נוכחים:

ב"כ מאשימה – עו"ד סולימרסקי דנה

הנאשם וב"כ – עו"ד מנשה סלטון

1. הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע העבירות שלהלן:

באישום הראשון – איומים;

באישום השני – איומים ונסיון תקיפה

וכן הורשע הנאשם בביצוע עבירה של היזק לרכוש בזדון.

2. כנגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע העבירות שלהלן:

באישום הראשון:

ניסיון תקיפה – עבירה לפי סעיפים 380+379+25 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין");

איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין;

הפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

זאת בשל כך שבתאריך 9.1.10 בשעה 00:30 או בסמוך - עת היה בתוקף צו הגנה הדדית שניתן בעניינם של הנאשם של אשתו, רחל מונטה (להלן: "המתלוננת"), שעמה הוא היה מצוי בהליכי גירושין, של בנו, ניר מונטה (להלן: "המתלונן"), ושל אשת המתלונן, מירב מונטה (להל: "מירב"), אשר אסר הדדי על הצדדים להתקרב האחד אל השני במרחק הנופל מ – 15 מטרים, וכן להטריד האחד את השני (להלן: "צו ההגנה" או "צו ההרחקה" או "הצו") – כשהיה המתלונן בדרכו לביתו, איים עליו הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שאחז ביד במקל, התקרב לכיוונו ואמר לו "בוא יא בן זונה, עכשיו אני אחסל אותך", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו. המתלונן החל לרוץ לכיוון ביתה של אמו, שנמצא במשק שבמושב מישר (להלן: "הבית"; "המשק"), והנאשם ניסה לתקוף אותו שלא כדין וללא הסכמתו, בכך שזרק לכיוונו אבן שלא פגעה בו. בהמשך כאשר עמד המתלונן על מרפסת הבית, איים עליו הנאשם בפגיעה שלא כדין בגופו בכך שאמר לו: "יא בן זונה, אני אראה לך", "את התחת אני אזיין לך", "ילד מת אתה תקבל או על קביים", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו.

באישום השני:

ניסיון תקיפה – עבירה לפי סעיף 380+379+25 לחוק העונשין;

איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין;

הפרת הוראה חוקית – עבירה לפי סעיף 287(ב) לחוק העונשין.

זאת בשל כך שבתאריך 1.1.10 בשעה 15:00 או בסמוך לכך, במשק, עת קשר הנאשם רשת בניין של יציקות בכניסה למוסך, צילם אותו המתלונן. כשראה זאת הנאשם, הוא איים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו, בכך שאמר לו: "יא בן זונה, אני אזיין אותך", "אני אשחט אותך אם תתקרב עוד פעם אחת", "אף אחד לא יעזור לך לא המשטרה, ולא אף אחד", וזאת בכוונה להפחידו או להקניטו. מיד לאחר מכן רדף הנאשם אחר המתלונן, וניסה לתקוף אותו, שלא כדין וללא הסכמתו, בכך שזרק לכיוונו אבן שלא פגעה בו. בהמשך, לאחר שהמתלונן נכנס אל הבית וסגר את הדלת, צעק לו הנאשם "בוא, יא בן זונה, תהיה גבר בלי משטרות".

באישום השלישי:

היזק בזדון לרכוש – עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.

זאת בשל כך שבתאריך 8.11.09 בשעה 19:00 או בסמוך לכך, ליד יחידת דיור שנמצאת בבית, ושבה התגוררו אותה עת המתלונן ומירב (להלן: "הדירה"), הרס הנאשם או פגע שלא כדין במזיד ושלא כדין בנכסים, בכך שתלש מקיר הכניסה לדירה מנורות, וכן תלש את צינור הגז הממוקם בכניסה לדירה.

באישום הרביעי:

איומים – עבירה לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

זאת בשל כך שבתאריך 8.11.09 בשעה 16:30 או בסמוך לכך, במשק, עת התגוררו הנאשם והמתלוננת יחדיו, ובטרם עבר הנאשם לגור בבית אחר בתחום המשק (להלן: "הבית האחר"), איים הנאשם על המתלוננת בפגיעה שלא כדין בגופה, בכך שאמר לה, כי אם היא לא תפנה את הבית מרצונה, היא תלך למקום, שבנו נמצא בנה, כשכוונתו היא לבן אחר של בני הזוג אשר התאבד (להלן: "הבן המנוח" או "המנוח"), וזאת בכוונה להפחידה או להקניטה.

באישום החמישי:

ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות – עבירה לפי סעיף 382+379+25 לחוק העונשין.

זאת בשל כך שבתאריך 6.11.09 בשעה שאינה ידועה במדויק למאשימה, בבית, עת התגוררו בו הנאשם והמתלוננת יחדיו, ניסה הנאשם לתקוף את המתלוננת שלא כדין וללא הסכמתה, בכך שהשליך לכיוונה רדיו אשר לא פגע בה.

3. כפי שקבעתי בהכרעת הדין ובהכרעת הדין המתוקנת הנאשם זוכה מחמת הספק מעבירת איומים נוספת שיוחסה לו במסגרת האישום הראשון וכן מעבירה של הפרת הוראה חוקית שיוחסה לו במסגרת אישום זה. וכן זוכה מחמת הספק מביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית במסגרת האישום השני. הוא גם זוכה מביצוע עבירה של היזק בזדון לרכוש במסגרת האישום השלישי, מביצוע עבירת איומים במסגרת האישום הרביעי ומביצוע עבירה של ניסיון תקיפה בנסיבות מחמירות באישום החמישי.

4. העבירות שבהן הורשע הנאשם בוצעו כלפי בנו, הוא המתלונן וכן כלפי רכוש שמשותף היה לו ולמי שהיתה אותה עת אשתו, היא המתלוננת. כל העבירות – הן אלה שבהן הורשע הנאשם והן אלה שייחסה לו המאשימה ומהן זוכה כאמור מחמת הספק כרוכות בסכסוך שהתגלה בין הנאשם למתלוננת שאליו "הסתפחו" המתלונן ואשתו וחבל שכך. החבל – הוא כפול ומכופל הן על כך שסכסוך שעניינו משבר משפחתי אישי קשה גולש לביצוע עבירות פליליות והן על כך שבנם של בני הזוג כמו גם אשתו לקחו צד, עשו את עצמם חלק מהסכסוך מה שהחריף כמובן את השבר במשפחה וכפי שניתן היה לראות ולהבין ממסכת הראיות שנפרשה בפני בית המשפט הוביל בסופו של יום לכך שהקרע במשפחה הוא עמוק, קשה הרבה יותר ממה שהיה צפוי להיות אלמלא גלש הסכסוך לפסים פליליים ואלמלא חרג מהמסגרת המצומצמת של משבר ביחסי בני זוג. כך או אחרת יש כמובן להוקיע ולגנות את העבירות שבוצעו על ידי הנאשם לא רק בשל אופיין הפלילי כאמור אלא גם בשל כך שהן בוצעו במסגרת התא המשפחתי כאשר לצערנו האלימות שגואה בחברה הולכת ומתפשטת לממדים קיצוניים בעיקר בתא המשפחתי ואת התופעה הזאת כמובן על בית המשפט לעקור מהשורש.

יחד עם זאת, אי אפשר להתעלם ממה שנאמר כבר בהכרעת הדין לענין הריח של האכיפה הבררנית שעולה מתוך הראיות שנפרשו בפני בית המשפט לאמור תלונותיו של הנאשם, אותן תלונות שהוא הגיש כנגד המתלוננת והמתלונן על פי הדברים טופלו בצורה אחרת מזו שטופלו תלונותיהם של המתלוננים שהם כאמור התגבשו לכדי כתב אישום והיו כרוכות גם במעצרו של הנאשם כאשר באחד מהמקרים המתלוננת שנעצרה אף היא שוחררה מיד או בסמוך לכך ואילו הנאשם שוחרר רק לאחר שהובא בפני בית המשפט.

בבואנו לגזור את דינו של הנאשם יש כמובן להתחשב הן בחומרה של המעשים, - לחומרא והן בריחה של האכיפה הבררנית – לקולא.

5. בבואנו לגזור את דינו של הנאשם עלינו כמובן לקבוע את מתחם העונש ההולם למעשי העבירות שביצע הנאשם בהתאם לעקרון המנחה שהוא קיומו של יחס הולם בין חומרת המעשים בנסיבות שבהם בוצעו המעשים במידת האשם של הנאשם לבין סוג עמדת העונש המוטל עליו, לצורך כך יש כמובן להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוען של אותן עבירות, במידת הפגיעה באותו ערך, במדיניות הענישה הנהוגה, ובנסיבות שקשורות לביצוע עבירה כפי שהן מפורטות בסעיף 40 ט' לחוק העונשין התשל"ז-1977, והכל כפי שנקבע בתיקון 113 לחוק העונשין.

6. הערך החברתי שעליו יש להגן הוא כמובן הערך של שמירה על חייו ושלמות גופו של כל אדם באשר הוא אדם ולא כל שכן של כל בן משפחה בתוך התא המשפחתי וזה כאמור לנוכח התגברות האלימות בתוך התא המשפחתי. השמירה על חברי התא המשפחתי כוללת גם את השמירה על רכושם גם אם רכוש זה משותף להם ולפוגע. כפי שציינו לעיל, מידת הפגיעה במקרה דנן בתא המשפחתי היא פגיעה קשה הן לנוכח חומרת העבירות ולו בשל אופיין של העבירות והן לנוכח התוצאות הקשות שאליהן הובילה פגיעה זו. עם זאת, ואף זאת כפי שציינו לעיל, אין להתעלם מהנסיבות שבהן – כך עולה הן מהראיות והן ממה שנקבע בהכרעת הדין – גם המתלוננים לא טמנו ידם בצלחת כך ש על פני הדברים נראה שהעבירות בוצעו על ידי הנאשם כאשר מערכת היחסים דורדרה באופן משותף על ידי הצדדים וכאשר שני הצדדים לכאורה לא השכילו לשמור על הפרדת הכוחות שנקבעה על ידי בית המשפט עת נתן צו הגנה הדדי שהרחיק אותם האחד מהשני. לא קשה להבין מתוך הראיות שנפרשו בפני בית המשפט שלא רק הנאשם "רדף" אחר המתלוננים אלא גם המתלוננים רדפו אחריו ולא אחת הציקו לו באותם ניסיונות של הרחקתו כמו גם תיעוד ההתקרבות שלו אליהם, ומן הראוי היה לבדוק אם הם לא הפרו את צו ההרחקה. העובדה שכך ארע לא מאיינת את חומרת העבירות ויחד עם זאת בנסיבות יש כמובן להתחשב בבואנו לקבוע את מתחם העונש כאשר התחשבות זו צריכה להיות לקולא משום שכאמור בסכסוך הזה היו שני צדדים פעילים ולא צד פעיל וצד סביל כפי שקורה לא אחת במסגרת סכסוכים משפחתיים.

7. המאשימה טענה בשים לב לפסיקה שאליה הפנתה ואשר לשיטתה משקפת את מדיניות הענישה הנהוגה למתחם ענישה שנע בין מאסר קצר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שרות לבין 12 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס בסך אלפי שקלים ככל שהדברים נוגעים לעבירת האיומים נשוא האישום הראשון. כן טענה למתחם ענישה שנע בין מאסר קצר בפועל שיכול וירוצה בעבודות שרות ל- 6 חודשי מאסר, מאסר על תנאי וקנס בסך אלפי שקלים ככל שהדברים נוגעים לעבירה של נסיון תקיפה נשוא האישום השני. בסופו של דבר עתרה המאשימה לכך שיושת על הנאשם עונש של מאסר בפועל בן 6 חודשים, מאסר על תנאי וקנס בסך 5,000 ₪.

מנגד, טען הסניגור שהפסיקה שהוגשה על ידי המאשימה איננה רלבנטית משום שעניינה נאשמים בעלי עבר פלילי, חלקם בעלי עבר פלילי מכביד מאוד, והוא גם הפנה לעובדה שהנאשם זוכה בחלק מן העבירות ולקביעה בהכרעת הדין לפיה ריח של אכיפה בררנית עולה מנסיבותיו של תיק זה. בשים לב לנקודות אלה הוא עתר לדחיית עתירת המאשימה לענין חומרת העונש שלשיטתו די להסתפק בעונש צופה פני עתיד.

8. מדיניות הענישה כפי שהיא עולה מתוך פסיקת בתי המשפט בכל הנוגע לעבירת איומים נעה בין מאסר על תנאי לבין 12 חודשי מאסר בפועל. בנסיבותיו של תיק זה ובשים לב למה שנאמר לעיל לגבי היקפו של הסכסוך המשפחתי, הנסיבות של ביצוע העבירות וענין האכיפה הבררנית, אני קובעת שמתחם העונש לגבי עבירות האיומים שבוצעו על ידי הנאשם נע בין מספר חודשי מאסר בפועל ל- 12 חודשי מאסר בפועל, כשלצידו של המאסר בפועל גם מאסר על תנאי וקנס או התחייבות עצמית.

אשר לעבירה של נסיון תקיפה מתחם הענישה נע בין מאסר על תנאי לבין 6 חודשי מאסר בפועל כאשר בנסיבותיו של תיק זה וכאשר נסיון התקיפה התבטא בכך שכאשר המתלונן התקרב אל הנאשם זרק עליו הנאשם חופן של עפר, ואשר בסופו של דבר לא פגע במתלונן, אני קובעת שמתחם העונש נע בין מאסר על תנאי לבין 3 חודשי מאסר בפועל כשלצידו של המאסר בפועל גם מאסר על תנאי והתחייבות עצמית.

אשר לעבירה של היזק לרכוש בזדון בנסיבותיו של תיק זה לנוכח העבודה שהנאשם הורשע על פי הודאתו בלבד מבלי שהעבירה הזו יוחסה לו ספציפית לאותו ארוע בכתב האישום, מתחם העונש נע בין מאסר על תנאי קצר לבין מאסר על תנאי ארוך שלצידו גם קנס.

9. בשים לב לכך שכאמור העבירות בוצעו במסגרת הסכסוך המשפחתי שלא היה חד צדדי, בשים לב לכך שהנאשם זוכה מחלק לא מבוטל של העבירות שיוחסו לו בכתב האישום המקורי, בשים לב לכך שבעברו של הנאשם הרשעה בעבירה אחת של הפרת הוראה חוקית שבוצעה לאחר המועדים שבהם בוצעו העבירות שבהן הורשע הנאשם בתיק זה, ובעת שהוא היה נתון במעצר בית, ובשים לב למצבו הבריאותי אני סבורה שיש לגזור את דינו על פי הרף הנמוך של מתחם העונש. יחד עם זאת אינני סבורה שיהיה זה נכון להמיר עונש המאסר בפועל שיושת להלן על הנאשם בעבודות שרות וזאת בשים לב למשכו של המאסר בפועל ועל מנת שיהא לו אפקט מרתיע וכן כדי להדגיש את החומרה בעובדה שהנאשם לא השכיל כאדם בוגר יותר מהמתלונן וכאביו של המתלונן למצוא דרכים אחרות לסיים את הסכסוך.

אשר על כן, אני משיתה על הנאשם את העונשים שלהלן:

5 חודשי מאסר בפועל שמהם ינוכו ימי המעצר מיום 9.1.10 ועד יום 22.2.10.

7 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 36 חודשים מיום השחרור מבית הסוהר והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופה זו את העבירות שבהן הורשע בתיק זה או עבירת אלימות מסוג כלשהוא.

הנאשם יחתום על התחייבות עצמית על סך של 5,000 ₪ שתעמוד בתוקפה במשך 24 חודשים מהיום וזאת לבל יעבור בתקופה זו עבירה מן העבירות שמניתי לעיל.

ההתחייבות תחתם לאלתר שאלמלא כן ייאסר הנאשם ל- 30 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ה' תשרי תשע"ד, 09/09/2013 במעמד הנוכחים.