עליה עכשיו. אני לא יודע מה הפעולה הזו.

ש: בתצהירך, המספר 128,214 לא קיים במסמך שאתה יכול להפנות אליו, יתרת החוב.

ת: יש מסמך.

ש: בתצהירך אין מסמך כזה.

ת: אבל זה לא שולל את היתרה ב2008.

ש: ענה לשאלתי. נכון או לא נכון שאין מסמך כזה המעיד על יתרת 128,214.

ת: אם צורף מסמך לא נכון, זה לא אומר שהיתרה לא נכונה.

ב"כ התובע: אני מבקש להציג לעד מסמכי חשבון.

ב"כ הנתבעות2: אני מתנגד.

<#9#>

החלטה

אני מתירה את הגשת המסמכים לעד ומתירה גם הגשתם.

המסמכים מוגשים ומסומנים ת/2.

<#10#>

ניתנה והודעה היום ח' שבט תשע"ד, 09/01/2014 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת

ש: אפנה אותך לסעיף 14 לתצהירך. איך אתה מסביר את הסתירה בין סעיף 14ד' ל-14י'?

ת: (מעיין בתצהיר) – לגביי טענתך, אני לא הזכרתי בסעיף 14ד' תיק מימוש ולא כלום. קורא את הסעיף.

ש: כלומר, תיק אחד לשלושה רכבים בניגוד למה שאמרת בסעיף 14י', שצריך תיק נפרד לכל רכב?

ת: אין סתירה. אם אתה תופס היום רכב אחרי חודש תופס עוד אחד ואחרי חודשיים עוד אחד, אז הדברים האלה נעשים בייעוץ משפטי, לגביי מימוש משכון.

ש: סעיף י"א. בשורה לפני האחרונה. מה ז"א "רק לאחרונה"?

ת: ביום שהתקבל הכסף, אני לא זוכר בעל פה תאריך. איך שהתקבל הכסף עדכנו.

ש: יש אסמכתא במסגרת התצהיר?

ת: יש דפי חשבון.

ש: אפנה לסעיף 14כ"ז. מאיפה אתה יודע כי התובע העלים את הרכבים?

ת: זה מידע שמקבלים ממי שמטפל בתיק. אני יודעת זאת מהעו"ד.

ש: בסעיף אחד למעלה, מה זה הסדר סביר?

ת: זה לא מה שאני מחליט. אני לא אמור לדעת. ברגע שהתיק עובר לתביעה משפטית אני מפסיק להתערב בו.

חקירה נגדית לעו"ד הווארי:

ש: אמרת קודם לחברי כי לא ידעת על מסגרות אשראי, הלוואות?

ת: נכון.

ש: האם כן ידעת על סכום החוב ברגע שהועבר לטיפול משפטי?

ת: כן, מה שמופיע בתצהיר.

ש: איפה זה מופיע בתצהיר?

ת: בסעיף 5.

ש: שזה 128,214 ₪?

ת: כן, זה אותו תאריך.

ש: בתצהירך אתה עונה כביכול על תביעה שכנגד של חברי בכל הנוגע לרכבים אשר היו משועבדים בתקופת אותו חשבון. יש לך מושג כמה רכבים היו?

ת: היו שישה רכבים.

ש: יש לך מושג אם הכספים או השעבודים התקבלו כנגד הלוואה שהועמדה לטובת הנתבעת 1?

ת: לא יודע, לא הייתי שם.

ש: עד אותו מועד שהחשבון הועבר לטיפול משפטי, לא מומשו משכונים של הרכבים הנ"ל.

ת: (מעיין בתצהיר) – לא יודע.

ש: האם יש לך מושג מתי מומשו המשכונים של הרכבים?

ת: לא יודע, לא זוכר.

ש: אם אומר לך שכל המשכונים מומשו לאחר העברת החשבון לטיפול משפטי, דהיינו, כל סכום שהתקבל במימוש המשכונים של הרכבים, יש לקזזו מחובה של הנתבעת 1?

ת: כל סכום שנקבל בתיק, בטח מקזזים.

ש: כל סכום שהתקבל עקב מימוש המשכונים של אותם רכבים, במקרה וזה בוצע לאחר העברת החוב לטיפול המשפטי, יש לקזזו מכל סכום חוב. נכון?

ת: כל סכום חוב הכולל גם את כל ההוצאות בגין התפיסה.

ש: אם אומר לך שאחד הרכבים עבר ת"ד כפי שאתה מציין בתצהירך, כאשר פוליסת הביטוח של אותו רכב הייתה משועבדת לטובת הבנק והבנק היה זכאי לקבל את אותו סכום. האם אתה מאשר כי הבנק זכאי לקבל אותם סכומים מיד לאחר דרישתו הראשונה?

ת: כן.

ש: אם אומר לך שמחיר הרכב היה דאז עומד על סך 60,000 ₪. אולם, הואיל והבנק לא דרש את הכסף במועדו, נתקבלו כספים מחברת הביטוח, קטנים ופחות ממחירון הרכב, והכל עקב מחדלו של הבנק. מאשר?

ת: לא.

ש: אפנה אותך לסעיף 14ד' לתצהירך. מאיפה נקבת בסכום המצוין שם?

ת: הכל זה נעשה לפי ייעוץ משפטי וגם במטרה לחסוך לאותו לקוח ולא להעמיס עוד על חשבון.

ש: אפנה לסעיף 12. הסכומים האלה מה מקורם? למה הבנק קבע שכל רכב שווה 40,000 ₪?

ת: זה הסכום הסביר שאפשר לגבות אותו. חוץ מזה, הכל נעשה בייעוץ משפטי. אני לא עו"ד ולא משרד עו"ד ולא אני קבעתי.

ש: אתה מאשר כי באותו מועד בו הועבר התיק לטיפול משפטי, כל רכב עלה 40,000 ₪.

ת: לא. כי פתיחת התיק, סכום פתיחת התיק נעשית לפי ייעוץ משפטי, העו"ד המטפל הוא הקובע את הסכום.

ש: חוזר על השאלה.

ת: אני לא קובע את הסכום.

ש: אתה הצהרת בסעיף 14ד' ומסרת כרגע שאותה הצהרה נתקבלה בעקבות ייעוץ עו"ד. נכון?

ת: לא.

ש: מפנה לסעיף 14ד'. אתה אומר כי מימוש שלושת הרכבים הוערך על ידי הבנק ב40,000 ₪ לרכב.

ת: אני לא אמרתי את זה. אמרתי כי התיקים נפתחו בהוצל"פ על סך 120,000 ₪.

ש: אמרת כי תיק המימוש נפתח על שלושה רכבים.

ת: כן.

ש: ומטעם זה נקבע 120,000 ₪, קרי, 40,000 ₪ לרכב. איך זה לא מתיישב עם העובדה כי באותו מועד שהעברתם את התיק לטיפול משפטי, כל רכב הערכתם אותו ב40,000 ₪?

ת: אני אמרתי שהסכומים שננקבו במימוש, נעשו על ידי עו"ד. ההצהרה שלי היא בהתאם לקביעת העו"ד.

ש: אז בהתאם לאותה קביעת עו"ד, עם העברת התיק לטיפולו, קבע הוא כי כל רכב שווה 40,000 ₪.

ת: לא נכון. זה לא עניין של שווה. זו החלטה שלו.

ש: המסר פה אומר כי עלות ושווי ששת הרכבים, אז עם העברת התיק לטיפול עו"ד, עולה על החוב של הנתבעת. נכון?

ת: לא יודע.

ש: שישה רכבים כפול 40,000 ₪ לכל רכב, בהתאם לקביעת אותו עו"ד, שווה 240,000 ₪, כאשר החוב של הנתבעת 1 ב27/10/08 עומד על סך 128,000 ₪, כלומר, הנתבעת 1 נותרה ביתרת זכות של כמעט 110,000 ₪.

ת: זה בהנחה כי כל הרכבים נתפסו ונמכרו ב40,000 ₪ וכל הכסף נכנס לחשבון. הלוואי שזה היה כך, אז לא היינו פה.

ש: אם אומר לך כי כבר מתוך ששת הרכבים רכב אחד ירד מהכביש והוכרז באובדן גמור, והבנק היה זכאי לקבל את אותם 40,000 שקבע אותם ישירות מחברת הביטוח. דהיינו, כבר מלכתחילה יש לקזז מאותו חשבון מאותו חוב, סך של 40,000 ₪. מאשר?

ת: הסכום פיצוי, קובעת אותו חברת הביטוח ולא הבנק. חברת הביטוח יש לה את כל חישוביה ואת ההפחתות, את החובות ואז היתרה חייבת להעביר לפי סעיף שעבוד בפוליסת הביטוח. הבנק לא יכול לחייב בסכום מחיר הרכב.

ב"כ הנתבעת3: אבקש להגיש את פוליסת הביטוח של הרכב שירד מהכביש.

פוליסת ביטוח מוגשת ומסומנת נ/1.

ב"כ התובע: חברי לא יודע מה התובע ניסה לעשות על מנת לגבות הכסף. אין לו אסמכתא לכך. הבנק ניסה כמה פעמים לדבר עם חברת הביטוח.

ש: אפנה לסעיף 14כ"ד לתצהירך. מתי הכספים האלה התקבלו?

ת: אני לא זוכר.

ש: האם הם מומשו לאחר שהתיק הועבר לטיפול משפטי?

ת: לא זוכר.

ש: על פי המסמכים שבדקת, וציינת קודם בחקירה פה, כי כל מה שכתוב בתצהיר לעניין סכומים, תאריכים ורכבים זה היה בידיעתך האישית. נכון?

ת: כן.

ש: אז אותם שלושה רכבים שהוזכרו בסעיף 14כ"ד אתה לא זוכר אם זה היה לפני ה27/08/08 או אחרי?

ת: לא זוכר.

ש: האם אותם שלושת הרכבים כוללים גם אותו רכב שהוכרז עליו אובדן גמור?

ת: לא. בגינו נכנס 29,000.

ש: בפועל, התקבלו כספים בגין ארבעה רכבים?

ת: כן.

ש: האם יש לך מושג אם בחשבון התנהל חשבון ניכיונות?

ת: אני לא ניהלתי את החשבון.

ש: האם יש לך מושג אם ננקטו הליכים כלשהם נגד צדדי ג' בגין אותם שיקים שהופקדו בחשבון הנתבעת 1?

ת: השיקים הועברו לעו"ד והוא טיפל בהם.

ש: אבל יש שיקים של צדדי ג'?

ת: כן.

ש: יש לך מושג מה גובה סכום השיקים?

ת: לא.

ש: האם אתה יודע אם התקבלו כספים כלשהם במסגרת אותם תיקים של צד ג'?

ת: לא יודע.

ש: האם יש לך מושג אם ננקטו הליכים בכל השיקים?

ת: לא יודע.

ש: ואם אומר לך שהבנק מחזיק שיקים שסכומם עולה על 700,000 ₪. האם אתה מאשר?

ת: לא יודע.

ש: האם במהלך עיונך במסמכי החברה ובשיקים שלפי הצהרתך, הועברו לטיפול עו"ד, יכולת לראות סכומי שיקים ?

ת: אם השיקים עברו, איך אראה אותם? לא ראיתי.

ש: בהיותך עובד בנק, לא ראית לנכון בתצהירך להתייחס לכל סכום שנקבע במסגרת אותם תיקים של צדדי ג'?

ת: לא חובה.

ב"כ התובע: אני מתנגדת. אם היו מתקבלים כספים משיקים של צדדי ג', זה היה נכנס לדפי החשבון והיה מזוכה החשבון, כמו שקרה עם הרכבים.

ש: אפנה לסעיף 14כ"ח-כ"ט. אתה מתייחס לכתב התביעה שכנגד?

ת: כן.

ש: אפנה לסעיף 14כ"ח. שלוש שורות אחרונות. האם אתה מתייחס בסעיף זה לאותם ארבעה רכבים שנתפסו על ידי הבנק ונמכרו?

ת: כן.

ב"כ התובע: מבקשת לציין כי ב"כ הנתבעים התייחס ברוב שאלותיו לכתב התביעה שכנגד שהוגש, שכבר דנו בעניין והתביעה נמחקה. עדיין ממשיך לדון בכך. שאלותיו לא היו ענייניות.

חקירה חוזרת: אין.

ב"כ התובע: אלו עדיי.

ב"כ התובע: אני מתנגדת להגשת התצהיר מטעם הנתבע. לא קיבלתי אותו עד היום ואני לא ערוכה לחקירה.

<#11#>

החלטה

אכן התצהיר הוגש רק אתמול וכפי שכבר ציינתי, עניין זה יקבל ביטוי בפסק הדין. יחד עם זאת, מצאתי כי ניתן לסיים את התיק היום ועל כן, אעשה כעת הפסקה של רבע שעה על מנת לאפשר לב"כ התובע להיערך לחקירת הנתבע.

<#12#>

ניתנה והודעה היום ח' שבט תשע"ד, 09/01/2014 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת

ב"כ התובע: אבקש לשחרר את העד מטעמי. בסיכומים אטען לעניין ההוצאות.

הנתבע 2, מוזהר כחוק על חובתו לומר את האמת ולאחר שהבין את האזהרה עונה לשאלות בחקירה ראשית:

כל האמור בתצהירי הינו אמת. אני מאשר את תוכנו ואת חתימתי על התצהיר.

התצהיר הוגש וסומן נ/2.

חקירה נגדית:

ש: תעודת הזהות שלך היא 034002444?

ת: כן.

ש: בסעיף 4,5 לתצהירך אתה מצהיר כי מעולם לא פגשת את המצהיר מטעמנו וכי הוא לא ידע כלום על החשבון.

ת: נכון, אני לא מכיר אותו.

ש: כשהיית פונה לבנק לקבל אשראים, היית יושב עם הפקידה. אתה יודע שלפי הנחיות הבנק לא רשאית הפקידה לתת לך אשראים אלא רק מי שבדרג ניהולי או מורשה חתימה?

ת: לא יודע.

ש: אני אומרת לך שלפי נהלי הבנק, פקידה בד"כ לא יכולה לתת אישורים לגביי אשראים, במיוחד כשמדובר בחברה בע"מ. מי שנותן זה או סגן מנהל או מנהל בכיר.

ת: זה נוהל של הבנק, לא שלי.

ש: מי שנתן לך את האשראים הוא או מנהל או סגן מנהל הבנק.

ת: אז למה הוא לא בא לפה?

ש: מפנה לסעיף 8. כשהפקידה החתימה אותך על מסמכי פתיחת חשבון ועל מסמכי ערבות, היא לא הסבירה לך שאתה מחויב בערבות אישית לחובות החברה?

ת: לא.

ש: אז אתה אומר שהחברה יכולה לקבל כסף ואתה חותם בשמה. אתה מקבל את הכסף בשמה ואתה לא מחויב להחזיר את הכסף.

ת: לא. אני אומר שברגע שפתחתי חשבון, אני חתמתי על פתיחת חשבון. היא לא הסבירה לי ערבות אישית עליי.

ש: אתה מאשר כי חתמת על מסמכי הערבות שצורפו לכתב התביעה? זו חתימה שלך?

ת: כן, זו חתימה שלי. אבל הוא לא הסביר לי שזו חתימה של ערבות.

ש: אתה יודע שמי שחותם על מסמך, קרא את תוכנו והבין אותו וידע על מה הוא חותם? בידיעה וברצון

ת: אני יודע שמי שמחתים מסביר על מה אני חותם.

ש: לעניין סעיף 9. האם טרחת לבקש דפי חשבון מהבנק לגביי יתרת חוב?

ת: ביקשתי ולא שלחו לי

ש: ממי ביקשת?

ת: מלובנא ומלואיי, הפקיד

ש: אחרי שהגיע לתביעה משפטית?

ת: כן.

ש: ואם אגיד לך שעו"ד חליליה פנה אליי באופן אישי, ביקש את דפי החשבון, הוסבר לו בשיחת טלפון וגם בכתב כי דפי החשבון שהוא מבקש אותם כי מדובר בשלוש שנים אחורה וזה הרבה זמן, זה מחוייב בתשלום כסף. המצאנו את דפי החשבון ואף אחד לא טרח לבקש אותם שוב.

ת: לא יודע.

ש: על סמך מה אתה טוען בתצהירך כי הבנק לא טרח לעדכן את דפי החשבון בכספים שהתקבלו?

ת: הייתה בעייה עם הבנק, לא התקשרו אליי. הוא לא שיתף פעולה הבנק.

ש: אתה אמור להתקשר לבנק.

ת: פניתי.

ש: אתה מודה שזה לא שהבנק לא עדכן אותך, כי הוא לא היה אמור לעשות כן. אתה אומר שהיו בעיות?

ת: לא היה שיתוף פעולה מהבנק. פנינו לבנק 4-5 פעמים והוא לא ענה לנו.

ש: יש אסמכתא לכך שפנית לבנק?

ת: בלי אסמכתא. הלכנו לבנק.

ש: מפנה לסעיף 10 לתצהירך. האם אתה יודע כי הבנק לא יכול למכור שום רכב לפי העדפה אישית ולמי שבא לו או למי שרואה לנכון?

ת: לא יודע. את נהלי הבנק אני לא מכיר.

ש: האם אתה מודע לכך כי הבנק אינו מאושר למכור שום רכב מתחת לסכום שמאשר אותו רשם הוצל"פ, לפי מימוש מהיר שמתקבל על פי חוו"ד?

ת: לא יודע.

ש: אפנה לסעיף 11. איזה עניין אישי יש לבנק לקבל פחות כסף ממכירת הרכב שציינת? יש אישור או אסמכתא לעניין ההצעה דנן, שהייתה יותר גבוהה?

ת: הרכבים היו שווים לא פחות מ40,000 ₪. זה המחירון של הרכב. הם התעללו בנו ולקחו הרבה זמן והרכב ירד מ45 אלף עד 7,000 ₪. זה הבעיה של הבנק, לא שלי.

ש: אם אגיד לך כי כל הרכבים שנמכרו במסגרת הוצל"פ, לא נמכרו על ידי כונס הנכסים אלא על ידי מחסני ההוצל"פ, לפי מכרז פומבי. אתה יודע זאת?

ת: אני יודע כי מחיר הרכב היה 45,000 ₪. יותר מזה אני לא יודע.

ש: אתה טוען כי חזרו 9 שיקים. אז כן ניהלת את החשבון?

ת: כן, ניהלתי.

ש: לא היו לך עוד פנקסי שיקים שהונפקו על ידי הבנק?

ת: לא, אני הזמנתי מהבנק והוא נתן לי.

ש: יש לך אסמכתא לכך שלא היו לך עוד שיקים?

ת: אולי יש במשרד. אבל לא היו לי ערימות של שיקים.

ש: איך הגעת לידי הבנה לפי סעיף 15, שהבנק היה אמור לממש קודם את הבטוחות ואז לתבוע את היתרה. ואם הבטוחות לא היו מכסות את יתרת החוב בבנק, על סמך מה הגעת למסקנה זו?

ת: היו לו שישה רכבים, משועבדים. הוא לקח אותם, אם את עושה חישוב, בזמנו, זה בערך 210,000 ש"ח. אתם אומרים שהחוב היה 128,000, אז אתם חייבים לי כסף.

ש: אז אני אומרת כי הרכבים נמכרו על ידי הוצל"פ.

ת: זה נוהל הבנק, לא אני.

ש: אתה אומר בתצהירך כי כל רכב היה אמור להמכר ב40,000 ₪. על סמך מה אתה אומר זאת?

ת: על סמך מחירון הרכב.

חקירה נגדית לעו"ד הווארי: אין.

חקירה חוזרת:

ש: נכנסת לבנק, פתחת חשבון וחתמת על מסמכים. כמה זמן ארך הנושא?

ת: 10 דקות.

ש: עם כמה פקידים זה היה?

ת: פקיד אחד.

ש: מה שמו?

ת: היה לואיי.

ב"כ הנתבע 2: אלו עדיי.

ב"כ הנתבע 3: אין עדים מטעמים.

ב"כ הצדדים: נבקש לסכם בכתב. לכל צד 10 ימים.

<#13#>

החלטה

1. ב"כ התובע יסכם טענותיו בכתב תוך 10 יום מהיום ויעביר העתק מכתב סיכומיו ישירות ליתר ב"כ הצדדים.

2. ב"כ הנתבעים יסכמו במקביל טענותיהם בכתב תוך 10 יום מקבלת סיכומי ב"כ התובע ויעבירו העתק מכתב סיכומיהם ישירות ליתר ב"כ הצדדים.

3. מזכירות בית המשפט תביא התיק בפני לצורך כתיבת פסה"ד ביום 05/02/14.

<#14#>

ניתנה והודעה היום ח' שבט תשע"ד, 09/01/2014 במעמד הנוכחים.

עירית הוד, שופטת

החלטות נוספות בתיק
תאריך כותרת שופט צפייה
26/05/2010 החלטה מתאריך 26/05/10 שניתנה ע"י שכיב סרחאן שכיב סרחאן לא זמין
12/09/2010 החלטה על (א)בקשה של תובע 1 בתיק 6803-01-10 כללית, לרבות הודעה הודעה על איחוד דיון 12/09/10 שכיב סרחאן לא זמין
03/05/2011 הוראה לבא כוח תובעים להגיש (א)תצהירים עירית הוד לא זמין
28/11/2012 החלטה מתאריך 28/11/12 שניתנה ע"י עירית הוד עירית הוד צפייה
19/12/2013 החלטה מתאריך 19/12/13 שניתנה ע"י עירית הוד עירית הוד צפייה
09/01/2014 הוראה לבא כוח תובעים להגיש (א)סיכומים עירית הוד צפייה
18/05/2014 פסק דין מתאריך 18/05/14 שניתנה ע"י עירית הוד עירית הוד צפייה
צדדים בהליך
תפקיד שם בא כוח
תובע 1 נימר עאבד ח'אלד ח'ליליה
נתבע 1 בנק ערבי ישראלי נצרת 34002 נזיה חלבי